בס"ד

לב לדעת - המכללה האקדמית הרצוג

בבא מציעא לג ע"א: אבידתו אל מול אבידת אביו ורבו

אביעד אזולאי, 12/1/2016

מקצוע: תלמוד
נושא: בבא מציעא

רקע קצר על הסוגיה:

 הסוגיה ממוקמת בסוף פרק 'אלו מציאות', המשנה בעצם חותמת את העיסוק במצוות השבת אבידה. המשנה דנה ביחס בין אבידתו של אדם לאבידת אביו ורבו, וביחסים הפנימיים בין אביו לרבו. כלומר, אדם שנתקל ומצא את אבידתו וגם את אבידת אביו\רבו, אך אינו יכול להשיב את שניהם, מי מהם קודם? האם עליו להקדים את עצמו ולקחת רק את אבידתו, או שמא אביו או רבו קודמין לו ועליו להשיב קודם את אבידתם, אפילו על חשבון אבידתו שלו.

חילקתי את הסוגיה לשני חלקים:

החלק הראשון עוסק במקור הדין, רב יהודה בשם רב לומד מהמילה 'בך' [בפסוק אפס כי לא יהיה בך אביון] שאבידת אדם קודמת לאבידת אביו או רבו. לדעתי תורף החידוש הלמדני הוא אמירתו השניה של רב יהודה בשם רב – כל המקיים בעצמו כך סוף בא לידי כך. הרחבתי בהמשך.

החלק השני עוסק בהגדרה מיהו רבו שאבידתו קודמת לאבידת אביו. לדעתי החידוש הלמדני כאן הוא שיטתו של רבי יוסי, לפיה 'אפילו לימדו משנה אחת הרי זה רבו'. ניתן ללמוד ממנו רבות על היחס לאחר ולזולת, ולאנשים סביבנו שאנו חיים איתם את היום יום שלנו ולומדים מהם מבלי משים. לכן התעכבתי על שיטתו וניסיתי לעשות איתה עבודת הפנמה, אפילו אם לא נפסקה להלכה. (אולי כדאי להדגיש בשיעור את הנקודה הזאת ששיטה זו לא נפסקה להלכה אך מחלוקת שהיא לשם שמיים סופה להתקיים ואלו ואלו דברי אלוקים חיים).

 

מקורות:

 

תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף לג עמוד א

משנה. אבדתו ואבדת אביו - אבדתו קודמת, אבדתו ואבדת רבו - שלו קודם. אבדת אביו ואבדת רבו - של רבו קודמת, שאביו הביאו לעולם הזה ורבו שלמדו חכמה מביאו לחיי העולם הבא. ואם אביו חכם - של אביו קודמת. היה אביו ורבו נושאין משאוי - מניח את של רבו, ואחר כך מניח את של אביו. היה אביו ורבו בבית השבי - פודה את רבו ואחר כך פודה את אביו. ואם אביו חכם - פודה את אביו ואחר כך פודה את רבו.

גמרא. מנא הני מילי? - אמר רב יהודה אמר רב: אמר קרא אפס כי לא יהיה בך אביון - שלך קודם לשל כל אדם. ואמר רב יהודה אמר רב: כל המקיים בעצמו כך - סוף בא לידי כך.

היה אביו ורבו נושאין משאוי וכו'. תנו רבנן: רבו שאמרו - רבו שלמדו חכמה, ולא רבו שלמדו מקרא ומשנה, דברי רבי מאיר.

רבי יהודה אומר: כל שרוב חכמתו הימנו.

רבי יוסי אומר: אפילו לא האיר עיניו אלא במשנה אחת - זה הוא רבו.

אמר רבא: כגון רב סחורה, דאסברן זוהמא ליסטרון.

שמואל קרע מאניה עליה ההוא מרבנן דאסבריה אחד יורד לאמת השחי ואחד פותח כיון. אמר עולא: תלמידי חכמים שבבבל עומדין זה מפני זה, וקורעין זה על זה. ולענין אבדה במקום אביו - אינן חוזרין אלא לרבו מובהק.

קבעי מיניה רב חסדא מרב הונא: תלמיד וצריך לו רבו מאי? - אמר ליה: חסדא חסדא, לא צריכנא לך, את צריכת לי עד ארבעין שנין. איקפדי אהדדי ולא עיילי לגבי הדדי. יתיב רב חיסדא ארבעין תעניתא משום דחלש דעתיה דרב הונא, יתיב רב הונא ארבעין תעניתא משום דחשדיה לרב חסדא.

איתמר, רב יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן: הלכה כרבי יהודה, רב אחא בר רב הונא אמר רב ששת: הלכה כרבי יוסי. ומי אמר רבי יוחנן הכי? והאמר רבי יוחנן: הלכה כסתם משנה, ותנן: רבו שלמדו חכמה! - מאי חכמה - רוב חכמתו.

 

משנה מסכת אבות פרק ו

 

משנה ג

הלומד מחבירו פרק אחד או הלכה אחת או פסוק אחד או דבור אחד אפילו אות אחת צריך לנהוג בו כבוד שכן מצינו בדוד מלך ישראל שלא למד מאחיתופל אלא שני דברים בלבד וקראו רבו אלופו ומיודעו שנאמר +תהלים נ"ה י"ד+ ואתה אנוש כערכי אלופי ומיודעי והלא דברים קל וחומר ומה דוד מלך ישראל שלא למד מאחיתופל אלא שני דברים בלבד קראו רבו אלופו ומיודעו הלומד מחבירו פרק אחד או הלכה אחת או פסוק אחד או דבור אחד אפילו אות אחת על אחת כמה וכמה שצריך לנהוג בו כבוד ואין כבוד אלא תורה שנאמר +משלי ג' ל"ה+ כבוד חכמים ינחלו +שם /משלי/ כ"ח י'+ ותמימים ינחלו טוב ואין טוב אלא תורה שנאמר +שם /משלי/ ד' ב'+ כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו:

 

 

מהלך השיעור 

 

לפני הלימוד:

1] נשאל את התלמידים - מה חפץ הלב שלך לפני לימוד סוגיית אבידתו ואבידת אביו? [לא יותר מכמה מילים]. התלמידים יכתבו בקצרה תשובה לשאלה זו, ולאחר מכן נשאל את מי שמעוניין מה כתב.

2] אפשרות נוספת היא לשאול 'לו היית ניצב בפני דילמה, האם להשיב את אבידתך או את אבידת אביך\רבך, כיצד היית נוהג?' (השב אינטואיטיבית), כתוב את תשובתך וחווה דעה האם לדעתך אתה מכוון לדעתה של תורה.

 

לאחר קריאת המשנה:

3] נדון בכיתה - מה לדעתכם הסברא שאבידתו קודמת לאבידת אביו ואף לרבו?

 

לאחר לימוד הגמרא [השאלות הם שאלות המבוססות על כך שהתלמידים למדו והבינו את המשנה  הגמרא, וכעת הם נשאלים עליהם, מה שאנחנו כינינו שאלות 'דעת']:

4] מה דעתכם על אמירתו של רב יהודה בשם רב? האם הוא סותר את המשנה?

5] בברייתא מצינו מחלוקת משולשת, עם מי אתם מזדהים יותר? מדוע?

 

משימת כתיבה:

חישבו על סיטואציה מסוימת שלמדתם לקח חשוב (לאו דווקא במובן תורני, גם תובנה על החיים אפשרית) ממישהו שאינו בעל סמכות מבחינתכם, זה יכול להיות חבר, אח, מכר, (לא הורה או מורה או דמויות כגון אלו). כיתבו על הסיטואציה, אך דרך עיניו של ר' יוסי, שאמר "אפילו לא האיר עיניו אלא במשנה אחת זה הוא רבו". הקדימו את התואר "רבי" לאדם ממנו למדתם.

האם יחסכם  אל אותו אדם השתנה ולו במעט בעקבות הלימוד והכתיבה?

 

תורף החידוש הלמדני:

כתבתי לעיל שלדעתי שני חידושים עיקריים בסוגיה. הראשון הוא הסיוג של רב יהודה בשם רב למימרא במשנה שאבידת אדם קודמת, 'כל המקיים בעצמו כך סוף בא לידי כך' כלומר, אע"פ שזו ההלכה, על האדם לנהוג לפנים משורת הדין ולדאוג לרכוש הזולת לא פחות מרכושו ואולי אף יותר, יש כאן חידוש על פני המשנה, וכן חידוש תפיסתי בקיום ההלכה – לפעמים ההלכה דורשת מהאדם ללכת לפנים משורת הדין.

החידוש השני הוא דברי רבי יוסי מיהו רבו. עיין לעיל ברקע לסוגיה ולקמן במשימת הכתיבה.

 

 

לתשומת לב

ניתן להעלות לדיון בכיתה את השאלה הבאה: "האם אתה מזדהה עם תנועת הנפש של רב יהודה בשם רב?" כלומר, האם לגיטימי לדרוש ללכת לפנים משורת הדין. כדאי להדגיש שזו הדרישה כאן.

מצד שני ניתן להסב את תשומת לב התלמידים לכך שאנו פוגשים המון אנשים במהלך היום, וכנראה כל יום לומדים משהו ממישהו, רבי יוסי דורש מאיתנו כבוד עצום לזולת. ניתן להוסיף כאן את המשנה באבות פרק ו משנה ג.