בס"ד

לב לדעת - המכללה האקדמית הרצוג

הייתי שנים נע ונד בניכר /איציק מאנגר

צוות לב לדעת- רוני אלדד, 26/1/2016

מקצוע: חינוך לשוני
כיתה: ה- ו
נושא: 'הייתי שנים נע ונד'

בשיר עוסק הדובר במעבר המהותי בין נדודיו בגלות ובין הנדודים שהוא חווה כעת, בביתו בארץ ישראל. עולה ממנו תמונה מורכבת ועשירה מאד על הפלא שבתחושת השייכות שבשיבה הביתה, דרכה נבקש להתבונן על המפגש האישי שלנו עם ארץ ישראל, ביתנו.

פתיחה

נתחיל בצפייה משותפת בקטע מהסרט "לול". בקטע המפורסם, ניכרת התרגשות רבה מצד כל העולים המגיעים לארץ. הקטע מתאר (בהומור מעולה, כמובן) את המעמד המורכב והכפול שבשיבה "הביתה" לארץ ישראל, ואת הזרות המוחלטת של העולים להתרחשות ולקיום כאן, ולאלו שקדמו להם... 

הצפייה המשותפת בקטע נועדה להעלות נקודות מהותיות:

נעמיק בדיון בכיתה בשאלות אלה. 

הקטע המצחיק הזה נוגע בנקודות מהותיות וכואבות שבעליה לארץ. העולים מגיעים מנדודים משפחתיים של אלפי שנים, ומנדודים אישיים קשים ומלאי טלטלות. הם משתוקקים להגיע לארץ, ומקוים ומאמינים למצוא בה גילום של עצמם.. (הייקים רוצים תרבות ופרופסורים, הרוסים רוצים חיי שיתוף וכו') 

הם מרגישים שזה הבית שלהם. ומצד שני, הם כל כך זרים וחדשים במראה ובדיבור, וכן הלאה.. 

העליה ארצה הניבה כל כך הרבה מורכבויות, אותן מיטיב לבטא השיר שנלמד יחד היום. 

נשמע מעט על המשורר שכתב אותו (כאן, למשל )

 ואז נפנה לקרוא את מילות השיר יחד. 

  

מפגש ראשוני עם השיר:


הייתי שנים נע ונד בניכר 

נבאר יחד מלים קשות ( ניכר, כחולך, קונם, וכו'). 

ונפנה למלאכת בירור משמעותו של השיר. 

נשאל: 

 

איזו שאלה חוזרת כאן בשיר שוב ושוב? 

נבקש מהתלמידים להדגיש את השאלה בצבע.

בקטע מתוך הסרט שצפינו בו יחד, כמעט כל העולים רוכנים מיד לנשק את עפר הארץ.. 

נאסוף את תשובות התלמידים ונמקד את  הנקודות המרכזיות:

התבנית החוזרת, כפזמון : "לא אשק את .... כי אני הוא.... ומי זה נושק את עצמו רבותיי? " ...                         היא כמו פעימה חזקה בתוך השיר, המבקשת לבטא את תחושתו העמוקה של הדובר- שהוא וארץ ישראל הם אחד. שהגוף שלו והאדמה זהים, ושהבחירה שלו לא לנשק את האדמה, למשל, היא לא מתוך זרות לה, אלא להיפך, מתוך תחושת הקרבה הגדולה ביותר. תחושה זו נקראת "סימביוזה", והיא מתרחשת כאשר מישהו חש זהות שלמה עם מישהו או משהו שאיננו גופו או נפשו שלו. היא מתרחשת הרבה למשל בין תינוק ואם  , או בין אהובים.

מפגש שני עם הטקסט: 

נקרא שוב את השיר, נבקש מהתלמידים לסמן את המקומות בהם מצביע הדובר על הזהות המלאה שהוא מרגיש כלפי ארץ ישראל.

נשאל: 

 אם יש עולים בכתה, כדאי מאד לפנות אליהם (ברגישות, כמובן) כעת ולשאול: האם זה מזכיר לכם תחושות מהבית הישן בארץ ממנה באתם , או אולי דווקא מהבית החדש בארץ ישראל, או בכלל לא? ...

כאפשרות להעמקה נוספת, בכתות בהן מתאים להעמיק עוד, נשאל:

כמו בסרט שצפינו בו, גם בשיר שלנו, העולים לארץ ישראל ממשיכים באופנים ומובנים רבים את אשר עשו במולדותיהם הישנות.. 

הדובר כאן מעיד על מקל הנדודים שלו "איך אוכל בלעדיו" כי הוא (וגם אבות אבותיו) כל כך מורגלים בו, שהוא ממש כפוי להמשיך בנדודים גם בארץ ישראל.. אבל כאן, כאמור, הכל אחר מאד, כי כאן הזהות היא שלמה, והוא כאדם המצוי בביתו ומסייר בו לכל ארכו ורחבו.

הפנמה  והעמקה יצירתית: 

נבקש מהתלמידים לחשוב על המקום האהוב ביותר עליהם בארץ.

ננחה אותם לעצום עיניים ולדמיין שהם בו כעת. 

לרשותכם חמש דקות, נסו לכתוב כל מילה שעולה בדעתכם, המתארת אתכם בתוך המקום הזה, בלי לעצור לחשוב, ובלי להפסיק לרגע... 

בתום התרגיל, נשאל אם יש מי שמעוניין לספר היכן ביקר, ולשמוע דוגמאות כתיבה מכמה תלמידים. 

נתייחס למקומות שעלו: 

נשאל- האם מישהו מכם הרגיש כלפי המקום שלו קצת כמו הדובר בשיר שלנו, שיש זהות בין הגוף שלו ובין המקום ההוא? 

אם לא, נסו לחשוב במה מתבטאת הקרבה או האהבה שלכם למקום הזה? 

סגירה שהיא פתיחה: 

לצורך העמקה והבנת השאלה,  נחלק לכל תלמיד שני גושי חימר. (אפשר גם פלסטלינה, אם מעדיפים להמנע מבלגן, אבל חימר מומלץ ביותר). 

גוש אחד אמור לתאר את המקום עליו חשבו, והגוש השני את עצמם. עד סוף השיעור יעמוד לרשותם הזמן לבירור היחס ביניהם ובין המקום שלהם ולבטא אותו בעיבוד שני חלקי החימר. הם יכולים לבחור לקרב אותם, להרחיק אותם זה מזה, לאחד ביניהם, לפסל אותם באותה צורה בדיוק, להגדיל אחד ולהקטין שני, ולבטא הבדלים או זהויות ביניהם באופנים רבים ושונים...

בתום העבודה נערוך "תערוכה" מאולתרת בכתה. נבקש מהתלמידים להסתובב בין היצירות השונות, ולהיעצר ליד יצירה של חבר שמשכה את ליבם. 

כסיכום, נשאל תלמדים המעוניינים לספר מה משך את ליבם ביצירה הזאת, מה הם ראו בה, האם היא דומה ברעיון שבה (לדעתם) ליצירה שלהם, וכן הלאה.. נאסוף את מבחר התשובות . (ניתן אף לסכם ולומר שהשיר הזה זימן לנו אפשרות לחוש את מידת הקרבה וההפנמה שאנחנו רוכשים כלפי מקום מסוים, ולפתוח את הדעת לאפשרות לחוש סימביוזה של ממש עם אותו המקום,עם ארץ ישראל, עם הבית שלנו, וכו')

 


תגיות: ארץ ישראל