בס"ד

לב לדעת - המכללה האקדמית הרצוג

הצעות לשאלות הפנמה - מצוות מספר החינוך

24/2/2016

ספר החינוך - מצוה טז

שלא לשבור עצם מן הפסח:

שלא לשבור עצם מכל עצמות הפסח, שנאמר [שמות י"ב, מ"ו] ועצם לא תשברו בו:

א.     משרשי המצוה, לזכור ניסי מצרים, כמו שכתבנו באחרות. וגם זה גזעו מן השורש הנזכר, שאין כבוד לבני מלכים ויועצי ארץ לגרר העצמות ולשברם ככלבים, לא יאות לעשות ככה כי אם לעניי העם הרעבים. ועל כן בתחלת בואנו להיות סגולת כל העמים ממלכת כהנים ועם קדוש, ובכל שנה ושנה באותו הזמן, ראוי לנו לעשות מעשים המראים בנו המעלה הגדולה שעלינו לה באותה שעה. ומתוך המעשה והדמיון שאנחנו עושין נקבע בנפשותינו הדבר לעולם:

ב.       ואל תחשוב בני לתפוש על דברי ולומר, ולמה זה יצוה אותנו השם יתברך לעשות כל אלה לזכרון אותו הנס, והלא בזכרון אחד יעלה הדבר במחשבתנו ולא ישכח מפי זרענו, כי לא מחכמה תתפשני על זה, ומחשבת הנער ישיאך לדבר כן. ועתה בני אם בינה שמעה זאת, והטה אזנך ושמע, אלמדך להועיל בתורה ובמצוות. דע כי האדם נפעל כפי פעולותיו, ולבו וכל מחשבותיו תמיד אחר מעשיו שהוא עושה בהם, אם טוב ואם רע, ואפילו רשע גמור בלבבו וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום, אם יערה רוחו וישים השתדלותו ועסקו בהתמדה בתורה ובמצוות, ואפילו שלא לשם שמים, מיד ינטה אל הטוב, ובכח מעשיו ימית היצר הרע, כי אחרי הפעולות נמשכים הלבבות. ואפילו אם יהיה אדם צדיק גמור ולבבו ישר ותמים, חפץ בתורה ובמצות, אם אולי יעסק תמיד בדברים של דופי, כאילו תאמר דרך משל שהכריחו המלך ומינהו באומנות רעה, באמת אם כל עסקו תמיד כל היום באותו אומנות, ישוב לזמן מן הזמנים מצדקת לבו להיות רשע גמור, כי ידוע הדבר ואמת שכל אדם נפעל כפי פעולותיו, כמו שאמרנו:

ועל כן אמרו חכמים זכרונם לברכה [מכות דף ב"ג ע"ב] רצה המקום לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות, כדי להתפיס בהן כל מחשבותינו ולהיות בהן כל עסקינו, להטיב לנו באחריתנו, כי מתוך הפעולות הטובות אנחנו נפעלים להיות טובים וזוכים לחיי עד. ורמזו זכרונם לברכה על זה באמרם [מנחות דף מ"ג ע"ב] כל מי שיש לו מזוזה בפתחו וציצית בבגדו ותפלין בראשו מובטח לו שלא יחטא, לפי שאלו מצות תמידיות ונפעל בהן תמיד:

ג.       לכן אתה, ראה גם ראה מה מלאכתך ועסקיך כי אחריהם תמשך ואתה לא תמשכם. ואל יבטיחך יצרך לומר, אחרי היות לבי שלם ותמים באמונת א-להים, מה הפסד יש כי אתענג לפעמים בתענוגי אנשים לשבת בשווקים וברחובות, להתלוצץ עם הלצים ולדבר צחות, וכיוצא באלו הדברים שאין מביאין עליהם אשמות וחטאות, הלא גם לי לבב כמוהם, קטני עבה ממתניהם, ומדוע ימשכוני הם אחריהם. אל בני, השמר מפניהם פן תלכד ברשתם, רבים שתו מתוך כך כוס תרעלתם, ואתה את נפשך תציל. ואחר דעתך זה אל יקשה עליך מעתה ריבוי המצוות בענין זכירת ניסי מצרים, שהן עמוד גדול בתורתנו, כי ברבות עסקינו בהם נתפעל אל הדבר, כמו שאמרנו:

ד.       דיני המצוה, כגון שובר עצם ממנו אפילו אחר זמן אכילתו, ודין אם יש כזית בשר עליו מה דינו, ודין הסחוסים וגידים הרכים שסופן להתקשות, ויתר פרטיה, מבוארים בפסחים [רף פ"ד ע"א ואילך]: ונוהגת בזכרים ונקבות, בזמן הבית: ועובר עליה ושבר עצם בפסח טהור, לוקה:

 

הצעה ללימוד:

א.      ידע והבנה:

1.      יש להרחיב על קרבן פסח, כיצד הוא נעשה ונאכל, ומה דיני מצווה זו.

2.      כדאי לשאול את התלמיד מה סיבת מצווה זו. ומה העיקרון ההתנהגותי הנלמד מדין זה. (התנהגות כבני מלכים).

3.      כדאי לשאול את התלמיד, על איזו שאלה עונה המחבר בחלק ב', ומה תשובתו?

     ומה העיקרון אותו הוא מלמד אותנו במסגרת תשובה זו.

4.      ניתן לשאול את התלמיד כיצד השם מזכה אותנו בכך שהרבה לנו תורה ומצוות, הרי זה עשוי לגרום לנו להיכשל ביותר דינים, ולעיתים זה קשה?

5.       ניתן לשאול את התלמיד מה המשותף לדוגמאות אותן נותן המחבר (מזוזה בפתחו, ציצית בבגדו ותפילין בראשו)? ולמה הוא דווקא בוחר אותן.

 

ב.        בינה והשלכה:

1.      עיין במצוות מובאות להלן. גם בהם מזכיר ספר החינוך נימוק זה, איזה צביון נוצר לליל הסדר לפי דעתו של ספר החינוך במצוות אלו? אלו מנהגים נוספים של ליל הסדר יכולים להתפרש כמביאים לידי ביטוי פן זה.

ספר החינוך - מצוה ז

משרשי מצוה זו, מה שכתוב בשחיטתו, לזכור נס יציאת מצרים. וזהו שנצטוינו לאכלו צלי דוקא, לפי שכך דרך בני מלכים ושרים לאכול בשר צלי, לפי שהוא מאכל טוב ומוטעם, אבל שאר העם אינם יכולים לאכול מעט בשר שתשיג ידם כי אם מבושל, כדי למלא בטנם. ואנו שאוכלים הפסח לזכרון שיצאנו לחירות להיות ממלכת כהנים ועם קדוש ודאי ראוי לנו להתנהג באכילתו דרך חירות ושרות. מלבד שאכילת הצלי יורה על החפזון שיצאו ממצרים ולא יכלו לשהות עד שיתבשל בקדרה:

 

ספר החינוך - מצוה טו

שלא להוציא מבשר הפסח חוצה:

שלא להוציא מבשר הפסח ממקום החבורה, שנאמר [שמות י"ב, מ"ו]: לא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה:

משרשי מצוה זו, מה שכתבנו, לזכר ניסי מצרים, ומפני שנעשינו אדונים, באה המצוה עליו שיהא נאכל במקום החבורה, ולא נוציאהו לחוץ, כדרך מלכי ארץ שכל המוכן להם נאכל בהיכלם ברוב עם שלהם. ודלת הארץ בעת יכינו סעודה גדולה, ישלחו ממנה לחוץ מנות לרעיהם לפי שהוא חדוש אצלם:

 

ג.        הפנמה:

1.        " דע כי האדם נפעל כפי פעולותיו, ולבו וכל מחשבותיו תמיד אחר מעשיו שהוא עושה בהם "

א.      תאר מקרה בו אדם או אנשים, שאתה מכיר (או שמעתי עליהם) עשו מעשים חוזרים ונשנים ומעשים אלו שינוי את מחשבותיהם ותפיסותיהם.

ב.       (לא חובה: חשוב על מקרה בו אתה עצמך השתנית בעקבות מעשים שעשית.)

ג.        אלו מעשים שתעשה בקביעות עשויים לשנות את עולמך הרוחני, מה ישתנה בעקבות מעשים אלו?

 

2.       "שאין כבוד לבני מלכים ויועצי ארץ לגרר העצמות ולשברם ככלבים, לא יאות לעשות ככה כי אם לעניי העם הרעבים... ראוי לנו לעשות מעשים המראים בנו המעלה הגדולה שעלינו לה באותה שעה. ומתוך המעשה והדמיון שאנחנו עושין נקבע בנפשותינו הדבר לעולם"

א.      דמיין לעצמך שאתה בן מלך- ממש. יושב על כסא מלוכה (תאר לעצמך כיצד נראה הכסא, החדר, הלבוש שלך), סביבך אנשים הסרים למרותך, יש לך אחריות על ממלכה שלמה, ובכל פעם שאתה יוצא (תאר לעצמך את הרכב בו אתה נוסע), נתינים רבים מתבוננים עליך, על התנהגותך, הופעתך אופן דיבורך...

מה היית משנה באופן אכילתך?

איזה סגנון דיבור היית מסגל לעצמך? האם הוא דומה לסגנון דיבורך עתה?

אלו הרגלים של חייך העכשוויים היית משנה/ מעדן?

    

ספר החינוך - מצוה תלג

מצות תפלה:

לעבוד את השם, שנאמר [דברים י', כ'], אותו תעבוד, ונכפלה זאת המצוה כמה פעמים, שנאמר [שמות כ"ג, כ"ה], ועבדתם את ה' אלהיכם, ובמקום אחר אומר [רברים י"ג, ה'], ואותו תעבודו, ובמקום אחר ולעבדו בכל לבבכם [שם י"א, י"ג]. וכתב הרמב"ם ז"ל [בספר המצוות], אף על פי שמצוה זו היא מהמצוות הכוללות, כלומר שכוללות כל התורה, כי עבודת האל תכלול כל המצוות, יש בזו כמו כן פרט, והוא שיצונו האל להתפלל אליו, וכמו שאמרו בספרי [פיסקא דוהיה אם שמוע], ולעבדו בכל לבבכם, אי זו היא עבודה שבלב, זו תפלה. ובמשנתו של רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אמרו, מנין לעיקר תפלה בתוך המצוות, מהכא, את ה' אלהיך תירא ואותו תעבוד:

משרשי המצוה מה שהקדמתי הרבה פעמים כי הטובות והברכות יחולו על בני אדם כפי פעולותם וטוב לבבם וכושר מחשבותם, שאדון הכל שבראם חפץ בטובתם והדריכם והצליחם במצוותיו היקרות שיזכו בהן, והודיעם גם כן ופתח להם פתח באשר ישיגו כל משאלותיהם לטוב, והוא שיבקשו ממנו ברוך הוא אשר בידו ההסתפקות והיכולת כל חסרונן, כי הוא יענה את השמים לכל אשר יקראוהו באמת

ומלבד ההודעה להם בזאת המדה ציום שישתמשו בה ויבקשו ממנו תמיד כל צרכיהם וכל חפצת לבם, ומלבד השגת חפצי לבנו יש לנו זכות בדבר בהתעורר רוחנו וקבענו כל מחשבתנו כי הוא האדון הטוב והמטיב לנו, וכי עיניו פקוחות על כל דרכינו, ובכל עת ובכל רגע ישמע זעקתנו אליו לא ינום ולא יישן שומר ישראל, והאמיננו במלכותו ויכלתו מבלי שום צד פקפוק, ובי אין לפניו מונע ומעכב בכל אשר יחפוץ...

 

 

וכן מענין המצוה מה שהזהירו אותנו בכוונת הלב הרבה בתפלה, ויותר בברכה הראשונה שאמרו זכרונם לברכה [ברכות ל' ע"ב] שמי שלא כיוון בה מחזירין אותו. וענין הכוונה זו שהייבו בשבילה הזרה היא לפי הדומה, שיתן האדם אל לבו שלפני ה' הוא מתפלל ואליו הוא קורא, ויפנה מחשבתו מכל שאר מחשבות העולם וייחד אותה על זה:

ומה שאמרו שיש דברים שהם מעכבים את האדם מהתפלל אף על פי שהגיע זמן תפלה, ומהם, טהרת הידים, וכסוי הערוה, וטהרת מקום התפלה, ודברים החופזין אותו, כגון הצריך לנקביו. ומה שאמרו שיש דברים שצריך המתפלל להזהר בהן אבל אין מעכבין התפלה בשבילם, ואלו הן, עמידה, ולכוין שיתפלל נוכח המקדש, ושיתקן הגוף, כלומר, שיעמוד ביראה ופחד עיניו למטה ולבו לשמים ומניה ידיו על לבו כעבד העומד לפני רבו, ושיתקן מלבושיו ולא יעמוד לבוש דרך הדיוטות, וישוה הקול לא גבוה יותר מדאי ולא נמוך, ויכרע בברכות הידועות, ואלו הן באבות תחלה וסוף, ובהודאה תחלה וסוף...

הצעה ללימוד:

א.     ידע:

לא הארכתי כאן הרבה, יש הרבה מה לשאול ולדון ונראה לי מיותר שאכתוב פה

החל משליחת התלמיד לספר המצוות של הרמב"ם על מצוות כוללות, וכלה בכתוב פה בפרוש במצווה.

 

ב.       בינה והשלכה:

  1. "ולעבדו בכל לבבכם, אי זו היא עבודה שבלב, זו תפלה."

א.      מדוע נקראת התפילה עבודה?

ב.       מה העבודה בלהתפלל? הרחב... 

ג.        האם אתה יכול לציין שלבים בעבודה מסוג זה? (כיצד מתכוננים לעבודה מסוג זה? עיין ברמב"ם משנה תורה, הלכות תפילה ונשיאת כפיים, פרק ד)

  1. " הטובות והברכות יחולו על בני אדם כפי פעולותם וטוב לבבם וכושר מחשבותם"

א.      היכן בא לידי ביטוי עיקרון זה בתנ"ך?

ב.       אלו קושיה מועלה בתנ"ך על קביעה זו (יש ספר שלם העוסק בכך)?

ג.        אלו תשובות אתה מכיר לשאלה זו?

 

ג. הפנמה:

1.       "שיתן האדם אל לבו שלפני ה' הוא מתפלל ואליו הוא קורא, ויפנה מחשבתו מכל שאר מחשבות העולם וייחד אותה על זה"

א.      תאר תפילה אחת שהייתה מאד משמעותית לך, שהרגשת שאתה מתכוון כראוי, ומתפלל כמו שמתאר בעל ספר החינוך. מתי היא הייתה, מה עזר לך להתכוון כך?

ב.       אילו דברים מפריעים לך להתכוון בתפילה?

ג.         כיצד לדעתך היית יכול לשפר את הכוונה בתפילה? (חשוב, על מה שצריך לעשות לפני התפילה, מה שצריך לעשות במהלך התפילה, ועוד).

 

 

 

מצוות סיפור יציאת מצרים

 

שאלות ידע:

1.       מה על האדם לעשות על מנת לצאת ידי חובה במצוות סיפור יציאת מצריים?

2.       "והגדת לבנך" – האם מצוות סיפור יציאת מצריים קשורה דווקא ביחסי אב ובן? פרט מהו הפורום האפשרי לקיום המצווה?

3.       הגדר את השלבים השונים של ליל הסדר.

 

 

שאלות חשיבה:

1.       בתפילת עמידה של חג סוכות אנחנו אומרים: "ותתן לנו ה' אלוקינו באהבה מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון את יום חג הסוכות הזה זמן שמחתנו מקרא קודש זכר ליציאת מצריים" בקידוש של ליל שבת אנחנו אומרים: "כי הוא יום תחילה למקראי קודש זכר ליציאת מצרים"– הסבר מדוע בחג הסוכות ובקידוש ליל שבת שעל פניו אינם מועדים שניתקנו כזכר ליציאת מצרים (אלא כזכר לסוכות שהושיבה הקב"ה אותנו במדבר ולזכר בריאת העולם וירידת המן), אנחנו בכ"ז מזכירים בתפילה את יציאת מצריים?

2.       הרמב"ם בספר המצוות מצווה קנ"ז מגדיר באופן הבא את הנושאים בהם יש לספר בליל הסדר: "וכל מה שיוסיף במאמר ויאריך הדברים בהגדלת מה שעשה לנו השם ומה שעשו עמנו המצרים מעול וחמס ואיך לקח השם נקמתנו מהם ובהודות לו ית' על מה שגמלנו מחסדיו יהיה יותר טוב" – האם יש הבדל בין נושאי השיחה והסיפור לפי ספר החינוך ובנושאי השיחה והסיפור לפי הרמב"ם? מה דעתך על הבדל זה.  

3.       אילו יסודות דומים קיימים בין האופן בו מסביר בעל ספר החינוך את מצוות סיפור יציאת מצריים ובין האופן בו מסביר בעל ספר החינוך את מצוות קידוש השבת?

 

 

שאלות הפנמה:

1.       מה ניתן לקחת לסביבתך (משפחתך, חבריך, אליך) מלימוד מצווה זו?

2.       "כי בדיבור יתעורר הלב" – אילו מצוות נוספות פועלות על פי עקרון דומה? הסבר כיצד פועל מנגנון זה. האם אתה זוכר מקרה שבו דיבור עורר את לב האנשים שסביבך (או אותך)? תאר אירוע זה ואת אופני הדיבור שהובילו אליו. כיצד לפי דעתך ניתן ליישם מנגנון זה באופן הטוב ביותר בליל הסדר?

3.       כתוב במספר שורות את סיפור יציאת מצרים כפי שהיית יוצא בו ידי חובה לפני ארבע שנים ואת סיפור יציאת מצריים כפי שאתה יכול לצאת בו ידי חובה כיום? (לחילופין: ניתן לתאר שתי דמויות שונות עם כושר דיבור שונה ועם אוצר מילים שונה ולבקש להגדיר את האופן בו כל אחת מהדמויות יוצאת ידי חובה במצווה. בלימוד ניתן לפותח כאן את הדיון: איזה מין הגדרה הלכתית זו שכל אדם יוצא ידי חובה בהגדרה שונה בהתאם לצחות לשונו)

 

הצעה להפעלה בכיתה:

נסה לחשוב על נושא שמטריד ומעסיק אותך ועל נושא שכלל לא מטריד וכלל לא מעסיק אותך. בחר חבר טוב והגדר לעצמך זמן (לפחות רבע שעה) שבו אתה מדבר על כל אחד מהנושאים. מה עורר בך הדיבור? מה עשה הדיבור לטרדה שהיתה קודם בלב בנושא הראשון? ומה עשה הדיבור לאדישות שהיתה קודם בלב בנושא השני? כיצד פעל הדיבור עליך? כיצד אתה יכול להשתמש ביכולת זו כדי לשפר את עבודת ה' שלך? את המידות שלך? את חייך?

 

 

מצוות שמיטת קרקעות

 

שאלות ידע:

  1. מה המצוות שיש בשנת השמיטה? וכיצד הם נלמדו?
  2. מה הם הטעמים שנותן בעל ספר החינוך למצוות השמיטה?
  3. כיצד מותר בכ"ז לאכול בשנת השמיטה מהשדה?
  4. התייחס לארבעה חלקים בארץ ישראל: הגדר אותם על פי ההיסטוריה שלהם וכתוב מה מאיסורי שמיטה נוהג בהם. עליך להבהיר את המושגים שאתה עושה בהם שימוש בתשובתך.

 

שאלות חשיבה:

  1. חלק את הטעמים שנותן בעל ספר החינוך למצוות שמיטה לשתי קבוצות ונמק היטב את החלוקה שאתה מציע.
  2. מה הקשר שמוצע בתוך דברי בעל ספר החינוך בין המספר שבע של שנת השמיטה לבין המספר שבע של מצוות השבת?

 

שאלות הפנמה:

  1. כתוב מונולוג קצר של חקלאי שמנסה דרך מצוות השמיטה לקבוע בליבו ולצייר חזק במחשבתו את עניין חידוש העולם. עמוד על הקשיים שהוא נתקל בהם, תאר את חבריו המנסים להניא אותו מן המצווה ואת חששותיו מן העתיד. על אף זאת תאר כיצד הוא מצליח לשכנע את עצמו ואת סביבתו לקיים את המצווה.
  2. לשיטת בעל ספר החינוך, המצווה לשמוט את הקרקע יוצרת באדם בטחון בקב"ה ובהשגחתו. בתחומים נוספים בחיים קיימת בנו נטייה לאחוז את המציאות ולא להרפות ולהבין שהקב"ה הוא שמשגיח ומנהל אותה. באלו תחומים בחיים ניתן לחוש את התחושה שהשם מנהל את חיינו, בצורה חזקה? הסבר את תשובתך ותן דוגמא אחת לכך.

 

מצוות תוכחה

 

שאלות ידע:

  1. על איזו עבירות חלה מצוות תוכחה?
  2. מה הם השלבים השונים בתהליך התוכחה שיש לעשות?
  3. מתי אנחנו פטורים ממצוות תוכחה? הסבר מדוע.

 

 

שאלות חשיבה:

  1. הסבר את הקשר שבין הטעם שנותן בעל ספר החינוך למצוות תוכחה לבין הטעם שנותן בעל ספר החינוך למצוות אהבת ישראל?
  2. לעניין בקשת מחילה מורה ההלכה שאין לבקש סליחה יותר משלוש פעמים, לעומת זאת לעניין מצוות הוכחה אומר בעל ספר החינוך בשם חז"ל שאפילו מאה פעמים צריך לבוא ולהוכיח אם החוטא לא מקשיב. נסה להסביר את ההבחנה בין שתי ההוראות הללו? האם הן סותרות זו את זו לפי דעתך? נמק תשובתך (בין אם אתה חושב שהן סותרות ובין אם אתה חושב שהן אינן סותרות)
  3. בהגדרת המצווה אומר בעל ספר החינוך שהיא חלה גם על מצוות בין אדם למקום ואילו בהגדרת שורשי המצווה נותן בעל ספר החינוך הגדרה שמתאימה יותר למצוות שבין אדם לחבירו. הסבר את הטענה הזו ונסה למצוא לה תשובה.

 

שאלות הפנמה:

  1. "כשם שמצוה לומר דבר הנשמע כך מצוה לשתוק במקום שאין הדבר נשמע" – הגדר סיטואציות בחיים שלך בהן טוב שתוכיח ובהן טוב שתשתוק והגדר סיטואציות בחיים שלך בהן טוב שיוכיחו אותך ובהן טוב שישתקו לעומתך.
  2. מה התחדש בך בלימוד מצווה זו? אלו מחשבות התעוררו בך בעקבות הלימוד?