בס"ד

לב לדעת - המכללה האקדמית הרצוג

חתונה - בין פרטי ללאומי פרק ד'

צוות לב לדעת, 22/11/2012

מקצוע: תושב"ע
נושא: חתונה - בין פרטי ללאומי פרק ד'

שיעור זה עוסק בשאלת השייכות של זיכרון ירושלים למעמד החופה, או במילים אחרות: לקשר בין כריתת הברית האינטימית בין איש לאשה ספציפיים למילים הגדולות של גלות וגאולה המתייחסות לתהליכים שעובר עם ישראל בכלל.

 

רקע: 

המקורות שנלמד בשיעור אינם חלק מיחידת הלימוד לבגרות, אך יכולים מאד להעשיר את הדיון והלימוד סביב עניין זיכרון ירושלים בחופה. באוכלוסיה בה המתח בין הכללי לפרטי, בין עולם של אידיאולוגיה לעולם של מימוש עצמי צף ועולה, כדאי להקדיש שיעור לנושא זה שיכול להוות שער מדויק לשאלות גדולות שאנחנו נתקלים בה בכל מיני שדות בחיים שלנו.

 

מקורות:

 

1. תהילים פרק קלז

(א) עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן: (ב) עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ: (ג) כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן: (ד) אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר ה' עַל אַדְמַת נֵכָר: (ה) אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָםִ תִּשְׁכַּח יְמִינִי: (ו) תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי:

 

2. מלבי"ם על תהילים פרק קלז פסוק ה

"אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני" - ימליץ שכמו שהימין היא מוכנת אל האדם בכל תנועותיו ועסקיו, כן ירושלים היא בבת כל תנועותינו ועסקינו, עד שא"א לשכחה כמו שא"א לשכח את הימין, ויותר מזה כי "תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי" - שכל דבורי הוא בך ואם לא אדבר מזכרונך אהיה כאלם אשר לשונו לחכה דבקה, ולא לבד בעת שאני גולה וסורה, כי גם "אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי" - גם אם אשמח בהצלחת עולם תהיה ירושלים עולה עליהם, עד שכל שמחה תהפך לעוצב ע"י זכרון חורבנה:

 

3. שו"ע אורח חיים סימן תקס

וכשהחתן נושא אשה לוקח אפר מקלה ונותן בראשו במקום הנחת תפילין:

הגהת הרמ"א: ויש מקומות שנהגו לשבר כוס בשעת חופה או לשום מפה שחורה או שאר דברי אבלות בראש החתן, וכל אלה הדברים כדי לזכור את ירושלים שנאמר "אם אשכחך ירושלים וגו' אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי"

 

4. הרב דוד לבנון,"חורבות ירושלים"

בנבואת הנחמה על ירושלים נאמר (ירמיהו פרק לג פסוק יא) "עוד ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים. קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול אמרים הודו את ה' צבאות כי טוב ה' כי לעולם חסדו, מֵּבִאִים תודה בית ה' כי אשיב את שבות הארץ כְּבַרִאשֹׁנָּה אמר ה'".

מכאן שיש קשר בין שמחת חתן וכלה לבנין ירושלים. וכך נאמר בגמ' (ברכות דף ו עמוד ב) "רב נחמן בר יצחק אמר: כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים, שנאמר: (ירמיהו ל"ג) כי אשיב את שבות הארץ כבראשונה אמר ה'".

כי כל בית ובית מישראל הוא מקום להשראת השכינה, מעין מקדש מעט, ובכל בית שמוקם נוסף בית דירה לשכינה, עד שבהצטרפות כל בתי ישראל נבנה מכון שלם מקדש מלך עיר מלוכה, ומתקיים "כי אשיב את שבות הארץ כבראשונה אמר ה'".

 

שאלות להעמקה:

 

הצעה למהלך שיעור:

 

א. שאלה: נכתוב על הלוח שתי מילים: ,אהבה" ו"אידיאולוגיה". נבקש מהבנות לקחת כל אחת מהמילים וליצור רשימה של מעשים בחיי היום יום ורשימה החלטות שאדם מקבל בחיים ולנסות לשייך כל פריט ברשימה לאלו הנובעים מתוך רגש של "אהבה" ואלו הנובעים מתוך מחשבה "אידיאולוגית". בכיתות עם חשיבה מטפורית מפותחת אפשר לבקש מהבנות לצבוע כל אחת מהמילים בצבעים מתאימים למילה. חשוב שהשלב הראשון יסתיים כאשר בנות יתחילו להרגיש בתוכם את שני המקומות בנפש: זה שמונע ממקום אוהב וזה שמונע ממקום אידיאולוג.

 

ב. דיון: נבקש מהבנות לשתף ברשימות שהכינו. במידה ויש מעשים או החלטות שבנות שונות הכניסו תחת קטגוריה אחרת, כדאי לתת להן לדון ולהתווכח. דיון זה יהווה פתח לשאלה שאנחנו רוצים לעסוק בה כשער לנושא השיעור שלנו: האם עולם אידיאולוגי ועולם של אהבה נושקים/חופפים/סותרים/מפרים/מתנגדים זה לזה. ניתן לשאול את הבנות שאלה זו באופן פתוח, או להציע דגמים שונים של יחסים בין שתי מהויות אלו ולבקש מהם לבחור איזה דגם מביע את סוג היחסים שהן קוראות בין המהויות הללו. כדאי לחשוב לפני השיעור על דוגמאות שיתאימו לסוג הכיתה שלך ושיעוררו את הדיון והשאלה ממקום אקטואלי ורלוונטי אליהן. לדוגמא: כניסה להדרכה, לימוד תורה, תפילה, ישוב ארץ ישראל וכו'

 

ג. דיון: נקרא לבנות את המכתב הבא:

אשה יקרה שלי.

בעוד מספר שעות אנחנו עומדים להפוך לזוג של ממש. ברגעים אלו אני מנסה לחשוב על המשמעות האדירה של הרגע הזה. חז"ל אומרים שכל המשמח חתן וכלה כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים ובעצם בכך מזכירים לנו שהעיקר בבניית הבית שלנו הוא בהיותו חלק מבניית הבית הלאומי של עם ישראל. אני מסתכל עלינו ויודע שהרצון שלנו להתחתן נובע בדיוק מהמקום הזה: לבנות לבנה בבניין ירושלים, ללדת ילדים עם נשמה ישראלית קדושה ולבנות מקום בו השכינה יכולה לשרות בארץ. המחשבות על המושגים הללו ממלאות אותי בהתרגשות גדולה.

 

נשאל את הבנות מה מעורר בהם מכתב זה: האם הזדהות? האם התנגדות? האם מחשבות על מושגים כללים בתוך רגע כ"כ אינטימי ואישי נראות להם שייכות? מרחיבות או אולי מצמצמות את משמעות הרגע היקר הזה?  האם היו שמחות לקבל מכתב אהבה שכזה?

 

ד. לימוד: נלמד עם הבנות את ההלכה בשולחן ערוך ואת הגהת הרמ"א עליה (לעיל מקור מספר 3). ננסה להעמיק: מה מבקשת ההלכה לומר לנו בכך שדווקא בעת כריתת ברית בין איש לאשה נזכרים ונשבעים לא לשכוח את חורבן ירושלים?  מה היחסים שמורה לנו ההלכה לבנות בין העולם האישי לעולם הלאומי שלנו? אלו סכנות ואלו הזמנות  מונחות במערכת יחסים זו? ניתן ללמוד גם את דבריו של הרב דוד לבנון (לעיל מקור מספר 4) לפיתוח נקודה זו.

 

ה. מוזיקה: נשים ברקע את השיר "אם אשכחך ירושלים" (יש ביו טיוב מבחר של מנגינות לשיר זה), ניתן לבנות דף ועליו כתובות המילים של הפרק מתהילים (לעיל מקור מספר 1) ונבקש מהבנות להסתכל על המילים ולבחור מילה אחת או ביטוי אחד שמדברים אליהם באופן מיוחד מתוך הפרק. אפשר ללמוד גם את פירושו של המלבי"ם לפסוקים שבפרק

 

ה. יצירה: נביא לכיתה מספר כוסות זכוכית פשוטות, ניירות וגפרורים. נכין עם הבנות אפר ושברי זכוכית. ברקע נשים מוזיקה של מנגינות שונות של המילים: "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני, תדבק לשוני לחיכי אם לא אזכרכי, אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי". נציע לבנות לכתוב על דף את המילה שדיברה אליהם מתוך הפסוק הנ"ל הנאמר בחופה וליצור סביבה בעזרת האפר ושברי הזכוכית יצירה שתביע את השלם והחסר שמתרחש בבניית בית בישראל: בין שמחה ושלמות פרטית לאבל וחסרון לאומי.

 

תשומת לב:

כפי שהובהר בהקדמה שיעור זה הינו הצעה לשיעור הרחבה ואיננו כולל מקורות מתוך חומר הלימוד לקראת הבגרות. חשוב לשים לב שהשיעור מתאים לאוכלוסיית תלמידות מסוימת שבה ההתנגשות בין הרצונות והשאיפות הפרטיים שלנו לבין העולם האידיאולוגי הגדול שלתוכו נולדנו – רלוונטית ומעוררת דילמות מעשיות ונפשיות. לאוכלוסיות מסוג שונה אנחנו מציעים שיעור נוסף העוסק במשמעות של שבירת הכוס במעמד החופה ובניסיון להכניס לרגע זה את המשמעות המתאימה.. 

 

הרחבה:

פירושו של הספורנו יכול להוות פתח למחשבה והעמקה בהיותו של כל בית אישי מעין בית מקדש ומקום להשראת שכינה. שער זה יכול גם הוא להיות פתח ללימוד ולדיון ששיעור זה מבקש לעורר.

ספורנו על ויקרא פרק כ"ו

עניין המתהלך הוא ההולך אנה ואנה לא אל מקום אחד בלבד. אמר א"כ אתהלך בתוככם כי לא אל מקום אחד בלבד ירד שפע הכבוד כמו שהיה במשכן ובמקדש, כאומרו ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, כלומר בזה האופן ובאותו מקום אשכון בתוכם, ובאר זה באומרו אשר יועד לך שמה, ונועדתי שמה לבני ישראל, אבל אתהלך בתוככם ויראה כבודי בכל מקום שתהיו שם, כי אמנם בכל מקום שיהיו שם צדיקי הדור הוא קדוש משכני עליון, שבו תושלם כוונתי, כאומרו: השמים כיסאי והארץ הדום רגלי ואל זה אביט אל עני ונכה רוח וחרד על דברי

 

מצורף קישור לשיעור שכתב הרב ישראל סמט המבקש להרחיב בשאלת היחס בין הגאולה של זוג הבוחר להתחתן לבין גאולת עם ישראל:

 


תגיות: זוגיות, עם ישראל, נישואין