בס"ד

לב לדעת - המכללה האקדמית הרצוג

אל תבקש כבוד - אבות פרק ו' משנה ד'

צוות לב לדעת, חנה גודינגר, 22/12/2015

מקצוע: תושב"ע
נושא: במעגלי המשנה

רקע:  

בחברה המודרנית והמתוקשרת כל כך, המדיה, הפרסום וההחצנה תופסים מקום מרכזי מאד. במובנים רבים החברה שלנו משרטטת משוואה הקובעת: "לא פירסמת – לא היית". תודעת החיים הזו, מאתגרת ומקשה מאד על מקומה של התורה בחיים שלנו ועל ההוראה של חז"ל אלינו להיות בעלי ענווה שלומדים תורה כי יש בה טעם ותכלית לעצמנו ולא על מנת לזכות דרכה לכבוד ויקר. בשיעור זה נבקש דרך המשניות להתבונן לעומק בתופעה שבתוכה אנחנו חיים ולנסות להתמודד איתה מעט.

 

מקורות:

משנה, מסכת אבות, פרק ו', משנה ד'

אל תבקש גדולה לעצמך ואל תחמוד כבוד.

יותר מלמודך עשה.

ואל תתאווה לשולחנם של מלכים, ששולחנך גדול משולחנם,וכתרך גדול מכתרם.

ונאמן הוא בעל מלאכתך  שישלם לך שכר פעולתך.

 

משנה, מסכת אבות, פרק ד', משנה ה'

רבי ישמעאל בנו אומר:

הלומד על מנת ללמד, מספיקין בידו ללמוד וללמד.

והלומד על מנת לעשות, מספיקין בידו ללמוד וללמד לשמור ולעשות.

רבי צדוק אומר:

אל תעשם עטרה להתגדל בהם, ולא קרדום לחפור בהם.

וכך היה הלל אומר:ודישתמש בתגא, חלף.

הא למדת, כל הנהנה מדברי תורה נוטל חייו מן העולם

 

הצעה למהלך שיעור:

א.      פתיח: נפזר בארבע פינות החדר שלטים ועל כל אחד מהם כתוב כלי טכנולוגי של העולם שלנו: פייסבוק, וואטסאפ, מצלמה, שיחת טלפון. נבקש מכל תלמיד לעבור בכל אחת מהפינות ולכתוב לעצמו על דף או על דף מרכזי שנניח בכל אחת מפינות החדר – אירוע מסוים שהוא היה שותף בו לאחרונה ובחר לתעד אותו או לפרסם אותו בכל אחד מהכלים שהצבנו בפינות החדר. נעבור בקצרה עם התלמידים על התשובות שנתנו לשאלות ונפתח לדיון את העובדה שאנחנו חיים בדור ובעולם שבו כל מעשה שאנחנו עושים, ישר מקבל תיעוד ופרסומת בכלי הטכנולוגיה שמקיפים אותנו ונגישים לנו כל כך. ננסה לחשוב יחד על הסיבות שגורמות לנו לנהוג באופן כזה ועל המחירים שיש לתופעה הזו: המוחצנות, החושפנות של העולם הפנימי, השטחיות, חוסר המתאם בין רצון ליכולת ועוד

 

ב.      לימוד: נלמד יחד עם התלמידים את שתי המשניות שעוסקות בשימוש בתורה ככלי לקבל כבוד ונבחן את הפער הגדול שיש בין העולם התרבותי שהם מציירות לבין העולם שלנו כפי שפגשנו אותו בתרגיל הפתיחה לשיעור זה. כדאי לשים לב ולייק את ההבדל שיש בין שתי המשניות עצמן: בעוד המשנה בפרק ו' מסיטה את מושג הכבוד למרחבי העולם הבא, המשנה בפרק ד' מתנכרת אליו באופן מוחלט. הדיון בכיתה יכול ללכת לכמה כיוונים וכדאי בכל כיתה לראות לאן נכון לנתב אותו: על הזרות שיש לפעמים לתורה ולשפה שלה לעולם שלנו, על הגעגוע לעולם שמתנהל אחרת, על הקושי להתנייד בין שני מרחבי החיים הללו ועוד..

 

ג.       תרגיל תרגום מחודש: נחלק את הכיתה לזוגות וניתן לכל זוג את שתי המשניות שלמדנו שעוסקות ומתייחסות לשאלת השימוש בתורה כמקפצה לקבלת כבוד ופרסום אישי. נבקש מכל חברותא לתרגם את המשנה בשני נוסחים על פני התרגילים הבאים:  

תרגיל ראשון: לתרגם את ההוראות שבמשנה לעולם המודרני שלנו שמוצף בטכנולוגיה וכל מיני כלים נוספים המאתגרים את הנקודה הפנימית ביחס לתורה

תרגיל שני: לנסח את "משנה מחודשת", כאשר הדגש איננו על השאלה: מה אסור לעשות, אלא דווקא מה מותר וכדאי לעשות. לשון אחר: המשניות הללו מנוסחות בצורה שלילית של  כללי התנהגות שאינם מתאימים ללומד תורה באמת, נבקש מהתלמידים לנסח הנחיות (כמשניות חדשות), אך הפעם עם העשייה החיובית שהיא תמונת הראי של ההימנעות אותה תיארה המשנה.

לאחר שכל זוג עובד כמה דקות, נבקש מחלק מהחברותות להקריא בקול את הניסוחים שכתבו ונבחן את התרגומים השונים שיעלו מתוך הניסוחים בכיתה ואת המשמעויות שלהם על החיים המעשיים שלנו.

 

ד.       תרגיל כתיבה: נבקש מכל תלמיד לחזור אל אחת מהחוויות שהוא תיאר בפתיח של השיעור ולנסות להיכנס מחדש אל תוך החוויה ההיא. נקריא בקול רם ולאט את המשניות שלנו ונבקש מהתלמידים לדמיין כאילו מתרחש דו-שיח בין המשנה לבין החוויה. נדמיין את המשנה מדברת אל החוויה שבה בחרו. נבקש מכל אחד לחשוב ולכתוב לעצמו מה היתה החוויה מרוויחה לו היינו משאירים אותה אך ורק בתוך עצמנו בלי צורך לפרסם וליחצן אותה. התרגיל הזה אמנם נעשה על חוויה מתוך חיי התלמידים כעת ולא על לימוד תורה, אך נראה שעל מנת שנושא המשנה יהיה משמעותי עבורם, נכון יותר להתנסות ביישום המודרני שלו על המקום בו הם נמצאים כעת.

 

ה.     יצירה מהפכת: נביא לכיתה חומרי יצירה שונים ומגוונים. נכתוב על הלוח את המילים שהופיעו במשניות הללו בקונוטציה שלילית: עטרה, קרדום, תגא, הנאה, גדולה, כבוד, כתר, מלך. נבקש מכל אחד מהתלמידים לבחור את אחת מהמילים הללו וליצור בידיים משהו שיצליח להפך אותה בעצמה לבעלת קונוטציה חיובית בחיבור שלנו אל התורה. לדוגמא: הקרדום יכול להפוך להיות כלי דרכו מנסים לחפור ולהעמיק עוד ועוד בתורה, הכתר יכול להיות משהו שאנחנו מלבישים תורה עצמה ולא לנו וכן הלאה..  נבקש מכל תלמיד בסוף זמן היצירה להציג את הדגם שיצר ואת המשמעות שהוא ביש להעניק וליצוק לתוכו. חשוב להדגיש לתלמידים שבתרגילי היצירה הללו, אין חשיבות גדולה לשאלת האסתטיקה של הדגם, אלא בעיקר לתנועה ולמחשבה הפנימית שמתלווה ליצירה.

 

 

תשומת לב

הקול של השיעור הזה צריך להיות זהיר שאיננו צדקני כזה שמבקש לבעוט בכל המרחב הטכנולוגי החדש שמקיף אותנו מכל עבר ורק מתגעגע לעולם נקי ורחוק. הזהירות הזו נדרשת שכן ריאלית אנחנו כאן והתלמידים שלנו אפילו עוד יותר מאיתנו כאן וממילא האתגר החינוכי והרוחני הוא כיצד לחיות באטמוספירה שיש לנו אך בלי לאבד את העומק והפנימיות שהנפש והתורה מזמינים אותנו אליהם.


תגיות: לימוד תורה, גאווה, ענווה, כבוד