בס"ד

לב לדעת - המכללה האקדמית הרצוג

סוכה לא ע"א - ע"ב: חיוב הדר בארבעת המינים

נדב סלובין, 6/10/2016

הצעה להוראת הסוגיה בנושא חיוב הדר בארבעת המינים, וההשלכות הנובעות ממנה: מהו גדר ההידור ומה תפקידו בעבודת ה'.

 

רקע קצר על הסוגיה:

כתוב בתורה, "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ-עבת וערבי-נחל ושמחתם לפני יי אלקיכם שבעת ימים" (ויקרא כג:מ). המשנה מריש פרק ג' במסכת סוכה מלמדת: "לולב הגזול והיבש פסול" (סוכה כט:).  לפי החכמים, הפסול של יבש נובע מהחיוב ל"פרי עץ הדר," שזה האתרוג ושממנו מקישים לשאר ארבעת המינים.  נלמד בסוגייתנו שר' יהודה חולק וסובר שאין שום חיוב להדר בארבעת המינים, וגם האתרוג וגם הלולב אינם נזקקים להיותם הדר - אלא, הדר הוא שם עץ.  על ידי לימוד פשט הגמרא, נעסוק בשאלות היסודיות שיושבות בעומק המחלוקת בסוגייתנו ובעומק ליבנו גם: מה הוא ההידור, היופי, ומה תפקידו בעבודתנו כלפי הקב"ה?

 

מקורות:

תוספות לא. "לא מצא אתרוג".

רמב"ם הלכות לולב ח:א ובראב"ד שם.

אור שמח על הרמב"ם שם "הרא"ש כתב (סוכה פ"ג) בסימן י"ד… דכבר קיים מצותו כדין".

 

שאלות לעיון:

 

תורף החידוש הלמדני:

המחלוקת בסוגייתנו היא מחלוקת בהבנת תפקיד ההידור, היופי בעבודת השם. רבי יהודה סובר שאין תפקיד להשקפת הבן אדם בעבודת השם, אלא תפקידו הוא לבצע את מצוות השם כמות שהשם מכריח.  רבא סובר שיש לו מקום, שמקומו הוא מבוטא בהדר האתרוג, אבל הוא לא קשור לכל חלק המצוה. חכמים סוברים שבכל פעולת הבן אדם, הוא חייב להכניס את השקפתו וחלק מרצון השם הוא שיהיה משובח במבט בני אדם.

 

נביא לכיתה דפים וצבעים/ טושים, ונבקש מכל תלמיד לצייר לולב ואתרוג יפים,  לפי הדמיון האישי שלו.

בסיום הלימוד – ניתן לעשות אחת מהפעילויות הבאות:

 

לתשומת לב:

ניתן לדלג על שני ה"אמר מר"ים בראש לא: ("אמר מר כשם… דאתי למסרך"), שאינם קשורים לענייננו לחלוטין, ולחזור אליהם בשיעור אחר.
העניין של היופי הוא מורכב ומעסיק מאוד תלמידים בגיל התיכון. חשוב ללמד על נושא זה עם גיל יחסי מבוגר ולהרחיב בעניין בדיונים ובעזרת מאמרים חיצוניים, תוך התייחסות למקומו הנכון של היופי וליחסו לערכים אחרים – בעבודת ה' ובתחומי החול.

 

הרחבות

  1. פירוש המשניות לרמב"ם על משנתינו.
  2. רש"י על משנתינו - ד"ה "יבש".