בס"ד

לב לדעת - המכללה האקדמית הרצוג

מפגשבת- נח

מירב מגני ועינת ריינוס, מינהל החמ"ד ולב לדעת, 22/6/2015

מקצוע: פרשת שבוע
כיתה: ג-ה
נושא: פרשת נח

בשיעור זה, בחרנו להתמקד בכחו וביכולתו של האדם להכריע לטוב, גם כשיש חשק גדול לבחור אחרת. נבקש להתחקות אחר הקושי לא להתפתות להרע, ולהתמקד ברצון להיטיב ככח עליון ומהותי הקיים בנו.

פתיחה

נפתח  במשחק "חם קר" פשוט. נזמין תלמיד מתנדב לצאת מהכתה, נחביא חפץ, וכשייכנס, נבקש ממנו לחפש אותו בעזרת הנחיות התלמידים (כשמתקרב לאיזור המחבוא התלמידים צועקים : חם/מתחמם/לוהט וכן הלאה, וכשמתרחק, הם מדווחים לו שהוא מתקרר, קר, קפוא וכו'. ) בעזרת הנחיות הכתה, הוא מוצא לבסוף את החפץ. ניתן לחזור על המשחק 2-3 פעמים.

נפתח דיון: במשחק, X  נעזר בכם מאד, והמילים שלו עזרו לו להחלץ מהקושי, ולמצוא את החפץ בקלות. הקבוצה השתמשה בכח שלה להיטיב (כדאי כמובן לחזק ולשבח אותם על כך).

 

נזמין את התלמידים לקרוא יחד את הסיפור.

בתום הסיפור נשאל:

 

נחלק לתלמידים דף ועליו "מחסן רגשות". נבקש מהם: נסו לדמיין את עצמכם עומדים שם ומנסים להכריע בין הצעתו של יצחק לדבריו של צדוק. כעת סמנו על הדף (או הוסיפו משל עצמכם) את הרגש הכי חזק שעולה בכם נוכח הדילמה הזאת. (ניתן לסמן כמה רגשות אם חשים ערבוב חזק ביניהם).

נשמע את התלמידים המעוניינים לשתף את הכתה ברגשות שסמנו ונסכם, כי זה באמת לא פשוט להתגבר על שלל הרגשות שאוחזים בנו ברגעים כאלה. שכשאנחנו כנים עם עצמנו, יש לא מעט דילמות ביומיום שלנו שמחייבות אותנו להכריע בין טוב ורע, ולמרות שאנחנו טובים, ומבקשים להיטיב, לא תמיד התשובה כל כך ברורה לנו, ותערובת של רגשות מציפה אותנו ברגע האמת. נשאל: 

 

סיכום

נסכם את תשובות התלמידים, ונקרא את הדברים הבאים על הפרשה כסיכום למהלך כולו:

צַדִּיק תָּמִיד

"נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו" (בְּרֵאשִׁית ו', ט')

בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ אָנוּ פּוֹגְשִׁים בִּדְמוּתוֹ הַמְּיֻחֶדֶת שֶׁל נֹחַ: "נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו". שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנִים חַי נֹחַ בְּמָקוֹם שֶׁבּוֹ כָּל הָאֲנָשִׁים שֶׁגָּרוּ סְבִיבוֹ הִתְנַהֲגוּ בְּצוּרָה נוֹרָאִית; הֵם פָּגְעוּ זֶה בָּזֶה, גָּנְבוּ, הִשְׁפִּילוּ וְגָרְמוּ לְחַבְרֵיהֶם סֵבֶל וּכְאֵב. אֵיךְ הִצְלִיחַ נֹחַ לְהִשָּׁאֵר בִּסְבִיבָה מְקֻלְקֶלֶת כָּל כָּךְ וּבְכָל זֹאת לְהִשָּׁאֵר צַדִּיק תָּמִים?

הַתְּשׁוּבָה לַשְּׁאֵלָה הַזֹּאת נִמְצֵאת בְּהֶמְשֵׁךְ הַפָּסוּק: "נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ" (בְּרֵאשִׁית ט, ו). נֹחַ הַצַּדִּיק הָלַךְ כָּל הַזְּמַן לִפְנֵי ה'. כְּלוֹמַר, הוּא זָכַר כָּל הַזְּמַן שֶׁה' נִמְצָא אִתּוֹ וְקָרוֹב אֵלָיו, כָּךְ הוּא גַּם לֹא שָׁכַח כֵּיצַד הוּא צָרִיךְ לְהִתְנַהֵג. נֹחַ הִרְגִּישׁ שֶׁה' הוּא מֶלֶךְ הָעוֹלָם, וְהוּא מַשְׁגִּיחַ עָלָיו, צוֹפֶה עַל כָּל מַעֲשָׂיו, אוֹהֵב אוֹתוֹ וְשָׂמֵחַ בְּמַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים. הַקֶּשֶׁר הַזֶּה לְה' סִיֵּעַ לוֹ לְהַמְשִׁיךְ בְּהִתְנַהֲגוּתוֹ הַטּוֹבָה גַּם כְּשֶׁהַסְּבִיבָה שֶׁלּוֹ הִתְנַהֲגָה בְּצוּרָה לֹא טוֹבָה.

כָּךְ גַּם אֲנַחְנוּ, נִזְכֹּר תָּמִיד שֶׁה' נִמְצָא אִתָּנוּ, קָרוֹב אֵלֵינוּ, צוֹפֶה בָּנוּ וְשָׂמֵחַ כְּשֶׁאֲנַחְנוּ עוֹשִׂים אֶת רְצוֹנוֹ. גַּם אִם לִפְעָמִים נִרְאֶה לָנוּ שֶׁאֲנַחְנוּ לְבַד וְלֹא קַל לָנוּ לַעֲשׂוֹת הָפוּךְ מִכָּל הַחֲבֵרִים, נְנַסֶּה לְהִזָּכֵר בְּנֹחַ הַצַּדִּיק, שֶׁנִּשְׁאַר צַדִּיק גַּם בִּסְבִיבָה שֶׁל אֲנָשִׁים רְשָׁעִים.


תגיות: עין טובה