בס"ד

לב לדעת - המכללה האקדמית הרצוג

אונקלוס הגר

נעמה אבידן - צוות לב לדעת, 16/5/2016

מקצוע: גדולי ישראל
כיתה: ד'-ה'

מפגש עם דמותו של אונקלוס, מפרש התורה שצעד בעקבות אמונתו והתגייר עד שהפך לאחד מן התנאים.

 

מבוא למורה: אונקלוס היה בן אחותו של אדריאנוס מלך רומא. הוא התגייר במאה ה-1, והיה לתלמידו של רבי עקיבא. במהלך המאה ה-2 אונקלוס תרגם את התורה לארמית.  התרגום נועד לקרב את התורה לשפתם המדוברת של היהודים בתפוצות הגולה.  

הכנה לקראת השיעור:

 כעבודת בית מקדימה, לפני השיעור נבקש מהתלמידים לשאול את ההורים או לחפש במאגרי מידע שונים סיפורים על גרים. במהלך החיפוש ננחה את התלמידים לאסוף מידע על חייו של האדם שהתגייר לפני ואחרי הגיור. ולשים לב לנקודות הבאות: היכן ולאיזה עם נולד? מה גרם לו להתגייר? (אם ניתן אפשר להביא תמונה של האדם איתו דיברו).

פתיחה:

נקשיב לסיפורים שהתלמידים אספו אודות גרים או לחילופין נפגוש גר/ה ונשמע את סיפור חייו/ה. נאפשר לתלמידים לשאול שאלות.

 מליאה:

הגרות היא דבר מופלא. לפגוש אדם שבחר בעם ישראל היא חוויה מיוחדת במינה. בשיעור הקרוב, נלמד על אחד הגרים המפורסמים והמשפיעים ביותר בהיסטוריה- אונקלוס. נבקש מהתלמידים לפתוח חומש (מומלץ בפרשת השבוע או בספר שנלמד בימים אלה בכיתה) ולחפש את תרגום אונקלוס. ננסה לקרא יחדיו מספר פסוקים מתורגמים.

מבוא:

אחרי שבית המקדש השני נחרב, הומלך ברומא קיסר חזק ואכזרי ושמו אדריאנוס. אדריאנוס החריב את ירושלים, אסר על קיום מצוות מילה ועל שמירת השבת,  תחת שלטונו מתו עשרת הרוגי מלכות (ביניהם רבי עקיבא) באכזריות ובייסורים.

המצב של היהודים לא פשוט. הרומאים חזקים ושולטים, יהודים רבים עוזבים את הארץ ונודדים לבבל. היהודים שנשארים ללא בית מקדש וללא שלטון סובלים מעוני ומגזרות קשות.

באותם ימים חי ברומא אונקלוס, בן אחותו של אדריאנוס, איש עשיר ומכובד, קרוב לקיסר ונחשב איש חכם מאוד.

 

התבוננות:

נקרין את תצלום הפסל (או נחלק לתלמידים תצלום). נסביר לתלמידים שפסל זה הוא חלק ממוטיב של פסלים שנקרא 'אקלזיה וסינגוגה'. פסלים אלה מתארים את היהדות אל מול הנצרות כפי שהיא משתקפת בעיניי נוצרי. הפסלים מוצבים זה מול זה בדמות של שתי נשים, האחת מסמלת את היהדות והשנייה את הנצרות. בתמונה שמולנו אנחנו מתבוננים באישה שמסמלת את היהדות. (נדגיש כי במאה ה-2 הנצרות עדיין לא התקבלה כדת האימפריה הרומית, חלקו השני של הפסל מתאר את הנצרות כאישה גאה החובשת כתר ונושאת בגאון צלב).

נשאל את התלמידים:

סיכום: הפסל הזה מבא את מעמדה של היהדות באותם שנים, יהדות מושפלת, ללא משען, לבושה בלויים, מסתירה את התורה ועיוורת למציאות.

זו היתה דמותה של היהדות גם בימיו של אונקלוס. יהדות בזויה ומושפלת.

עיון בטקסט:

פסל זה אמנם לא נוצר בימיו של אונקלוס אבל מבטא יפה את ההתייחסות ליהדות והקושי בלהיות שייך לעם היהודי באותה התקופה. דווקא באותם ימים קשים לעם ישראל, אונקלוס מחליט להתגייר.

נקריא לכיתה את הסיפור שהתרחש בעקבות התגיירותו של אונקלוס:

"שמע אדריאנוס, קיסר רומי, שאונקלוס בן אחותו התגייר.

הקיסר כעס מאוד, הרי הוא שנא יהודים ורדף אותם, איך ייתכן שאחד מבני משפחתו ייהפך ליהודי?!?

שלח הקיסר גדוד חיילים רומי לארץ ישראל וציווה עליהם להביא את אונקלוס חזרה לרומא.

כשבאו החיילים אל אונקלוס, קיבל אותם בסבר פנים יפות, שוחח איתם והתחיל להסביר להם על היהדות. שמעו החיילים ואמרו: "גם אנחנו רוצים להיות יהודים, כי דברי התורה אמתיים וטובים".

התגיירו כל החיילים ולא חזרו אל הקיסר.

שמע זאת אדריאנוס הקיסר וכעס עוד יותר, שוב שלח גדוד חיילים  וציווה עליהם: "אל תדברו עם אונקלוס דברי תורה, אל תקשיבו לדבריו, אסרו אותו והביאו אותו אלי!".

באו החיילים אל אונקלוס וכשהתחיל מדבר, לא רצו להקשיב לדבריו כפקודת המלך. לקחו אותו עמהם והלכו להם. בדרך אונקלוס סיפר להם שהקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו האיר לעם ישראל את הדרך במדבר, הוא לימד אותם עד כמה ה' אוהב את עם ישראל. כשהחיילים שמעו את דבריו, אמרו: "אם כך, גם אנחנו רוצים להיות יהודים". התגיירו כולם ולא חזרו אל הקיסר

שמע זאת אדריאנוס וכעס מאוד מאוד! מיד שלח עוד גדוד חיילים ופקד עליהם להביא את אונקלוס לרומא ולא לדבר עמו דבר. "רק איסרו אותו והביאו אותו אלי".

באו החיילים אל אונקלוס, ולא דיברו עמו אפילו מילה אחת. פשוט אסרו אותו והלכו.

כשעמדו לצאת מהבית, הניח אונקלוס את ידו על המזוזה וחייך. החיילים לא יכלו עוד לשתוק ושאלו:

"למה אתה מחייך? הקיסר כועס עליך ובוודאי יעניש אותך בעונש כבד, ואתה מחייך??".

אמר להם אונקלוס: "שמעתם פלא שכזה? בכל העולם נהוג שהמלך יושב בפנים, בתוך הבית, ועבדיו שומרים עליו מבחוץ. אבל הקדוש ברוך הוא איננו נוהג כך. עבדיו, עם ישראל, יושבים בפנים, והוא ציווה עליהם לקבוע בפתח ביתם מזוזה וכך הוא שומר עליהם מכל רע".

שמעו החיילים הרומים ואמרו: "אם כן, גם אנחנו רוצים להיות יהודים".

התגיירו כולם ולא חזרו אל המלך.

ראה אדריאנוס שהוא איננו יכול לעשות לאונקלוס שום רע, ושכל החיילים ששלח התגיירו, הנחי לו לנפשו ולא ניסה עוד להביאו".

מעובד מתוך "כה עשו חכמינו" מאת יוכבד סגל

כרך ב' עמ' 113 -116

 

נשאל את התלמידים:

דמותו של אונקלוס מרשימה בדרך שהוא עשה. אונקלוס בחר כפי שראינו להתגייר ולהיות חלק מהעם היהודי למרות המשמעויות הקשות של ההשתייכות הזו בתקופתו. אך דמותו של אונקלוס הפכה למופת לא רק בגלל בחירתו להשתייך לעם היהודי אלא גם בעקבות מפעל התרגום והפרשנות שלו.

 

אונקלוס הצטער מאד על העובדה שהרבה יהודים שכחו את לשון הקודש- עברית ודיברו בבבלית, אשדודית, ארמית וכן ניבים אחרים שהיו שגורים בפי עמי הסביבה ובכך לא יכלו לקרוא ולהבין את התורה. זו היתה הסיבה שהביאה את אונקלוס להחליט לתרגם מחדש את התורה לארמית, תחת השגחת התנאים. תרגום זה נקרא תרגום אונקלוס שאנו משתמשים בו עד היום.

יש מנהג שמשמר עד היום את מרכזיותו של תרגום אונקלוס, "שניים מקרא ואחד תרגום". נשאל את התלמידים האם הם מכירים את המנהג.

יש מנהג בישראל לקרוא לפני שבת פעמיים את פרשת השבוע ופעם אחת את תרגום אונקלוס. (למנהג זה טעמים רבים אפשר להזכיר את הטעם שזו דרך יפה להתכונן לשבת ולהיות בקיאים בפרשת השבוע).

כפי שראינו אונקלוס משלב בדמותו את האומץ של השינוי והבחירה האמיתית באמונתו יחד עם יצירת הדרך לכל אחד אל התורה. אונקלוס סלל את דרכו לעולם התורה ודרך פירושו סלל דרך לאנשים נוספים ללמוד ולהבין.

 

הפנמה:

אונקלוס לא הלך עם הזרם. למרות מעמדו הרם ברומא הוא בחר ללכת על פי אמונתו ולהתגייר.

חשבו, האם אתם מצליחים או מתקשים ללכת בעקבות האמונה שלכם גם בניגוד לדעת החברה?

ציירו במחברת ציר- כאשר צד אחד מבטא את היכולת להיות נאמן לדעותיי ולהליכה בעקבות אמונתי והצד האחר מבטא זרימה אחרי דעת הרוב. כל תלמיד יסמן היכן הוא נמצא והיכן הוא שואף להיות (אין צורך לשתף את הכיתה).

 

סיכום:

פתחנו את השיעור בלימוד על גרים, המשכנו בהכרות עם מצב היהודים בתקופה שלאחר חורבן בית המקדש השני ודיכוי מרד בר כוכבא, ראינו כיצד יהודים נתפסו בעיניי הגויים באותם ימים ופגשנו גוי אמיץ שהתגייר וגייר עמו עוד רבים. אונקלוס הוא אחד מן הגרים המפורסמים שהיו בתולדות עמנו, הוא הפך להיות תנא מרכזי ותרגומו מלווה כל חומש. דמותו מסמלת אומץ וסלילת דרך לאנשים רבים אל התורה.

 


תגיות: עבודת ה'