בס"ד

לב לדעת - המכללה האקדמית הרצוג

קידושין פא' ע"א - ע"ב: פלימו והשטן

צוות לב לדעת, 5/12/2014

מקצוע: תלמוד
נושא: פלימו והשטן קידושין פא ע"א- ע"ב

הסיפור על פלימו והשטן מופיע במסגרת קובץ סיפורים שעוסקים בהתמודדויות שונות עם היצר הרע. כדרכן של אגדות ניתן "ללוש" את הסיפור שוב ושוב ולמצוא בו טעמים חדשים. בשאלות העיון ובהרחבה נפתח פתחים רבים. בהצעה להעברת השיעור נצטמצם. תן לחכם ויחכם עוד.

 

 תלמוד בבלי מסכת קידושין דף פא ע"א-ע"ב

פלימו הוה רגיל למימר כל יומא: גירא בעיניה דשטן. יומא חד מעלי יומא דכיפורי הוה . אידמי ליה כעניא, אתא קרא אבבא, אפיקו ליה ריפתא, אמר ליה: יומא כי האידנא כולי עלמא גואי, ואנא אבראי ?  עייליה וקריבו ליה ריפתא. אמר ליה: יומא כי האידנא כולי עלמא אתכא, ואנא לחודאי? אתיוהו אותבוהו הוה יתיב מלא נפשיה שיחנא וכיבי עליה, והוה קעביד ביה מילי דמאיס, א"ל:  תיב שפיר. אמר ליה: הבו לי כסא, יהבו ליה כסא, אכמר שדא ביה כיחו, נחרו ביה, שקא ומית. שמעו דהוו קאמרי: פלימו קטל גברא! פלימו קטל גברא! ערק וטשא נפשיה בבית הכסא, אזיל בתריה נפל קמיה. כי חזייה דהוה מצטער גלי ליה נפשיה, אמר ליה: מאי טעמא אמרת הכי? ואלא היכי אימא? אמר ליה, לימא מר: רחמנא נגער ביה בשטן.

 

שאלות לעיון

 

הצעה לפעילות

א.הבנה פשוטה והעלאת שאלות –  לאחר קריאה ראשונית של הסיפור ותרגום פשוט, נבקש מהתלמידים להעלות שאלות שמטרידות אותם. נרשום את השאלות המשמעותיות על הלוח.         ( שאלות אפשריות– מי הוא השטן ? האם זה קרה באמת ? האם פלימו התנהג שלא כשורה ? "הלוואי" שאנחנו היינו מכניסים אורחים "מגעילים" כך ! ) נבהיר לתלמידים שניתן לקרוא סיפור זה כמשל על דרך ההתמודדות הנכונה עם היצר הרע.לאור הבהרה זו נבקש מהם לשאול שאלות נוספות . ( שאלות אפשריות – שאלות העיון שלעיל )

 

ב.עיון בפתיח ובסיום של הסיפור - נשאל את התלמידים מהם ההבדלים בין המשפט שהיה פלימו נוהג לומר : "גירא בעיני דשטן" למשפט שהוצע לו ע"י השטן עצמו "רחמנא נגער ביה בשטן" ?   (  כיוונים אפשריים -  1. על פי המשפט הראשון יש לעוור את עיניו של השטן , כלומר לקחת את כוחו . העיניים מסמלות את הכוח של השטן שכן עין רואה , לב חומד וכלי מעשה גומרים. על פי המשפט השני יש לגעור בו בלבד כלומר "ליישר אותו" . 2. על פי המשפט הראשון ניתן לעשות זאת לבד. על פי המשפט השני יש לבקש מהקב"ה לעשות זאת )

נשאל את התלמידים מה המסר בכך שעלינו לבקש מהקב"ה לגעור בשטן ?

( תשובות אפשריות : 1. ענווה . אין לי יכולת להתמודד לבד. אני צריך עזרה. 2. אני מודע לכך הקב"ה ברא את יצר הרע. יש לו תפקיד. לכן דווקא הוא צריך לרסן אותו ).

 

ג. סיכום והפנמה של מה שנלמד מן המסגרת של הסיפור :

1. נבקש מהתלמידים לנסח בקצרה "סיסמאות" קליטות ( כעין "סלוגנים" בחרוזים או באמצעים אחרים ) שמתמצתות את שתי המסקנות המרכזיות שהגענו אליהם.

 

2. נבקש מהתלמידים לכתוב תפילה אישית שבה הם מבקשים מהקב"ה לעזור להם להתמודד עם יצר מסוים. תפילות אלו יהיו פתיח מצוין לשיחה אישית משמעותית עם חלק מהתלמידים. (לא נבקש מהתלמידים להקריא את תפילותיהם. עם זאת תיתכן גם חשיפה מבוקרת בכיתות בוגרות) 3.נבקש מהתלמידים לחשוב על "יצר" כלשהוא שקיים בהם שזקוק ל"הכלה" ולניתוב. אם גוערים בו ומיישרים אותו ניתן להפיק ממנו תועלת רבה. נקיים אסיף בכיתה.

 

ד. תוספת העמקה – (לאור מאמרו של אלקנה שרלו. ישנם כיוונים אחרים, ראה הרחבה). ערב יו"כ הוא יום שמייצג את השיבה לצדדים הנמוכים של החיים והיכולת להכיל אותם כראוי. לכן מצווה מיוחדת ביום זה לאכול. השטן שהתחפש לעני מסמל צדדים אלו. הרצון המתגבר של העני להיות שייך  מבטא את הצורך להכיל צדדים אלו כחלק מן האישיות ולהעלות אותם.לא להשאיר אותם בחוץ. המפגש הסופי עם השטן מתרחש דווקא בבית הכיסא (אמנם ראה בהרחבה הערה על כך) כדי לבטא את מה שנדרש מפלימו,היכולת להכיל את צדדיו הנמוכים ולהעלות אותם.

 

ה. הכשל בשתיית היין – בפרשת נח מביא רש"י ביקורת על כך ,שהנטיעה הראשונה של נח לאחר המבול הייתה כרם, דבר שהביא אותו לשכרות וחטא.נשאל את התלמידים – הרי יין הוא דבר מרכזי בטקסים קדושים כמו קידוש,שבע ברכות וכיו"ב ? (כיוון אפשרי – יין הוא מורכב, מצד אחד הוא עלול להביא לשכרות שמבטאת את שיא הגשמיות ומצד שני הוא יכול לרומם.דברים מורכבים אינם מתאימים להתחלות,ליסודות. היסוד צריך להיות יציב ואיתן). שתית יין אפשרית רק בדרגה גבוהה,יציבה,איתנה. לא כאשר מתמודדים עם צדדים נמוכים.

 

ו. תוספת הפנמה – בכיתות מתאימות נבקש מתלמידים להעלות הצגה על הסיפור. בסוף ההצגה יתבקשו פלימו והעני לשתף את הקהל במה שלמדו. (נקודת החידוש תהיה שגם העני , כלומר הצדדים הנמוכים שלנו , ישתף אותנו במה שלמד , כלומר מה ציפיותיו הנכונות !). תלמידים אחרים יתבקשו לצייר 2 תמונות. תמונה בה העני בחוץ ומוציאים לו לחם, ותמונה שנייה בה השטן ופלימו משוחחים בבית הכיסא. הציור יבטא את השינוי שעובר על פלימו.  

               

לתשומת לב

המהרש"א קרא את הסיפור באופן שונה לחלוטין. הוא ראה בסיפור המחשה של האיסור לתת ליצר הרע דריסת רגל מזערית. לפי דרכו המוקד של הסיפור אינו בהכלת צדדים יצריים אלא בדחייתם המוחלטת. עיקר מסקנת הסיפור אינה ההבדל בין עקירת עיניים לגערה אלא הצורך בעזרה אלוקית כדי להתמודד. ראה בהרחבה. 

 

להרחבה  

א.      ניתוח הסיפור – אלחנן שרלו                      

ב.       קריאת הסיפור לאורו של המהרש"א -

    מהרש"א – חידושי אגדות :

" כי זה דרכו של היצר הרע, כמו שכתוב פרק החליל, בתחילה קראו הלך , ולבסוף קראו אורח, ולבסוף קראו איש , כפירוש רש"י שם . וכן הכא – בתחילה עני הולך מבראי ברחוב שואל על הפתחים , ואח"כ כאורח מגואי ( מבפנים ), ואח"כ כבעל הבית – אתכא ( סביב השולחן )"

 

תלמוד בבלי מסכת סוכה דף נב עמוד ב

 אמר רבא: בתחילה  קראו הלך ולבסוף קראו אורח ולבסוף קראו איש,  שנאמר  +שמואל ב יב+  ויבא הלך לאיש  העשיר ויחמול לקחת מצאנו ומבקרו לעשות לאורח, וכתיב ויקח את כבשת האיש הרש ויעשה  לאיש הבא אליו.   

 

     


תגיות: יצרים