בס"ד

לב לדעת - המכללה האקדמית הרצוג

בתו של ר' עקיבא והנחש

צוות לב לדעת, איילת בן זקן, 1/9/2016

מקצוע: ספרות
נושא: מדרש חכמים

מדרש זה מתמודד עם השאלה האם בידיו של האדם לשנות את גורלו,או שמא חייו הם מגילה שנכתבה ונחתמה מראש והכל בה צפוי וידוע? באמצעות המדרש נוכל להעמיק עם התלמידים בנושא, ולעורר את מודעותם לכוח הנתון בידיים שלהם. מומלץ ללמד מדרש זה בחודשי אלול-תשרי העוסקים בחזרה בתשובה ובכוחו של האדם לתקן את הנכתב לו מלמעלה: "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה" (ונתנה תוקף).

מהו מדרש ?

הגדרה: מדרשי אגדה הם סיפורי חז"ל שנוצרו בתקופת המשנה והתלמוד בא"י ובבבל. 

ניתן להגדיר את המושג על דרך השלילה:

מדרש חכמים (או אגדת חז"ל) הוא החלק בתורה שבעל-פה שאינו הלכה.

במדרשי האגדה אין הטפה מוסרית או דתית ישירה. אלא סיפור עלילתי ומתוך המסופר אנו מפנימים דרכי התנהגות.

 

המורה יקרין קטע מתוך הסרטון הבא על אסטרולוגיה או הורוסקופ:

או לחלופין, ניתן להדפיס דף של ניתוח הורוסקופי מהעיתון או מהמרשתת.

 

מה דעתכם? האם יש בזה אמת? האם הכל שקרי?

 

במדרש שלפנינו ננסה להבין מהי תפיסת חז"ל ביחס לאסטרולוגיה ולניבוי העתיד ("ראייה בכוכבים").

בגמרא (שבת קנו:)  דנו חכמים בשאלה האם יש מזל לישראל. ר' יוחנן ור' חנינא חלקו.

משמעות השאלה היא: האם ישנה בחירה או שהכל כתוב וידוע מראש? האם אדם מישראל יכול לשנות את מזלו/גורלו?

(המדרש על ביתו של ר"ע והנחש מובאת בהמשך הגמרא והיא משמשת למעשה, כהוכחה לדבי ר' יוחנן "שאין מזל לישראל".)

 

טקסט המדרש:

1.       לרבי עקיבא הייתה בת,

2.       אמרו לו הכלדיים (=רואים בכוכבים) אותו היום שנכנסת לבית החופה

3.       מכיש אותה נחש, והיא מתה.

4.       היה דואג על הדבר הרבה.

5.       אותו היום נטלה את המכבנה, נעצה אותה בסדק.

6.       קרה שישבה  (=שננעצה) בעינו של נחש.

7.       בבוקר, כשנטלה אותה, נסרך ובא הנחש אחריה.

8.       אמר לה אביה, מה עשית.

9.       אמרה לו, בערב בא עני, קרא בפתח,

10.     והיה כל העולם טרוד בסעודה

11.     ואין שומע לו.

11.     קמתי אני, נטלתי את מנתי שנתתם לי ונתתיה לו.

12.     אמר לה: מצווה עשית.

13.     יצא רבי עקיבא ודרש " וצדקה תציל ממוות"(משלי י, ב)

14.     ולא ממיתה משונה אלא ממיתה עצמה.

 

-דרך הלימוד תעשה ע"י שיטת "שאילת שאלות".

נבקש מהתלמידים לעיין שוב במדרש ולחפש שאלות ותהיות העולות ממנו.

שאלות לדוגמא:

-          כיצד יתכן שרבי עקיבא גדול פנה אל חוזים בכוכבים?

-          מדוע רבי עקיבא דואג?

-          מה כוונתו של רבי עקיבא בשאלתו "מה עשית?"

-          מדוע דוקא נחש "נשלח" לבצע את הגזירה?

נאסוף מהתלמידים כתריסר שאלות. במהלך הלימוד נענה על כל השאלות שלמדנו. סגנון הלמידה באופן של שאילת שאלות הופכת את הקריאה והלימוד למודעות יותר לרבדים הנסתרים בטקסט כמו קריאה "חתרנית". עלינו לזכור כי זהו טקסט חז"לי קדום שמטרתו לא רק לספר על חייהם ופועלם של חכמים אלא בראש ובראשונה לחנך וללמד אותנו מסר כלשהו.

 

קצת על רבי עקיבא:

אילו מדרשים אנו מכירים עליו? ננסה ליצור איזשהו קו מקביל מהסיפורים הידועים עליו.

מקורות על רבי עקיבא:

1. על רבי עקיבא - ויקיפדיה.

2. על רבי עקיבא באתר "דעת".

מחשובי תנאי ארץ ישראל. התחיל את דרכו כרועה צאן ובעקבות אשתו רחל שראתה את מעלותיו הגדולות ("צנוע ומעולה") הלך ללמוד תורה והפך לאחד מחכמי ישראל הגדולים בכל הזמנים. זכה להעמיד אלפי תלמידים. דמותו מופיעה בגמרא כ- 1500 פעמים. נהרג על קידוש השם.

דמותו הוכרה לנו ביחוד ע"י השינוי הגדול שעשה בחייו. הוא מייצג את הדמות המאמינה שניתן לשנות מציאות. (בעמידתו ליד הבאר. בצחוקו ליד בית המקדש הנחרב).

נקודה זו ניתן לציין לתלמידים בסיום הלימוד.

 

ניתוח המדרש :

1.לרבי עקיבא הייתה בת, אמרו לו הכלדיים...

שמה של הבת לא מוזכר. צמצום הוא אחד ממאפייני המדרש. יתכן שהשם אינו מוזכר כיון שהמדרש רוצה להבליט שהיא ביתו – קילה ממנו את החינוך ואת האמונה. לא נאמר שר"ע הלך לכלדיים אלא הם אמרו לו, כלומר, ר"ע לא הלך לחוזים בכוכבים שיגלו לו את הצפון בעתיד. יתכן, שר"ע ניהל מעין ויכוח תיאולוגי פילוסופי כלשהו וכדי להוכיח את צדקת דרכם הם חשפו בפניו את הגזירה.

מה מייצג כל צד?

תפיסתו של ר"ע: מיצג את גישת היהדות. ישנה בחירה חפשית. "הכל צפוי והרשות נתונה". בידיו של האדם ובמעשיו לשנות את גורלו.

תפיסת הכלדיים: מייצגים את הגישה הדטרמינסטית. את הנגזר אין לשנות. הכל קבוע מראש. בעולם הערבי ישנו מושג: "מכתוב" - (דטרמיניזם היא השקפה פילוסופית לפיה כל מאורע בעולם, פעולות, החלטות או מחשבות אנושיות נקבעים באופן בלעדי על ידי אירועים קודמים, למשל תאריך הלידה (ע"פ ויקיפדיה).)

2.         אותו היום שנכנסת לבית החופה

3.          מכיש אותה נחש והיא מתה.

מדוע נבחר בסיפור יום החתונה כיום המוות? נניח שהיה נאמר להם שביום חתונתה – שמלתה תקרע וכד' . זה לא היה כ"כ נורא ומטלטל. לעומת זאת, "יום החתונה" עומד באופן הפוך ומנוגד באופן קיצוני ל"יום המוות".

ניתן לערוך עם התלמידים רשימת אסוציאציות לשני המושגים:

-"יום החתונה" מסמל התחלה חדשה, צבע לבן, שמחה, חיבור וכד'.

-"יום המוות" מסמל סוף, קץ, צבע שחור, עצבות, ניתוק וכו'.

כלומר ביום הכי שמח בחיים אמור לקרות הדבר הנורא מכל. הגזירה כ"כ נוראית וזה מעצים את אופן ההצלה שלה...

4.         היה דואג על הדבר הרבה.

מדוע ר"ע דואג? האם הוא מאמין להם?! ואם הוא מאמין להם מדוע אינו עושה דבר?! ע"פ המדרש מוצגת כאן המורכבות הפנימית בתוך נפשו של ר"ע. המדרש יוצר כאן פער סיפורי ולא מפרט האם ר"ע שיתף את בני משפחתו בדבר. הפער הסיפורי גם מגביר את המתח במדרש. נראה שרק הוא יודע מכך שיש גזירה שמרחפת מעל ראשה של ביתו. יתכן שר"ע מאמין בבת ובמסורת שהנחיל לה שבידיו של האדם לשנות ולהיטיב. ניתן לומר שהמדרש פותח כאן איזשהו צוהר לקונפליקט הפנימי שהתרחש בליבו של ר"ע-האב.

5.         אותו היום נטלה את המכבנה, נעצה אותה בסדק.                              

6.         קרה שישבה  (=שננעצה) בעינו של נחש.

7.         בבוקר, כשנטלה אותה, נסרך ובה הנחש אחריה.

למדרש יש מבנה מהופך. מסופר לנו שביתו של ר"ע ניצלה (תוצאה) ורק לאחר מכן מה הגורם להפתעה – (הסיבה). כתיבה באופן לא כרונולוגי מעצימה את המעשה של הבת.

הסיפור "מדלג" בכוונה לשלב שלאחר החתונה. ומספר לנו שהגזירה לא התממשה. (האם הכלדיים טעו?) בסיום החתונה ביתו של ר"ע "מפרקת את התסרוקת"... ונועצת את הסיכה בקיר. (מכבנה= סיכת ראש) והורגת את הנחש ומבטלת את הגזירה בעצמה.

(החור בקיר שימש כמקום אחסון, כמעין מדף בימינו. )

חשוב לשים לב למילים: "קרה ש.." האם זה מקרי? מסתבר שהכל מחושב מלמעלה. אין מקרה אלא "הכל מן שמיא". היא נועצת את הסיכה הישר לתוך עין הנחש. מה משמעות הדבר?

 

-          מה מסמל נחש?

שמו של הנחש רומז לניחוש. הניחושים והקסמים אינם שולטים בעם ישראל. כמו שאומר הפסוק:

"כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב וְלֹא קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל" (במדבר כג, כג).

כלומר, עם ישראל מעל המזל והמזל לא שולט בהם.

הנחש שארב לה בחור הקיר מת. היה אמת בגזירה, אבל היה מה שגבר והצליח לבטלה. הנעיצה בעין מסמלת את הניצחון שלה עליו.

ועכשיו נשאלת השאלה – מה גרם לשינוי?! זו משמעות השאלה של ר"ע:

8.         אמר לה אביה, מה עשית.

ר"ע היה כנראה מאד מודאג במהלך הלילה. הוא יודע שיתכן שמחר בבוקר הוא יצטרך לקבור את ביתו הכלה הטריה. הטלטלה הפנימית שלו עזה מאד באותו לילה ונראה שהוא רק ממתין לגלות מה קרה. השאלה הקצרה שלו היא שאלה מאד כללית. למה התכוון? היא עשתה אתמול דברים רבים לפני החתונה ובמהלכה. אך מסתבר שביתו של ר"ע שחונכה על ידו יודעת להשיב בדיוק לשאלתו.

9.         אמרה לו, בערב בא עני, קרא בפתח,

10.       והיה כל העולם טרוד בסעודה ואין שומע אותו.

11.       קמתי אני, נטלתי את מנתי שנתתם לי ונתתיה לו.

12.       אמר לה: מצווה עשית.

 

סיפור ההצלה:

יום החתונה – יום מרגש ומיוחד (כדאי להרחיב עם התלמידים את התחושות של כלה ביום זה. יום של תפילה, התחלת חיים חדשים, יש מנהג לצום ביום זה כי מקובל שביום זה נמחלים כל עוונותיהם של החתן והכלה וכו') ביתו של ר"ע עושה כאן מעשה חסד מצד אחד פשוט ומצד שני מאד יוצא דופן. חשוב להדגיש כאן לתלמידים את המעשה המיוחד של ביתו של ר"ע. מדובר בכלה נרגשת, שכולם מכרכרים סביבה. היא "המוקד" של הערב ואעפ"כ היא אינה מרוכזת בעצמה. היא היחידה המבחינה בעני הניצב בפתח.

"היה כל העולם טרוד בסעודה" – ביתו של ר"ע נישאת וכולם מגיעים לשמוח בשמחתם. יש כאן הגזמה שבאה לבטא את ההמוניות בחתונה. (בשלב מסוים לר"ע היו עשרות אלפי תלמידים...).

אפשר להדגים מסרטון של חתונה חסידית:

ריקוד מצווה חסידות באבוב (3:34)  או מצוה טאנץ האדמו"ר מראחמסטריווקא (2:24)

(הסרטונים הם רק לצורך המחשה...).

תיאור זה מעצים את צדקותה.

העני קורא ומצד שני כולם עסוקים בסעודה ואינם שומעים אותו. יש כאן ניגודיות בין העני לקהל האורחים. הוא היה "שקוף" מבחינתם. אבל, באופן מפתיע רק היא שומעת ומבחינה ופועלת. דמותה מוצגת כדמות אקטיבית בשל ריבוי הפעלים במעשיה: " קמתי אני, נטלתי את מנתי שנתתם לי ונתתיה לו." ביתו של רבי עקיבא פועלת ועושה מעשה של חסד שנראה לה מאד טבעי. היא לא מבקשת שיתנו לו מנה, לא שולחת אותו למטבח. היא נותנת לו את המנה שלה!

פעולה זו מצילה אותה. מהי הסיבה שדווקא ניצלה ע"י חסד זה? יש אנלוגיה בינה לבין העני. הרי עני משול כמת. העני הרעב זקוק לאוכל כדי להינצל וביתו של ר"ע זקוקה לחסד כדי להינצל. היא מצילה אותו והוא מנגד מציל אותה – קיימת כאן מידה כנגד מידה.

אומרים חז"ל: "כל המרחם על הבריות – מרחמים עליו מן השמים, וכל שאינו מרחם על הבריות – אין מרחמים עליו מן השמים" (שבת קנו, א). החפץ חיים (אהבת חסד ח"ב, ג) מבאר את עומק הכלל הזה באומרו, שכידוע באופן בו האדם מתנהג בעולם הזה הוא מעורר כנגדו תגובה מלמעלה, בשורשים העליונים, של ההנהגה האלוקית, וממילא כל המרחם על הבריות מרחמים עליו מן השמים...

13.       יצא רבי עקיבא ודרש " וצדקה תציל ממוות"(משלי י, ב)

14.       ולא ממיתה משונה אלא ממיתה עצמה

מהיכן יצא ר"ע? ברובד הפשוט יצא מביתו- יציאה במובן הפיזי.

ברובד הסמוי זו יציאה מהמועקה ומהמתח שהיה שרוי בו. – יציאה במובן הנפשי.

הפסוק המלא: "לֹא יוֹעִילוּ אוֹצְרוֹת רֶשַׁע, וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת."

אדם הנותן צדקה יכול להינצל ממוות בכלל. אין הכוונה שרק "יופחת עונשו" ממיתה משונה למיתה רגילה, אלא שעצם גזירת המוות המוקדמת בטלה.

 

המסר העולה מעיון במדרש הוא כי בכוחו של האדם להיטיב עם העולם ובכך להיטיב  גם עצמו ועם גורלו.

בשלב זה ניתן להשמיע את השיר "מה עשית היום?", בביצוע אהרון רזאל (אפשר גם להקרין את הקליפ) :

במהלך ההאזנה לחלק להם את השאלון (מופיע בקובץ המצורף).  בזמן האזנה לשיר התלמידים ימלאו את הדף וניתן לכוון אותם שיוסיפו לעצמם במחברת – מה הם לוקחים על עצמם כדי לכוון את "מזלם" לטובה... מהם הפעולות שעשו באותו יום שיכולים להטות את גורלם לטובה.

כדאי לשים לב שגם במדרש וגם בשיר מדברים על פעולה אקטיבית של האדם. האדם פועל בסביבתו ופועל למען האחר – אך בפועל "כל מה שאדם עושה – לעצמו הוא עושה"...

בנוסף, כדאי לעודד אותם ששאלה זו אמורה לרחף במוחם כל יום.

כדאי להציע להם לפני השינה לעשות מעין "check list"  מה תיכננו ומה יצא לפועל...

(חשוב להדגיש שהכוונה לפעולות קטנות, כי הרי היצה"ר מכוון אותנו ש"נעמיס" על עצמינו מצוות ו"ניפול"...)

 

אפשר לתת לתלמידים מאתגרים משימת סיכום: יצירת קומיקס לסיפור.

באמצעות כלי פשוט וידידותי: מדברים קומיקס.

 

להרחבה:

מדרש חכמים נועד, כאמור, להפנמת ערכים. מה ניתן ללמוד ממדרש זה? בידיו של האדם לשנות את גורלו. גם אם ח"ו נגזר עליו למות ביכולתו לבטל את רוע הגזירה ע"י מעשיו.

שאלה: האם הקב"ה "מתחרט" ח"ו? כיצד ניתן להבין את ביטול הגזירה?

כשאדם חולה עומד ומתפלל ותפילתו מתקבלת והוא מבריא. מה גרם לשינוי? מה התרחש שם בשמיים? כיצד ניתן להבין את זה?

תשובה: חז"ל לימדו אותנו שאסור לומר על הקב"ה שהוא ותרן ח"ו: כ"ָּל הָאוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וַתְרָן – יִוָּתְרוּ לוֹ חַיָּיו" (בבא קמא נ, א) כלומר, אין להבין את המציאות שהשתנתה כאמירה שבה ה' השתנה או חזר בו מכוונתו אלא – האדם השתנה!! חולה המתפלל על בריאותו אינו אותו חולה לפני התפילה ולאחריה. ולכן ממילא הגזירה שכוונה לפלוני בן פלוני – לא מתאימה לו כי כעת הוא אדם אחר. כך גם לגבי ביתו של ר"ע.

(אפשר כאן להעמיק עם תלמידים בכוחה של תפילה ומעשי חסד וניתן להתייחס גם לכך שתפילה אינה שבה ריקם ותמיד היא עושה רושם כלשהו בשמים. וגם "לקב"ה מותר לומר: לא.."

ניתן להזכיר אביו של החייל החטוף נחשון וקסמן הי"ד אמר את המשפט שציטט בהספד הרב מוטי אלון:

 "שאלו אותי", אמר אבא, "התפללו כל-כך הרבה ולא קיבלו תשובה." אני אומר- כך הוא אמר לי, "קיבלתי תשובה. התשובה היתה לא! ולאבא מותר לענות גם לא!"

דברים דומים גם אמרה רחלי פרנקל אימו של נפתלי פרנקל הי"ד כשנפגשה עם תלמידים בכותל כשבאו להתפלל לשובם של שלושת הנערים).

בפתיחה ציינו שמדרש זה הופיע בהקשר של מחלוקת בין חכמים האם יש או אין מזל לישראל. הגמרא נוקטת בעמדתו של רבי יוחנן: אין מזל לישראל. כלומר, עם ישראל מעל המזלות וגם אם נגזר משהו ניתן לשנותו. חשוב להדגיש לתלמידים שיתכן שכל נושא האסטרולוגיה אינו שקר מוחלט. יש בזה אמת, אך גם אם נבנתה לי "מפה אסטרולוגית" המכילה מסקנות מסוימות– ביכולתי לשנותה... חשוב לעודד את התלמידים שלא מדובר רק במעשי חסד גרנדיוזיים. אלא גם לחייך לנהג ההסעות, או להודות לקופאית ב"סופר"...

[אפשר להתייחס לכך שחז"ל ערכו רשימה של מועדי לידה וכוכבים המשפיעים על אופיו וגורלו של האדם. הקטע הידוע ביותר הוא: "הַאי מַאן [מי] שנולד בּמזל צֶדֶק יְהֵי גְּבַר [יהיה אדם] צַדְקָן. אָמַר ר' נַחְמָן בַּר יִצְחָק: וְצַדְקָן שאמרו הרי זה בְּמִצְוֹת. הַאי מַאן [מי] שנולד בּמזל מַאְדִּים יְהֵי גְּבַר אָשֵׁיד דְּמָא [יהיה אדם שופך דם]. אָמַר ר' אַשִׁי: אִי אוּמָּנָא, אִי גַנָּבָא, אִי טַבָּחָא, אִי מוֹהֲלָא [או מקיז דם, או גנב, או שוחט, או מוהל]. אָמַר רַבָּה: אֲנָא בְּמַאְדִּים הֲוָאי [אני הייתי, נולדתי במזל מאדים] ואיני עוסק באף אחת מאומנות אלה. אָמַר אַבַּיֵי: מָר נַמִי עָנֵישׁ וְקָטֵיל [אדוני גם כן כדיין מעניש והורג]". (שבת קנו,א)]

כלומר, יש בכך אמת, אבל גם יש ביכולתך לשנותה.

-כדאי להעלות כאן את השאלה לפני התלמידים: אז מה לימד אותנו מדרש זה? ידוע שרק מה שנצרך לדורות לוקט לתוך ספרות חז"ל...מה אנו צריכים ללמוד מסיפור זה לחיינו?? ולסכם יחד איתם את המסר העולה מהסיפור: "אין מזל לישראל" = בידי האדם לשנות את גורלו באמצעות מעשיו והתנהגותו.

 

מקורות ניתוח והרחבות:

1.      הרצאתה של ד"ר חנה גודינגר בכנס מורי ספרות קיץ תשע"ו אוניברסיטת בר-אילן.

2.      פרק מסידרת "זהו זה" הנוסטלגית: "זהו זה-הורוסקופ".

3.      מאמר: צדקה תציל ממות: שלוש אגדות תלמודיות / ד"ר רלה קושלבסקי, אוניברסיטת בר-אילן

4.      "ספוקן וורד": צביה מרגליות. 

 


תגיות: אדם בחברה, חסד, צדקה