בס"ד

לב לדעת - המכללה האקדמית הרצוג

לג בעומר

רוני אלדד- צוות לב לדעת, 16/11/2015

מקצוע: מעגל השנה
כיתה: א-ב
נושא: ל"ג בעומר

ל"ג בעומר מביא עמו הזדמנות לעסוק בסיפור המערה הפלאי ובדמותו של רשב"י, כמקור להשראה ולימוד עבורנו.

פתיחה

נפתח בהזמנה כללית, ונשאל את התלמידים אם יש מי שרוצה לספר לנו את סיפורו של ל"ג בעומר.

סביר להניח שינתנו מספר תשובות, ושהתשובות עצמן יורכבו ממספר נימוקים, כיוון של"ג בעומר הוא חג שאין בהירות רבה סביב נסיבותיו ההיסטוריות וטעמיו..ננצל את ריבוי התשובות ונסכם את הפתיחה באופן הזה:

בדברי התלמידים (אולי) עלו שמותיהם של שלוש דמויות מרכזיות: בר כוכבא, ור' שמעון בר יוחאי. ואכן, נוסף על סיבות חשובות אחרות שציינתם , אחת הסיבות לחג חג היא ההילולא של רשב"י. ר' שמעון היה מתנגד גדול לרומאים, ואירעו לו בשל כך הרפתקאות ונסיונות רבים, נפטר ביום הזה. הוא היה תלמיד חכם גדול ועצום שחידש חידושים מופלאים בתורה, והיום נבקש ללמוד עליו, דרך סיפור אחד, מיוחד מאד.

 

מפגש עם הסיפור

נקרא את העיבוד לסיפור המערה, כפי שהוא מופיע באתר קרן אביחי. מדי פעם נקטע את הקריאה הרציפה ונוודא הבנה וקשב מצד התלמידים, כיוון שהסיפור ארוך:

לַיְלָה, חֹשֶׁךְ, עֲלָטָה,

פַּרְסוֹת סוּסִים בִּשְׁעָטָה,

רוֹמְסוֹת בַּבֹּץ, נוֹתְבוֹת שְׁבִילִים,

וְאַחֲרֵיהֶם חֵיל הָרַגְלִים

אָצִים-רָצִים מְמַהֲרִים.

זֶה חַיִל רוֹמִי בֶּהָרִים,

כָּל הַלַּיְלָה מְחַפְּשִׂים,

הוֹפְכִים סְלָעִים, כּוֹרְתִים שִׂיחִים.

לְלֹא לֵאוּת וּבְלִי דַּי

הֵם מְבַקְּשִׁים אֶת בַּר יוֹחַאי,

כִּי הַקֵּיסָר צִוָּה: "הָבִיאוּ אֵלַי

אֶת רַ' שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי,

עַל אֲשֶׁר גִּנָּה מַלְכוּת

אַחַת דָּתוֹ – לָמוּת!"

 

שָׁמַע בַּר יוֹחַאי אֶת הַדְּבָרִים

וְנָס מַהֵר אֶל הֶהָרִים,

לֹא לָקַח דָּבָר עִמּוֹ,

רַק אֶת אֶלְעָזָר בְּנוֹ.

אֵיזוֹ צָרָה! אֵיזֶה אָסוֹן!

בָּרְחוּ שְׁנֵיהֶם בְּחִפָּזוֹן,

וּבַחֲשָׁשׁ מִן הַגְּזֵרָה

מָצְאוּ מִקְלָט בִּמְעָרָה.

עָמֹק-עָמֹק בְּתוֹךְ הָהָר

אֲוִיר טָחוּב, אָפֵל וְקַר,

אֵין אֹכֶל שָׁם וְאֵין גַּם מַיִם.

נָשְׂאוּ תְּפִלָּה אֶל הַשָּׁמַיִם.

 

וְדֶרֶךְ פֶּלֶא, דֶּרֶךְ נֵס,

צָמַח חָרוּב וְהִתְנוֹסֵס.

וּמִקִּיר הַסֶּלַע הָאֵיתָן

הֵחֵל לִנְבֹּעַ מַעְיָן.

כָּךְ הִתְחַבְּאוּ הֵם בַּמְּעָרָה,

וְכָל הַיּוֹם לָמְדוּ תּוֹרָה.

כָּל מְזוֹנָם רַק חָרוּבִים

וּמֵי מַעְיָן מַרְוִים.

 וּבַמְּעָרָה פָּשְׁטוּ בִּגְדָם,

כִּסּוּ בַּחוֹל אֶת כָּל גּוּפָם:

מֵרַגְלֵיהֶם עַד צַוְּארֵיהֶם,

נוֹתְרוּ גְּלוּיִים רַק רָאשֵׁיהֶם.

וּבְבוֹא עֵת הַתְּפִלָּה

אֶת בִּגְדֵיהֶם לָבְשׁוּ תְּחִלָּה,

וְכֹה עָמְדוּ נוֹשְׂאִים קוֹלָם

בְּהִתְיַחֲדָם אֶל מוּל בּוֹרְאָם.

 

עָבְרוּ יָמִים וְשָׁבוּעוֹת,

חָלְפוּ וְשָׁבוּ הָעוֹנוֹת,

וְרַק מִקֵּץ תְּרֵיסַר שָׁנִים

מֵת קֵיסַר הָרוֹמָאִים.

מֵת הַקֵּיסָר, בָּטְלָה גְּזֵרָה.

יָצְאוּ הַשְּׁנַיִם מִן הַמְּעָרָה,

אַךְ הָעוֹלָם בַּחוּץ מוּזָר

הַכֹּל כָּל כָּךְ שׁוֹנֶה וְזָר.

 

וּבַר יוֹחַאי, יֵשׁ אוֹמְרִים,

יָדַע הוּא לְחוֹלֵל פְּלָאִים.

שְׁתֵּי עֵינָיו אֵשׁ וְגִצִּים,

מַבַּט עֵינוֹ רִפֵּא חוֹלִים.

 

בְּכָל מָקוֹם שֶׁבּוֹ עָבַר

תִּקֵּן תִּקּוּן, הוֹעיל, עָזַר.

וְעַד הַיּוֹם יֵשׁ אֱמוּנָה

כִּי זְכוּתוֹ עוֹזֶרֶת וּמְגִנָּה.

 אִם תִּזְדַּמְּנוּ אֶל הַצָּפוֹן,

טַפְּסוּ-עֲלוּ עַל הַר מֵירוֹן.

שָׁם בָּהָר, מֵעַל מִדְרוֹן,

עוֹמֵד קִבְרוֹ שֶׁל רַ' שִׁמְעוֹן.

 

וְהַמְּעָרָה, הַמַּעְיָן?

מְקוֹמָם נִשְׁכַּח מִזְּמַן-מִזְּמַן,

סוֹדָם שָׁמוּר הוּא וְצָרוּב,

אַךְ עַל הָהָר עֲצֵי חָרוּב.

אחרי הקריאה הראשונה, נזמין את אחד התלמידים לספר במילים שלו מה אירע כאן לרשב"י ולבנו.

נמקד את התשובות, נדייק ונבהיר את העלילה גם באזני מי שהיה פחות מרוכז, ונפנה להעמקה.

 

העמקה והפנמה

נחלק את  התלמידים לזוגות, ולכל זוג ניתן שתי יריעות אל- בד שחורות. נבקש מהם להכין לעצמם "מערה", מתחת לשולחן. על המערה להיות חשוכה ככל שניתן, ואין להכניס אליה דבר. אחרי שההכנות יושלמו, נזמין כל זוג לשבת תחת המערה שלו בשקט גמור.

כעת נבקש מהם להקשיב לדברים הבאים:

אתם יושבים במערה שלכם, רק אתם ואבא שלכם אתכם. התעוררתם, עברה כבר שעה, או אולי שעתיים, או שלוש. קשה לדעת...

מה אתם עושים שם כל היום, לבדכם?

אתם פוחדים,

הבטן מתחילה לקרקר, והצמא מתחיל להציק,

אתם גם לא יודעים כמה זמן עוד תצטרכו להיות כאן.

יומיים?

מה אפשר לעשות כאן יומיים שלמים...

שבוע?

אפשר להשתגע מרעב וצמא, ושיעמום...

שנה?

אתם תתגעגעו לעולם שבחו, למשפחה, לחברים, לאמא...

איך אתם מרגישים עכשיו, בתוך המערה הזאת, עם אבא?

אחרי התיאור הזה, נעבור בין המערות ונשאיר שני חרובים בפתח המערה (אפשר גם משהו אחר, אם יש קושי להשיג חרובים...) ונמשיך:

והנה, לא עברו שעתיים, וריח מוכר ונעים עלה באפכם. זיהיתם מיד... חרובים!

יצאתם את פתח המערה בזהירות ובשקט,  ומצאתם עץ חרובים גדול ונפלא.

איזו שמחה! קטפתם לכם ולאבא לאכול, ומיד הבנתם, אם יש כאן עץ גדול ומפואר כל כך, בטח יש גם מים חיים קרובים. ואז שמעתם אותו... פכפוך דק ועדין. אבא ואתם מיהרתם לשם, והרוויתם את הצמא שלכם, והודיתם להשי"ת על כל הטובה הזאת.

עכשיו, אחרי שהתחזקתם, תוכלו לחזור למערה ולשבת ללמוד יחד, רק אתם ואבא. וכמעט לא חסר לכם דבר מעתה..

תרגיל להפנמה והעמקה:

כעת נבקש מהזוגות היושבים במערה להמחיז יחד המשך לסיפור, על היום בו רשב"י ובנו עזבו את המערה, כעבור שתים עשרה שנים. ננחה אותם להתמקד בתחושות :

בתום ההכנות למחזה, נבקש מהזוגות המעוניינים להציג את יצירתם. נשבח את היצירות ונשאל שאלות העמקה בתום כל הצגה. (למה בחרתם סוף שכזה? איזה רגש הכי בלט אצלכם בהצגה, וכו').

נפנה את השאלות גם לצופים, ונסכם את הדברים.

 

סיכום

בשיעור האחרון זכינו לפגוש את רשב"י, אחד מגדולי החכמים שלנו, בסיפור חשוב ומופלא מאין כמוהו. ניסינו להרגיש מעט מהחוויה של שהות בתוך המערה, וללמוד ממנה על מידת הבטחון בה' ועל הפלאים שהוא מחולל למי ששם בו את מבטחו, גם בתקופות קשות וכנגד כל הסיכויים הסבירים..

בל"ג בעומר, כשאנחנו חוגגים במדורה ושמחים בשמחת החג המתוק הזה,  ננסה לזכור בעיני רוחנו את ר' שמעון, שזה יום פטירתו, ואת הדברים היפים שהעליתם אתם, ושלמדנו, מתוך סיפור המערה הפלאי הזה.

נזמין את התלמידים לשאוב מעט מהסיפור הזה, והשבוע בבית למצוא זמן עם אבא או אמא, לשבת בשקט (אפשר לבנות שוב "מערה" , אבל מספיק למצוא זמן פרטי ושקט, רק שלהם) וללמוד יחד את המקור הבא. ניתן להיעזר בשאלות המנחות המצורפות לו, ואפשר כמובן ללמוד אותו באופן חופשי. ניתן לחלק את הלימוד כדף משימה הביתה. 

 

ילדים והורים יקרים שלום!

בכתה למדנו על הזמן המופלא שעבר על רבי שמעון בר יוחאי עם בנו במערה, כשלמדו יחד תורה מבוקר עד ליל,בשקט ובחיבור עמוק.

אתם מוזמנים למצוא זמן יחד השבוע, ולהפוך אותו למעין "מערה" משלכם. ללמוד יחד את המקור הבא ולייחד זמן ללימוד משותף, קרוב ומשמח. ניתן להיעזר לצורך דיון בשאלות המנחות, אבל אין הכרח כזה..

בהצלחה!

"...אָמְרוּ:

שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף זוּגוֹת תַּלְמִידִים הָיוּ לוֹ לְרַ' עֲקִיבָא מִגַּבַּת עַד אַנְטִיפְרַס,

וְכֻלָּם מֵתוּ בְּחַיָּיו וּבְפֶרֶק אֶחָד, בֵּין פֶּסַח לַעֲצֶרֶת,

מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נָהֲגוּ כָּבוֹד זֶה בָּזֶה...."

אפשר לעצור כאן ולהשיב יחד למספר שאלות:

אחרי שתשיבו על השאלות יחד, ותעלו עוד משל עצמכם, המשיכו...

"...וְהָיָה הָעוֹלָם שָׁמֵם,

עַד שֶׁבָּא רַ' עֲקִיבָא אֵצֶל רַבּוֹתֵינוּ שֶׁבַּדָּרוֹם וְלִמֵּד תּוֹרָה לְרַ' מֵאִיר וְרַ' יְהוּדָה וְרַ' יוֹסֵי וְרַ' שִׁמְעוֹן וְרַ' אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ.

אָמַר לָהֶם: רִאשׁוֹנִים לֹא מֵתוּ אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה עֵינָם צָרָה בַּתּוֹרָה זֶה לָזֶה –

תְּנוּ דַּעְתְּכֶם שֶׁלֹּא תַּעֲשׂוּ כְּמַעֲשֵׂיהֶם.

עָמְדוּ וּמִלְּאוּ כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל תּוֹרָה.

(מדרש קהלת רבה, פרשה יא, דרשה ו)

שאלות אפשריות להמשך הלימוד המשותף:

כדאי ומומלץ להוסיף עוד שאלות משלכם, להתעלם ממה שפחות מעניין אתכם ולפתח את הנושא לכל מקום שתרצו. אין צורך להשיב על השאלות בכתב, להיפך,העיקר הוא החוויה המשותפת של הלימוד השקט יחד..

חג שמח!


תגיות: לימוד תורה, הורים וילדים, ל"ג בעומר