בס"ד

לב לדעת - המכללה האקדמית הרצוג

תהילים פרק ח' - מה אנוש כי תזכרנו?

בילי רבנשטיין, 8/9/2012

מקצוע: תנ"ך
נושא: כתובים, תהילים

1. מסע לילי - דמיון מודרך: תיאור מסע לילי והתבוננות בכוכבים

כתיבה על הלוח של התחושות.

הפרק שלנו נכתב מתוך התבוננות בשמים ונולד כתוצאה מן התחושות שמרגיש דוד במהלך אותה התבוננות.

2. הקראה. משימה מלווה: (בלי להבין הכל) מהן התחושות שיוצרת ההתבוננות בטבע אצל דוד?

  תחושות סותרות: ה' – אפסיות האדם, ו –ט – עוצמת האדם

 נקודה למחשבה עד לסוף השיעור: איך מראה אחד יוצר תחושות סותרות כאלה?

3. עוללים ויונקים - מי הם המעידים על גדולת ה' בפרק? פס' ב – ד: ארץ, שמים, עוללים ויונקים, גרמי השמים.

קריאה נוספת.

"מפי עוללים ויונקים יסדת עוז" – מה בעוללים וביונקים מהווה "עוז" – תהילה לה'?

-          התפתחותם, הניסיות הניכרת בכל רגע אצל התינוק – מהווה עדות לגדולת ה' ולהשגחתו.

-          דעת מקרא: המלמול שלהם הוא שירה לה'

-          רש"י עוללים ויונקים = משל לכהנים וללויים המהללים את ה' בביהמ"ק.

4. רשעים - דף מקורות:  רש" י + רד"ק לפסוק ג'.

ההבדלים:

א. הבדל פרשני בהבנת עוללים ויונקים: רד"ק מפרש כפשוטו – תינוקות, ואילו רש"י מפרש על דרך הדרש – דימוי לכהנים ולויים.

ב. הבדל רעיוני בהבנת טענתם של הרשעים: רד"ק מפרש כי טענת הרשעים היא שאין מנהיג לעולם, אין השגחה וכל התנהלותו של העולם הינה טבעית ומקרית, ואילו רש"י מסביר כי טענת הרשעים היא כי אין ייחוד לעם ישראל, והוא עם ככל העמים.   

 

כיצד עונה כל אחד מהם על השאלה?

על פי רש"י ה' בטובו השרה את שכינתו בעולם הזה, על אף שהוא כל כך נבדל ממנו. השראת השכינה המיוחדת ניתנה לעם ישראל במקדש. יש עמים הטוענים כי אין כל ייחוד בעמ"י, אך השראת השכינה במקדש מעידה על כך שטענתם אינה נכונה, שהרי ה' הנבדל והעליון נתן לעם מיוחד זה את הזכות להללו ולעובדו.

על פי רד"ק ההתבוננות בטבע עלולה להביא את האדם גם לכפירה.העוללים והיונקים, המהללים את ה' ואת חסדיו, מלמדים אותנו כי ניתן להגיע לאמונה בה' ולהכרה בו, וכך עלינו לעשות.

5. המשך הקראה.

 

אופציה לש"ב:

ט': "עובר אורחות ימים": (רש"י, רד"ק מצודת דוד, א"ע1): עושה ספינות ועובר בהם אורחות ימים – המשך עוצמת האדם.

א"ע 2: דגים – המשך המשפט הקודם: "צפור שמים ודגי הים"

תרגום: דג מיוחד ומלא עוצמה, שגם בו שולט האדם: "ולויתן דחליף איסרטי ימא"

 

6.משולש י': "ה' אדוננו ה אדיר שמך בכל הארץ" – חתימה מעין הפתיחה – חזרה לרישא של פס' ב'. מדוע מושמטת הסיפא המתארת את הודו של ה' על השמים?פסוקים ו' – ט' עסקו בעוצמתו של האדם הניכרת מן הארץ ומשליטתו בה. לאחר תאור עוצמתו של האדם, חוזר דוד לתאר את מקומו האמיתי של בן האנוש. שלא נטעה לחשוב כי הוא אכן שליט על הארץ – ה' הוא האדון גם על הארץ.

אפשר לצייר את המזמור כמשולש: ה', האדם, העולם. בקודקוד העליון ניצב הקב"ה כלפיו האדם ניצב בתחתית, במלוא אפסיותו. ה' ברא גם את העולם והשליט עליו את האדם. כלפי העולם ניצב האדם במלוא עוצמתו. המזמור מסתים לאחר תיאור השליטה ןהעוצמה, בהרמת מבט נוספת אל הקודקוד העליון, בכדי להבין את מקומו האמיתי של האד, על אף הצלחתו.

תנועת המבט במזמור היא כלפי מעלה – אל השמים, כלפי מטה בהכנעה – ממנה אל תחושת עוצמה המביאה להרמה נוספת של המבט – ושוב אל ההכנעה.

סיום עם הרש"ר הירש – היכולת להגיע לעוצמה מתוך ההכנעה (עונה על הנקודה למחשבה מתחילת השיעור).

דעת מקרא – הרלוונטיות של המזמור דווקא לימינו אנו.

 


תגיות: אמונה, גאווה