בס"ד

לב לדעת - המכללה האקדמית הרצוג

סיוון - ימי קציר

צוות לב לדעת, חנה גודינגר (דרייפוס), 21/5/2012

מקצוע: מעגל השנה
נושא: סיוון - ימי קציר

הקדמה:

חג השבועות נקרא בתורה "חג הקציר", שכן זוהי העונה בה החקלאי קוצר את התבואה עליה עמל כל ימי החורף ואותה ראה גדלה וצומחת במהלך השנה. (ניתן למצוא רמז לדבר בכך שהמילה "קציר" מחזיקה בתוכה את המילה "קץ" שכן הקציר מבטא את סופו של תהליך הגידול של התבואה..)  התלמידים שלנו ברובם אינם חקלאים ובכ"ז אצל כולנו מסמן חודש סיוון את הקציר של תהליך הגדילה של השנה כולה, את הקץ של תהליך שנת הלימודים הנוכחית לקראת החופש והאתגרים החדשים בהמשך.  בשיעור זה נעסוק בקצירת התהליכים האישיים והקבוצתיים שעברה השנה הכיתה והתלמידים שבה. שיעור זה יכול להשתלב במסגרת שלבי סיכום וסיום שנת הלימודים בכיתות השונות.

 

הצעה למהלך שיעור:

א. נפתח את השיעור בבקשה מהתלמידים להיות בשקט, לעצום עיניים ולנסות להרגיש מה המילה שעוד רגע תישמע בכיתה מעוררת בתוכם: אלו זיכרונות? אלו הרגשות? אלו מחשבות? לאחר שהתלמידים מצליחים לשבת בשקט (גם אם לא עוצמים עיניים.. כמובן שבכיתות שבקשה מעין זו תגרור ציניות, אפשר לוותר עליה..) אמור בקול את המילה: "סוף". תן לתלמידים רגע של שקט לצלול לתוך המילה והמשמעויות שהעולם הפנימי שלהם יוצק לתוכה, ולאחר מכן בסבב בקש מכל תלמיד לומר משהו מתוך הבליל שעלה בתוכו: הרגשה או מחשבה קצרה. לעיתים טוב בתרגילים מעין אלו להזמין את התלמידים לכתוב לעצמם את ההרגשה או המחשבה (הקצרה), ואז לקרוא מן הכתב, וזאת כדי להימנע מהשפעות של הסבב על היחיד. לעיתים יש יתרון באמירה ללא כתיבה – נסה לחשוב מה יתאים יותר לכיתתך.

ב. נבקש מהתלמידים לחשוב על החיים שלהם ועל חוויות שונות בהן חוו "סוף". נבקש מהם לחשוב על סוג חוויה של "סוף" שמעוררת בתוכם בעיקר הרגשות חיוביות ועל סוג חוויה של "סוף" שמעוררת בתוכם בעיקר הרגשות שליליות . (אם ישנם תלמידים בכיתה שחוו חלילה אובדן של בן משפחה קרוב, יש להיות רגישים להשפעה אפשרית של שאלה מעין זו). נחלק לתלמידים דף נייר ונבקש מהם לקפל אותו לשניים, כאשר כל חלק בדף ייצג את אחד משני הסופים שהם התבקשו לחשוב עליהם. נביא לכיתה חומרי יצירה שונים, עיתונים ישנים, צבעים וכדומה ונבקש מכל תלמיד למלא את כל אחד משני חלקי הדף במשהו שיביע את ההרגשות שאותו "סוף" שחלק דף זה מבקש לייצג. ההבעה יכולה להיעשות ע"י צבע, הדבקה, מילים, שירים, קיפול נייר של הדף וכדומה.. כדאי להעלות לתלמידים את מגוון האפשרויות בשביל לתת לכל תלמיד למצוא את סגנון ההבעה המתאים לו.

ג. נראה לתלמידים את התמונה הבאה של וואן גוך המתארת חקלאי הקוצר את יבול השדה שלו, ונבקש מהם לכתוב מכתב שכותב החקלאי לאשתו/לחבר/לשותף לעסק או לכל דמות אחרת המתארת את ההרגשות שלו כשסיים לקצור את השדה והוא מסתכל על הערימה הגדושה ועל השדה הריק. נבקש מתלמידים המוכנים לשתף לקרוא את שכתבו וננסה לנתח יחד את ההרגשות השונות המתלוות לרגע הזה בו מביט החקלאי על השנה החולפת ויודע שזה הוא התוצר שלה: מן הסתם יעלו רגשות של שמחה לקראת החופש, חשש מפני הבאות, עצב על תוצאות שלא הגיעו, שמחה על תוצאות שכן הגיעו, קושי עם אובדן החלום והפנטזיה שיצא משהו אחר ממה שיצא, שמחה על וודאות התוצר וכו'.. חשוב להעלות לחלל הכיתה את מגוון ההרגשות. במקרה בו התלמידים עצמם לא מעלים מגוון של הרגשות, אפשר בעזרת דיון ושאלות מנחות לפתוח מחשבות נוספות.

בכיתות מתאימות אפשר לנסות ולמצוא אחיזה לרגשות שהובעו, בציור עצמו – גווניו החמים והקרים, היחס שבין האדם לשדה, השמים ונוכחותם ומה שהם מסמלים ועוד

 

ד. נלמד יחד עם התלמידים את דברי הצל"ח (רבי יחזקאל לנדא, הנודע ביהודה) המתאר  את השמחה שמתלווה לתהליך של קצירה שמגיע כתוצאה מעמל ועבודה קשה: דברים אלו יעבירו אותנו מהחקלאי שבשדה אל מרחב העבודה שלנו: הכיתה והתלמידים, ומקצירה של יבול חיצוני לקצירה של יבול פנימי..

דרושי הצל"ח, אהבת ציון דרשה ג'

ואמר הזורעים בדמעה ברנה יקצרו, שמי שלוקח תבואה מן השוק אינו שמח בו כל כך אך מי שזרע ויגע בו והיה לו עמל וצער ברנה יקצרו זה מרגיש השמחה ביתר שאת ויתר עז, הלך ילך ובכה נושא משך הזרע דהיינו מה שמצטער מתחלה על יגיעותיו בוא יבא ברנה נושא אלומותיו כשרואה הברכה אשר ברכו ה' והשפיע עליו להוציאו מיגון לשמחה:

נדון עם התלמידים בדברים, שלפעמים נראה שצריכים קצת חיזוק ותזכורת בעולם שלנו היום (אמנם חשוב לא לקדש את הסבל, שהרי הרצון לשמוח ולהתענג בקיים והתביעה שאידיאולוגיה וערכים לא יעלו בסתירה עם רצון ושמחה פנימית – הם מתנות גדולות שהדור החדש נותן לעולם ובכ"ז..):

ה. נחלק את התלמידים לקבוצות ונבקש מכל קבוצה לחשוב על תהליכים בכיתה שבמהלך החורף והשנה עבדנו עליהם כמו החקלאי בשדה ושעכשיו הגיעה העת לקצור את הפירות שלה: אפשר לחשוב על: תהליכים חברתיים, תהליכים לימודיים, תהליכים בית ספריים וכדומה.. במידה ונראה לך שקצת מורכב לתת לתלמידים לנסח לבד את התהליכים הללו – אפשר לבצע את השלב הזה בפורום כיתתי ולסמן יחד את הדרך שעברתם יחד במהלך השנה ואת היבול שעכשיו בבוא הקיץ, אפשר לקצור אותו ברינה. בסיכום כדאי להכניס את ההרגשות המעורבים שכל סיום מביא איתו: עצב על דברים שלא הצלחנו, חשש מהבאות בהמשך השנים ועוד..

ו. נסיים את השיעור בהזמנה לתלמידים לכתוב לעצמם קציר של העבודה הפנימית – האישית שהם עשו השנה: מה כעת עם בוא הקיץ הם יכולים להצביע ולומר: זו התבואה שגידלתי השנה ושאותה אני רוצה ויכול לקצור..

 

 


תגיות: אדם בחברה, מימוש עצמי, צמיחה