בס"ד

לב לדעת - המכללה האקדמית הרצוג

תקון ליל שבועות

עינת ריינוס,צוות לב לדעת, 7/6/2016

מקצוע: מעגל השנה
כיתה: ד-ח

מהו 'תיקון ליל שבועות'? מה עלינו לתקן? מתי ומדוע הוא נאמר? ביחידה זו ננסה, להכיר ולהבין את חשיבותו.

פתיחה:

נפתח בסיפור קצר:

 לקראת שבת הארגון, חילקו לנו המדריכים תפקידים. אני הייתי אחראי יחד עם חברי, יחזקאל, לארגן את האולם לתפילת שחרית. כל הסניף יגיע, השליחים ואפילו רב העיר אמר שיכבד אותנו וישתתף בתפילה!
קבעתי עם יחזקאל להיפגש כחצי שעה קודם התפילה בסניף וסיכמנו שהמפתחות יהיו אצלו, כי אני פחדתי שהם יאבדו לי...
בשבת בבוקר, בשעה שבע וחצי בול הייתי בפתח הסניף ואני מחכה ומחכה... הדקות חולפות להן ותיכף עוברת רבע שעה!

 

נשאל:


רצוי לרשום את התשובות בצד הלוח.
נרשום את כותרת השיעור על הלוח ונשאל:

תיקון ליל שבועות- הוא מנהג שהנהיגו חכמי הקבלה, לפיו ערים כל ליל חג השבועות, עוסקים בתורה ואומרים "תיקון" שכולל: חלקים מהתנ"ך, המשנה, הגמרא ומספר הזוהר הקדוש.

נמשיך ונשאל:

נאזין לתשובות ונאמר: למילה זו שני פירושים, בעברית ובארמית.

בעברית, כוונתה היא לתאר מצב בו משהו התקלקל ואנו מסדרים ומשפרים אותו, זהו- תיקון.

אם כן, מה קילקלנו בחג השבועות שזקוק לתיקון?

 

מקור:

נקרא יחד את המדרש על שיר השירים:

מדרש שיר השירים רבא, פרשה א'

...[משל] למלך שגזר: ליום פלוני, אני נכנס למדינה [למלוך]. וישנו להם בני המדינה כל הלילה.  
וכשבא המלך ומצאם ישנים, העמיד עליהם בקלאנין בוקינס ושופר [כלים המשמיעים קול], והיה השר של אותה מדינה, מעוררן ומוציאן לאפנתי [לקראת] המלך, והיה המלך מהלך לפניהם, עד שהגיע לפלטין [ארמון] שלו.

 

נסביר את דברי המדרש במילים שלנו:
המשל מספר על מלך שבא למלוך במדינה אחת, ובבוקר שהוא מגיע, בני המדינה, במקום לקבל את פניו בכבוד- ישנים! רק לאחר ששר המלך מעיר אותם, הם מלווים את המלך לארמונו.
 

 נשאל:

 

נמשיך לקרוא את המדרש:

[נמשל] כך הקדוש ברוך הוא הקדים, כמו שכתוב: "ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר...כי ביום השלישי ירד ה' לעיני כל העם". 
ישנו להם ישראל כל אותו הלילה, לפי ששינה של עצרת עריבה... [ האויר נעים בעונת האביב].
 

ובמילים שלנו: גם לקראת מעמד הר סיני, כשהקב"ה ירד, עם ישראל ישן והיה צריך שמשה רבינו יבוא ויוציא אותם מהאוהלים.

כעת, האם אנו יכולים לענות, מדוע נוהגים להשאר ערים כל הלילה וללמוד תורה?

- לימוד התורה בלילה שלפני מתן תורה מתקן את חטאם של בני ישראל, שישנו עד מאוחר ביום מתן תורה, במקום לצפות בכיליון עינים, והקב"ה נאלץ להעיר אותם על ידי משה  ובקולות וברקים.

נעבור עכשיו, לפירוש השני של המילה 'תיקון'  כפי שהיא מתפרשת בארמית.
נשאל:

(ניתן להציג לתלמידים את התמונות שבנספח ולהתבונן בלבוש ותכשיטי הכלה: ממה עשוי, כמה יש וכד').

נסכם: בימים שלפני החתונה ובמיוחד בזמן שסמוך, הכלה קונה תכשיטים, תופרת שמלה מיוחדת, מתכוננת ומתארגנת היטב, כדי להיות יפה ביום החתונה.

כעת, נחזור לעניין השיעור, אמרנו שלמילה 'תיקון' פירוש נוסף מהשפה הארמית.
תיקון בארמית הוא-קישוט.
הספר הזהר הקדוש, מתאר את תיקון ליל שבועות כהכנה של הכלה ליום חופתה.
הכוונה היא שהאנשים שאומרים את ה"תיקון" הם השושבינים המקשטים את הכלה- התורה, במהלך הלילה, לקראת כניסתה לחופה.(החופה- היא שעת קריאת עשרת הדברות, בקריאת התורה של שחרית).

 

הפנמה:

את המנהג להישאר בלילה כולנו מכירים, אך השנה לאחר שלמדנו על המשמעות השניה של התיקון כקישוט נזמין את התלמידים להכין קישוטים לתורה.

כהכנה לכך נחשוב יחד עם התלמידים איך מכינים קישוטים לתורה, מה הם הקישוטים של התורה. (כמובן שיכולים להיות דברים פיזיים ודברים רוחניים. פירושים, איורים וציורים, מעיל לספר תורה ועוד..).

סיכום:

למדנו על שני טעמים המסבירים לנו את המנהג להשאר ערים בליל חג שבועות ולומר את ה'תיקון':
האחד, כדי לתקן את זה שישראל ישנו ולא הזדרזו ויצאו לקבל את התורה והשני, לתקן מלשון להתקשט ולמלא את עצמנו בתורה לקראת שמיעת עשרת הדברות.
 

סדר לימוד ואמירת ה'תיקון' התחיל בקהילות הספרדיות' אך כיום, הוא נאמר גם  בקהילות אשכנזיות,וישיבות.
בחלק מהקהילות נוהגים ללמוד תורה בלימוד חופשי או שיעורים על ידי רבנים.
בירושלים, שבה המספר הרב ביותר של ערבי תיקון, נוהרים משתתפים רבים בסיום הלימוד לתפילת וותיקין בכותל.
 

סיום:

מה יכול לעזור לנו להשאר ערים בלילה?- לישון בצהריים שלפני החג, לחלק פרסים למי שמגיע ללימוד, להכין כיבוד טעים ושתיה ועוד.

 

אפשרויות להרחבה:

חשוב לשים לב שלא ללמוד כל הלילה על חשבון תפילת שחרית כמו שצריך.
אם אדם יודע, שהוא יהיה עייף מאוד בבוקר עדיף, שיחלק את הלילה בין לימוד ושינה וכך ישאר ער בתפילה וקריאת התורה. שהתפילה היא מצוה שהיא חובה והלימוד הוא מנהג.

ניתן להרחיב בעניין המנהג לעמוד בקריאת עשרת הדברות בבית הכנסת:

בחג-השבועות בבוקר, קוראים בבתי-הכנסת את 'עשרת הדברות' מתוך ספר-התורה. חכמינו אמרו, ששמיעת עשרת הדברות בחג השבועות נחשבת כאילו אנו עומדים לפני הר-סיני ושומעים את עשרת הדברות מפי הקדוש-ברוך-הוא בכבודו ובעצמו.

מסופר שלפני שהקב"ה נתן את התורה לעם ישראל, הוא שאל את אבותינו: "מי יהיה ערב שתקיימו את התורה" והם השיבו "בנינו ערבים בעדנו". בשל המעמד המיוחד הזה של הילדים בחג השבועות, עורר הרבי מליובאוויטש זצ"ל,שגם הילדים, ואף טף, יבואו לשמוע את קריאת עשרת הדברות בחג השבועות. כך נרגיש כולנו כאילו אנו עומדים עכשיו מול הר-סיני ושומעים את עשרת הדברות מפי האלוקים.

 

 


תגיות: לימוד תורה