בס"ד

לב לדעת - המכללה האקדמית הרצוג

תפילת הדרך

רינת שיק, 4/8/2015

מקצוע: אירועים, תחילת השנה
כיתה: כתות ז'-ח'
נושא: תפילת הדרך

תחילת שנת הלימודים מהווה נק' ציון חשובה של השנה כולה בחינת "הכל הולך אחר ההתחלה". בשיעור ננסה לכוון את התחלת השנה כיציאה למסע ואת השאיפות והרצונות של התלמידים לתפילה- "וכשאתה יוצא לדרך – המלך בקונך וצא". בעזרת תפילת הדרך המוכרת לנו מכל יציאה שגרתית, נדייק את מה שאנו מתפללים בשנה הבאה עלינו לטובה.

פתיחה והזמנה ללימוד:

נזמין את התלמידים לשתף במסע שחוו במהלך החופשה (מחנה קיץ, טיול משפחתי ועוד), נברר בין המשתפים כיצד התכוננו למסע, אילו תחושות חוו בלילה שלפני היציאה, מה ארזו בתיק, ועוד.

בכיתות מתקדמות אפשר לעשות שימוש בדימיון מודרך. כשברקע מוסיקה שקטה נזמין את התלמידים לאת למסע ארוך, אל מקום שאליו היו רוצים להגיע וכו'.

 

מפגש ראשוני עם המקור:

המורה תקרא מתוך סידור בקריאה איטית את תפילת הדרך. לפני הקריאה נבקש מהתלמידים לחשוב על הקשר בין תפילה זו ליציאה למסע שלנו בבית הספר.

 

יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ,

שֶׁתּוֹלִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם וְתַצְעִידֵנוּ לְשָׁלוֹם וְתַדְרִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם, (וְתִסְמְכֵנוּ לְשָׁלוֹם),

וְתַגִּיעֵנוּ לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ לְחַיִּים וּלְשִׂמְחָה וּלְשָׁלוֹם.

(אם דעתו לחזור מיד אומר וְתַחְזִירֵנוּ לְשָׁלוֹם)

וְתַצִּילֵנוּ מִכַּף כָּל אוֹיֵב וְאוֹרֵב וְלִסְטִים וְחַיּוֹת רָעוֹת בַּדֶּרֶךְ,

וּמִכָּל מִינֵי פֻּרְעָנֻיּוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבוֹא לָעוֹלָם,

וְתִתְּנֵנוּ לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רֹאֵינוּ,

כִּי אל שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה וְתַחֲנוּן אַתָּה.

בָּרוּךְ אַתָּה ה' שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה:

 

נדגיש את האמור במסכת ברכות, כ"ט לגבי יציאה של אדם לדרך, שם נאמר: "וכשאתה יוצא לדרך, המלך בקונך (טול רשות)  וצא", מה משמעות ההנחיה? האם אנו אכן ממלאים אותה ביציאה  לדרכים שלנו?

 

התבוננות והעמקה:

המורה תחלק לכל תלמיד כרטיסיה ועליה תפילת הדרך. לאחר שיקרא בעצמו שנית את התפילה כל תלמיד ידביק את הכרטיסייה על גבי בריסטול ויאייר/ יכתוב את התפילה האישית שלו על גבי הבריסטול סביב "תפילת הדרך".  

 

 

הצעה להפנמה:

כעת נתבונן במילים היפות של תפילת הדרך באופן מעמיק יותר. נזמין כל תלמיד להתייחס לשאלות הבאות, ולאחר מכן לשתף את בן הזוג לשולחן בתובנות שעלו לו:

·         מהו "מחוז חפצך" בשנה זו?

·         מי /מה הם "האויבים והליסטים" (מכשולים, גורמים מעכבים) שאתה עלול לפגוש בדרך?

·         אילו "פורעניות" עלולות להתרגש עלייך פתאום? 

·         בעיני מי היית רוצה למצוא חן השנה? (עצמך/ חבר/ מורה/ רבש"ע...)

·         לאיזה חסד ורחמים אתה זקוק כדי להגיע למחוז חפצך?

·         באיזו ברכה היית מברך את התלמיד שלידך לקראת צאתו למסע?

 

 

סגירה שהיא פתיחה:

פתחנו את השיעור בדיון על הכנה ראויה למסע. תפילת הדרך נאמרת בעצם בתום תהליך ההכנה, לאחר שתכננו את היעד מראש, ארזנו  ציוד מתאים ועוד. השנה הזו היא מסע לכל דבר. כל תלמיד מוזמן לחשוב בבית מה הוא "אורז" על גבו השנה. כדאי לבחור חפצים סמליים ולא ציוד בית ספרי שגרתי. למחרת נזמין תלמידים המעוניינים בכך לשתף אותנו בחפצים שהביא מהבית.

 

הרחבות למורה:

 

 

 

    מקורות להעמקה:

 

ברכות כט:

א.      "אמר ליה אליהו לרב יהודה אחוה דרב סלא חסידא: כשאתה יוצא לדרך - הִמלך בקונך (טול רשות) וצא. מאי המלך בקונך וצא? אמר רבי יעקב אמר רב חסדא: זו תפלת הדרך. ואמר רבי יעקב אמר רב חסדא: כל היוצא לדרך צריך להתפלל תפלת הדרך. מאי תפלת הדרך? יהי רצון מלפניך ה' אלהי שתוליכני לשלום ותצעידני לשלום ותסמכני לשלום... ברוך אתה ה' שומע תפלה. אמר אביי: לעולם לישתף אינש נפשיה בהדי צבורא (ישתף עצמו עם הציבור ויתפלל בלשון רבים). היכי נימא? - יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתוליכנו לשלום וכו'. אימת מצלי? - אמר רבי יעקב אמר רב חסדא: משעה שמהלך בדרך. עד כמה? - אמר רבי יעקב אמר רב חסדא: עד פרסה".

 

ב.      "כל הרצונות של כל הברואים, וביחוד של האדם,

ובטפוסו היסודי של ישראל, הם גרעינים שיש בהם כח הצמיחה,

וכשמעלים אותם על ידי תפלה, זורעים אותם ממש

בשדה אשר ברכו ד', ומצמיחים על ידי זה ישועות.

וכפי טוהר התפלה, וכפי ההכשר של כל העניינים המתלווים לסגולותיה,

כך היא ברכתה של צמיחת חיים זאת.

ויש אשר אור צמיחתם מאיר מחיי עולם הבא,

ששם נגש חורש בקוצר, והלוך ילך ובכה נשא משך הזרע,

בא יבא ברנה נשא אלומותיו. כמו שהיה אצל איוב,

הבקר היו חרשות, והאתנות רועות על ידיהם. עוד הם מדברים

ואני אשמע.

( הראי"ה קוק, אורות הקודש/ חלק ג'/ נ')


תגיות: ימים נוראים