בס"ד

לב לדעת - המכללה האקדמית הרצוג

השפעת אירועים בחיים על עיצוב האישיות

אתי שילה בן ישר, 31/5/2012

מקצוע: מחשבת ישראל
נושא: אני עצמי

מטרות היחידה:

1. הבנת השפעתם של אירועים בחיי האדם על עיצוב דמותו

2. הברת המושגים: דילמה, אחריות אישית ואחריות לאומית

 

מהלך היחידה: (בסוגריים-תשובות התלמידים)

 

חלק א:

הבנת השפעתם של אירועים בחיי האדם על עיצוב דמותו מתוך עיון בקורות חייו של ריש לקיש.

 

ריש לקיש

לפנייך שלושה מקורות המתארים שלושה אירועים על פי סדר התרחשותם בחייו של ריש לקיש.

 

גיטין מז עמוד א

 

מקור

תרגום

"ריש לקיש זבין נפשיה ללודאי. שקל בהדיה חייתא וגלגלתא, אמר: גמירי, דיומא בתרא כל דבעי מינייהו עבדי ליה, כי היכי דליחול אדמיה. יומא בתרא אמרו ליה: מאי ניחא לך? אמר להו: בעינא אקמטינכו ואותבינכו, וכל חד מינייכו אמחייה חייתא ופלגא. קמטינהו ואותבינהו כל חד מינייהו, כד מחייה חד חייתא נפק נשמתיה חרקיניה לשיניה, אמר ליה: אחוכי קא מחייכת בי? אכתי פש לך גבי פלגא דחייתא! קטלינהו כולהו, נפק ואתא."

ריש לקיש מכר עצמו ללודיים אוכלי אדם. לקח אתו שק ועיגול מתכת בתוכו, אמר: ידוע שביום האחרון, כשהורגים אותו, כל מה שמבקש מהן עושים לו, כדי שימחל על דמו. ביום האחרון אמרו לו: מה בקשתך? אמר להם: אני רוצה לקשור אתכם ולהושיב אתכם, וכל אחד מכם אכה אותו מכה וחצי. קשר אותם והושיבם. כל אחד מהם, כשהיכהו מכה אחת יצאה נשמתו וחרק שיניו, ונראה כמחייך ולכן לא הבחינו חבריו שהוא מת, אמר לו: אתה צוחק עלי? עדיין נשארה לך אצלי חצי מכה! הרג את כולם ויצא. הם לא הבחינו האחד במיתת חברו, כי המתכת מכוסה בשק והמכה היתה יבשה.

 

 

1. דמייני את מראהו החיצוני ואת לבושו של ריש לקיש (בעל גבות עבות, שיער ארוך/גלוח ראש, לבוש בבגדי אציל ספרדי/גלביה/בגדים ממורטים וכו')

2. תארי את התכונה הבולטת באישיותו של ריש לקיש (הרפתקן/רשע/אכזר/ערמומי/חכם)

3. מה גורם לאדם למכור עצמו למיתה? מה יעשה בכסף? (אולי הוא עני ורוצה לעזור למשפחתו)

*כאן המקום לציין שכפי הנראה היה ריש לקיש ממשפחה מיוחסת שירדה מנכסיה.

 

תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף פד עמוד א

 

מקור

תרגום

"יומא חד הוה קא סחי רבי יוחנן בירדנא. חזייה ריש לקיש ושוור לירדנא אבתריה. אמר ליה: חילך לאורייתא! - אמר ליה: שופרך לנשי! - אמר ליה: אי הדרת בך - יהיבנא לך אחותי, דשפירא מינאי. קביל עליה. בעי למיהדר לאתויי מאניה - ולא מצי הדר. אקרייה ואתנייה, ושוייה גברא רבא."

יום אחד היה רבי יוחנן שוחה בירדן. ראה אותו ריש לקיש (שודד מפורסם ואימתני באותם ימים, ומנהיג כנופיית שודדים) וקפץ לירדן אחריו (קפיצה מסוכנת ומרשימה ביותר, וזאת, משום שראה את רבי יוחנן מאחוריו, וחשב שהוא בחורה יפה). אמר לו רבי יוחנן: חילך לאורייתא (= כוחך לתורה)! עונה לו ריש לקיש (בציניות): יופיך לנשים! אמר לו רבי יוחנן: אם תחזור בך, ותשב ללמוד תורה, אתן לך לאישה את אחותי, שהיא יפה ממני (דהיינו, אם תפנה כוחותיך העזים ללימוד תורה, תהיה חכם כל כך גדול ומצליח, שאפילו אחותי תרצה להתחתן עם אחד כמוך). קיבל עליו ריש לקיש ללמוד תורה, וכשבא לחזור להביא כליו, לא היה מסוגל לקפוץ חזרה. הקריא לו, רבי יוחנן, והשנה לו (=לימד אותו), ועשהו חכם גדול.

 

 

1.       מהי נקודת המפנה בחייו של ריש לקיש? (הקפיצה לנהר, ההחלטה לחזור בתשובה)

  2. עמדי על ההבדל בין מראהו החיצוני ולבושו של ריש לקיש לפני קפיצתו לנהר ולאחר צאתו ממנו

  (לאחר צאתו: תיאור של בחור ישיבה)

  3. תארי את התכונה הבולטת באישיותו של ריש לקיש על פי מקורות אלה. (חכם, צדיק, חריף לשון)

  *כאן המקום להדגיש שדברי רבי יוחנן: חילך לאורייתא מתבססים על רושם חיצוני ולכן תשובתו

   החריפה של ריש לקיש: יופיך לנשים תואמת.

 

 

מקור

תרגום

"הדר אקרייה ואתנייה ושוייה גברא רבא יומא חד הוו מפלגי בי מדרשא הסייף והסכין והפגיון והרומח ומגל יד ומגל קציר מאימתי מקבלין טומאה משעת גמר מלאכתן ומאימתי גמר מלאכתן רבי יוחנן אמר משיצרפם בכבשן ריש לקיש אמר משיצחצחן במים א"ל לסטאה בלסטיותיה ידע אמר ליה ומאי אהנת לי התם רבי קרו לי הכא רבי קרו לי אמר ליה אהנאי לך דאקרבינך תחת כנפי השכינה חלש דעתיה דרבי יוחנן חלש ריש לקיש."

 

למדו מקרא ומשנה ועשאו גברא רבא.

יום אחד היו חלוקים בבית המדרש.

הסייף והסכין והפגיון והרומח ומגל היד ומגל הקציר,

מאימתי מקבלים טומאה? משעת גמר מלאכתן. ומאמתי גמר מלאכתן?

רבי יוחנן אומר: "משצירפם בכבשן".

ריש לקיש אומר: "משצחצחן במים".

אמר לו: "ליסטים בליסטותו יודע".

אמר לו:  "ומה הואלת לי  ?שם קראו לי רבי , וכאן רבי קראו לי ".

אמר לו: "הועלתי לך שקירבתיך תחת  כנפי השכינה".

חלש דעתיה דרבי יוחנן.

 חלש ריש לקיש .

 

 

1. תארי את התכונה הבולטת באישיותו של ריש לקיש על פי המקור האחרון. (רגיש, פגיע)

   *כאן המקום לעמוד על הקשר שבין המקור הראשון, בו נזכר השק ובתוכו עיגול המתכת בו השתמש

   ריש לקיש כדי להרוג את הלודיים לבין "מומחיותו" בזמן גמר מלאכתם של כלי מתכת.

   2. תארי את קורות חייו של ריש לקיש על פי מקורות אלה.

 

 החיים שיש לך/יונה וולך

החיים שיש לך

הם החיים שחיית

הבט אחורה בהבנה

מצא את נקודת הבראשית

הבריאה

ברא את עצמך

זה העולם הטוב ביותר

היחיד

שתוכל לברוא

כל זה מצוי

בתוכך

גלה אותו

התחל מהתחלה

הבט על חייך

כעל שיעור רע

על מה שהיה

כעל עונש

הרחקה

עמידה בפינה

נוקאאוט בסיבוב הראשון

תקן

כאחד שהבריא

כאחד שחלה

 

מה הקשר בין השיר לבין המקורות שלמדנו היום בכיתה?

למה התכוונה המשוררת בביטוי "נקודת הבראשית"?

מה את יכולה לקחת מהשיר לחייך?

 

מקורות עזר למורה לצורך הובלת הדיון:

1. מאמרה של יהודית בר-יש"ע גרשוביץ מתוך "בראשית היה המעשה " – ספר שבכתובים

"מפגש על הירדן  - מי הוא  שיכול לחזור בו "
 

2. הערך: ריש לקיש מתוך: אינציקלופדיה יהודית דעת.  

3. מאמרו של הרב אריה שטרן: "כוחה של תשובה-תשובה פתאומית ותשובה הדרגתית",   

 

 

חלק ב:

הבנת השפעתם של אירועים בחיי האדם על עיצוב דמותו מתוך עיון בקורות חייו של אלישע בן אבויה

1. המילה "אחר" היא כינוי לאחד התנאים. מה לדעתכן מבטא כינוי זה? שמש אסוציאציות של המילה "אחר". (גר, מעורר סקרנות בקורא, שונה במחשבותיו/ בדעותיו/ בהתנהגותו/ במראהו, רשע שלא רוצים להזכיר את שמו, איש חשוב שרוצים להבדילו מתנאים אחרים)

כינוי זה הוא כינוי של אלישע בן אבויה.

אלישע בן אבויה

לפנייך שני מקורות הקשורים בדמותו המסתורית של אלישע בן אבויה. מה ניתן ללמוד על דמותו והשקפתו מהמקורות הבאים? (צדיק, כריזמטי, מכובד, חכם, תלמיד חכם)

מהן העצות שנותן אלישע בן אבויה למי שרוצה לשמור על התורה שלמד? (לעשות מעשים טובים, להתמיד בלימוד וללמוד בגיל צעיר)

*כאן המקום לשים לב לגישה הרואה בחיים הכל או לא כלום. אם נפלת-אין תקנה. הנפילה תהיה טוטאלית.
כיצד לדעתך עשוי אדם כמו אלישע בן אבויה להתפתח? (לעלות במעלות התורה, להיות מכובד יותר)

 
רות רבה פרשה ו

"אמרו עליו על אלישע בן אבויה, שלא הייתה העזרה ננעלת על איש חכם וגיבור בתורה בישראל כמותו, וכיון שהיה מדבר ודורש בלשכת הגזית או בבית המדרש של טברייא, היו כל החברים עומדים ומאזינים לדבריו, ואחר כך באים כולם ונושקין אותו על ראשו, אם בטברייא כך, קל וחומר בשאר מדינות ובשאר עיירות".

 

אבות דרבי נתן פרק כד משניות א-ו

"(א) אלישע בן אבויה אומר:

אדם שיש בו מעשים טובים ולמד תורה הרבה למה הוא דומה? לאדם שבונה אבנים מלמטה, ואחר כך לבנים. אפילו באים מים הרבה ועומדין בצידן אין מחין אותן ממקומן:
(ב) ואדם שאין בו מעשים טובים ולמד תורה למה הוא דומה? לאדם שבונה לבנים תחילה ואחר כך אבנים. אפילו באים מים קימעא, מיד הופכין אותן:
(ג) הוא היה אומר: אדם שיש בו מעשים טובים ולמד תורה הרבה למה הוא דומה? לסיד שטוח על גבי לבנים. אפילו יורדין עליו גשמים אין מזיזין אותו ממקומו.
אדם שאין בו מעשים טובים ולמד תורה הרבה, דומה לסיד שניטוח על גבי לבנים. אפילו יורדין עליו מיעוט גשמים מיד נימוק ונופל:
(ד) הוא היה אומר: אדם שיש בו מעשים טובים ולמד תורה הרבה דומה לכוס שיש לו פסיפס. שכיון שמניח אותו מידו, אף על פי שנהפך על צידו אין נשפך כל מה שיש בו.
ואדם שאין בו מעשים טובים ולמד תורה הרבה, דומה לכוס שאין לו פיספס, שכיון שהניח אותו מידו מיד נהפך על צידו ונשפך כל מה שיש בו.
הוא היה אומר: אדם שיש בו מעשים טובים ולמד תורה הרבה, דומה לסוס שיש לו כלים נאים.
ואדם שאין בו מעשים טובים ולמד תורה הרבה דומה לסוס שאין לו רסן לבלום כיון שאדם רוצה לרוכבו זורקו בבת אחת.

הוא היה אומר: הלומד תורה בילדותו דברי תורה נבלעין בדמיו ויוצאין מפיו מפורשין. והלומד תורה בזקנותו אין דברי תורה נבלעין בדמיו ואין יוצאין מפיו מפורשין.
וכן מתלא אומר: אם בנערותך לא חפצתם איך תשיגם בזקנותך:
(ה) הוא היה אומר: קשין דברי תורה לקנותם ככלי זהבים. ונוחין לאבדם ככלי זכוכית. שנאמר: (איוב כח) "לא יערכנה זהב וזכוכית". מקיש זהב לזכוכית, מה כלי זהב לאחר שנשבר יש לו תקנה.
"ותמורתה כלי פז", לומר לך כל העמל בהן ומקיימן פניו מצהיבות כפז. וכל העמל בהם ואין מקיימן - פניו משחירות כזכוכית:
(ו) הוא היה אומר: יכול אדם ללמוד תורה בעשרים שנה ולשכח בשתי שנים. כיצד?
ישב ששה חדשים ואין חוזר לאחריו, נמצא אומר על טמא טהור ועל טהור טמא.
שנים עשר חדשים ולא חזר לאחריו נמצא מחליף חכמים זה בזה.
י"ח חדשים ולא חזר לאחריו נמצא משכח ראשי מסכתותיו.
כ"ד חדשים ואין חוזר לאחריו נמצא משכח ראשי פרקים, ומתוך שאמר על טמא טהור ועל טהור טמא ומחליף חכם בחכם ומשכח ראשי מסכתותיו וראשי פרקיו סוף שיושב ודומם. ועליו אמר שלמה (משלי כד) "על שדה איש עצל עברתי ועל כרם אדם חסר לב והנה עלה כלו קמשונים כסו פניו חרולים וגדר אבניו נהרסה". וכיון שנפל כותלו של כרם, מיד חרב כל הכרם כולו:"

 

קראי את הסיפורים הבאים על אלישע בן אבויה.

איזה מאורע לדעתך יכול היה להביא לשינוי שחל בו? (דיכאון, ייאוש, בקשה מה' שלא נתמלאה, היתקלות בסבל אצל הזולת, כעס)

 

שיר השירים רבה פרשה א (וילנא)

"הביאני המלך חדריו" (שיר השירים א). תמן תנינן (שם שנינו) ארבעה נכנסו לפרדס: בן עזאי ובן זומא אלישע בן אבויה ורבי עקיבא.

בן עזאי הציץ ונפגע, ועליו נאמר (משלי כה): "דבש מצאת אכול דייך".

בן זומא הציץ ומת, ועליו נאמר: (תהלים קטז): "יקר בעיני ה' המותה לחסידיו".

אלישע בן אבויה קצץ בנטיעות, כיצד קצץ בנטיעות?

בשעה שהיה נכנס לבתי כנסיות ומדרשות ורואה תינוקות שמצליחין בתורה

היה אומר עליהון (אליהם) מליא (מילים) ומסתתמין  (ומשתתקין ללא מענה)

ועליו נאמר (קוהלת ה): "אל תתן את פיך לחטיא את בשרך".

ר' עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום."

 

ירושלמי חגיגה דף ט ע"א

"מני אחר? אלישע בן אבויה שהיה הורג רבי תורה.

אמרין כל תלמיד דהוה חמי ליה משכח באורית' הוה קטיל ליה.

ולא עוד אלא דהוה עליל לבית וועדא, והוה חמי טלייא קומי ספרא, והוה אמר, מה אילין יתבין עבדין הכא? אומנותיה דהן בנאי, אומנותיה דהן נגר, אומנותיה דהן צייד, אומנותיה דהן חייט, וכיון דהוון שמעין כן הוון שבקין ליה ואזלין.

...אוף בשעת שומדא הוון מטענין לון מטולין, והוון מתכוונין מיטעון תרי חד מטול, משם שנים שעשו מלאכה אחת, אמר אטעוננון יחידאין, אזלון ואטעונינון יחידיין. והוון מתכוונין מיפרוק בכרמלית שלא להוציא מרה"י לרשות הרבים, אמר אטעונינון צלוחיין, אזלון ואטעונינון צלוחיין."

מי הוא אחר? אלישע בן אבויה שהיה הורג רבי תורה.

אמרו כל תלמיד שהיה רואה שהוא מצוי בתורה היה הורגו.

ולא עוד אלה שהיה נכנס לבית המדרש והיה רואה נערים יושבים לפני רבם, והיה אומר, מה אלה יושבים ועושים כאן? זה אומנותו בנאי, זה אומנותו נגר, זה אומנותו צייד, וזה אומנותו חייט, וכיון ששמעו כן היו עוזבים אותו והולכים.


...אף בשעת השמד היו מטעינים להם מסעות, והיו מתכוונים להטען שניים במטען אחד, מפני שנים שעשו מלאכה אחת, אמר תטעינום יחידים. הלכו וטענום יחידים. והיו מתכוונים לפרוק בכרמלית שלא להוציא מרה"י לרה"ר, אמר תטעינום צלוחיות, הלכו והטעינום צלוחיות.

 

 

ירושלמי חגיגה דף ט, ע"ב

"א"ל (אלישע בן אבויה לרבי מאיר, תלמידו)שפעם אחת הייתי עובר לפני בית קודש הקדשים רכוב על סוסי ביה"כ שחל להיות בשבת ושמעתי בת קול יצאה מבית קודש הקדשים ואומרת שובו בנים חוץ מאלישע בן אבויה שידע כחי ומרד בי."

 

בגמרא מובאים מספר גורמים אפשריים לשינוי שחל באלישע בן אבויה. מהם?

מה המשותף לכל המעשים המתוארים כגורמים לשינוי? (המחשבה שאני לא יכול להבין להבין את התנהלות העולם, ייאוש-אין דרך חזרה)

איזו תחושה/מחשבה שעלתה באלישע בן אבויה בעקבות האירועים המתוארים, יכולה היה להביא לשינוי שחל בו?

אילו אירועים בחייך יכולים לעורר תחושה דומה?

 

חגיגה טו ע"א

מקור

תרגום

"חזא מיטטרון דאתיהבא ליה רשותא

למיתב למיכתב זכוותא דישראל,

אמר: גמירא דלמעלה לא הוי לא ישיבה ולא תחרות ולא עורף ולא עיפוי, שמא חס ושלום שתי רשויות הן.

אפקוהו למיטטרון ומחיוהו שיתין פולסי דנורא.

אמרו ליה: מאי טעמא כי חזיתיה לא קמת מקמיה?

איתיהיבא ליה רשותא למימחק זכוותא דאחר,

יצתה בת קול ואמרה "שובו בנים שובבים" - חוץ מאחר,

אמר: הואיל ואיטריד ההוא גברא מההוא עלמא ליפוק ליתהני בהאי עלמא.

נפק אחר לתרבות רעה.

נפק אשכח זונה, תבעה.

אמרה ליה: ולאו אלישע בן אבויה את?

עקר פוגלא ממישרא בשבת ויהב לה.

אמרה: אחר הוא."

ראה [אלישע] את מיטטרון שניתן לו רשות לשבת לכתוב את זכויותיהם של ישראל,

אמר: למדנו שלמעלה אין לא ישיבה ולא תחרות ולא עורף ולא עיפות, שמא חס ושלום שתי רשויות הן.

הוציאו את מיטטרון והלקוהו ששים מלקות אש.

אמרו לו: מה הטעם שכאשר ראית אותו לא קמת מפניו?

ניתנה לו רשות למחוק את זכויותיו של אחר,

יצתה בת קול ואמרה שובו בנים שובבים - חוץ מאחר,

אמר: הואיל ונטרד אותו איש מאותו עולם יצא ויהנה בזה העולם.

יצא אחר לתרבות רעה.

יצא ומצא זונה, תבעה.

אמרה לו: אתה לא אלישע בן אבויה?

עקר צנון מהערוגה בשבת והביא לה.

אמרה: אחר הוא.

 

 

ירושלמי חגיגה דף ט, ע"ב 

"אמרו פעם אחת היה יושב ושונה בבקעת גינוסר וראה אדם אחד שעלה לראש הדקל ונטל האם על הבנים וירד בשלום, במוצאי שבת ראה אדם אחר שעלה לראש הדקל ונטל הבנים ושלח את האם וירד והכישו נחש ומת, אמר: כתיב 'שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך למען ייטב לך והארכת ימים', היכן טובו של זה והיכן אריכות ימים של זה, ולא ידע שדרשה ר' עקיבא בצבורא למען ייטב לך - בעולם שכולו טוב, והארכת ימים - לעולם שכולו ארוך."

 

ירושלמי חגיגה דף ט, ע"ב 

"ויש אומר: ע"י שראה לשונו של ר' יהודה הנחתום נתון בפי הכלב שותת דם אמר זו תורה וזו שכרה זהו הלשון שהיה מוציא דברי תורה כתיקנן זה הוא הלשון שהיה יגע בתורה כל ימיו זו תורה וזו שכרה דומה שאין מתן שכר ואין תחיית המתים. "

 

מקורות עזר למורה לצורך הובלת הדיון:

1. הערך: אלישע בן אבויה מתוך: ויקפדיה

2. מאמרו של לוי וינשטיין: "אלישע בן אבויה",  באתר של מרכז ישיבות בני עקיבא 

 

 

האירועים שקרו לי בחיים

ישנה תפיסה הקובעת שהאני של האדם הוא למעשה מצבור של אוסף החוויות שהוא חווה במהלך חייו. אמירה זו הגם שאיננה מכילה את האמת כולה, נוגעת בוודאי בנקודה אמיתית והיא ההבנה שהאירועים שקורים לנו בחיינו משפיעים מאד על העולם הפנימי שלנו: משפיעים על התכונות שלנו, משפיעים על המבט שלנו על העולם, משפיעים על צורת השיח שלנו עם עצמנו ועם הזולת. 

בחלק זה אנו מזמינים אותך להעמיק בהבנה זו ולהתבונן בחייך שלך: אלו אירועים חתמו על אישיותך חותם חזק וכיצד הם ואירועים אחרים מהווים חלק בעיצוב האני שלך.

 

*הוספתי מספר שורות למקור (השורות מופיעות בקטע המקורי בספר), שלדעתי, מבהירות את סיבת פנייתו של הרב הנזיר לרב קוק.

הקדמה לאורות הקודש

בפגישתו הראשונה של הרב דוד כהן [הרב הנזיר] עם הרב קוק הוא שמע אותו, וארוע זה שינה את חייו. במבוא ל'אורות הקודש' מספר הנזיר על פגישתו הראשונה עם הרב:

"לפני כ"ז שנה (בהיותו כבן עשרים ושמונה), ואני בשווייץ בבאזל, עסוק בלימודי הדעות והפילוסופיות לתקופותיהן, מלא צימאון ושקיקה לאמת, בייחוד האמת הישראלית, הגיעה אלי השמועה מהרב, שנמצא אז בארץ זו מזרחה. פניתי במכתב, ובקבלי תשובה, החלטתי לנסוע אליו.

אחרי טבילה במימי הרהיין, מצויד ב'שערי קדושה' (ספר מוסר עפ"י הקבלה), מלא ספק וחיכיון, עשיתי את דרכי להרב. בערב ראש חודש אלול (תרע"ה) באתי אליו, מצאתיו עסוק בהלכה עם בנו. (בעקבות הגעתו) נסבה שיחה על חכמה יוונית וספרותה, שלא סיפקה עוד נפש היודעה ממקורותיה הראשונים. נשארתי ללון אצלם.

על משכבי לא שכב לבי. גורל חיי היו על כפות המאזנים. והנה בוקר השכם ואשמע קול צעדים הנה והנה, בברכות השחר, תפילת העקדה, בשיר וניגון עליון, 'משמי שמי קדם', ו'זכור לנו אהבת הקדמונים', ואקשיב, והנה נהפכתי והייתי לאיש אחר. אחרי התפילה מיהרתי לבשר במכתב, כי יותר מאשר פיללתי מצאתי - מצאתי לי רב!

 

1. מה היתה סיבת פנייתו של הרב הנזיר לרב קוק? (חיפוש אחר האמת, בעקבות לימודי הפילוסופיה)

2. למה התכוון הרב הנזיר בדבריו: "מצאתי לי רב"? (מצאתי לי מנהה)

3. מה גרם לשינוי בחייו? (התפתח בכיתה ויכוח כיצד שירת תפילת הבוקר ע"י הרב קוק יכלה להשפיע באופן כה עמוק על חיי הרב הנזיר: יש משקל למשקעים שבנפש האדם. על אנשים שונים משפיעים דברים שונים. זוהי עדות ממקור ראשון ולא ניתן לערער על תחושות האדם המעיד על עצמו, גם אם אין אנו יכולים להזדהות עימם)

4. צפייה בסרט "אורות הצפון" דיון על האירועים המשפיעים על חיי הגיבורים ועל תחומי השפעתם)

 

5. משימה לשיעורי בית:

שאלות:

ï      נסה לחשוב על אירועים ששינו את חייך, או לפחות בעת התרחשותם חשבת שישנו את חייך?

ï      איזה דמויות השפיעו על מהלך חייך? אלו תכונות באנשים האלה גרמו לך להיות מושפע מהם?

ï      שחזרי את המכתב שכתב הרב הנזיר לרב קוק.

ï      נסה לדמיין פגישה בינך לבין הרב קוק: מה היית מרגיש? מה היית שואל? מה היית מחפש למצוא?

ï      חשוב על עצמך: על מי היית שמח להשפיע? אלו תכונות קיימות בך שיכולות להיות בעלות כוח השפעה על אנשים אחרים? אלו תכונות היית שמח שיהיו בך בהקשר זה?

ï      האםלדעתכםניתן להפוך בחיים משבר לתיקון ולחיוב?

ï      אם כןכיצד עושים זאתבאילו כוחות עלינו להשתמש?

ï      להיכן נוליך את הכאב והתסכול?

 

 

 

נספח: המקורות על ריש לקיש ללא התוספות שבמערך השיעור ריש לקיש

לפנייך שלושה מקורות המתארים שלושה אירועים על פי סדר התרחשותם בחייו של ריש לקיש.

 

גיטין מז עמוד א

 

מקור

תרגום

"ריש לקיש זבין נפשיה ללודאי. שקל בהדיה חייתא וגלגלתא, אמר: גמירי, דיומא בתרא כל דבעי מינייהו עבדי ליה, כי היכי דליחול אדמיה. יומא בתרא אמרו ליה: מאי ניחא לך? אמר להו: בעינא אקמטינכו ואותבינכו, וכל חד מינייכו אמחייה חייתא ופלגא. קמטינהו ואותבינהו כל חד מינייהו, כד מחייה חד חייתא נפק נשמתיה חרקיניה לשיניה, אמר ליה: אחוכי קא מחייכת בי? אכתי פש לך גבי פלגא דחייתא! קטלינהו כולהו, נפק ואתא."

ריש לקיש מכר עצמו ללודיים אוכלי אדם. לקח אתו שק ועיגול מתכת בתוכו, אמר: ידוע שביום האחרון, כשהורגים אותו, כל מה שמבקש מהן עושים לו, כדי שימחל על דמו. ביום האחרון אמרו לו: מה בקשתך? אמר להם: אני רוצה לקשור אתכם ולהושיב אתכם, וכל אחד מכם אכה אותו מכה וחצי. קשר אותם והושיבם. כל אחד מהם, כשהיכהו מכה אחת יצאה נשמתו וחרק שיניו, ונראה כמחייך ולכן לא הבחינו חבריו שהוא מת, אמר לו: אתה צוחק עלי? עדיין נשארה לך אצלי חצי מכה! הרג את כולם ויצא. הם לא הבחינו האחד במיתת חברו, כי המתכת מכוסה בשק והמכה היתה יבשה.

 

 

תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף פד עמוד א

 

מקור

תרגום

"יומא חד הוה קא סחי רבי יוחנן בירדנא. חזייה ריש לקיש ושוור לירדנא אבתריה. אמר ליה: חילך לאורייתא! - אמר ליה: שופרך לנשי! - אמר ליה: אי הדרת בך - יהיבנא לך אחותי, דשפירא מינאי. קביל עליה. בעי למיהדר לאתויי מאניה - ולא מצי הדר. אקרייה ואתנייה, ושוייה גברא רבא."

יום אחד היה רבי יוחנן שוחה בירדן. ראה אותו ריש לקיש (שודד מפורסם ואימתני באותם ימים, ומנהיג כנופיית שודדים) וקפץ לירדן אחריו (קפיצה מסוכנת ומרשימה ביותר, וזאת, משום שראה את רבי יוחנן מאחוריו, וחשב שהוא בחורה יפה). אמר לו רבי יוחנן: חילך לאורייתא (= כוחך לתורה)! עונה לו ריש לקיש (בציניות): יופיך לנשים! (ומשום כך בלבלת אותי, וחשבתי שאתה בחורה). אמר לו רבי יוחנן: אם תחזור בך, ותשב ללמוד תורה, אתן לך לאישה את אחותי, שהיא יפה ממני (דהיינו, אם תפנה כוחותיך העזים ללימוד תורה, תהיה חכם כל כך גדול ומצליח, שאפילו אחותי תרצה להתחתן עם אחד כמוך). קיבל עליו ריש לקיש ללמוד תורה, וכשבא לחזור להביא כליו, לא היה מסוגל לקפוץ חזרה. הקריא לו, רבי יוחנן, והשנה לו (=לימד אותו), ועשהו חכם גדול.

מקור

תרגום

"הדר אקרייה ואתנייה ושוייה גברא רבא יומא חד הוו מפלגי בי מדרשא הסייף והסכין והפגיון והרומח ומגל יד ומגל קציר מאימתי מקבלין טומאה משעת גמר מלאכתן ומאימתי גמר מלאכתן רבי יוחנן אמר משיצרפם בכבשן ריש לקיש אמר משיצחצחן במים א"ל לסטאה בלסטיותיה ידע אמר ליה ומאי אהנת לי התם רבי קרו לי הכא רבי קרו לי אמר ליה אהנאי לך דאקרבינך תחת כנפי השכינה חלש דעתיה דרבי יוחנן חלש ריש לקיש."

 

למדו מקרא ומשנה ועשאו גברא רבא.

יום אחד היו חלוקים בבית המדרש.

הסייף והסכין והפגיון והרומח ומגל היד ומגל הקציר,

מאימתי מקבלים טומאה? משעת גמר מלאכתן. ומאמתי גמר מלאכתן?

רבי יוחנן אומר: "משצירפם בכבשן".

ריש לקיש אומר: "משצחצחן במים".

אמר לו: "ליסטים בליסטותו יודע".

אמר לו:  "ומה הואלת לי  ?שם קראו לי רבי , וכאן רבי קראו לי ".

אמר לו: "הועלתי לך שקירבתיך תחת  כנפי השכינה".

חלש דעתיה דרבי יוחנן.

 חלש ריש לקיש .

 

 

דמייני את מראהו החיצוני ואת לבושו של ריש לקיש בכל אחד מהמאורעות המתוארים.

תארי את התכונה הבולטת באישיותו של ריש לקיש בכל אחד מהמאורעות המתוארים.

תארי את קורות חייו של ריש לקיש על פי מקורות אלה.

 

הצעות למשימות נוספות

1. קראי שוב את המקורות שנלמדו בכיתה ונסחי המלצות לאדם הרוצה לעשות שינוי בחייו.

2.  ציור של לפני ואחרי: הבלטת השינוי באמצעות שינוי בצבע, צורה וכו'.

3. נסחי את גישתו של כל אחד מגיבורי המקורות לגבי יכולת האדם לערוך שינוי בחייו.

 

 

הצעה לקטע אנסין במבחן

 

רבי עקיבא

אבות דר' נתן פ"ו, ב

"מה היה תחילתו של רבי עקיבא. אמרו: בן ארבעים שנה היה ולא שנה כלום. פעם אחת היה עומד על פי הבאר אמר מי חקק אבן זו, אמרו לו המים שתדיר נופלים עליה בכל יום [והיה ר"ע מתמיה על זה נוסחת הגר"א] אמרו לו עקיבא אי אתה קורא אבנים שחקו מים? מיד היה רבי עקיבא דן קל וחומר בעצמו: מה רך פיסל את הקשה-דברי תורה שקשה כברזל על אחת כמה וכמה שיחקקו את לבי שהוא בשר ודם?! מיד חזר ללמוד תורה. הלך הוא ובנו וישבו אצל מלמדי תינוקות. א"ל רבי למדני תורה אחז רבי עקיבא בראש הלוח, ובנו בראש הלוח כתב לו אלף בית ולמדה. היה לומד והולך שלמד כל התורה כולה. הלך וישב לפני רבי אלעזר ולפני ר' יהושע אמר להם רבותי: פתחו לי טעם משנה כיון שאמר לו הלכה אחת הלך וישב לו בינו לבין עצמו, אמר: אלף זו למה נכתבה, בית זו למה נכתבה, דבר זה למה נאמר, חזר ושאלן והעמידן בדברים... אמר לו רבי טרפון עקיבא עליך הכתוב אומר (איוב כ"ח) מבכי נהרות חבש ותעלומה יוציא אור, דברים המוסתרים מבני אדם הוציאם רבי עקיבא לאורה".

 

1. מהו הגורם לשינוי שחל בחיי רבי עקיבא?

2. הדגישו את המילה שמבטאת את כוחם של המים?

3. שינוי שחל באדם מורכב משני שלבים: תפישתי ומעשי. מתי התרחש כל אחד משלבי השינוי בחיי רבי עקיבא?


תגיות: אדם בחברה, זהות