בס"ד

לב לדעת - המכללה האקדמית הרצוג

חנוכה

רוני אלדד- צוות לב לדעת, 1/12/2015

מקצוע: מעגל השנה
כיתה: א-ב
נושא: גבורה

דרך סיפור המכבים וגבורתם, נחפש בעצמנו מקומות בהם גם אנחנו מתבקשים ויודעים להיות גיבורים, ונעצים אותם בעזרת התבוננות ויצירה.

פתיחה

נפתח בתמצות נהיר ופשוט של סיפור החג (ניתן להשתמש בדוגמא הנמצאת בחומר העזר למורה בסוף השיעור). אחרי שנספר, ונשאל שאלות הבנה במהלך הסיפור, נבקש מהתלמידים לצייר במחברת שלהם כיצד נראה מכבי גיבור.

בתום המלאכה, נערוך "טיול" ונסתובב יחד בין ציורי התלמידים, ונעיר את תשומת הלב למקומות בהם יש מופעים של כח חיצוני בציורים (שרירים, כלי נשק, שריון, פרצוף מפחיד וכו'), ולעומתם, נעיר את תשומת הלב לכל מקום בו יש מופע של כח וגבורה פנימיים (סמלים שקשורים באמונה, ארשת פנים בוטחת, וכן הלאה).

בתום הסיור בין היצירות, נשבח את התלמידים ונשאל:

נמקד את השיחה סביב התכונות : אמונה בה' ומסירות נפש, ונרחיב מעט על כל אחת מהן בעזרת התלמידים  (אמונה בה'- ששומר ומציל אותנו, מעניקה בטחון למאמין ויכולת להילחם בגבורה, ומסירות נפש היא המוכנות לוותר על עצמך למען הכלל, האמת והטוב).

 

העמקה והתבוננות

כעת נבקש מכל תלמיד לחשוב על רגע אחד בו הרגיש שהוא גיבור. נזכיר להם תכונות בסיסיות שדברנו עליהן (היכולת לוותר על משהו שלך למען מישהו או משהו אחר, בטחון גדול בה' שמאפשר לעשות משהו מפחיד או מורכב, התגברות על הרגל או רצון חזק וכו' וכו'). אפשר להציע לתלמידים לנסות ולעצום את העיניים על מנת להצליח להתרכז ולהיזכר. 

נקפיד לעבור בין התלמידים, לסייע בסבלנות לכאלה המעידים על עצמם שאין להם סיפור גבורה כזה (על ידי שאילת שאלות והצעת דוגמאות, או אפילו בקשת עצה מחבר טוב, שיוכל  לספר להם על מקרה בו היו גיבורים).

אחרי שחשבו, נבקש מהם לכתוב את הסיפור הזה במשפט אחד (למשל- הייתי אצל הרופא והתגברתי על הפחד כי סמכתי על ה'). ובתום הכתיבה, נחלק להם "מדליות".כאשר בצד אחד רשום שמם ובצד השני מקום לרשום את סיפור הגבורה שלהם.

נבקש מהתלמידים למלא את המקומות החסרים על פי הסיפור שניסחו בתמצות רב קודם לכן. בתום הכתובה, נזמין אותם לקשט את המדליה שלהם, להשחיל סרט בחור שנחורר בחלקה העליון, ולענוד אותה על צווארם.

נסכם ונאמר כי גבורה כזאת, כמו זו שעסקנו בה, שאנו לומדים ישירות ממתתיהו ובניו, היא בהחלט משהו שראו להפיץ את קיומו ולשמוח בו, ושמותר להם אפילו להתגאות קצת במידה כזאת הקיימת בהם, בחסד ה'. נברך אותם שהמדליה הזאת תזכיר להם כמה הם גיבורים, ותעזור להם להתמודד עם קשיים ואתגרים שיבואו בהמשך. נזכיר כי הקב"המחולל לנו ניסים "בימים ההם בזמן הזה" ושסיפור חנוכה הוא רק דוגמא לגבורה ולהשגחה הגדולים שאנו זוכים בהם מדי יום.

חג שמח!

 

חומר עזר למורה:

סיפור החג בפשטות:

לפני שנים רבות כשבית המקדש עוד היה קיים ובכל יום הכהנים הדליקו בו את מנורת הזהב, באו היוונים וכבשו את הארץ, והגיעו עד ירושלים. היוונים לא הכירו את ה', הם התפללו לפסל עשוי אבן ורצו לשכנע את העולם כולו לנהוג כמותם. למלך של היוונים קראו אנטיוכוס. הוא שלח את החיילים שלו לכבוש את ירושלים. החיילים היוונים לבשו שריוני ברזל וחבשו קסדות ברזל. היו להם חרבות ארוכות ומגינים עגולים והם רכבו על פילים עצומים וכבדים שרמסו כל דבר שעמד בדרכם היוונים הגיעו עד לבית-המקדש על הר הבית הם הוציאו את מנורת הזהב מבית המקדש הם לקחו אתם את כל הכלים העשויים כסף וזהב, את כל כדי החרס, המלאים שמן זית זך, נפצו ובתוך בית-המקדש פנימה העמידו שם פסל .

ואחרי  כן, המלך אנטיוכוס הודיע לכל היהודים על גזירותיו החדשות.  במודיעין גרה משפחה של כוהנים שעבדו בבית המקדש -לפני בוא היוונים. אבי המשפחה, מתתיהו, היה זקן וחכם. והיו לו חמישה בנים: יוחנן, שמעון, יהודה, אלעזר ויהונתן.

כשהגיע הפקיד היווני למודיעין, הוא העמיד את הפסל באמצע הכפר  וקרא לכל אנשי מודיעין להתאסף סביב לפסל ואמר להם:  "שמעו את פקודת אנטיוכוס לכל היהודים!  אסור לכם לעשות ברית לתינוקות, אסור לכם ללמוד תורה, אסור לכם לשמור את השבת ואסור לכם להתפלל אל ה'... ועכשיו... גשו הנה והשתחוו לפסל!"

שקט... כל אנשי מודיעין עמדו סביב. איש לא נע ולא זע. ופתאום קרא מתתיהו הזקן בקול גדול:

"מי לה' אלי!!"

ואז קפץ קדימה, הרג את הפקיד היווני, הפיל את הפסל ושבר אותו לרסיסים.  מתתיהו אמר לבניו וכל אנשי מודיעין: "אנחנו לא נשמע בקול המלך אנטיוכוס אנחנו לא נהיה כמו יוונים! בואו נסתתר במערות, שם נוכל ללמוד תורה , ושם נוכל גם ללמוד להלחם". כל אנשי מודיעין שמעו בקול מתתיהו, הם עזבו את הבתים, השדות, הכרמים והבוסתנים והלכו להסתתר במערות שבתוך ההרים. שם הם התכוננו למלחמה - לגרש את היוונים מהארץ. יום אחד,  הם שמעו מרחוק שיירת חיילים יוונים מתקרבת, חבושי קסדות וחמושי חרבות ומגינים, שרכבו על פילים בדרך העולה לירושלים. וכאשר השיירה של היוונים עברה במעבר הצר בין  ההרים צעק יהודה: "מי לה' אלי!!"

וכל היהודים פרצו מן המערה החוצה ודקרו את הפילים מלמטה  בכידונים. הפילים נעצרו במעבר הצר שבין ההרים, היוונים התבלבלו ונבהלו. והיהודים נלחמו בהם ונצחו אותם וגרשו אותם מהארץ אז קרא יהודה המכבי :" ה' עשה לנו תשועה גדולה" ה' נתן רבים ביד מעטים...

ועכשיו נעלה כולנו לירושלים ונטהר את בית המקדש! וכך היה... ומאז ועד היום- אנחנו חוגגים את נס הנצחון, את גבורת המכבים, ואת חנוכת המקדש, בשמונה ימים נפלאים ומאירים בחודש כסלו. 


תגיות: גבורה