בס"ד

לב לדעת - המכללה האקדמית הרצוג

שמעון הצדיק- מעלת כהן גדול

נעמה אבידן - צוות לב לדעת, 16/2/2016

כיתה: ב'-ד'

מפגש עם שמעון הצדיק, משיירי כנסת הגדולה, כהן גדול בבית המקדש במשך 40 שנה. בשיעור, נלמד על מעלתו, על יחסיו עם אלכסנדר מוקדון ועל השינויים שחלו בבית המקדש לאחר מותו.

מבוא למורים

"משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע... ונביאים מסרוה לאנשי כנסת גדולה וגו'"  [אבות א, א]  שמעון הצדיק היה משיירי כנסת גדולה, ובו אנחנו מציעים לפתוח את הלימוד על "גדולי ישראל", במסלול לימוד זה נעקוב אחרי גדולי וגדולות ישראל החל מבניין בית המקדש השני, תקופת הזוגות ומשם נמשיך בלימוד אודות תנאים, אמוראים וסבוראים. 

שמעון הצדיק [המאה ה-3 לפני הספירה הנוצרית] הוא החכם הראשון המופיע במסכת אבות, וממנו נתחיל את לימודנו. שמעון הצדיק חי בתקופה בה הסתלקה רוח הקודש מן הנביאים ומכאן ואילך התורה הועברה באמצעות חכמים.  שמעון שימש ככהן גדול במשך 40 שנה בימים בהם בית המקדש השני עמד על תילו  וההלניסטים שלטו בארץ.  

 

הכנה לקראת השיעור: 

 

פתיחה

 נשמיע לתלמידים את הלחן למשנה "משה קיבל תורה מסיני": (00:00-1:42)

התורה נמסרת ממשה ליהושע, מיהושע לזקנים והם מוסרים לנביאים, הנביאים מוסרים את התורה לאנשי כנסת הגדולה. 

בשיעור זה נלמד על שמעון הצדיק שהיה מאחרוני אנשי כנסת הגדולה, שמעון הצדיק חי בימים שבית המקדש השני עמד על תלו, רוב היהודים חיו בבבל אבל היו יהודים שעלו לארץ ישראל והקימו בה את בית המקדש ומינו את שמעון הצדיק להיות הכהן הגדול, תפקיד בו הוא שימש במשך 40 שנה.

אלכסנדר מוקדון כבש שטחים נרחבים של העולם ובכלל כך הוא גם שלט בארץ ישראל. 

כדי ללמוד מעט על שיעור קומתו של שמעון הצדיק נלמד סיפור מתוך הגמרא שמתאר את פגישתו  של אלכסנדר מוקדון עם שמעון הצדיק:

 

עיון בטקסט

 הכותים אשר חיו בארץ ישראל לא שמחו לראות את היהודים חוזרים ארצה אחרי גלות בית ראשון ומקימים בה את בית המקדש. מה עשו? פנו לאלכסנדר מוקדון ואמרו לו שהיהודים מורדים בו. ציווה אלכסנדר מוקדון להחריב את בית המקדש השני שזה עתה נבנה. 

כאשר שמעון הצדיק שמע את הבשורה המרה הוא לבש את בגדי הכהונה שלו ויצא לקראת אלכסנדר מוקדון בליווי של אנשים הנושאים אבוקות של אש מימינו ומשמאלו, כל הלילה הלכו האנשים לצדו של שמעון הצדיק,  עד שעלה עמוד השחר. כאשר אלכסנדר מוקדון ראה אותם מתקרבים, שאל: "מי הללו?" אמרו לו: "יהודים שמרדו בך". 

כששמעון הצדיק התקרב ואלכסנדר מוקדון ראה את פניו, ירד אלכסנדר ממרכבתו והשתחווה בפני שמעון הצדיק.

 אמרו לו עבדיו: "מלך גדול שכמוך משתחווה ליהודי זה?" השיב להם: "דמותו של איש זה מופיעה בפני בשעת הקרב ובזכותו אני מנצח  בשעת מלחמה". 

 אמר לו שמעון הצדיק: "אדוני המלך, בבית המקדש אנחנו מתפללים עבורך שתצליח במלחמותיך, מדוע נתת לכותים רשות להחריב את בית מקדשנו?" 

מיד ביטל המלך את הגזירה ואף הרשה ליהודים להעניש את הכותים. 

[מעובד מתוך גמרא בבלי יומא, סט ע"א] 

 

התבוננות

מדוע המלך הגדול והחזק ביותר בעולם באותה תקופה, אלכסנדר מוקדון, משתחווה בפני שמעון הצדיק? (אלכסנדר מוקדון זיהה ששמעון הוא איש צדיק. ניתן להרחיב ולספר כי שמעון הצדיק היה נכנס לקודש הקודשים בכל שנה ביום כיפור ומלאך היה מלווה אותו בכניסתו וביציאתו. בשנה הארבעים לכהונתו, כאשר המלאך לא ליווה אותו ביציאתו, ידע שמעון הצדיק כי הוא ימות בשנה זו.)

 

יצירה

נסו לדמיין את מראהו של שמעון הצדיק, נחלק לתלמידים דפים לבנים ונבקש מהתלמידים לצייר את המפגש בין שמעון הצדיק לבין אלכסנדר הגדול או לחילופין את מראהו של הכהן הגדול לבוש בגדי כהונה מלווה בשליחים נושאי אבוקות של אש.

 

הפעלה

לאחר מותו של שמעון הצדיק, בית המקדש ירד מגדולתו, נחלק לתלמידים תמונה של בית המקדש (מצורף בנספח) ונקרא את המקור המלמד על השינויים שחלו בבית המקדש. 

במהלך הקריאה נבקש מכל תלמיד לציין את השינויים שחלו על גבי הדף. 

"ארבעים שנה שכיהן שמעון הצדיק ככהן גדול- היה הנר המערבי במנורה דולק כל הזמן, לאחר מותו הנר היה לעיתים דולק ולעיתים כבה.

לפני מותו של שמעון הצדיק - לא היה צריך להוסיף עצים על המזבח במהלך היום, והיו נוהגים להוסיף רק שני גזרי עץ קטנים והאש דלקה כל היום. לאחר מותו- האש הייתה נחלשת במהלך היום והיה צורך להוסיף עצים למערכה מספר פעמים ביום.

ביום הכיפורים, כאשר שמעון הצדיק היה נכנס לקודש הקודשים, הייתה לשון של זהורית מלבינה (סרט אדום שנקשר על פתח האולם ביום הכיפורים, וכשהיה מלבין היה זה סימן למחילת העוונות). לאחר מותו- לעיתים היה  מלבין, ולפעמים לא היה  מלבין.

בחייו של שמעון הצדיק היו הכוהנים בברכת כוהנים מברכים ואומרים את שם ה' המפורש, לאחר מותו, הכוהנים הרגישו שהם אינם ראויים לכך ולא ברכו עוד בשם המפורש.

 לפני מותו הייתה ברכה בקרבן העומר ובלחם הפנים, כל כהן שהיה מגיע היה אוכל ושבע, ואפילו היה נשאר לחם. לאחר מותו התמעטה הברכה בעומר בשתי הלחם ובלחם הפנים, ולא היה מספיק כדי לתת לכל הכהנים. הכהנים הצנועים היו מוותרים על הלחם והגרגרנים היו לוקחים ואוכלים".

 

נחזור יחדיו עם התלמידים אל הציור ונראה כיצד הם ביטאו את הטקסט בתוך דף הציור. (למשל: כדי לסמן שהנר במנורה היה דולק וכבה- יש להקיף את הנר. כדי לסמן שלא הייתה ברכה בלחם הפנים- יש להקיף את הלחם בעיגול).

  

 סיכום

שמעון הצדיק היה איש מופלא וגדול, המצביא והשליט הגדול באותה תקופה כרע והשתחווה בפניו, לאחר מותו של שמעון הצדיק הקדושה בבית המקדש התמעטה. 

נתחיל ללמוד על גדולי ישראל מימי בית המקדש השני והלאה. בשלב ראשון עלינו להבין שאלו היו אנשים גדולים, בעלי שיעור קומה, אנשים שבזכותם הייתה ברכה בבית המקדש, מנהיגים שהיו גם תלמידי חכמים. 

בכל שיעור נפגוש דמות של גדול בישראל, ננסה ללמוד מדרכיהם ולאמץ את הנהגותיהם.