בס"ד

לב לדעת - המכללה האקדמית הרצוג

הזכרת ובקשת גשמים

צוות לב לדעת, רעות ברוש, 25/10/2013

מקצוע: מעגל השנה
נושא: הזכרת ובקשת גשמים

מהלך השיעור

א. נחלק לתלמידים את שירו של חיים נחמן ביאליק 'קשת' ונקרא אותו בקריאה איטית:

 

קֶשֶׁת/ חיים נחמן ביאליק

 הֲמוֹן גֶּשֶׁם חָדֵל,

אַךְ נִטְפֵי הַגֶּשֶׁם

עֹוד נוֹצְצִים בֵּין חָצִיר

כְּסַפִּיר וָלֶשֶׁם.

 

וּרְאוּ נָא: שָׁם נִפְתְּחוּ

שַׁעֲרֵי רָקִיעָ

וּכְבוֹד אֱלֹהִים

בַּקֶשֶׁת הוֹפִיעַ.

 

לאחר קריאת השיר נשאל את התלמידים- איזו חוויה מבטא השיר? מה התמונה שהוא מצייר במילותיו? מה משמעותה של ירידת הגשמים בשיר זה?

 

ב. בז' במרחשון, נתחיל לומר 'ותן טל ומטר לברכה' כלומר לבקש גשמים. שבועיים קודם לכן, בשמיני עצרת, התחלנו לומר 'משיב הרוח ומוריד הגשם' כלומר להזכיר גבורות גשמים. מדוע ישנן שתי אמירות שונות לגבי הגשם? ומדוע הן מחולקות לזמנים שונים? בשיעור זה ננסה לענות על שאלות אלו.

נבקש שני תלמידים מתנדבים, לכל אחד ניתן כרטיס ועליו בקשת הגשמים/ הזכרת הגשמים ונבקש מהם לומר בקול את המשפט, בצורה שבה הטון של הדברים ותנועות הידיים והגוף יביעו את ה'מנגינה' שלדעתו בה יש לומר משפט זה.

 

משיב הרוח ומוריד הגשם     |           ותן טל ומטר לברכה

 

ג. כפי שראינו בהצגה של האמירות השונות הזכרת הגשמים שייכת לחלק בתפילה בו אנו מספרים בשבחו של הקב"ה, והיא מבטאת את הפן שבו ירידת הגשמים מבטאת את גדולתו של הקב"ה. לעומת זאת בקשת הגשמים שייכת לחלק הבקשות שבתפילה והיא ממש פנייה ישירה שלנו אליו בבקשה שיתן לנו גשמים מבורכים.

נתמקד כעת בגבורת ה' ובגדולתו כפי שהיא באה לידי ביטוי בירידת הגשמים ואח"כ ננסה להבין מדוע יש פער של זמן בין הזכרת הגשמים לבקשתם. את כבוד ה' המתגלה בירידת הגשמים ראינו בפתיחת השיעור בשירו הנפלא של ביאליק, כעת נעמיק מעט בנושא זה דרך דף הלימוד של המדרשים

נשמע את דבריהם של התלמידים.

 

כיוונים שניתן להציע:

1. ישנו תהליך המוזכר בגמרא ברמז (מסכת תענית ב:"אמר רבי אליעזר: הואיל וארבעת מינין הללו אינם באים אלא לרצות על המים) . תהליך זה נקרא 'ריצוי גשמים'. החל מחג הסוכות אנו עושים מעשים שונים הקשורים במים, לקראת תחילת הבקשה המפורשת שלהם מאת ה'. אנו לומדים מכך שיעור בעמידה מול ה', תחילה אנו רומזים בעדינות על כוונתנו דרך ארבעת המינים, ניסוך המים ועוד, אח"כ מתחילים להזכיר את טובו וגדולתו של הקב"ה, ורק לאחר זמן מבקשים את הגשם בצורה מפורשת. 

2. הסיבה המוזכרת במשנה לדחיית בקשת הגשמים עד ז' במרחשוון היא מתוך התחשבות בעולי הרגלים שצריכים להגיע לביתם. כאן אנו לומדים שיעור נוסף- ההתחשבות באחרים, הרגישות לסביבה, לאחר- הינה תנאי להורדת גשמים.

 

ד. לסיום נבקש מכמה תלמידים המעוניינים בכך לשתף בתובנה/ מחשבה אחת שהתחדשה להם בשיעור זה.

 


תגיות: תפילה, גשם