בס"ד

לב לדעת - המכללה האקדמית הרצוג

דברים יז - פרשת המלך

רון רוט, צוות לב לדעת., 17/11/2016

מקצוע: תנ"ך
כיתה: יב
נושא: דברים

בפרשת המלך נכתב הציווי למלך המיועד: "לבלתי רום לבבו מאחיו" (דברים יז'). מתוך עיון בספרי התנ"ך ובדברי חז"ל, נלמד את היחס הראוי של המלך לנתיניו. תכני השיעור מתאימים לתכנית הלימודים לכיתות יב.

מטרות השיעור:

  1. עיון משותף עם התלמידים בפרשת המלך בספר דברים, במסגרתו ידונו התלמידים בתפיסת התורה את המלוכה והשלטון; ובאופיו הרצוי של שלטון באופן כללי.
  2. העיון בפרשה יתבצע בעזרת עיון בטקסטים שונים המאירים את הנושא מפרספקטיבות שונות.

 

מהלך השיעור:

א.      

ב.

ג.               

 

           

  1. האם שלטון כפי זה שתיארתם יכול להתקיים במציאות?
  2. לאור המקורות שקראנו על אילו מאפיינים או ערכים צריכים להתקיים בכל שלטון ואסור לוותר בשום אופן ועל אילו כן ניתן?
  3. האם צורת השלטון במדינה מקיימת את הערכים שציינתם?

 

הערות:

 

נספח - דף מקורות:

דברים, יז, יד

יד כִּי-תָבֹא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ, וִירִשְׁתָּהּ, וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ; וְאָמַרְתָּ, אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ, כְּכָל-הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי  טו שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ:  מִקֶּרֶב אַחֶיךָ, תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ--לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי, אֲשֶׁר לֹא-אָחִיךָ הוּא  טז רַק, לֹא-יַרְבֶּה-לּוֹ סוּסִים, וְלֹא-יָשִׁיב אֶת-הָעָם מִצְרַיְמָה, לְמַעַן הַרְבּוֹת סוּס; וַיהוָה, אָמַר לָכֶם, לֹא תֹסִפוּן לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה, עוֹד  יז וְלֹא יַרְבֶּה-לּוֹ נָשִׁים, וְלֹא יָסוּר לְבָבוֹ; וְכֶסֶף וְזָהָב, לֹא יַרְבֶּה-לּוֹ מְאֹד  יח וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ, עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ--וְכָתַב לוֹ אֶת-מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת, עַל-סֵפֶר, מִלִּפְנֵי, הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם  יט וְהָיְתָה עִמּוֹ, וְקָרָא בוֹ כָּל-יְמֵי חַיָּיו--לְמַעַן יִלְמַד, לְיִרְאָה אֶת-יְהוָה אֱלֹהָיו, לִשְׁמֹר אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת וְאֶת-הַחֻקִּים הָאֵלֶּה, לַעֲשֹׂתָם כ לְבִלְתִּי רוּם-לְבָבוֹ מֵאֶחָיו, וּלְבִלְתִּי סוּר מִן-הַמִּצְוָה יָמִין וּשְׂמֹאול--לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל-מַמְלַכְתּוֹ הוּא וּבָנָיו, בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל 

 

פירוש אברבנאל לתורה, ספר דברים פרק יז

"כי תבאו אל הארץ... ואמרת אשימה עלי מלך ככל הגויים אשר סביבותי וגו':

אין בזה מצוה כלל, כי לא ציווה הש"י שיאמרו זה וישאלו מלך אבל הנה הוא הגדת העתיד... אני ידעתי שתהיו כפוים טובה כשתאמרו מעצמכם אשימה עלי מלך לא מפני ההכרח להילחם ולכבוש את הארץ... כי אם להשתוות עם האומותהממליכי' עליהם מלכים... וזכר שכאשר יקרה זה לא ימליכו המלך ההוא כרצונם כי אם אשר יבחר ה' בו מקרב אחיהם... שאין שאלתו מצוה כי אם רשות ומפעל היצר הרע..."

השוואה בין ספר בראשית למגילת אסתר (בטבלה).

יונה בר מעוז מאוניברסיטת בר אילן:

"הביקורת הלעגנית במגילה על הרָשות השלטת עלולה הייתה להביא למסקנה שהאנרכיה עדיפה, או ששלטון מלוכני הוא רעה חולה שיש להימנע ממנה בכל מחיר. ולא היא: סיפור יוסף הוא דוגמה לשלטון אחראי שמנצל את כוחו כדי לדאוג לרווחת האזרחים ומונע אסון כבד. אף הטוטליטאריות של המלך, שפועל ללא כל צורך להסביר ולנמק את צעדיו, מוצגת באור חיובי בסיפור יוסף; כאשר המלך מוצא את האדם הראוי, יש בכוחו להתעלם מנוקשות הריבוד החברתי ומסטיגמות לא מוצדקות ולהעלות עבד מחונן מבור הכלא אל רום השלטון לטובת כל הממלכה.

 

משנה, סנהדרין פרק ד משנה ה

"לפיכך נברא אדם יחידי בעולם, ללמד שכל המאבד נפש אחת, מעלים עליו כאילו איבד עולם מלא; וכל המקיים נפש אחת, מעלים עליו כאילו קיים עולם מלא.  ומפני שלום הברייות, שלא יאמר אדם לחברו, אבא גדול מאביך... להגיד גדולתו של מלך מלכי המלכים, הקדוש ברוך הוא, שאדם טובע מאה מטבעות בחותם אחד, וכולן דומין זה לזה, מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא טובע את כל האדם בחותמו של אדם הראשון, ואין אחד מהם דומה לחברו.  לפיכך לכל אחד ואחד לומר, בשבילי נברא העולם".