בס"ד

לב לדעת - המכללה האקדמית הרצוג

תפילת נעילה

עינת ריינוס, 9/10/2016

מקצוע: מעגל השנה
כיתה: ה' - ח'
נושא: יום כיפור

תפילת נעילה היא החותמת את היום הקדוש בשנה. בעזרת התבוננות בפיוט 'אל נורא עלילה' נלמד מה היא כוללת, מה המיוחד בה ומה משמעות שמה.

 

נכין מראש מפתח לדלת הכיתה. לאחר שכולם ישובים בשקט, נודיע להם בקצרה שאנחנו נועלים את הכיתה. לא נפרט מה הסיבה לכך ונאזין לתגובות. -בד"כ זה מעלה תחושות שליליות.

(אם הדבר גורם לחוסר שקט, ניתן לומר שויתרנו על כך ונשאיר את הדלת פתוחה).

 

נכתוב על הלוח: תפילת נעילה.
נשאל: מתי נאמרת התפילה הזו? – פעם אחת בשנה, בסיום יום הכיפורים לקראת חשכה.
ומה היא כוללת? – את הפיוט "אל נורא עלילה" בחלק מהקהילות, "אשרי יושבי ביתך" ופסוקים נוספים, תפילת עמידה עם וידוי ובחזרת הש"ץ עם יג' המידות, ובסיום: קבלת עול מלכות שמיים ותקיעת שופר.

 

האם הייתם בבית הכנסת בזמן תפילת נעילה?
מה אתם זוכרים?

נסכם: לאחר שעות ארוכות של תפילות יום הכיפורים - מחשבות, כוונות ותקוות, מתקרבים אל סיומו של היום. השמש עומדת לשקוע, פותחים את ארון הקודש, כל הקהל עומד על רגליו אל מול ספרי התורה הפתוחים ומתכוננים לתפילה האחרונה של היום - נעילה.
גם מי שלא הצליח להתפלל את כל תפילות יום הכיפורים או אנשים שלא מגיעים תמיד לבית הכנסת באים במיוחד לתפילת נעילה.

 

נקדים מעט רקע: 'אל נורא עלילה'- זהו הפיוט הפותח את תפילת 'נעילה' של יום הכיפורים בקהילות הספרדיות (כיום, יש גם בתי כנסת מנוסח אשכנזי, שאומרים אותו).
כתב אותו רבי משה  אבן- עזרא בספרד לפני 900 שנה בערך.

לאחר מכן נאזין לשיר:

 

נבקש מהתלמידים לרשום בדף (המצורף בנספח) אלו תחושות עולות בהם בזמן ההאזנה.

 

אל נורא עלילה/ רבי משה אבן- עזרא

אֵל נורָא עֲלִילָה. הַמְצִיא לָנוּ מְחִילָה. בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה:

מְתֵי מִסְפָּר קְרוּאִים. לְךָ עַיִן נושְׂאִים. וּמְסַלְּדִים בְּחִילָה. בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה:

אֵל נורָא עֲלִילָה. הַמְצִיא לָנוּ מְחִילָה. בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה:

שׁופְכִים לְךָ נַפְשָׁם. מְחֵה פִשְׁעָם וְכַחְשָׁם. וְהַמְצִיאֵם מְחִילָה. בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה:

אֵל נורָא עֲלִילָה. הַמְצִיא לָנוּ מְחִילָה. בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה:

הֱיֵה לָהֶם לְסִתְרָה. וְחַלְּצֵם מִמְּאֵרָה. וְחָתְמֵם לְהוד וּלְגִילָה. בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה:

אֵל נורָא עֲלִילָה. הַמְצִיא לָנוּ מְחִילָה. בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה:

חון אותָם וְרַחֵם. וְכָל לוחֵץ וְלוחֵם. עֲשֵׂה בָּהֶם פְּלִילָה. בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה:

אֵל נורָא עֲלִילָה. הַמְצִיא לָנוּ מְחִילָה. בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה:

זְכור צִדְקַת אֲבִיהֶם. וְחַדֵּשׁ אֶת יְמֵיהֶם. כְּקֶדֶם וּתְחִלָּה. בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה:

אֵל נורָא עֲלִילָה. הַמְצִיא לָנוּ מְחִילָה. בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה:

קְרָא נָא שְׁנַת רָצון. וְהָשֵׁב שְׁאֵרִית הַצּאן. לְאָהֳלִיבָה וְאָהֳלָה. בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה:

אֵל נורָא עֲלִילָה. הַמְצִיא לָנוּ מְחִילָה. בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה:

מְחֵה כָעָב פְּשָׁעִים. וַעֲשֵׂה נָא חֶסֶד עִם. מְקרָאִים סְגֻלָּה. בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה: 
אֵל נורָא עֲלִילָה. הַמְצִיא לָנוּ מְחִילָה. בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה:
תִּזְכוּ לְשָׁנִים רַבּות. הַבָּנִים וְהָאָבות. בְּדִיצָה וּבְצָהֳלָה. בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה:

אֵל נורָא עֲלִילָה. הַמְצִיא לָנוּ מְחִילָה. בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה:

מִיכָאֵל שַׂר יִשְׂרָאֵל. אֵלִיָּהוּ וְגַבְרִיאֵל. בַּשְּרוּ נָא הַגְּאֻלָּה. בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה:

אֵל נורָא עֲלִילָה. הַמְצִיא לָנוּ מְחִילָה. בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה:

 

שיתוף- בתחושות שעלו:

מהו אופי המנגינה? - קצבי

איך שרים את הפיוט? – החזן שר את הבתים והציבור את הפזמון שחוזר. תחושת אחדות.

ה' מכונה 'אל נורא עלילה' - כלומר, מעשיו של ה' מעוררים בנו פחד של יראת כבוד.

נסכם: התחושות שנותן הפיוט הן טובות והן יוצרות אוירה של תקוה וקרבה לה'.

 

הצעה: אם יש זמן, ניתן לקרוא את בתי הפיוט שוב, לבקש מהתלמידים לסמן את הבית שמוצא חן בעיניהם במיוחד ולשתף.

 

נשאל: למה תפילת נעילה, נקראת כך? – נאזין.
נסכם: כי היא זו שמסיימת, נועלת את יום הכיפורים.

'נראה כי מתחילה תקנו אנשי כנסת הגדולה להתפלל תפלת נעילה בעת שננעלו שערי ההיכל בבית המקדש, כדי שיתקבלו הקורבנות ועבודת המקדש לרצון.
אחרי החורבן תיקנו במקום נעילת שערי ההיכל - נעילת שערי שמים, כלומר-לפני שקיעת החמה, בעת שהשמש בראש האילנות'. (פרופ' יהודה איזנברג, באתר 'דעת).

 

נשאל שוב: זוכרים איך התנגדתם בתחילת השיעור, כשרציתי לנעול את הדלת? למה?
נסכם: נעילת דלת הכתה, נתנה לנו תחושה של 'מקום חנוק', שאם ננעלנו- אין לנו עוד מוצא.
אך לא כך בתפילת נעילה, אמנם חלקו של יום הכיפורים נסגר, אך אנו מבקשים בתפילה "פתח לנו שער בעת נעילת שער" – כלומר חלק אחר, שער אחר כן נפתח.

התפילה מסתיימת במילים: "לשנה הבאה בירושלים הבנויה" שרבים נוהגים לשיר (ואולי גם לרקוד).
מה שנותן תחושה של תקוה לגאולה שתגיע בקרוב.

 

נציג לתלמידים תמונות של פתחים ושערים שונים (מצורף נספח נוסף) ונבקש מהם לרשום בתמונת הפתח שבחרו, מהי תפילתם  בזמן נעילת יום הכיפורים.

ניתן לערוך שיתוף.

 

תפילת נעילה היא האחרונה ביום הכיפורים וגם התפילה שחותמת בעצם, את כל 'הימים הנוראים' שהחלו מחודש אלול. ראינו כי היא תפילה מרגשת ומאחדת אנשים שונים יחד בבקשה שה' ימחל לנו על העוונות ויקרב אותנו אל הגאולה.

 

הרחבה:

 

לימוד והסבר לפיוט באתר 'דעת':

על מחבר הפיוט:

ר' משה אבן עזרא נולד ב-1055 בגרנדה המוסלמית למשפחה מיוחסת שבניה היו רמי השפעה ומעלה.

הוא היה שייך לחוג מלומדים סופרים ומשוררים ונחשב לאחד מגדולי דורו.
אב"ע זכה לכינויים ותארים אצל משוררים חשובים אחריו כגון: "נעים זמירות ישראל. הוא ידוע בעיקר בשירת החול שלו, אך היה פורה ביותר גם בשירת הקודש של ימי הביניים ושיריו נתקבלו לשירת מחזור ספרד. כתב מאות פיוטים ושירים.