בס"ד

לב לדעת - המכללה האקדמית הרצוג

קול שופר

צוות לב לדעת, רעות ברוש, 8/9/2012

מקצוע: מעגל השנה
נושא: קול שופר

א. להראות שופר- להעביר בין התלמידים, לתת להם  להרגיש אותו, למשש, לבקש מאחד מהם (או המורה) לתקוע בו.

שיעלו בזיכרונן את הרגעים של תקיעת שופר. אם קול השופר היה מילים- מה הן היו. שיכתבו את ה"תרגום" של הקול למילים.

סבב.

ב. נלמד את המשל הבא, בשם הבעש"ט:

{ונתבאר משל על זה בשם הבעש"ט ז"ל}, למלך שהי' לו בן יחיד מלומד היטיב, שהי' חביב אצלו כבבת עינו ממש. ועלה בדעת האב ובנו שיסע הבן למדינות אחרים ללמוד חכמות ולידע הנהגת בני-אדם.

            אז נתן לו אביו המלך שרים ומשרתים והון רב, שילך ויתור במדינות ואיי הים, למען יגיע הבן למעלה יתירה יותר מכמו היותו אצל אביו בביתו.

            ויהי ברבות הימים, וכל אשר נתן לו אביו הלך על הוצאות הדרך והצטרכות תפנוקיו שהי' מורגל, והעיקר במה שהוסיף תאוה על תאוותו בענינים רבים, שעלה לו זה להוצאה מרובה, עד שמכר כל אשר לו.

            ובין כך הלך למדינה רחוקה, עד שגם שם אביו לא נודע שם כלל, ובאמרו שהוא בן מלך פלוני, מלבד שאינם מאמינים לו, לא נודע כלל שם אביו.

            וכאשר ראה שכלתה כל תרופות תעלות להחיות את נפשו בצר לו, עלה בלבו לחזור למדינת אביו. אבל מחמת אריכות הזמן שכח גם לשון מדינתו, ובבואו למדינתו מה יוכל עשות מאחר שגם הלשון שכח, והתחיל לרמז להם שהוא בן מלכם. והי' אצלם לשחוק, היתכן שבן מלך אדיר כזה ילך קרוע ובלוי כל-כך?! והיכו אותו על קדקדו, ונעשה מלא פצעים וחבורות ומכה טרי'.

            עד שהגיע לחצר המלך, והתחיל לרמוז להם שהוא בן המלך, ולא השגיחו עליו כלום. עד שהתחיל לצעוק בקול גדול, בכדי שיכיר המלך קולו. וכשהכיר המלך קולו אמר: "הלא זהו קול בני צועק מתוך דוחקו"! ונתעורר אצלו אהבת בנו וחבקו ונשקו כו'.

 

בתחילה נתמקד בהבנת הסיפור כפי שהוא ורק אח"כ ננסה להבין את הנמשל. (אפשר לספר בע"פ ולא להקריא מהדף- אך יש לשים לב לא "לפספס" פרטים מהותיים.

 

שאלות שיכולות לעזור בחידוד ההבנה:

למה שלח האב את בנו למדינות רחוקות? מה הביא לאובדן כל רכושו של הבן?  "מלבד שאינם מאמינים לו, לא נודע כלל שם אביו"- מה הכוונה?  מדוע החליט הבן לשוב לארצו רק לאחר שכלו כל הקיצים ולא קודם לכן? מה משמעות העובדה שהבן שכח את לשון מדינתו?

ננסה להבין את הנמשל- המלך, הבן, הנסיעה לארצות רחוקות בהם לא נודע שמו, ההליכה אחר התאווה, הגורמת לאובדן האוצרות שהעניק לו המלך, אובדן היכולת לדבר, השומר, הצעקה...

 

הדגשה- בסיפורנו השופר מסמל את מה שמעבר למילים, את מה שקדם להם. המילים שייכות לעולם של האדם המחוכם, לעולם של המבוגרים, למשמעות. הפניה אל ה' בראש השנה היא פניה ממקום פשוט, עמוק וראשוני יותר. לעומת מה שעשינו בהתחלה, כאן רואים שהשופר הוא הקול הפנימי שלנו, ובמצב שבו אין מילים ואין קשר, דווקא פניה מעומק הנפש, ממקום שמעבר להסברים היא שעוזרת לשבור את המסכים.

 

ג. תרגיל כתיבה: נדמיין את ארמונו של אותו מלך בעת המפגש המחודש עם בנו, לאחר שנות ההתרחקות וניתוק הקשר. אתה אחד מאנשי ארמונו של המלך- המשרתים, השומרים, החדרניות, או שמא אישתו של המלך... היית עד למפגש המרגש בין השניים. תאר את המפגש מנקודת מבטך- מה ראית? מה הרגשת?

 

ניתן כמה דקות של שקט והתרכזות לכתיבה ואז נערוך סבב של שיתוף או רק נזמין את המעוניינים בכך להקריא את שכתבו.

 

ד. ניתן לסיים את השיעור בנקודה זו, וניתן גם, למעיזים שבינינו, לצאת עם התלמידים לשטח פתוח, עדיף  חורשה או שדה, בו כל אחד יכול למצוא לו פינה שקטה משלו, ולנסות במשך כמה דקות להרהר בעצמו ובחייו, בקשר שלו עם ה' ובמעשיו בשנה החולפת. נאמר לתלמידים מראש, לפני שהם מתפזרים לפינותיהם, לנסות לאחר כמה דקות "לתקוע בשופר" פנימי שלהם, לנסות לשחרר ממעמקיהם איזה קול ראשוני, איזו המיה או זעקה המכונסת בתוכם ולתת לה לצאת, כקול פשוט.

 

ה. לאחר כמה דקות נתכנס שוב, ונזמין את המעוניינים בכך לשתף בחוויה שעברו. 

 

 


תגיות: תפילה, עבודת ה'