בס"ד

לב לדעת - המכללה האקדמית הרצוג

פתוח סגור פתוח - על השופר

עטרת סקולניק, צוות לב לדעת., 17/11/2016

מקצוע: מעגל השנה
כיתה: ב - ד
נושא: קול השופר

בשיעור זה ננסה להבין באופן ראשוני ומשמעותי את מקומו של השופר בראש השנה ובעולם היהודי בכלל, תוך התוודעות לצדדים בנפש שהוא מעורר. נעבור יחד עם התלמידים תהליך שימחיש להם את המעבר ממקום צר וסגור למרחב של בחירה בה' וחיבור אליו.

1. חשיפה חושית של השופר בקבוצות:

נחלק את התלמידים לארבע קבוצות חקירה, ובכל קבוצה נמנה ראש קבוצה. (חשוב שאת מינוי ראש הקבוצה שיכתוב את הדברים נבחר לאחר שהבהרנו את אחריותו לייצג בכבוד את חברי הקבוצה ולאפשר לכולם מקום לביטוי).

כל קבוצה תקבל שופר, דף ועיפרון לדיווח. הקבוצות יתבקשו להעביר בינם לבין עצמם את השופר ולכתוב את הרשמים שלהם על הדף שקיבלו. על מנת לעזור לקבוצה בחקירה, נחלק לכל קבוצה שאלות מנחות קצרות לחקירה המתייחסות לצורת השופר, תחושה בידים, קול השופר,ריח וחושים אחרים. (ראו נספח 1).

2. איסוף המידע:

לאחר העבודה בקבוצות נאסוף את המידע מהקבוצות השונות. נשאל כל קבוצה- לְמה שמתם לב בשופר? (תשובות אפשריות: הוא חלול, הוא נראה כמו צינור, יש לו ריח מוזר, הוא צר מצד אחד ורחב בצד השני, קשה להשמיע בו תקיעה, יש לו צליל עמוק/ גבוה/ חלש...).

3. פתוח סגור פתוח:

נשאל- שמתם לב שיש בשופר שני הפכים? (הכוונה לפתח הצר והפתח הרחב.) יש בשופר צד פתוח ויש בו צד סגור. מאיזה צד אנחנו נושפים כדי להפיק צליל? (מהצד הסגור).

תנועתי:

כעת ננסה להמחיש בעזרת הידיים את התנועה של השופר; נסגור את הידיים צמוד לגוף ונרחיק אותן בהרחבה, אט-אט, תוך שאנו פותחים את הידיים. נוכל גם להשמיע את המילה 'שו-פר' שמתחילה בצליל סגור (חולם סוגר את השפתיים), ומסתיימת בפתח. כנ"ל לגבי המילה 'תרו-עה' (משורוק שסוגר את השפתיים המילה נפתחת ל'עה' עם פתח). נעשה יחד את תנועות הידיים עם אמירת המילה 'תרו-עה'. להרגיש את הצד הסגור שלנו הולך ונפתח.

4. חזותי:

נכתוב על הלוח את הפסוק "מן המיצר קראתי י'ה ענני מרחב י'ה" (תהילים קי"ח, ה).. נוודא שהתלמידים מכירים את המילים של הפסוק ומבינים אותן.                         

נזמין חמישה תלמידים לקידמת הכיתה ונבקש מהם להתיישב על כיסאות באופן של "מרחב". אחר כך נבקש מהם לשבת על אותם כיסאות ב"מיצר". (אפשר לעשות תרגיל קצר כמו "ים-יבשה", רגע אחד להגיד "מרחב" וכולם נדרשים לתפוס מרחב זה מזה, רגע אחריו "מיצר" וכולם נדרשים להצטופף).

 

נחלק לתלמידים את הקטע הבא ונלמד איתם יחד:

קול השופר – צעקה פנימית ופנימיות האדם

קול שופר הוא צעקת הלב של בני ישראל להשם יתברך, והוא קול בלא חיתוך דיבור באותיות (קול פשוט ללא מילים,ללא הפסקה בין מילה למילה), רק כמשמיע קול המיה(השמעת צליל) לבד מתוך המיצר (מהחלק הצר של השופר... וכל אחד מישראל כאשר ירגיש חרדת הדין, מיד צועק לבו להשם יתברך... וזה הוא קול שופר שהוא התעוררות הצעקה להשם יתברך, והמצוה היא לשמוע את קול השופר שכל אחד ירגיש בליבו שבפנימיותו רצוננו לעשות רצונך.

בתקיעת שופר האדם מוציא רק הבל(אד, אוויר שעולה מהגוף) מתוכו וההבל הוא מקשקש בשופר ומשמיע קול, ומרמז שכח האדם הוא הפנימיות הנמצאת בתוכו.  (רסיסי לילה, אות נ', נא')

 

פירוש מילים מורכבות :

 

נשאל את התלמידים: למה התכוון המקור במשפט "קול שופר הוא צעקת הלב של בני ישראל להשם יתברך, והוא קול בלא חיתוך דיבור באותיות, רק כמשמיע קול המיה לבד מתוך המיצר"?

זה הזמן המתאים להאיר שהשופר הוא כלי שעיקרו פשטות, כפי שחקרנו בתחילה, צורתו פשוטה, יש לו ריח של קרן, הוא מגיע ישירות מן הטבע. הפשטות של השופר נועדה להחזיר אותנו למקום הכי ראשוני שלנו, לפני שעוד ידענו לדבר ולספר סיפורים. השופר מוציא מאיתנו את צעקת הלב, מבפנים. לפעמים עוד לפני שאנחנו יודעים מה הלב שלנו רוצה לצעוק- השופר כבר מוציא את זה החוצה. בראש השנה הלב שלנו רוצה להשתחרר מכל המקומות שהיה לו צר, עצוב וקשה, ולהיפתח למקום חדש, בו יש מרחבים, מקום לתנועה, חיבור להשם...

פירוק מילים: נחלק את הלוח לשניים. בחלק אחד נכתוב את המילה "מיצר" ובחלק השני נכתוב את המילה "מרחב". נבקש מהילדים למצוא מילים נוספות שיוצאות מתוך המילה או שורשה. (נגלה שהמילה "מיצר", יש בה: צר (מלשון דחוק), צר (מלשון מר ואויב), מצור, צירים, יצר, רצה, רץ. בעוד שבמילה "מרחב" יש: רחב, חבר, בחר, מבחר, מחבר, מחרב...).

אפשרות להרחבה: (מתאימה בעיקר למורים או תלמידים שאוהבים להתבונן לעומק במילים).

נספר בקצרה על דוד המלך, ונבקש מהילדים להיות ערניים למילים: בכל פעם שנשתמש במילה שכוללת בתוכה את אותיות "מיצר" הילדים יתבקשו לשלב ידיים, ובכל פעם שנשתמש במילה שכוללת בתוכה את אותיות "מרחב" הם יתבקשו למחוא כף. המלצה לדוגמא:

כולכם ודאי שמעתם על דוד המלך, שכתב את ספר התהילים. בספר התהילים הוא תיעד את כל הרגשות שלו והצרות שעבר. היו לו כמה וכמה צרים ואויבים שצרו לו, ורצו במותו. ודוד, היה לו צר מאוד... בכל פעם שנקלע לצרה, הוא קרא להשם וביקש רחמים. אחת הצעקות הכי מפורסמות שלו הייתה: 'אבא, אני נמצא במערה קטנה וצפופה, ממש כמו במצור, כל-כך צר לי וצפוף. אויביי וצורריי מחכים לי בכל פינה. תענה לי בבקשה, תן לי מרחב, שאני ארגיש שיש לי מקום רחב בעולם. שיש לי חבר. שיש לי אפשרות לבחור, ולא לרוץ כל הזמן ולברוח..." או במילים אחרות: "מן המיצר קראתי י-ה ענני במרחב י-ה"...

אפשרות נוספת היא לתת לילדים את הקטע הנ"ל כתוב, ולבקש מהם להדגיש בצבע אדום את המילים של המיצר, ובכחול את מילות המרחב...

 

כעת כל אחד מהתלמידים יקבל בריסטול שחור וחבילת צבעי פנדה. בזמן שנאזין לתקיעת השופר, לצעקת הלב, ננסה לשמוע את צעקת הלב האישית שלנו ולהביע אותה על הדף.  

(מצורף לינק עם תקיעות השופר להורדה - נספח 2)

 

מה עורר בכם השופר? ילדים שיסכימו לשתף את הכיתה ביצירה שלהם, או לחילופין ברגש שהתעורר אצלם במהלך שמיעת השופר, ישתפו במליאה.

 

לסיום, התלמידים יידרשו לכתוב על פתק אחד את החלקים שקשה להם איתם בחיים (או בעצמם) ועל פתק שני את הדברים שירצו לבקש לקראת השנה החדשה (מהשם או מעצמם). המורה תתלה על קיר הכיתה שופר גדול מנייר; בצד הצר של השופר נתלה את הפתקים של הקושי ובחלק הרחב את הפתקים המבקשים התרחבות. (ניתן לתלות אותם מקופלים או בתוך מעטפה סגורה, למקרה שהילדים ירצו פרטיות).