בס"ד

לב לדעת - המכללה האקדמית הרצוג

שמחה ואושר – קול, יצירה והתחדשות

אלי רובינשטיין, 24/8/2015

מקצוע: מעגל השנה
נושא: אדר

מהלך השיעור

                  

פתיחה – 5 דקות

אנו נפתח את הסדנה בהצגת השאלה לעידוד סקרנות -

איך הופכים למאושרים בחיים?

האמריקאים יגידו, תביא לנו כסף וכוח ונהיה מאושרים.

ההודים יגידו, תן לנו זמן בלי די לשבת ולהיות רגוע ונהיה מאושרים.

ויקטור פרנקל יגיד, תן לי משמעות לחיי ואהיה המאושר באדם.

 

אך האם זה באמת כך? ננסה לראות זאת בסדנא הבאה.

                   משחק חימום – 10 דקות

לחימום, נעשה שני משחקים -

1)      המשחק "יאללה" – כולם עומדים במעגל, וכל אחד בדיבור ספונטני צועק "יאללה בו נעשה (משהו)”, וכולם בשיא ההתלהבות צועקים, ואחרי הצעקה עושים אחריו.

2)      המשחק "יצירת גשם".

אפשר להוסיף, עיסוי בכל הגוף לשחרור, וקריאת שמות במחיאות כפיים.

 

[למעביר: מהו הערך של המשחקים?

באופן בסיסי, הוצאת אנרגיות ראשונית, ושחרור לקראת המשך הסדנא. בנוסף, בשני המשחקים, מתעוררת דוות חיים של עשייה ויצירה. דרך הקול והפיזיות של האדם, מתעוררות אנרגיות שלא היו לו לפני פחות משנייה.]

                  

חלק ראשוני – קול – 10 דקות

1)   צפייה בסרטון של הVOCA PEPOLE.

הם הביאו את היכולת הקולית האנושית לידי שכלול גבוה מאד.

2)      מעמידים את כל הכיתה במעגל.

1.      א. המנחה מתחיל בקול והשאר אחריו. מתחילים מכלל הקולות שיש בעברית – או, או, אה, אה, אי.

2.      המנחה אומר מילים בטונים שונים וקשורים למיל וכל הכיתה אחריו – עוצמה, אור, כוח, טוב לב, אהבה, שנאה, ניצחון, כישלון, יראה, רוך, עצבים, חיבוק, שאלה, תשובה

3.      לאחר מכן המנחה אומר אותם מילים בטון הפוך.

4.      תוספת: אם הכיתה זורמת, אפשר לשיר שיר בצורה איטית, ועם השיר לעבור עם הידיים על כל הגוף ולשחרר אותו.

 

[למעביר: מהו הערך של חלק זה?

בחלק "הקול", אנו מנסים לעשות יצירה קבוצתית ע"י קול. הקול הוא כלי שיש לכל אדם, ואפשר לעשות איתו יצירות נפלאות. היתרון הוא, שלא משנה באיזה קבוצה מדובר, אם עושים זאת נכון, תמיד יווצרו ביחד דברים יפים.

אפשר לדבר אחרי השלב הזה על היצירה שבקול. איך הקול גורם לנו להבין דברים גם אם התוכן הוא שונה, דוג' אהבה בקול כועס וכדומה.]

                  

חלק שני – דיון ומקור – 15- 20  דקות

                        פרופ' אורן קפלן והפסיכולוגיה החיובית

נעלה אצל משתתפי הסדנא את הדיון שעלה במאמר של פרופ' קפלן -

איך אנחנו יכולים ליצור בחיינו שמחה לאורך זמן?

ישנו משולש מסוים ששמעתי עליו אצל מרצה אחד בהרצוג – קיומי – חברתי – רוחני.

ברובד הקיומי: הבעיה של הרובד הקיומי לשיטת הפסיכולוגיה החיובית, שהוא רגעי, ואין כלים לקחת את ה"היי" הזה איתך.

ברובד הרוחני: גם הוא רגעי, וצריך חוויות דרמטיות כדי להרגיש אותו. כלומר, קשה ליצור איתו אושר לאורך זמן.

אם כן, נשאר לנו הרובד החברתי.

אורן קפלן טוען שהדגש שלנו צריך להיות על "זרימה".

"זרימה" היא תחושת החוסן הנפשי וזרימת החיים שאנו חווים כאשר ביום של יצירה לדוג', אנו מסתכלים בשעון ואומרים "וואו, הזמן עבר בטיל!”.

מה קרה לנו? קפלן מסביר שהיצירה שאנו יוצרים, יוצרת אצלנו חוסן נפשי, תחושת הצלחה ואושר (כך הוא מסביר גם את תופעת הוורקהילזם.)

 

נקרא חלק מתורה מ"ח בר' נחמן שטען טענה רדיקלית –

"ְוראוּי לֵילֵך עִם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בַּמַּאֲמָר אֲזַמְּרָה לֵאלקַי בְּעוֹדִי [בְּלִקּוּטֵי הָרִאשׁוֹן בְּסִימָן רפ"ב] דְּהַיְנוּ לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ לִמצא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה זְכוּת וְאֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה וּבָזֶה הַמְּעַט טוֹב שֶׁמּוֹצֵא בְּעַצְמוֹ, יִשְׂמַח וִיחַזֵּק עַצְמוֹ וְאַל יַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ, אַף אִם נָפַל לְמַה שֶּׁנָּפַל, רַחֲמָנָא לִצְלָן אַף עַל פִּי כֵן יְחַזֵּק עַצְמוֹ בִּמְעַט דִּמְעַט טוֹב שֶׁמּוֹצֵא בְּעַצְמוֹ עֲדַיִן עַד אֲשֶׁר יִזְכֶּה לָשׁוּב עַל יְדֵי זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך וְכָל הַזְּדוֹנוֹת יִהְיוּ נַעֲשִׂין זְכֻיּוֹת ... וְהָעִקָּר לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד וִישַׂמַּח עַצְמוֹ בְּכָל מַה שֶּׁיּוּכַל וַאֲפִלּוּ עַל יְדֵי מִלֵּי דִּשְׁטוּתָא לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כְּשׁוֹטֶה וְלַעֲשׂוֹת עִנְיְנֵי שְׁטוּת וּצְחוֹק אוֹ קְפִיצוֹת וְרִקּוּדִים כְּדֵי לָבוֹא לְשִׂמְחָה שֶׁהוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאד".

 

דיון:

1)      מה הנושא בתורה זו של ר' נחמן?

2)      מה הוא הכלי המעשי שר' נחמן נותן לשמחה תמיד?

3)      למה כלי זה אמור לפתור משהו?

4)      איך כלי זה מביא לשמחה?

מסקנה שלי – ר' נחמן טוען שכל מעשה כל שהוא של יצירה, יתחיל להביא את האדם לעבר השמחה.

                  

חלק שלישי – יצירה – 20 דקות

דיברנו על האושר שלנו.

האושר שלנו יכול להתבטא בהמון דרכים.

אני אתן עכשיו שלוש כלים שונים ותנסו לתאר דרכם את האושר שלכם -

1)      לכתוב מכתב לאושר שלך. המכתב צריך לארוך לפחות דף אחד.

2)      לתאר את האושר שלך עם פלסטלינה. אם צריך הכוונה יותר ברורה, אפשר לבקש ליצור כלי קיבול עם הפלסטלינה, ולכתוב על הכלי עם סיכה.

3)      לצייר ציור עם עט, על "מהו האושר שלך". ציור הציור צריך לקחת לפחות 7 דקות.

                  

חלק רביעי – סיכום

אסיף:

לעשות סבב וכל אחד (או יחידים נבחרים, תלוי בזמן) יראה מה הוא עשה ולמה הוא כתב זאת.

 

סיכום:

המקום המייצר, בשונה מהמקום המקשיב או המקבל, הוא מוציא מאיתנו אנרגיות חיוביות ותחושת שמחה.

אפשר לומר בכנות, שאם אנו רוצים יותר לגרום לנו תחושת אושר, אם אנו רוצים לבחור בשמחה בחיים, להכניס אותה לחיינו, אנו יכולים לעשות זאת ע"י יצירה חברתית, ויחד עם רובד אישי יציב, ורובד משמעותי ירכיבו תמונה מלאה של שמחה בחיינו.

                       

קשיים ותקלות – תשומת לב

1)      מכיון שהנושא הוא מאד רחב ומאד נוגע לכל אדם, ניתן לגלוש ממנו בדיון לדברים אחרים. חשוב לשים לב, שתורף הדיון ימשיך להוות בשאלה איזה חלק מהמשולש הוא העיקרי – הקיומי, החברתי או המשמעותי.

2)      יהיה קושי לדבר על המאמר של פרופ' אורן קפלן בכיתות נמוכות יותר (אפי' כיתה י'). אי לכך, כדאי להפוך אותו לפשוט. המאמר הוא מאד חיוני, אז עדיף לדבר עליו בצורה פשטנית מאשר לא לדבר עליו כלל.

3)      שלב משחקי החימום ו"קול" הם יחסית קלים, אבל הם עדיין לא נותנים מקום ליצירה אישית. שלב ה"יצירה" הוא שלב קריטי. שם אמור התלמיד להביא לידי ביטוי את יצירתו האישית ולחוש קצת שמחה ואושר. זה קצת יומרני, והיו תלמידים שיתחייסו לכך בציניות. לכן, כדאי לעשות "קביים" לתלמידים ולעזור להם בנתינת רעיונות שונים מה לעשות. לדוג' – לכתוב מבנה למכתב, להגיד להם לצייר את האושר שלהם כשקיעה בצבעים שהם יבחרו ולעשות מפלסטלינה משהו מסוים – כלי קיבול, חיה, את המשפחה שלך.