תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > תיכון > מחשבת ישראל > המשפחה שלי

המשפחה שלי

שרהלה מסינג
הדפסה
מקצוע: מחשבת ישראל
נושא: אני עצמי

טיבו של עולם הוא שכל אדם נולד אל תוך משפחה. במובנים הפשוטים והראשוניים עובדה זו יוצרת לכל תינוק מרחב חיים הדואג לצרכיו הפיזיים והנפשיים: אמא ואבא מאכילים את ילדם, מחליפים לו חיתול ומחבקים אותו כאשר הוא בוכה. אך נראה שמעבר למילוי הצרכים שלנו בחיים, המשפחה שלנו היא גם גורם משמעותי בעיצוב האישיות שלנו. המחקר הגנטי המתפתח כל כך בעשורים האחרונים מנסה לזהות כיצד ובמה ילד מושפע מהוריו במבנה הפיזיולוגי שלו, בחלק זה אנחנו מזמינים אותך לעשות מחקר גנטי למבנה הנפשי שלך: להבין את המשמעות והחשיבות של משפחתך בעיצוב האישיות והעולם הפנימי שלך.

 

בתחילת השיעור נראה שני קטעי סרטים – האחד של איתן ללא גבולות ונבקש בתחילתו לשים לב כמה פעמים היא אומרת את המילה "אמא."

מה שינה את חייה? בזכות מה הם נראים כמו שהם נראים?

 

לימוד הגמרא בסוכה על בילגה.

כהני המשמר מחלקים בינהם את לחם הפנים שקבלו. כשנכנסין למשמרת בצפון של העזרה במקום ששוחטים את הקודשים כדי שכולם יראו שהם נכנסים לעבודה, והכהנים של המשמר היוצא חולקים בינהם את לחם הפנים בדרום העזרה שידעו שהם סימו משמרת.

כאן היה קנס

טבעת היו 24 טבעות בעזרה לכל משמר טבעת שם היו מכניסים את צואר הבהמה המיועדת לשחיטה – של בילגה סגורה שלא יוכלו להשתמש בה והיו צריכים להשתמש בטבעת של משמר אחר.

וכן חלונות מעין לוקרים בהם היו בגדי הכהונה של המשמר.

 

גנאי.

סיפור עוד שני סיפורים שמדגישים את הנקודה מהחוברת "אל תחטאו בילד" – שמה שאומרים או משדרים בבית הוא קריטי לעיצוב אישיותו של הילד.(סרוק בתחילת השיעור)

 

מקרינים סוג שני מלך האריות הקטע על ההשתקפות במים והאמירה "אני חי בך".

 

נלמד את בחירת רבקה מדוע לשם שולח אברהם?

בראשית פרק כד

(א) וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל: (ב) וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ הַמֹּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי: (ג) וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹ: (ד) כִּי אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי לְיִצְחָק: (ה) וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָעֶבֶד אוּלַי לֹא תֹאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אַחֲרַי אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת הֶהָשֵׁב אָשִׁיב אֶת בִּנְךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָצָאתָ מִשָּׁם: (ו) וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תָּשִׁיב אֶת בְּנִי שָׁמָּה: (ז) ה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לְקָחַנִי מִבֵּית אָבִי וּמֵאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי וַאֲשֶׁר דִּבֶּר לִי וַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לִי לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת הוּא יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ לְפָנֶיךָ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי מִשָּׁם: (ח) וְאִם לֹא תֹאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אַחֲרֶיךָ וְנִקִּיתָ מִשְּׁבֻעָתִי זֹאת רַק אֶת בְּנִי לֹא תָשֵׁב שָׁמָּה: (ט) וַיָּשֶׂם הָעֶבֶד אֶת יָדוֹ תַּחַת יֶרֶךְ אַבְרָהָם אֲדֹנָיו וַיִּשָּׁבַע לוֹ עַל הַדָּבָר הַזֶּה: (י) וַיִּקַּח הָעֶבֶד עֲשָׂרָה גְמַלִּים מִגְּמַלֵּי אֲדֹנָיו וַיֵּלֶךְ וְכָל טוּב אֲדֹנָיו בְּיָדוֹ וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל אֲרַם נַהֲרַיִם אֶל עִיר נָחוֹר: (יא) וַיַּבְרֵךְ הַגְּמַלִּים מִחוּץ לָעִיר אֶל בְּאֵר הַמָּיִם לְעֵת עֶרֶב לְעֵת צֵאת הַשֹּׁאֲבֹת: (יב) וַיֹּאמַר ה' אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם הַקְרֵה נָא לְפָנַי הַיּוֹם וַעֲשֵׂה חֶסֶד עִם אֲדֹנִי אַבְרָהָם: (יג) הִנֵּה אָנֹכִי נִצָּב עַל עֵין הַמָּיִם וּבְנוֹת אַנְשֵׁי הָעִיר יֹצְאֹת לִשְׁאֹב מָיִם: (יד) וְהָיָה הַנַּעֲרָ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה וְאָמְרָה שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה אֹתָהּ הֹכַחְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק וּבָהּ אֵדַע כִּי עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם אֲדֹנִי: (טו) וַיְהִי הוּא טֶרֶם כִּלָּה לְדַבֵּר וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת אֲשֶׁר יֻלְּדָה לִבְתוּאֵל בֶּן מִלְכָּה אֵשֶׁת נָחוֹר אֲחִי אַבְרָהָם וְכַדָּהּ עַל שִׁכְמָהּ:  (טז) וְהַנַּעֲרָ טֹבַת מַרְאֶה מְאֹד בְּתוּלָה וְאִישׁ לֹא יְדָעָהּ וַתֵּרֶד הָעַיְנָה וַתְּמַלֵּא כַדָּהּ וַתָּעַל: (יז) וַיָּרָץ הָעֶבֶד לִקְרָאתָהּ וַיֹּאמֶר הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ: (יח) וַתֹּאמֶר שְׁתֵה אֲדֹנִי וַתְּמַהֵר וַתֹּרֶד כַּדָּהּ עַל יָדָהּ וַתַּשְׁקֵהוּ: (יט) וַתְּכַל לְהַשְׁקֹתוֹ וַתֹּאמֶר גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב עַד אִם כִּלּוּ לִשְׁתֹּת: (כ) וַתְּמַהֵר וַתְּעַר כַּדָּהּ אֶל הַשֹּׁקֶת וַתָּרָץ עוֹד אֶל הַבְּאֵר לִשְׁאֹב וַתִּשְׁאַב לְכָל גְּמַלָּיו: (כא) וְהָאִישׁ מִשְׁתָּאֵה לָהּ מַחֲרִישׁ לָדַעַת הַהִצְלִיחַ ה' דַּרְכּוֹ אִם לֹא: (כב) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ הַגְּמַלִּים לִשְׁתּוֹת וַיִּקַּח הָאִישׁ נֶזֶם זָהָב בֶּקַע מִשְׁקָלוֹ וּשְׁנֵי צְמִידִים עַל יָדֶיהָ עֲשָׂרָה זָהָב מִשְׁקָלָם: (כג) וַיֹּאמֶר בַּת מִי אַתְּ הַגִּידִי נָא לִי הֲיֵשׁ בֵּית אָבִיךְ מָקוֹם לָנוּ לָלִין: (כד) וַתֹּאמֶר אֵלָיו בַּת בְּתוּאֵל אָנֹכִי בֶּן מִלְכָּה אֲשֶׁר יָלְדָה לְנָחוֹר: (כה) וַתֹּאמֶר אֵלָיו גַּם תֶּבֶן גַּם מִסְפּוֹא רַב עִמָּנוּ גַּם מָקוֹם לָלוּן: (כו) וַיִּקֹּד הָאִישׁ וַיִּשְׁתַּחוּ לַה': (כז) וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם אֲשֶׁר לֹא עָזַב חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ מֵעִם אֲדֹנִי אָנֹכִי בַּדֶּרֶךְ נָחַנִי ה' בֵּית אֲחֵי אֲדֹנִי:

יש מעבר לאמירות ולהתנהגויות בבית, יש משהו בגנום המשפחתי בתכונות האופי והנטיות אני בך , וזה לא רק הגנום של אמא שלי זה הולך הרבה יותר רחוק בהסטוריה

 

נחמה ליבוביץ ראתה בזה תמרור בלימוד תנך:

 " ספק גדול אם בכלל יכול יחיד לקבוע לרבים דרך לקריאת ספר, ואם אין כל אחד צריך לחתור לקראת קריאתו שלו, לקריאה המתאימה לרוחו ולנפשו שהיא חד פעמית בזה העולם, לא היתה ולא תהיה שוב, שמשום כך גם קריאתו את התנ"ך צריכה להיות חד פעמית כולה שלו לא מחקה את מה שהיה.

ובקשר ללימוד דמויות... את אברהם שבו את יצחק שבו הוא צריך לפגוש."

 

 

לסיום דמיון מודרך – המסע אל אמא.

כרגיל הרפיה הקדמה ....

 

עכשיו שאת כל כך קלה וכל הדאגות עפו מהראש

תתחילי לצאת מהעיר

אל המקום שאת הכי אוהבת להיות בו

שהכי טוב לך בו.

תנשמי את האויר

תסתכלי מסביב – מה את רואה?

הקשיבי לקולות.

מרחוק מתקרבת אלייך דמות אישה –

היא מתקרבת עוד ואת מזהה – זו אמא שלך.

תני יד לאמא – וביחד יד ביד אתן מתחילות לעוף.

 

 

תסתכלי על הנוף שעובר מתחתייך

אתן עפות לעבר הבית של אמא של אמא – מכירה את הדרך?

 

תסתכלי – מזכיר לך זכרונות ילדות?

והנה אתן כבר ברחוב, בכניסה לבית נכנסות ומתיישבות אצל סבתא במטבח,

 

שם אמא של אמא יושבת.

אתן מתישבות איתה – מסתכלות סביב.

מה את רואה?

מריחות את ריח התבשילים

שומעות מסבתא סיפורים על אמא שהייתה קטנה.

שומעות על מנהגים ומסורות שעוברות מאמא לבת במשפחה.

מתי עורכים שולחן לשבת

איך מנקים לפסח... ועוד ועוד.

 

בסוף הביקור, גשי לסבתא נשקי אותה

והכי חשוב אל תשכחי לקבל ממנה ברכה.

 

אמא ואת יוצאות מן הבית וממשיכות לעוף אל הבית של אמא של אמא של אמא.

את זוכרת אותה?

היית פעם במטבח שלה?

אם לא ציירי לפנייך את דמותה – אותה את מכירה ודאי מן התמונות.

שבנה במטבח שלה ושוב...

תספגו את האוירה...

איזה דברים מוכרים לך בבית שלה, באישיות שלה ונמצאים גם אצלך?

שאלי אותה כל מה שרצית לדעת על

ההסטוריה המשפחתית.

מה קיבלת ממנה? במה את דומה לה?

ובסוף בסוף אל תשכחי לקבל ברכה.

 

אתן יוצאות – תמשיכי במסע עם אמא – אחורה לאורך הדורות

עד להיכן שאת מכירה, עד להיכן ששמעת על שמות, פרצופים.

 

וכשאת כבר לא מכירה ולא יודעת – בואי נעוף אחורה – הרבה אחורה בזמן.

 

מרחוק אתן רואות אותו – הענן על האוהל

אני מזמינה אתכן להיכנס לאוהלה של שרה אימנו.

 

לראות את הנר להרגיש את הקדושה, את הברכה בעיסה.

ראי מאיפה הכל התחיל.

 

ובסוף לפני שאת יוצאת אל תשכחי – הנמיכי את ראשך

ותני לשרה אימנו לברך אותך

את משפחתך,

את ילדייך לכל אורך הדורות.

צאי מהאוהל

ועכשיו אתן עפות קדימה בזמן

וכל אחת בזמנה החופשי נוחתת כאן בכיתה

ופותחת את העיניים.

 

 

אחרי זה חולקים חוויות, שואלים מה קיבלתן איך היה, בנות יוצאות עם דמעות , כיף להן לפגוש את סבתא . וזה באמת מפגיש אותן עם המשפחה שבהן (גם במימד הלאומי)

וזו הכנה נהדרת למשימה שלמטה.

ואחריו לקחת את מה שכתבנו בשיעור השני ( מי שלא עשה אפשר עכשיו לעשות מיפוי רק של מה בי בא מהמשפחה המורחבת., וכתבי מה מהתכונות שלך דומה למשפחתך למי?מה לא?

מה נק'/ החיכוך שלך עם משפחתך? הן קשורות לדמיון או לשוני בינכם?

 

חדש באתר

השתלמויות - כנס פנים אל פנים
חדש! כנס פנים אל פנים המיועד למשתתפי השתלמויות הקיץ ולבוגרי ההשתלמויות המקוונות. לפרטים נוספים לחצו כאן.

מהבלוג שלנו

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים