בס"ד

לב לדעת - המכללה האקדמית הרצוג

תחילתו של הלל

צוות לב לדעת, 11/5/2015

כיתה: ו
נושא: דבקות בתורה

דרך מדרש העוסק בתחילתו של הלל הזקן נלמד גם על עצמינו. נראה כי בחיים שלנו יש לא פעם קושי או חסרון במציאות שגורמים לנו להמנע מלממש את הרצון שלנו. מסיפור המשך חייו של הלל ומהאופן בו התחיל מסלול דבקותו בתורה – נלמד להתבונן על הרצונות שלנו ולפעול למימושם.

פתיחה והזמנה ללימוד

נפתח במשחק:

תלמיד מתנדב יוצא החוצה. הכיתה תעמוד במעגל בידיים מחובקות כך שאי אפשר יהיה להכנס אל מרכז המעגל בקלות.  

בתוך המעגל נשים משהו מפתה מאוד (חבילת שוקולד, סוכריה ענקית על מקל וכו'). אפשר גם לתת לתלמידים לבחור באיזה אופן ימנעו את הצ'ופר מחברם. המתנדב  ייכנס לכיתה ויצטרך לנסות להכנס אל המעגל בכל דרך שיבחר.

אחרי המשחק ננתח יחד את מהלכו.

 

מפגש ראשוני עם המקור

נשאר במעגל ונקרא את המדרש. (רוב הילדים יכירו אותו אבל נעמיק בו ונחדש). 

שאלה מכוונת קריאה:

" תנו רבנן: עני ועשיר רשע באין לדין, לעני אומרים לו: מפני מה לא עסקת בתורה? אם אומר עני הייתי וטרוד במזונותי אומרים לו: "כלום עני היית יותר מהלל?"

אמרו עליו על הלל הזקן שבכל יום ויום היה עושה ומשתכר בטרפיק, חציו היה נותן לשומר בית המדרש וחציו לפרנסתו ולפרנסת אנשי ביתו.

פעם אחת לא מצא להשתכר, ולא הניחו שומר בית המדרש להכנס. עלה ונתלה וישב על פי ארובה כדי שישמע דברי אלוהים חיים מפי שמעיה ואבטליון. אמרו, אותו היום ערב שבת היה ותקופת טבת היתה וירד עליו שלג מן השמיים .

כשעלה עמוד השחר, אמר לו שמעיה לאבטליון. "אבטליון אחי, בכל יום הבית מאיר והיום אפל, שמא יום מעונן הוא? "

הציצו עיניהם וראו דמות אדם בארובה. עלו ומצאו עליו רום שלוש אמות שלג. פרקוהו והרחיצוהו וסיכוהו והושיבוהו כנגד המדורה. אמרו: "ראוי זה לחלל עליו את השבת". (מסכת יומא, דף ל"ה, ע"ב).           

נדון:

 

התבוננות 

כעת נתחלק לקבוצות של חמישה תלמידים. כל חבורה תקבל את המדרש מחולק לשלושה חלקים. לכל חלק נתאים שאלות ומשימות.

בקבוצות מתקדמות אפשר לתת לתלמידים לחלק את המדרש כפי שנראה בעיניהם ואז להוסיף להם את השאלות מרוכזות בדף נפרד.

  1. חלק א': תנו רבנן- פרנסת אנשי ביתו.
  2. חלק ב': פעם אחת- מן השמיים.
  3. חלק ג': כשעלה עמוד- את השבת.

 

הפנמה

כל קבוצה תבחר לכתוב מכתב לאחת הדמויות בסיפור (הלל, השומר, שמעיה ואבטליון). במכתב יש להביע את תחושות התלמידים כלפי פועלה של הדמות במדרש. הסגנון יכול להיות של הערכה, תוכחה, תהייה וכו' המכתב צריך להיות ארוך מספיק ולכלול את המחשבות, דעות ותחושות של כל חברי הקבוצה.

 

סגירה שהיא פתיחה

נחזור למעגל. נציג מכל קבוצה יקרא בפנינו את המכתב . נתייחס לדברים ששמענו.

נספר על הלל בזקנותו: הלל הפך להיות נשיא הסנהדרין האחרון בתק' הזוגות. תיקן תקנות חשובות מאוד בעם, תלמידו כונו: "בית הלל".

נסכם את השיעור ונבין כי לעיתים קרובות יש קושי שאינו תלוי בנו ולכאורה היה צריך לגרום לנו לוותר על הרצון שלנו. אבל כשיש תשוקה גדולה לדבר מסויים, במיוחד ללימוד תורה, המאמץ וההשתדלות משתלמים. בסוף מגיעים מקור עז לחום של מדורה – חום של תורה.

נבקש מכל תלמיד לכתוב בבית על דף:

מי ומה לדעתו יסייע לו להתגבר עליהן. בשיעור הבא יוכלו תלמידים שירצו בכך לשתף אותנו במה הגיעו אליו

 

הרחבות למורה- לתשומת לב המורה:

  1. הסיפור מופיע בגמרא (יומא, ל"ה, ע"ב) במסגרת  שלושה סיפורים שמהווים "אב טיפוס"  לדבקים בתורה. כל דמות (הלל, ר' אלעזר בן חרסום ויוסף הצדיק )מהווה מראה הפוכה לדמויות המתחמקות מעול תורה ולימודה : עני, עשיר ורשע בהתאמה. המסר המרכזי הוא: "בלי תרוצים", בכל מצב שנראה לנו כי יש סיבה להמנע מלימוד נזכר בדמות שהתמודדה עם אותו קושי ואף יותר ויכלה לו.
  2. מאמר המרחיב על תולדות הלל הזקן. ועוד על הלל הזקן ו"בית הלל" בכרך "חכמים א'" מאת הרב בנימין לאו.
  3. העבודה בקב' מאפשרת שיח ותחושת שייכות ושיתוף. היא מאתגרת מאוד אך כולם "בבית המדרש" ויש להנחות את התלמידים לתת לכל משתתף את המקום הראוי לו -  ממש כמו שקורה בסוף האגדתא שקראנו.
  4. ניתן, אם הזמן מאפשר להוסיף התבוננות  בתמונות הבאות ושכל קבוצה תדון בהם : הביטו בציורים הבאים. במה שונים הציורים? איזה מהם מצא חן בעיניך יותר? מי מתאים יותר לסיפור  "תחילתו של הלל" מדוע? ציור 1  ציור 2  ציור 3

אפשר גם להראות לתלמידים את הסרט המצויר על הלל הזקן: