בס"ד

לב לדעת - המכללה האקדמית הרצוג

מסכת ברכות, פרק ד': שיעור מקדים

רוני אלדד, צוות לב לדעת., 15/12/2016

מקצוע: משנה
כיתה: ה - ו
נושא: ברכות

מהו מקור ומשמעות חיוב זמני התפילה? האם כנגד תפילת האבות או כנגד התמידים? בשיעור הקרוב נבקש להבין יחד לעומק את המחלוקת הזו, העומדת בבסיס הדיון בדפים כ"ו - כ"ח במסכת ברכות, ואשר עשויה להשפיע במובנים רבים על האופן בו אנחנו מבינים את מעשה התפילה.

נתחיל תרגיל דמיון ומחשבה.

בקישור זה, ניתן למצוא רצף של תמונות ב"זום אאוט" כשכל תמונה היא למעשה פרט קן מתוך התמונה שאחריה.

נציג לתלמידים תחילה את התמונה הראשונה בסדרה, בה נראית צורה בלתי ברורה,

ונבקש מהם לנחש מה הם רואים, על סמך התמונה הזו בלבד.

(בקישור כאן, כתם אדום בצורת זיגזג על רקע תכול , שבתמונה הבאה מתגלה ככרבולת של תרנגול).

נרשום את תשובותיהם השונות על הלוח, ואז נראה להם את התמונה השניה, שמגלה את הכתם בהקשרו הרחב, וחושפת את העובדה שמדובר בתרנגול.

ניתן להמשיך כך עוד ועוד ברצף התמונות המוצע כאן, בכל פעם לבקש מהתלמידים לנסות לנחש מה ההקשר הרחב יותר שיובא בתמונה הבאה.

 

אחרי שנתרגל את הרעיון, נשאל את התלמידים:

 הכל הוא חלק ממארג גדול יותר, וההקשר מסוגל לשנות כליל את ההסתכלות שלנו עליו, ואת ההבנה.   

כך למשל, יש מנהגים שעד שלא ניתן להם הסבר רחב יותר, ההבנה שלנו לגביהם היתה שונה לגמרי.

המורה מוזמן להדגים כאן מתוך חווית הגילוי האישית שלו, כשלמד מקור וטעם של מצווה או מנהג והגילוי שינה את התפיסה שלו לגביו כליל, ואז  לשאול את התלמידים האם  גם להם יש מנהגים בבית שיש להם סיבות או מקורות יפים, והאם הם זוכרים את הפעם הראשונה בה הסבירו להם פשר של מעשה או מצווה או מנהג, והוא קיבל טעם חדש.

אפשר לערוך סבב כזה, או רק לשמוע כמה סיפורים בודדים, ואז לסכם את הדיון עד כה ולומר שבדפים שאנחנו עתידים ללמוד יחד מובאות מחלוקות ושאלות רבות הנוגעות לזמן המדויק והנכון של כל תפילה ותפילה.  אבל לפני שאנחנו צוללים לתוך האבחנות הדקות, נדמה שיש שאלה יסודית יותר שכדאי להתבונן בה, שעל גבה מתבססים החכמים המשתתפים בדיונים שבגמרא שלפנינו, ועליה הם סומכים את דעותיהם השונות.

שאלת זמני התפילה נובעת מהשאלה הגדולה:

מה מקור החיוב להתפלל בזמנים קבועים ביום? מדוע אנחנו מצווים כך?  

בשאלה זו נעסוק יחד בשיעור הקרוב, ומתוך ההבנה שמקור המעשה משנה את היחס שלנו כלפיו מאד, נבקש להבין את הדיון בשאלה הזאת לעומק, ולהבין מתוכו מה אנחנו חושבים ומבינים לגביו.  

נשאל, לצורך הדיון:

 

מפגש עם הטקסט:

בלימוד, נפתח בהצגת המחלוקת היסודית בגמרא :

רבי יוסי ברבי חנינא אמר: תפלות אבות תקנום;

רבי יהושע בן לוי אמר: תפלות כנגד תמידין תקנום.

(דף כ"ו ע"ב)

נבאר יחד את השאלה ונבהיר מה משמעות כל דעה.

נשלים את פערי הידע עליהם מתבססות הדעות בגמרא (מהם התמידים, אילו תפילות האבות תיקנו ומניין לנו שכך עשו, וכו')

כהרחבה, בכתות המסוגלות להאריך בלימוד,  

ניתן לקרוא את הברייתות המובאות לשיטת ר' יוסי ולשיטת ר' יהושע כדי להנהיר את הנקודה:

נתעכב על הביטוי "תניא כוותיה" ונבהיר את תפקידו בדיון, תוך עמידה על סדר חשיבות המקורות התנאיים והאמוראיים.

וכמובן, מתוך שיקול דעתו של המורה,כדאי להחליט האם להתייחס כאן  להבדל בין משנה ובין ברייתא, ולהתייחסות לפתיח "תניא" כסימן, או להשאיר את זה לשיעור קרוב אחר.

"תניא כוותיה דרבי יוסי בר' חנינא :

אברהם תקן תפלת שחרית

שנא' (בראשית יט, כז) וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם

ואין עמידה אלא תפלה

שנאמר (תהלים קו, ל) ויעמד פינחס ויפלל

יצחק תקן תפלת מנחה

שנאמר (בראשית כד, סג) ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב

ואין שיחה אלא תפלה

שנאמר (תהלים קב, א) תפלה לעני כי יעטף ולפני ה' ישפוך שיחו

יעקב תקן תפלת ערבית שנאמר (בראשית כח, יא)

ויפגע במקום וילן שם ואין פגיעה אלא תפלה

שנאמר (ירמיהו ז, טז) ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי".

 

אחרי שנקרא את הברייתא יחד נשאל:

 

" ותניא כוותיה דר' יהושע בן לוי:

מפני מה אמרו תפלת השחר עד חצות?

שהרי תמיד של שחר קרב והולך עד חצות

ורבי יהודה אומר עד ארבע שעות

שהרי תמיד של שחר קרב והולך עד ארבע שעות

ומפני מה אמרו תפלת המנחה עד הערב

שהרי תמיד של בין הערבים קרב והולך עד הערב

רבי יהודה אומר עד פלג המנחה

שהרי תמיד של בין הערבים קרב והולך עד פלג המנחה

ומפני מה אמרו תפלת הערב אין לה קבע

שהרי אברים ופדרים שלא נתעכלו מבערב

קרבים והולכים כל הלילה ".

 

 נפנה לביאור משותף של המילים, ואז נשאל

(במילים אחרות: מה חושב רבי יהושע בן לוי על מקור מצוות התפילה, ומדוע קטע זה מתאים לדעתו?)

כדאי  לבחור מראש כמה לשהות בדיון הפנימי בברייתא (לעמוד על ההבדל בין תפילת ערבית שאין לה זמן ויתר התפילות, לעסוק בתמידים עצמם ובמקצב והחוקיות שלהם, וכו').

ואז להמשיך לתרגיל עומק, הנוגע בשורש המחלוקת המרכזית.

 

 על ידי העלאת תהיות עומק: מה לדעתכם תפקידה של תפילה שנועדה להחליף קורבן? 

מה ההבדל בין תפילה שנובעת ממקום כזה לתפילה שמהדהדת את רצון האבות, את מעשיהם וכו'?

[להגיע יחד להבנה ששורש החיוב הוא חשוב, המקום שממנו היא נובעת משפיע על אופי התפילה, על ההלכות המתלוות אליה ועוד].

 

חצי מהכתה מקבלת דפים עליהם מופיעה הכותרת "תפילת שחרית תוקנה במקום קורבן תמיד של בוקר ולכן התפילה צריכה להיות..."

וחצי מהכתה מקבלת דפים עליהם מופיעה הכותרת "תפילת שחרית תוקנה בזכות מעשיו ותקנותיו של אברהם אבינו ולכן התפילה צריכה להיות... "

 נבקש ממתנדבים משני סוגי הדפים לקרוא מהדברים שכתבו ונרשום מילות מפתח על הלוח בטבלה:

קורבנות                                                                         אבות

 

 

 

אחרי שכתבנו משני צידי הלוח, נבקש משני מתנדבים  להדגים בפנטומימה לכתה כיצד נראה אדם שמתפלל שחרית בעקבות אברהם, וכיצד נראה אדם שמתפלל זכר לקורבן תמיד.

נעמוד על ההבדלים הדקים והמשמעות של מקור המצווה לאופן שבו היא מבוצעת.

נעמיק ונטען שבאופן כללי, כשהמעשים שלנו נובעים מאיזה שורש ברור גם האופי שלהם ברור יותר, מכוון יותר ומדוייק יותר.

לחילופין או בנוסף, ניתן לחלק לתלמידים דף ולבקש מהם לצייר אדם מתפלל לשיטת ר' יוסי, ואדם מתפלל לשיטת ר' יהושע.

האם יש הבדלים בין תפילותיהם? במראה שלהם? בהבעה על פניהם וכו'.

אחרי שהשלימו את שני הציורים נבקש מהם להניח אותם על הרצפה, ולשוטט בין הציורים בכתה.

בשלב מסוים נפסיק את השיטוט ונבקש מכל אחד לעצור ליד צמד הציורים שהכי קרובים אליו (פיזית.)

בסבב, נבקש מכל תלמיד לנחש לגבי צמד הציורים שלידו נעמד, איזה מהשיות מבטא כל ציור, ולהסביר מדוע הוא מניח כך.

נסכם את עיקרי הדברים והמאפיינים שיזכירו בדבריהם.

 

הרחבה:

בכתות בהן הרחבה והעמקה כזאת אפשריות ורצויות, ניתן להמשיך עם דבריו של הראי"ה קוק, בעין אי"ה:

"איתמר ריבח"א תפילות אבות תקנום, ריב"ל אמר תפילות כנגד תמידים תקנום".

השלמת העבודה השלמה תהי' ע"י שישתלם האדם תחלה בשלימות עצמו, לפי טבע נפשו הישרה להיות דבק באלהים חיים בכל לב ונפש, שזו היא באמת גם יסוד ההערה השכלית שזכרה בחוה"ל שער עבודת האלהים. אמנם תכלית העבודה תבא בהיותה חוזרת אח"כ לעבודת כלל ישראל, וחוזרת בסוף הימים לתיקון עולם במלכותו ית'. והתפילה מחוברת באמת מרגשי לב טבעיים, להשתפך נפש כל אדם לפני יוצרו, גם היא בנוי' ברובה על ענינים לאומיים הנוגעים להשלמת כלל עם ד'. הגאולה, השבת השופטים, צמיחת קרן לדוד, בנין ירושלים, השבת העבודה לציון. צריך התבוננות על איזה מרכז נוסדה אם השתפכות הנפש הפרטית היא בה היסוד והתוצאות הלאומיות מאיליהם תבאנה, או שעיקר יסודה היא השלימות של העבודה הלאומית, שמתלקטת מטהרת לבו של כל יחיד. והנה האבות שהיו עובדי ד' בעוד לא היתה האומה הישראלית בעולם, ועיקר ההדרכה האנושית שהיתה לשעתם, היתה עבודת ד' הפרטית בלא קישור לאומי. אמנם התמידין המה עבודת ד' של ציבור כללי משותף לכלל ישראל. ע"כ ח"א אבות תקנום, כנגד רוממות הנפש הפרטית שלעולם היא דרושה לכל יחיד לשלימות עבודתו, וח"א כנגד תמידין תקנום, בסדר ותכלית עבודת ד' כללית שמקורה ביסוד ותכלית עבודת כלל ישראל.

הקטע קשה ומצריך ביאור צמוד, ואולי ניתן לשקול שכתוב שלו במילים פשוטות יותר. מכל מקום, יש להעמיד יחד עם התלמידים את הרעיון המרכזי אותו הוא מביע כאן. הטענה שהאבות תיקנו את התפילות נובעת מהצד הפרטי שבתפילה, מההזדמנות לפניה ולשיחה אישית בין האדם לקונו,  הנפתחת בכל תפילה.

ואילו הטענה שהתפילות תוקנו כנגד הקורבנות, נובעת מהצד הכלל ישראלי המתקיים בתפילה. מההזדמנות והאפשרות לבקש על כלל ישראל, על הארץ, על המדינה, וכו'.

הרב קוק מבקש בדבריו לכלול את המחלוקת יחד, ולהצביע על האמת, שלמעשה התפילות תוקנו גם על ידי האבות, כתפילות אישיות, וגם כנגד הקורבנות, כתפילות לאומיות, ואלו שני צדדים בתפילה המתקיימים יחד, תמיד.

לצורך המחשה, ניתן לפתוח יחד בתפילת שמונה עשרה, ולהדגים מתוך נוסח התפילה כיצד התפילה היא בו זמנית אישית ולאומית (רפאנו- בתוך שאר חולי ישראל, למשל, ועוד).

 

סגירה שהיא פתיחה:

נבקש מהתלמידים לזכור את השאלה המכוננת הזאת בבואנו אל הלימוד של הדפים הקרובים ובכל סוגיה שנידרש אליה.

נזמין את התלמידים להרהר בשאלה היסודית הזאת במהלך השבוע, כשהם מתפללים, ולהביא הוכחות לשיטה שהם נוטים להסכים איתה  מנוסח התפילה. בשיעור הבא נידרש לחויית התפילה השונה שכל שיטה מחוללת בלב.