בס"ד

לב לדעת - המכללה האקדמית הרצוג

מצות אהבת הגר

ערן בנימיני, 10/7/2012

מקצוע: תושב"ע
נושא: מצות אהבת הגר

ביחידה זו ננסה, לצד הלימוד התורני של המקורות העוסקים בנושא, גם לקרב את הדברים ללבנו, הן במובן של הזדהות עם הגר והבנת הקשים שהוא מתמודד עמם, והן במובן של התבוננות על הנדרש מאיתנו, כדי להקל על הגרים שסביבנו.

 

 

תיאור יחידת ההוראה

יחידת לימוד זו עוסקת במצוות תל"א מספר החינוך - מצוות אהבת הגרים.

נושא זה של היחס לגרים, וכפי שספר החינוך עצמו מרחיב זאת - לזרים בכלל  (ראו התייחסות בסוף העמוד), הינו נושא בעל משמעות אקטואליות רבה לתקופתנו מכמה וכמה בחינות:

א.      תופעת "הגיור הציבורי" בצה"ל ובכלל, תופעה העולה לדיון הציבורי בתדירות רבה.

ב.      ריבוי העולים ממדינות שונות - לכל אורך שנות קיומה של המדינה, ועד לימים אלו ממש.

ג.        בנוסף לכך, שינוי מקום מגורים ומעבר לחברה חדשה היא תופעה שכיחה ומצויה, ומוכרת לכל אחד במעגלים הקרובים לו.

ד.      מבחינה מסוימת - הנושא יכול להתרחב  גם לתופעת העובדים הזרים, ואולי גם הסודנים?....

 

 

חשוב להבהיר ולהדגיש:

את ההשלכה ממצוות אהבת הגר, גם כלפי זרים בכלל, ולאו דווקא גרי-צדק שנכנסו תחת כנפי השכינה, עושה, כאמור, ספר החינוך. אכן, חשוב לציין כי ספר החינוך לא מכליל את היחס לזרים כחלק מעיקר המצווה, אלא כדבר ש"יש לנו ללמוד מן המצווה היקרה הזאת לרחם על אדם שהוא בעיר שאינה ארץ מולדתו.... כמו שאנו רואים שהתורה תזהירנו לרחם על כל מי שצריך עֵזֶר...".

ואמנם, יש מקום להבחין, גם מבחינה רעיונית, בין גר שקיבל עליו עול מצוות, לבין אדם זר בנסיבות אחרות, לאור המשמעותיות הרבה שיש לתהליך שעשה גר-הצדק, ואכן גם ספר החינוך, בשורש המצווה, נותן לנקודה זו מקום רב (ראו ספר החינוך בנספח מס' 1). אך יחד עם זאת, מן הנימוק שהתורה נתנה למצווה "כי גרים הייתם בארץ מצרים", עולה כי הכניסה לעול מצוות איננה השיקול הבלעדי, ואולי אף לא המרכזי, במצווה זו (וספר החינוך עומד על כך).

לאור זאת, ביחידה זו אכן נתייחס לערכה של קבלת עול מצוות כחלק ממכלול השיקולים של אהבת הגר, אך גם ניתן מקום רב להרחבת המושג של "יחס לגר", למעגל רחב יותר של זרות, הן לאור הבנתנו את רוח המצווה, והן מתוך רצון לגעת במעגלים מצויים ונרחבים יותר שבהם התלמידים נפגשים עם התופעה וההתמודדויות הכרוכות בה. במהלך הלימוד בספר החינוך נדגיש בפני התלמידים את ההבחנה בין עיקר המצווה - במובנה ההלכתי, לבין מה שראוי ללמוד מרוחה.

 

מטרות יחידת ההוראה

א.      התלמיד יכיר את המקורות התורניים השונים המלמדים על היחס הראוי לגר.

ב.      התלמיד יבין את חשיבותו של היחס הראוי לגר, ואת הסיבות לכך.

ג.        התלמיד יבין ויחוש את הקשיים הנפשיים עמם מתמודד הגר, ויזדהה עמם.

ד.      התלמיד יבין את המשמעות המורחבת של המושג "גר", כמתייחסת לכל אדם "זר", הנמצא מחוץ לסביבתו המקורית והטבעית.

ה.      התלמיד יזהה בסביבתו הקרובה והרחוקה דוגמאות לדמויות הנכללות בהגדרה הצרה או הרחבה של גר, וייתן את דעתו לצרכים המיוחדים שלהם.

ו.        התלמיד יבחן את התנהגותו ויחסו לגר בכל משמעויותיו, ויפיק את הלקחים הנדרשים

 

מבנה כללי של יחידת הלימוד:

א.      שיעור מס' 1-2 - מהו גר? הבנת עולמו וקשייו של הגר.

ב.      שיעור מס' 3 - לימוד המצווה מספר החינוך.

ג.        שיעור מס' 4 - (המשך רציף) חשיבות היחס הראוי לגר על פי המקורות, ועבודת הפנמה ובדיקה עצמית על האתגרים שמזמנת הסביבה הקרובה והרחוקה שלנו ביחס לגרים.

 

שיעור מס' 1-2

 

מטרות השיעור:

·    התלמיד יכיר את המובנים השונים של ה"גרות".

·    התלמיד יבין ויכיר את תחושותיו וקשייו של הגר.

·    התלמיד יחווה ככל שניתן את הקשיים הללו, יגיע להזדהות עם הגרים ויחוש אמפתיה כלפיהם.

 

מהלך השיעור:

 

·    פתיחה - בסבב. כל תלמיד (שירצה) יספר על תחושה של זרות שהוא חווה. (כ- 20 דק')

המנחה ינסה בכל פעם לכוון ולגעת (קלות) גם בחלק מהנקודות הבאות (בהתאמה לתלמיד):

א.      תן "שם" לתחושה שהרגשת

ב.      מה גרם לתחושת הזרות? באילו מובנים היית "זר"?

ג.        מה עזר לך באותם רגעים?

ד.      מה היה חסר לך באותם רגעים?

·    הצגת הנושא - היחס לגרים (בינתיים ללא שימוש במונח "אהבה").

     האזנה פעילה - האזנה לשיר "המסע לארץ ישראל" (של שלמה גרוניך ומקהלת שבא).

בשעת ההאזנה (כשלעיניהם מילות השיר - על דפים אישיים) התלמידים יתבקשו לסמן או לכתוב לעצמם את סוגי הקשיים (של הגר) שעולים בשיר. (כ- 10 דק')

·    דיון

(גם כהמשך וסיכום לשלבים הקודמים - האם והיכן זה נמצא בשיר או בסיפורים ששמענו?) -

שלב א':

אלו סוגים של "גרים" אנחנו מכירים? מהם הקשיים המלווים את הגר? (כ- 20 דק')

תיעוד הנקודות שעולות על הלוח. (סוגי גרים: מצטרפים ליהדות, אנשים שבאים ממדינה זרה, מי שעובר למקום חדש, לחברה חדשה, בעלי פערי שפה)

(הקשיים: קשיי שפה, פערי מנטאליות, שינוי בהרגלי החיים, התאקלמות והיכרות עם מקום ואנשים חדשים, שינוי אורח חיים בהקשר של קיום מצוות, עזיבת משפחה ופרידה מאנשים קרובים, חוסר קבלה של החברה החדשה)

שלב ב':

אלו תכונות נדרשות מהגר כדי לעשות את הצעדים הנדרשים - לעזוב... להתאקלם...?

(גבורה, אומץ, אידיאליזם, אמונה, ויתור, השקעה, התמדה, פתיחות ועוד...)

(המטרה שלי בשלב זה, להעלות גם תחושות של הערכה כלפי הגר, ולא רק חמלה)

·    יצירה אישית - התלמידים יתבקשו לכתוב קטע יומן, שיר, או לצייר ציור הממחיש את תחושותיו של הגר (עד 15 דק', עם גמישות בהתאם לזמן שנשאר, ולהתקדמות העבודה העצמית)

·    הצגת היצירות ושיתוף במסרים ובתחושות - (כ- 20 דק')

זהו גם סבב סיכום שיכלול התייחסות קצרה (מילה) של כל אחד, לשאלה - מה הדבר שהיית רוצה לתת לגר? מה הדבר שהוא זקוק לו ביותר?

 

שיעור מס' 3-4

 

מטרות השיעור:

·    התלמיד ילמד את מצוות אהבת הגרים, על פי ספר החינוך.

·    התלמיד ילמד על היחס הנכון לגרים, על פי מקורות נוספים.

·    התלמיד יזהה אנשים ותופעות של גרות בסביבתו הקרובה או הרחוקה, וייתן את דעתו על הקשיים שעומדים בפני הגרים שהוא מכיר.

·    התלמיד יבחן את דרכי הפעולה וההתנהגות שלו עד כה, ואת הנדרש ממנו מעתה, ביחס לגרים.

 

 

מהלך השיעור:

·    פתיחה (וחיבור לשיעור הקודם) - ב"פינג פונג" קצר: (עד 10 דקות)

שאלה - כמה פעמים התורה מצווה אותנו על היחס הנכון לגר?

(התשובה הנכונה - 36! יותר משבת וממצוות רבות אחרות)

היום נלמד על אחת מהמצוות, שכוללת במידה מסוימת את האחרות: "אהבת הגר".

סיימנו בשיעור הקודם בחשיבה - מה הדבר שהגר זקוק לו ביותר?

האם אתם מתחברים להגדרה "אהבה"? כן או לא ומדוע?

 

·    לימוד המצווה מספר החינוך, בחברותות-קבוצות קטנות, מתוך דף הלימוד המוכן מראש (40 דקות)

(במידת הצורך ובהתאם לרמת הכיתה - מעבר משותף על נקודות מרכזיות בדף).

 

·    הרחבת מקורות - בהתאם לזמן: (עד 20 דקות)

האם אתם מכירים מקורות נוספים שעוסקים ביחס לגר, או שניתן ללמוד מהם על הנושא?

א. מגילת רות

ב. אגרת הרמב"ם לעובדיה הגר 

ניתן להרחיב, לספר את הסיפורים, להקריא את האיגרת, ולעמוד על הנקודות העולות מהם, תוך שיתוף התלמידים.

 

·    התבוננות אישית פנימית (עיסוק ברלוונטיות לתלמיד): (כ- 15 דקות)

במהלך הלימוד העצמי (שבשלבים הקודמים) - המורה יתלה את העבודות שנעשו על ידי התלמידים ביחידה 1-2, כתפאורה, שמטרתה להביא לכך שבשלב הבא של השיעור, ולקראתו, התלמידים ייזכרו בחוויות ובתחושות מהשיעור הקודם.

בתחילת העבודה בשלב זה של השיעור, יתנגן ברקע השיר "המסע לארץ ישראל" מהשיעור הקודם, וגם זה מתוך מגמה לעורר שוב את התחושות והחוויות מהשיעור הקודם.

בהמשך יהיה מעבר למוסיקת רקע אחרת, ניטראלית יותר (ללא מילים).

 

בשלב זה, כל תלמיד יקבל דף, שנועד לסייע להתבוננות אישית וללא צורך לשתף במה שכתוב בו. כל תלמיד ייגש למקום שמאפשר לו פרטיות, ויעבוד בעזרת הדף.

הדף יכלול את השאלות הבאות:

·    האם עברת בעצמך חוויה של גרות-זרות? (מעבר דירה או מדינה, אולי גיור?)

·    האם אתה מכיר אדם כזה באופן אישי?

·    נסה להיכנס לנעליו ולחשוב -

o       מה קשה לו כתוצאה מהשינוי שעבר? אילו התמודדויות יש לו?

o       אילו דברים והתנהגויות של הסביבה אולי מוסיפות לו קושי?

·    האם יש מישהו שעוזר לו? כיצד?

·    האם יש משהו שאתה תוכל לעזור לו? נסה לפרט ככל שאפשר כיצד.

·    האם יש משהו שהיה טוב אם היית משנה בהתנהגותך - כדי להקל עליו?

·    האם אתה מעוניין לעזור לו? כתוב מדוע (יש חשיבות לכתיבה, היא תעזור לך גם לחדד, וגם להרגיש בצורה עמוקה יותר את הצורך והרצון)

·    קבל על עצמך שינוי אחד, מעשה אחד, דרך אחת שבאמצעותם אתה מתכוון להקל/לסייע לאדם זה.

·    דמיין את עצמך עומד במצב שבו מדובר ומוציא אל הפועל את הקבלה שקיבלת.

נסה לדמיין -איך ההרגשה? האם זה קשה? האם זה משמח? אותך? אותו? איך זה משפיע עליו? איך זה משפיע עליך?

אם תרצה - כתוב על החוויה שעברת.

 

·    סבב סיכום: (5-10 דקות)

כל תלמיד יסכם במילה אחת, בסבב, את התחושה שלו לאחר לימוד הנושא.
סיכום

ביחידת הוראה זו עסקנו בנושא - "אהבת הגרים" והיחס הראוי אליהם.

היחידה כללה מרכיב עיוני-לימודי, מתוך ספר החינוך, כחלק מתוכנית הלימודים לבגרות בתושב"ע, אך שולבו בה גם חלקים נכבדים של עיסוק בהפנמת המסרים העולים מן המצווה, וקישורם לחיינו אנו.

ביחס למרכיב העיוני - החומר מוגש בצורה ידידותית (יחסית), המקלה על קריאת הטקסט והבנתו, ומלווה בשאלות מנחות ומכוונות וביאורים ללשון ספר החינוך.

הדרכים בהם יחידה זו מקדמת את הפנמת המסרים, כוללים עיסוק בסיפורים אישיים, האזנה לשיר המבטא את המצוקה של הגר, דיונים משותפים והתבוננות אישית, ואף יצירה שמכוונת הן להתעמקות פנימית והן להבעה ושיתוף בתחושות ובתובנות העולות מן הלימוד.

 

לאחר לימוד היחידה, אנו מצפים שהתלמידים יהיו מודעים וערים יותר לקשיים עמם מתמודד הגר-הזר, ישימו לב לאנשים בסביבתם המתמודדים עם קשיים אלו, ויפתחו את הרגישות ואת דרכי ההתנהגות הנדרשים כדי לחזק, לתמוך, וחלילה לא לפגוע בגרים.

כמו כן, יחידה זו היא פתח לעיסוק בשאלות ציבוריות נרחבות (ומסובכות) יותר - כמו הגיור הציבורי, היחס לעובדים זרים, שב"חים וכד', שם נדרשת רגישות מצד אחד, אך שמירה על ערכים אחרים, חשובים לא פחות - מצד שני. בנושאים אלו אין היחידה הזו עוסקת באופן ישיר (לא עליך המלאכה לגמור...), אך היא בהחלט יכולה להיות גורם מזמן, במידה והמורה מעוניין בכך.

 

 


תגיות: אהבה, מצוות, עם ישראל