בס"ד

לב לדעת - המכללה האקדמית הרצוג

אמונה בשעת משבר

אפרת כשדן, 17/11/2016

מקצוע: מחשבת ישראל
כיתה: יא - יב

השיעור דן בדרכים להתמודדות אישית ואמונית עם מצבי משבר, תוך התייחסות למשבר הקשה שפקד את משפחת גרוס.

מטרות השיעור :

בתחום הדעת

בתחום הערכים

 

מהלך השיעור :

צפיה בסרטון קצר, על משפחת גרוס, אשר חוותה משבר קשה, לאחר שארבעת ילדיהם שאפו חומרים רעילים והובלו לבית החולים, שתי הבנות לצערנו נפטרו ( עוצרים בדקה 2:32).

מעלים כמה שאלות לדיון:

אלו שאלות מורכבות ויכול להיות שהתלמידים יחוו קושי לענות עליהם, יתכן מאוד ולא יהיו תשובות ברורות, וזה בסדר גמור.

לקראת סוף הדיון מעלים שאלה נוספת - האם לדעתם לאדם מאמין מותר להפנות שאלות כלפי הקב"ה, ולשאול אותו,  מדוע דווקא לי הוא עשה זה? למה עכשיו? איפה הוא היה? מדוע הוא לא עוזר לי? וכו'.

 

אחרי התעמקות בדיון, נעצור אותו באיזשהו שלב באמצע ונחלק את הכיתה לקבוצות. לכל קבוצה נחלק מקור, עליה ללמוד אותו ולענות על השאלות שלאחריו.

(יתחלקו לקבוצות קטנות, יכול להיות כפילויות במקורות)

לבסוף נאסוף את כל הכיתה, נשלים לכולם את המקורות שהם לא דנו עליהם, ונדון במקורות השונים.

 

מקור מס' 1

 הָאֻמּוֹת הַקּוֹדְמִים שֶׁהָיוּ מַאֲמִינִים בְּרִבּוּי הָאֱלֹהוּת, הִשְׁווּ בְּזֶה שֶׁיֵּשׁ אֱלֹהִים פּוֹעֵל טוֹב וְיֵשׁ אֱלֹהִים פּוֹעֵל רַע, כִּי לֹא יָכְלוּ לְצַיֵּר שֶׁהַטּוֹב וְהָרַע הַנִּמְצָא בָּעוֹלָם יָצְאוּ מִשֹּׁרֶשׁ אֶחָד, וְעַל כֵּן הָיוּ מִתְיָרְאִים מִפּוֹעֵל הָרַע וְאוֹהֲבִים אֶת הַפּוֹעֵל הַטּוֹב. וְכַאֲשֶׁר בָּא בְּתוֹרַת אֱמֶת לְלַמְּדָם שֶׁיִּתְאַחֲדוּ הַיִּרְאָה וְהָאַהֲבָה לֶאֱלֹהֵי אֱמֶת הֻצְרַךְ לְהַקְדִּים לָהֶם אֱמוּנַת הַיִּחוּד, שֶׁאֱלֹהֵי עוֹלָם הוּא אֶחָד וְאֵין זוּלָתוֹ וְהוּא שֹׁרֶשׁ לְכָל הַנִּמְצָא וְהַמִּתְהַוֶּה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת הֵן דְּבָרִים אֲשֶׁר לְפִי הַשָּׂגָתֵנוּ נִקְרָאֵם בַּשֵּׁם טוֹב וְהֵן דְּבָרִים אֲשֶׁר נִקְרָאֵם בַּשֵּׁם רַע. וְהוּא שֶׁנַּאֲמִין כִּי אֵין רַע בַּמְּצִיאוּת כְּלָל, שֶׁמֵּהַאֵל הַטּוֹב הָאֶחָד הָאֲמִתִּי לֹא יָצְאוּ רַק טוֹב, וַאֲשֶׁר יִדְמֶה לָנוּ שֶׁהוּא רַע הוּא בֶּאֱמֶת אַךְ טוֹב וָחֶסֶד. כָּל הֶעְדֵּר הוּא לְצֹרֶךְ הֲוָיָה, וְכָל הַשְׁחָתָה הוּא לְצֹרֶךְ תִּקּוּן וּבִנְיָן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד"... כָּל הָרָעוֹת הַבָּאוֹת בָּעוֹלָם הֵם לְתַכְלִית טוֹב וּכְמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר וְעַל כֵּן יְצֻיַּר הַיִּרְאָה וְהָאַהֲבָה לְאֵל אֶחָד. המלבי"ם, דברים פרק ו' פס' ד'.

שאלות:

 

מקור מס' 2

"ובאמת מה מקום לקושיות חס ושלום לשאלות. הן אמת שיסורים כמו אלה שאנו סובלים עתה באים רק לכמה מאות שנים, אבל מכל מקום איך נרצה להבין את מעשה ה' אם גם קלח אחד של עשב שעשה ה' לא נבין. ומכל שכן שנפש לא נשיג ומכל שכן מלאך וכל שכן את דעתו יתברך. ואיך נרצה בדעתנו להבין מה שהוא יתעלה ויתברך יודע ומבין?"       הרב קלונימוס שפירא הי"ד, אש קודש, עמ' קל"ט, כותב מתוך הגטו.

שאלות:

 

מקור מס' 3

הַ"הִתְדַּיְּנוּת" עִם אֱלֹקִים הִיא צֹרֶךְ שֶׁל הָאֱמוּנָה; הִיא נוֹבַעַת מִלֵּב לִבָּהּ שֶׁל הָאֱמוּנָה. כַּאֲשֶׁר בְּסִפְרוֹ שֶׁל אֵלִי וִיזֶל ("הַלַּיְלָה") יֶלֶד מוּצָא לַהוֹרֵג בִּתְלִיָּה וּמִישֶׁהוּ שׁוֹאֵל: "הֵיכָן אֱלֹקִים?", זוֹהִי הַשְּׁאֵלָה הָרְאוּיָה לְהִשָּׁאֵל. אִלּוּלֵי נִשְׁאֲלָה הַשְּׁאֵלָה הָיָה בְּכָךְ מִשּׁוּם חִלּוּל הַשֵּׁם. אֱמוּנָה אֵינָהּ יְכוֹלָה לַעֲבֹר עַל זְוָעָה שֶׁכָּזֹאת לְסֵדֶר הַיּוֹם. אֱמוּנָה, בִּגְלַל הֱיוֹתָה אֵמוּן בָּאֱלֹקִים, תּוֹבַעַת מִמֶּנּוּ צֶדֶק. אֵין הִיא יְכוֹלָה לִסְבֹּל מְעֹרָבוּת שֶׁל אֱלֹקִים בְּאִי-צֶדֶק וּבְאַכְזָרִיּוּת. וְאוּלָם הָאֱמוּנָה רוֹאָה אֶת יָד ה' בְּכָל דָּבָר תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ. הָאֱמוּנָה מְבַקֶּשֶׁת לְמִצְעָר לְקַבֵּל רֶמֶז בַּאֲשֶׁר לְטִיבָהּ שֶׁל הַהִתְעָרְבוּת הָאֱלקית, גַּם אִם לֹא לַהֲבִינָהּ לַחֲלוּטִין. הפנייה לאלוקים מתוך הציפייה לקיום הצדק בעולם בכל עוצמת האמונה, בולטת כתמרור דרכים מראשיתה של הדרך היהודית בהיסטוריה.  הרב אליעזר ברקוביץ "מאמרים על יסודות היהדות".

שאלות:

 

לאחר שכל קבוצה למדה את המקור וענתה על השאלות, נשלים לכולם את המקורות שהם לא דנו עליהם ונציג מכל קבוצה ידבר בקצרה בפני הכיתה ויציג את המקור ואת מסקנות הלימוד המשותף שלהם.

 

בסוף הצגת הדברים נערוך דיון קצר, על ההזדהות של כל אחד עם המקורות השונים, נראה היכן הייתה הזדהות גבוהה והיכן פחות, ונברר מדוע.

 

בסוף דיון זה נחלק מקור אחרון לכולם, אותו נלמד ביחד, ונראה האם מקור זה מחדש לנו משהו בעניין זה.

" על כן תתכן בתוך הבריאה רק השגת יחוד חסדו יתברך בלבד, שהוא שורש הבריאה, יחוד חסדו פירושו יחוד מידותיו, כי הנה כל הנהגותיו ומידותיו שורשן הוא חסדו יתברך, וכל כן שם הוי"ה שכינוהו שם העצם, הינו שם החסד. כי חסדו הוא הוא הכולל כל הניתן לנו להבחין כתוכן תכלית כל אופני הנהגתו יתברך. אולם גם השגת יחוד זה אינה אלא לעתיד לבוא, כשנשוב לגן עדן כאדם הראשון. על זה נאמר " ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד" (כמבואר במסכת פסחים) שעכשיו בעולם הזה מברכים על הטובות "הטוב והמטיב" ועל הרעות "דיין האמת" אבל לעתיד לבוא יברכו רק "הטוב והמטיב". וכבר ביארנו ענינו, שאז יתגלה שאין קיים רע כלל, אך בעולם הזה, אפילו נחום איש גמזו (גמזו לטובה) לא היה רשאי לברך על הרעה אלא "דיין האמת", כי אף שהכיר טובה גם עבור הרעה, וידע בוודאות כי תכליתה לטובה, אולם בשעת הרעה הרגיש ייסורים וצער: וזהו חסרון בהבחנת יחוד חסדו יתברך, שלמות ההבחנה שמורה לימות המשיח. המקור – הרב דסלר "מכתב מאליהו" חלק ג' עמ' 265

שאלות:

קטע זה הוא יחסית קשה לקריאה ולבנה, על כן חשוב לקרוא לאט, ולעצור כמה פעמים ולראות שישנה הבנה.

כמו כן יש להתמקד בעיקר בחלק השני של המקור.

 

נערוך צפיה נוספת בסרטון על משפחת גרוס, כחודש לאחר האסון.

בסרטון רואים את ההתמודדות שלהם, ישנו דגש על הקושי הגדול וביחד עם זאת על הכרת הטובה הגדולה שלה חוו.

שואלים בקצרה את דעתם של התלמידים על הסרטון,

 

כל ילד יחשוב עם עצמו לאחר שיעור זה כיצד הוא היה מתמודד עם משבר שהיה פוקד אותו כיום, גם אם זה הקטן ביותר.

שאלות להכוונה:

לבסוף שואלים אם מישהו רוצה לשתף במה שכתב.

ומסכמים בקצרה:

נושא זה הוא מורכב ולא פשוט, אינטימי מאוד עבור כל אדם בעל אמונה. חשוב לזכור שבעולם הזה, יש מקום לאבל והתורה וההלכה מדריכות אותנו כיצד להתמודד. בסופו של דבר כל אחד מוצא את דרכו שלו בהתמודדות. וכמו שראינו בסרטון, אפשר להיות עם הכרת תודה עצומה לקב"ה וביחד עם זה לא להתנתק מהאבל שלנו, אלא להתמודד איתו.