בס"ד

לב לדעת - המכללה האקדמית הרצוג

קידושין ל' ע"ב: ללמדו אומנות וללמדו תורה

צוות לב לדעת, 2/8/2014

מקצוע: תלמוד
נושא: ללמדו אומנות וללמדו תורה- קידושין ל:

סוגיה זו פותחת הזמנה לדון ולהתלבט ביחסים שבין לימוד אומנות ללימוד תורה, בין פרנסה ולימוד מקצוע להשתקעות והתמסרות מוחלטת בעולם לימוד התורה.

רקע

התוספתא מגדירה את לימוד אומנות כאחת מחובות האב לבניו. בגמרא בקידושין מופיעות שתי מימרות שלכאורה סותרות זו את זו: האחת המגדירה חובה זו כחובת האב והשנייה מצטטת את דברי רבי נהוראי שאומר שדי לו ללמד את בנו תורה ולא אומנות אחרת.

 

הצעה לפעילות

 

שלב א': הסתירה המהותית המתחבאת בסוגיה

מטרתו של שלב זה הינה המחשת הדילמה המהותית העומדת בבסיס הדילמה הטקסטואלית שבין המקורות. שלב זה מצריך יכולת אינטלקטואלית בהבנה והגדרה של הסתירה ויכולת העמקה בהגדרת הנחות היסוד השונות העומדות באופן פשוט בבסיס כל אחד מהמקורות. סופו של שלב זה מצריך יצירתיות מחשבתית בלימוד והצעת דרכים ליישוב הסתירה

 

כפתח ללימוד הסוגיה והסתירה העולה בינה לבין דברי רבי נהוראי בדף פב אנחנו מציעים להפגיש את התלמידים עם הדילמה שבאופן פשוט עולה כבר מתוך התוספתא עצמה.

הצג לתלמידים את שתי חובות ההוראה שהתוספתא מטילה על האב: ללמדו תורה וללמדו אומנות. אנחנו מבקשים לפתוח דיון בין התלמידים ביחס ואולי במתח העולה בין שתי חובות אלו. תוכל להיעזר לשם כך באחת מהדרכים הבאות:

א.      דיון פתוח מתוך התוספתא עצמה: שאל את התלמידים מה היחס בין שתי החובות הללו? האם הם חושבים שכל ילד צריך גם ללמוד תורה וגם ללמוד מקצוע? האם החובות הללו צריכות להתקיים באותו שלב? אלו מתחים יכולים להעלות בקיומן של שתי חובות אלו זו לצד זו? איזו חובה משמעותית וחשובה יותר?

 

ב.      דיון מתוך סיפור: ספר לתלמידים על וויכוח המתקיים באחד מבתי ישראל בהם מבקש האבא לשלוח את הבן שלו לישיבה קטנה בה לומדים רק לימודי קודש, בעוד האמא מבקשת לשלוח את הבן לישיבה תיכונית בה לומדים גם לקראת תעודת בגרות. בקש מהתלמידים לייצג את גישות האב והאם מתוך דברי התוספתא ולדובב את הוויכוח והטיעונים של כל אחת מהדעות. כדאי בשלב מסוים לפתוח את הדיון לכך שהתלמידים יביעו בו את עמדתם ולא יישארו בייצוג עמדות של הדמויות מהסיפור.

 

לאחר שהתלמידים התחילו להבין את ההתלבטות ואת היחס בין שתי החובות הללו בעצמם, למדו יחד את הסוגיה ואת דברי רבי נהוראי. בקש מהתלמידים להגדיר את הסתירה העולה מתוך שתי הסוגיות הנלמדות ולנסות לחשוב על שלוש דרכים לפתרון הסתירה. שים לב שמסגרת ההוראה שלך מתמקדת הן בהבנת הסתירה הטקסטואלית שבין הסוגיות והן בהבנת תפיסות העולם השונות העולות לכאורה מכל אחת מהסוגיות.

מומלץ לרשום את הצעות התלמידים על הלוח בשמם. הניסיון מראה שבמקרים רבים הצעות התלמידים קרובות באופן כזה או אחר לסברות האחרונים שילמדו בהמשך הסוגיה (מהרש"א, פני יהושע, חת"ס וכו'). כך תוכל לזהות בהמשך הלימוד את סברתו של תלמיד פלוני עם כיוון החשיבה העולה מהראשונים והאחרונים השונים, ויש לדבר רווח חינוכי גדול וחשוב.

 

שלב ב': לימוד הפתרונות השונים שניתנו ליישוב הסתירה

מטרתו של שלב זה הינה לימוד דרכי היישוב השונות שניתנו בראשונים ובאחרונים ליישוב הסתירה והבנת האמירה המהותית העומדת בתשתית כל אחד מהפתרונות. שלב זה מצריך יכולת לימוד והתמודדות עם לשונם של הראשונים והאחרונים, העמקה בניתוח הנחות היסוד השונות שבין הפתרונות ונקיטת עמדה אישית

 

בשלב זה אנחנו מבקשים ללמוד את האפשרויות השונות שהוצעו בדברי הראשונים והאחרונים לפתרון הסתירה שבסוגיות. חשוב להדגיש לתלמידים שכל פתרון צריך להילמד בשתי רמות:      א. הבנת הדרך הלוגית בה נפתרת הסתירה  ב. הבנת היחס העקרוני למתח בין מקצוע לתורה שעומד בבסיס הפתרון.

אנחנו מציעים לתת לתלמידים להיפגש בעצמם עם הטקסטים ולנסות להתמודד איתם בכוחות עצמם. תוכל לעשות זאת ע"י תחנות, כאשר כל חברותא עוברת מתחנה לתחנה ולומדת את כל הפירושים. לחילופין ניתן גם לחלק את הכיתה לקבוצות ולבקש מכל קבוצה ללמוד אחד מהפתרונות וללמד אותו אח"כ לשאר בני הכיתה. חשוב מאד לגעת בפרשנויות השונות, לא רק בהבנה כיצד הן מיישבות את הסתירה אלא גם בשאלה מה הן מניחות על יחסי לימוד תורה ולימוד מקצוע.

 

שלב ג': בין תורה לעבודה

מטרתו של שלב זה הינה לפתוח באופן חזיתי את  השאלה המהותית המסתתרת בתוך הסוגיה הנלמדת: מה היחס בין התורה לבין החיים, בין לימוד תורה לבין לימוד מקצוע. שלב זה מצריך מוכנות להיפתח ולדון בסוגיות אקטואליות ולא רק אינטלקטואליות העולות מהסוגיה ולשתף במתחים ובאתגרים שמעלה סוגיה זו

 

סוגיה זו ודברי רבי נהוראי מעלים על פני השטח סוגיה אקטואלית ורלוונטית מאד ביחס שבין הכרחי המציאות של העולם הזה לבין עולם בית המדרש ולימוד התורה.

הנח בפינות השונות של הכיתה ציורים שונים (מצורף כאן) המבטאים יחסים שונים בין התורה לשאלת המקצוע (הציורים מופיעים בסוף הקובץ) - העיגול הכתום מבטא את עולם התורה ואילו המשולש הסגול את עולם העבודה. במידה ונראה לך שחשיבה סימבולית איננה נגישה לתלמידים שלך, אפשר להוסיף מתחת לכל ציור משפט המגדיר את טיב היחסים שהציור מדגים.

 

בקש מהתלמידים להסתובב בכיתה ולשבת ליד הציור שמבטא את האופן בו כל אחד מהם תופס את היחסים בין שתי חובות אלו. לחילופין אפשר גם לבקש מכל תלמיד לעבור בין הציורים ולכתוב על ידו משפט המביע את ההתייחסות שלו לציור שראה. כדאי לזרוק לחלל הכיתה שאלות שונות שיפתחו את המחשבה עוד לפני המעבר בין התמונות: האם התורה חונקת את צרכי העולם? ואולי צרכי העולם חונקים את היכולת לשקוע בלימוד תורה? האם התורה דווקא מהווה בסיס ופתח לגישה נכונה ומאוזנת לצרכי העולם הזה? ואולי היא המכשלה הגדולה ביותר לחיים עשירים וטובים במושגי העולם?

דיון זה יכול להוות סיכום טוב של הסוגיה שעסקה מתחת לפני השטח בשאלות אלו ופתיחה טובה של העלאת נושא שמטריד ומעסיק את העולם הדתי בחיים המודרניים.

 

 


תגיות: לימוד תורה, משפחה