בס"ד

לב לדעת - המכללה האקדמית הרצוג

חיבור קדוש - פרק ז'

צוות לב לדעת, 11/3/2012

מקצוע: תושב"ע
נושא: חיבור קדוש - פרק ז'

שיעור זה פותח צוהר להבנת מערכת יחסי האישות כמעשה של קדושה והשראת שכינה בין בני הזוג

 

רקע

 פעולת החיבור בין זכר לנקבה מתרחשת גם אצל בעלי חיים שבאופן זה פרים ורבים, פעמים רבות יכולים יחסי אישות גם בעולם בני האדם לקבל אופי של פורקן יצרי ורצון לעונג והנאה. שיעור זה יעסוק בלימוד מקורות המבקשים לצייר תמונה אחרת, כזו הרואה במעשה החיבור הגשמי הזה בין איש ואשה האוהבים זה את זה ביטוי  לקשר הרוחני והנפשי שלהם, מעשה של נתינה ומקום בו הקב"ה שורה  ביניהם. כמובן שהיכולת לעסוק בנושא זה באופן מעמיק ובוודאי היכולת להבין ולהפנים אותו יכולה להתרחש רק אחרי שמתחתנים ובכ"ז העיסוק בקריאת הכיוון הזו ובהשלכות לגבי השפה בה אנחנו משתמשים כבר כיום לתיאור מעשה זה יכולים להיות משמעותיים ורלוונטיים לבנות כבר כיום.

 

מקורות

 

1. בראשית ב, כג-כד

 (כג) וַיֹּאמֶר הָאָדָם זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה כִּי מֵאִישׁ לֻקֳחָה זֹּאת: (כד) עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד:

 

 2. הרב משה בן נחמן, רמב"ן, בראשית ב, כד

לבשר אחד- הולד נוצר על ידי שניהם ושם נעשה בשרם אחד, לשון רש"י. ואין בזה טעם, כי גם הבהמה והחיה יהיו לבשר אחד בולדותיהם. והנכון בעיני, כי הבהמה והחיה אין להם דבקות בנקבותיהן, אבל יבא הזכר על איזה נקבה שימצא וילכו להם. ומפני זה אמר הכתוב, בעבור שנקבת האדם היתה עצם מעצמיו ובשר מבשרו ודבק בה, והיתה בחיקו כבשרו ויחפוץ בה להיותה תמיד עמו. וכאשר היה זה באדם, הושם טבעו בתולדותיו, להיות הזכרים מהם דבקים בנשותיהם, עוזבים את אביהם ואת אמם, ורואים את נשותיהן כאלו הן עמם לבשר אחד.

                     

3. הרב יהודה ליווא, מהר"ל, באר הגולה - הבאר החמישי, עמ' צג

כי חבור האדם עם אשתו שיהיו לדבר אחד לגמרי, והחבור הזה אל תאמר כי הוא דבר גשמי כמו שאר בעלי חיים, אין הדבר כך. כי יש להם לאיש ואשה כח החבור מן השם יתברך, וכמו שנרמז במלת איש ואשה כי בהם נשתתף שמו הוא שם י"ה. היו"ד באיש, הה"א באשה. לומר כי השם יתברך מחבר הזיווג הזה ומאחד אותם, לכך שמו ביניהם. ודבר זה הוא החבור מן איש ואשה, ולכך כח עליון מחבר אותם.

 

       שאלות להעמקה

·         איזה אופי מצייר הפועל "לדבוק" ליחסים בין איש לאשה?

·         מה ההבדל בין חיבור בין בע"ח לחיבור בין בני אדם?

·         אילו תנאים יש על מנת שהמיוחד בחיבור האנושי יתממש?

 

הצעה למהלך השיעור

 

א. פתיחה: נשאל את הבנות מה ההבדל בין אם נגדיר מישהי כ"בחורה חושבת", ובין אם נגדיר אותה כ"בחורה חופרת"? כמובן שהבנות יסבירו את ההקשר השונה שמשפט ותיאור כזה מקבל כאשר התואר הוא "חושב" וכאשר התואר הוא "חופר". נבקש מהבנות לחשוב על משפטים דומים המתארים מציאות זהה, אלא שהבחירה באיזו מילה להשתמש משנה את כל היחס ונקודת המבט על המציאות.

ב. דיון: נשאל את הבנות מדוע השפה כל כך משמעותית לאופן בו אנחנו תופסים את העולם. מה המשמעות לכך שהאופן בו אנחנו מבטאים ומכנים משהו הוא זה שקובע את המהות והאופי שלו? בעידן הפוסטמודרני נקודה זו חזקה מאד אפילו בשיח הפילוסופי: העובדה שהעולם נברא ע"י מילים, שהשפה והלשון לא רק מתארות מציאות אלא גם יוצרות אותה היא בסיס לשאלות ומחשבות גדולות (ובהקשר זה מעניין שהתורה כבר מתארת את בריאת העולם ע"י מילותיו של הקב"ה..). דיון זה שלבנתיים איננו קשור באופן ישיר לנושא השיעור שלנו יכול להיות חשוב כשלעצמו בחשיבות השמירה על שפה נקייה ובשאלה מה סגנון הדיבור המקובל אצלנו בכיתה ואיזו עולם הוא בורא ביחסי האנוש ובעולם הערכי שלנו.

ג. משימת כתיבה: נכתוב על הלוח את הפסוק מספר בראשית: "והאדם ______  חוה אשתו ותהר ותלד בן". סביר להניח שרוב הבנות יודעות להשלים את החור החסר בפסוק שעל הלוח ומכירות בכך שהתורה מכנה יחסי אישות בפועל "לדעת", ובכ"ז נבקש מכל אחת להשלים את הפסוק במספר אופנים שונים של מילים וכינויים המתארים את מה שהתרחש בין אדם לחוה שגורם לכך שחוה הרה. אפשר להציע לכיתה כמה ביטויים כמו: קיים יחסי אישות, קיים יחסי מין, שכב, עשה אהבה, הזדווג ואפשר לתת לבנות לחשוב לבד כיצד למלא את הפסוק מארסנל המילים שהן מכירות. על מנת שטוהר הדיבור בשיעור ובכלל יישמר, חשוב שהמשימה הזו תעשה באופן יחידני של כל תלמידה מול הנייר. נבקש מהבנות להסתכל על ההשלמות השונות שנתנו לפסוק ולבחון את האופי שהקשר והחבור בין האיש לאשה עולה מכל אחד מהם.

ד. דיון: ניתן לבנות את שני הפסוקים המלאים מתחילת ספר בראשית המתארים את החיבור בין איש לאשה: "ודבק באשתו" "והאדם ידע את חוה אשתו". נשאל את הבנות מה מחביאה בתוכה המילה "לדבוק ב" ומה מחביאה בתוכה המילה "לדעת את" ? איזה סוג של חיבור ואיזה משמעות פעלים אלו יוצקים ליחסים בין איש לאשה? בשלב מסוים של הדיון אפשר גם להנגיד את "יחסי מין" השכיחים בשפה העכשווית אל מול "יחסי אישות" המורגלים בשפה התורנית: מה ההבדל אם תופסים את המעשה כמפגש בין שני מינים או כמפגש בין שני אנשים? חשוב את הדיון הזה לפתוח למתח שבין הרצון לדבר ולעסוק בנושא לבין האמת בכך שהצניעות יפה לנושא זה – השאלה איך פותחים? איך מדברים:? באיזו שפה ועם מי?

ה. לימוד: נלמד עם הבנות את דברי הרמב"ן ואת דברי המהר"ל המעמיקים בדיוק בשאלה זו ומנגידים בין הפעולה הפיזית של הזדווגות בע"ח לפעולה הרוחנית של חיבור איש ואשה. נחזור אל שאלת השפה ולמשמעות ולאופי שהיא יוצקת ליחסים אלו.

ו. תרגיל כתיבה: נבקש מהבנות לכתוב לעצמן תפילה שתעזור להן בתוך העולם התרבותי בו אנו חיות לשמור על טהרה וקדושה בנושא זה. ניתן לכל אחת את המרחב לחשוב מה נקודות ההתמודדות שלה ומה המאבקים שהיא צריכה להיאבק על מנת לשמור על נקיות וטהרה (אפשר להזכיר בקול רק כדי לתת לבנות אומץ לחשוב עם עצמן נקודות כמו: שפה נקייה, אינטרנט, טלוויזיה, חבר, בנים ברחוב וכו')

 

תשומת לב

חשוב לשים לב שהדיבור על קדושה ביחסי האישות לא תעקור את הנורמאליות, השמחה והעונג שמתלווה אל המפגש העמוק בין איש לאשה. נכון שכרגע הדיבור על הנושא עדיין רחוק מהבנות אבל כיוון שאצל הרבה מהן הרתיעה מהנושא וממילא הרצון להפוך אותו לקדוש לכשיבוא, כלומר לכזה שאיננו שייך ליצרים ורצונות שכרגע אנחנו מזהים אותם כשליליים בתוכנו – קיימת, חשוב לתת פתח לשמחה ולטוב שברגש וביצר הנורמאלי. 

 

להרחבה

כדאי לעיין במאמרו של הרב סולובייצ'יק "גאולת יחסי האישות" שהתפרסם בתוך הספר "אדם וביתו", ידיעות אחרונות, 2002 שעוסק בשאלה כיצד העולם היהודי מתייחס לקשר הגופני בין איש לאשה.

 

 

 


תגיות: זוגיות, קדושה