בס"ד

לב לדעת - המכללה האקדמית הרצוג

למה להיות צנועה?

עפרה ליפשיץ, 13/10/2015

מקצוע: תורת חיים
נושא: מיחיד לזוג

מטרות השיעור:

התלמידות יבינו טעמים שונים לקיום הלכות צניעות.

 

 

הכיתה תסודר כמו מרכז למידה. כל תחנה מכילה מקור אחר ללמידה שבו הבנות יבינו טעמים שונים להלכות צניעות. הבנות יעברו בין התחנות וילמדו את המקורות המובאים בהם.

השאלה המנחה בכל התחנות: למה כדאי לי להיות צנועה?

בסיום- נבקש מהתלמידות במליאה לתת כותרת לכל תחנה (דהיינו- תשובה קצרצרה לשאלה:  למה כדאי לי להיות צנועה?)

ואז נבקש מכל הבנות לעמוד ליד התחנה שעם המסר שלה הן הכי מזדהות.

 

להלן התחנות/ המקורות: (לנוחיות המורה- וכדי לוודא שהטעמים המובאים לעיל הם שונים זה מזה- נתתי שם לכל מקור שהוא תמצות של הטעם העולה מהמקור לשמירה על הלכות צניעות)

 

הקרנת סרטון

אפשר להקרין את הסרטון במחשב בפינת הכיתה, לחילופין, לשלוח את הקישור לטלפון חכם שיש לאחת הבנות.

 

הרב יאיר דרייפוס: "הברית והיצר", ויקרא את שמם אדם, עמ' 131 (עיבוד של מאמר של הרב שג"ר בספר 'כותנות אור)

הצניעות של התורה רוצה לשמור על הנבוכות והבושה ובכך לשמר את המדהים, את ההרמוני, את המיסטי והנשגב. "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד" (בראשית ב' כד'); "ויעש ה' אלוקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם" (שם ג' כא'). בגן עדן דבק אדם באשתו והיו לבשר אחד ממקום של עירום, ללא כיסויים. אחרי החטא מושגת האחדות דווקא על-ידי ההצנעה והלבוש.

משאיבד האדם את יכולתו לשמור על התום, להביט בפָּנים, הוא זקוק ללבושים, להצנעה. תפקיד הצניעות הוא להפוך את הלבוש לגילוי, לעדן את היצר שזוהם על-ידי הנחש. הצניעות שייכת לעולם התיקון שבא בעקבות השבירה, שחטא אדם הראשון הוא חלק ממנה.

הגוף, שמסמן את היש, נוצר כגוף רק בכך שהוא מכוסה. גוף הפרא החייתי אינו גוף. האנושיות מכוננת את הגוף באמצעות העידון, הצִנעה והבושה. הפריצות הופכת את הגוף לחפץ, לאובייקט חסר מיניות במובן האנושי. הצנעת הגוף מחזירה לו את המסתורין ולפיכך את הקדושה. או אז "מבשרי אחזה א-לוה" – הגוף רומז לאלוקות, הוא שב להיות צלם אלוקים.

... הבושה, בהקשר זה, היא מצב טבעי לחלוטין. ידוע לנו שיש לבושה תפקיד הגנתי מובהק באהבה. תפקידה הוא לשמר את התום והמסתורין, למנוע משהו מלהפוך למושא להצצה. אפשר לומר שדווקא אי צפייה באהבה משרתת את מטרתה. האהבה חומקת מפומביות שכן האוהב חושש שמה שקדוש לו, יחולל.

הצניעות היא אבן יסוד בחינוך ליראת שמיים, אולם מן הראוי להציע מבט חדש על מושג הצניעות הרווח אצלנו. מהדברים שעלו כאן עולה כי הצניעות לא באה לחנוק את התשוקה אלא דווקא לכונן אותה ולהכלילה בקדושה. העדר הצניעות מכשיל את יכולתי לחוות את הקסם שבזולת, ואף עלול להפוך את הזולת לאובייקט. הבושה מבטאת הרבה פעמים העדר בשלות וחוסר אינטימיות עם גופי ועם הזולת. הבושה במובנה הבשל, לעומת זאת, עשויה להיות דווקא האמצעי לאינטימיות בכך שהיא משמרת את הפנימיות ואת הסוד ומגוננת עליהם.

 

הרב אליעזר מלמד- פניני הלכה: ליקוטים ג. ו:יג.

תכליתה של הצניעות להפוך את היופי והאהבה הטבעית לדבר בעל משמעות עמוקה ונצחית. וכדי שהאהבה לא תיתפס רק בצדדיה החיצוניים, באה ההלכה וקבעה גדרי צניעות, שמכריחים אותנו לשים את הדגש על הצד הרוחני והנפשי שבאהבה, ומתוך כך מתגלה היופי הטבעי החיצוני במלא הדרתו.

וכל אשה צריכה לשמור על צניעותה, אולם אשה נשואה מחויבת בכך כפליים. משום שכאמור, האהבה אינה דבר חיצוני שניתן מיד לממש אותו, אלא ישנם רבדים של אהבה, וככל שהאדם מפותח יותר מבחינה נפשית ורוחנית, כך הוא יכול להגיע לעומקים פנימיים יותר של אהבה. האהבה של מי שאינו קשור לכללי הצניעות היא בדרך כלל אהבה קצרה, שרק היופי הפרוץ והתאווה החיצונית מחזיקים אותה, וממילא היא אינה מסוגלת להחזיק מעמד לאורך שנים. שהואיל והיא מבוססת על יופי וסגנון חיצוני, מיד כשמגיעים לאיזה שיא מתחילה השקיעה של האהבה. צא וראה כמה פעמים מחליפים שחקנים פרוצים את בנות זוגם.

אבל מי שמדריך את חייו על פי כללי הצניעות ההלכתיים, מודרך להתייחס לצדדים הגופניים ביראה וחרדת קודש, משום שהם מבטאים רבדים עמוקים לאין סוף, שהיופי החיצוני הוא אחד מכלי הביטוי שלהם, ומאחר שהיופי החיצוני מבטא דברים עמוקים מיני-ים, לכן אין לחושפו בפני כולם, ולכן אשה נשואה צריכה לכסות את ראשה.

 

 

תכונת הצניעות- סודה והדרך לקנותה מתוך 'המן הסלע הזה', דינה הורוביץ ז"ל

כאשר אנחנו מדברים על צניעות אין פירוש הדבר שאנחנו סולדים מן הגוף ומן היופי. איננו מכסים את הגוף מפני שהוא דבר רע שיש לסלוד ממנו, אלא עניינו של הכיסוי, כפי שנרחיב להלן, הוא לאפשר קודם כל לאדם עצמו להכיר את עצמו, וממילא מתוך כך להציג את עצמו כלפי חוץ באופן שהוא רוצה...

הצניעות היא כלי שמאפשר לנו גישה עמוקה אל עצמנו. הצניעות מכוונת אותנו לא להתרשם בראש ובראשונה מן החוץ אלא קודם כל להתחבר אל עצמנו בכל הרבדים, גם הפנימיים יותר, ולזהות בעצמנו צדדים שונים... הצניעות מאפשרת לאדם לברר במה הוא שונה מאנשים אחרים, מהן התכונות והנטיות המיוחדות לו, וגם לזהות בתוכו את הצדדים היותר  רוחניים, אידיאליים וערכיים...

כאשר אנו מכסים את גופנו אנו מעבירים מסר דרך הבגדים: "אני לא רק מה שנראה כלפי חוץ, אני לא רק מה שאתה פוגש בעיניך, אני לא רק הגוף שלי. אם אתה באמת רוצה להכיר אותי תצטרך לחפש מעבר לצדדים החיצוניים. אינני רוצה שיכירו ויעריכו אותי על בסיס היופי החיצוני שיש לי או שאין לי, אלא אני רוצה שהקשר שלי עם אנשים יהיה מתוך כך שירצו להכיר אותי, את הפנים שלי."

...הצניעות אינה מתחילה ונגמרת בצורת הלבוש אלא היא תכונה שמלווה אותנו בכל גיל, בכל שלב ובכל מצב בחיים... אחד הדברים שבהם הצניעות מתבטאת ומשתקפת הוא בבגדים, בצורתם, בצבע שלהם וכדומה. הבגדים הם שיקוף וביטוי של אותה התוודעות פנימית של האדם עם עצמו, אבל אינם כל עניין הצניעות, על כן יכול להיות גם מצב הפוך שבו האדם הולך עם בגדים צנועים אבל הוא נשאר אדם מוחצן.

 

 

שלוש בלילה

מילים ולחן: קובי אוז

 

הרב שמואל הבר: "ואת צנועים חכמה".

.....חטא עץ הדעת גרם לתוצאה מרה וקשה נוספת: היצר הרע, שהיה עד כה מחוץ לאדם, בדמותו של הנחש, חדר פנימה אל הלב. זוהמת הנחש נכנסה אל תוך תוכו של האדם, ומעתה אין הוא יכול לדעת בבירור מתי בא הפיתוי מן היצר הרע. דבריו של היצר הרע נראים לו כאילו הם מחשבותיו העצמיות, וכוח השפעתו עליו רב הרבה יותר מאשר בזמן שבו ניסה למשוך את האדם ולפתותו כשהוא בעמדה חיצונית ומורחקת.

אחד התיקונים שניתנו לחווה, וממילא לכל הנשים בעולם, שכולן ניצוצות מנשמתה, הוא תיקון החטא על ידי צניעות הלבוש. וזהו תפקידה העיקרי של האישה בעולם: להשקיע במידת הצניעות, ולדקדק במיוחד בצניעות הלבוש.

ובנוסף לכך, ככל שהאישה לובשת לבוש צנוע יותר, באותה מידה היא זוכה לקבל שוב את הלבוש שהיה לאדם וחווה קודם החטא, את אותו "זהרא דקדושא".

כל איבר ואיבר המכוסה כדין ועל פי ההלכה, זוכה ללבוש הרוחני הנפלא הזה - וכאשר חלילה יש איבר מסוים שבו לא הייתה הצניעות מושלמת, נוצר מצב שבו היא זוכה ללבוש הרוחני בכל הגוף - פרט לאיבר הזה. דבר זה עלול להסב לה בושה נוראה בעולם העליון, כאשר יראוה הכל מתהלכת בלבוש שחסרים בו חלקים.

ובשונה מן האנשים, הזוכים ללבוש זה רק בעת שבה יעלו לבית דין של מעלה, לתת דין וחשבון על מעשיהם, זוכות הנשים המתקנות את החטא על ידי לבוש צנוע, להארה מאותו לבוש קודש כבר בעולם הזה. הארה מיוחדת זו מקיפה אותן באור של קדושה, מרוממת אותן, מגנה עליהן מכל פגע רע ואף מזכה אותן בשפע של ברכה ברוחניות ובגשמיות.