תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > תיכון > מעגל השנה > אבא חלקיה ואשתו - מערך שיעורים חלק ב

אבא חלקיה ואשתו - מערך שיעורים חלק ב

תמר מאיר
הדפסה
מקצוע: מעגל השנה
נושא: אבא חלקיה ואשתו - מערך שיעורים חלק ב

שיעור 3: איש אישה ולחם

הערה: מידת ההרחבה בכל אחת מן הפעילויות ובטקסטים הנוספים תלויה במורה. ניתן להרחיב שיעור זה לשיעור כפול, וללמד יותר לעומק את סיפור מר עוקבא ואשתו.[1]

מושגים להפנמה:

זוגיות הדדית, נתינה, גבר-אישה

רציונל:

המיקוד של הדיבור בטקסט דרך מרכיב אחד סמלי וקונקרטי, מחברת על מכלול העולם החושי, על צבעיו ותחושותיו, ומסייעת בתהליך ההפנמה. גם מנקודת המבט של הוראת ספרות, יש תפקיד חשוב לתשומת הלב לסמל או מוטיב.

 

שלב ראשון:

פתיחה: אסוציאציות על לחם. מהו לחם בשבילך? מהו מזכיר לך? מהו לחם שנאפה בבית? (ניתן להביא לכיתה לחם / חלה / מאפה ביתי)

כיוונים: בית, נתינה, חום, משפחתיות.

 

שלב שני:

חזרה אל הסיפור: שימי לב לביטויים של אוכל ולחם בטקסט. האם תשומת הלב הזו חידשה לך משהו? באילו הקשרים הוא מופיע? למה מתחבר לך?

 

שלב שלישי:

חלוקת סיפור נוסף: מר עוקבא ואשתו (בנספח).

נסי לספר את הסיפור מנקודת המבט של האישה (אפשרות: בכתיבה, בזוג, בשיקוף ומשוב)

צייני הבדלים ששמת לב אליהם בין הסיפורים.

מה אתן יכול לומר על ההבדל בין האיש לאישה בסיפורים?

מה אתן יכולות לומר על הזוגיות של מר עוקבא ואשתו? ומה על הזוגיות של אבא חלקיה ואשתו?

האם לדעתך יש לכך קשר להורדת גשמים?

 

שלב רביעי:

החכמים שואלים שאלות את אבא חלקיה. לו הייתה לך הזדמנות, מה היית שואלת את האישה?

 

הילוך:

האם הכנת פעם במו ידייך משהו למישהו אהוב? (זה יכול להיות בישול, אפיה ציור או שיר). מה הרגשת אז?

 

סיכום שיעור:

תחינת פרל. חלוקת הטקסט תוך האזנה למוזיקה:

תחינת פרל אשת ר' לוי יצחק מברדיטשוב

" ריבונו של עולם, מבקשת אני מלפניך,

אנא עזור לי, שכשיהא לוי יצחק שלי

מברך בשבת על החלות האלה,

יכוון בליבו אותן הכוונות שאני מכוונת

בשעה זו שאני לשה ואופה"

 

לחן:

 

לאילו מן הסיפורים היא מתאימה? מדוע? מה היא מבטאת?

 

שיעור 4: התפילה לגשם:

 

מושגים להפנמה:

תפילה, צמא, גשם, תפילה לגשם

 

שלב ראשון, פתיחה:

עצמי עיניים וחשבי על צמא, יובש, בצורת. ציירי, או כתבי בעקבות תחושותייך.

 

שלב שני:

נסי לחשוב על סיפורים, שירים וטקסטים שאת מכירה המבטאים כמיהה / תפילה לגשם.

(ניתן להיעזר בדף המצורף, מבית 'מדרשת')

במה היא שונה מתפילות אחרות?

 

שלב שלישי:

מדוע מוזכרים אנשים מיוחדים כמי שיכולים להתפלל דווקא על גשם?

מי לדעתך זכאי להיות מוריד גשמים?

 

שלב רביעי:

חפשי בסיפור: מה הופך את אבא חלקיה ואשתו למי שראויים להתפלל על גשם?[2]

 

הילוך:

נסי לכתוב תפילה משלך לגשם.

 

רעיון למטלת סיכום לרצף השיעורים (מתאימה באופן כללי להוראת אגדה):

כתבי עיבוד לילדים לסיפור זה. (ניתן להשוות לעיבוד של אורי אורבך ולעיבוד ב'כה עשו חכמינו').

אני סבורה שמטלה מעין זו עשויה להיות מעניינת ומשמעותית, במיוחד כאשר ניתן להשוות לעיבודים קיימים לאגדות ילדים, ואז לכתוב משוב רפלקטיבי על הדגשים שיש בעיבוד שלך, לעומת הדגשים בעיבודים אחרים.

 

 

ביבליוגרפיה:

אדלר, הרב שמעון

 חוזר מנהל החינוך הדתי 3, תשס"ו.

אלון ארי,

ארי אלון, הסימבוליזציה של מרכיבי העלילה בסיפור התלמודי (עבודת גמר), עמ' 67­-81.

ביאליק, חיים נחמן,

"הלכה ואגדה", 1917, בתוך פרוייקט בן יהודה

הירשמן מנחם,

"מוקדי קדושה משתנים: חוני ונכדיו", טורא 1, (תשמ"ט), עמ' 109-118.

ורדי, הרב מרדכי

גשם כמשל 

מאיר תמר,

 

מאיר תמר

"'היחידים מתענים' עיון במחזור הסיפורים בירושלמי (תענית א,ד; סד ע"ב), בתוך: אבידב ליפסקר, רלה קושלבסקי (עורכים), מעשה סיפור, ב, עמ'  117­-138.

"חסידות ונשות מעשה", אורשת ב (תשע"א), עמ' 85 - 110.

 

 

פרנקל יונה,

סיפור האגדה אחדות של תוכן וצורה, תל-אביב תשס"א, עמ' 132 – 138.

 

קלכהיים, הרב עוזי,

מבקשי הגשמים

 

שהם עמיחי,

אנשי מופת המה

תכנית הלימודים בספרות (דתי)

מהדורה מתוקנת ומעודכנת ירושלים תשס"א

דו"ח ועדת שנהר

תשנ"ד

 

 

נספחים:

1.      סיפור מר עוקבא, טקסט ותרגום

2.      הפניות לניתוח על סיפור מר עוקבא

 

1.     מר עוקבא. כתובות סז ע"ב.

מר עוקבא הוה עניא בשיבבותיה, דהוה רגיל כל יומא דשדי ליה ארבעה זוזי בצינורא דדשא.

יום אחד אמר: איזיל איחזי מאן קעביד בי ההוא טיבותא. ההוא יומא נגהא ליה למר עוקבא לבי מדרשא, אתיא דביתהו בהדיה, כיון דחזיוה דקא מצלי ליה לדשא נפק בתרייהו, רהוט מקמיה עיילי לההוא אתונא דהוה גרופה נורא, הוה קא מיקליין כרעיה דמר עוקבא, אמרה ליה דביתהו: שקול כרעיך אותיב אכרעאי. חלש דעתיה,

אמרה ליה: אנא שכיחנא בגויה דביתא ומקרבא אהנייתי.

 

תרגום:

  1. מר עוקבא היה עני בשכונתו,
  2. והיה רגיל בכל-יום לזרוק לו ארבעה זוזים בצינור הדלת.
  3. פעם אחת אמר: אלך ואראה מי עושה עמי טובה זו.
  4. אותו היום שהה מר עוקבא בבית המדרש הרבה והלכה אשתו עמו.
  5. כיוון שראה אותם העני שהיטו עצמם לדלת יצא אחריהם.
  6. ברחו ונכנסו שניהם לתנור גרוף.
  7. נכוו רגליו של מר עוקבא.
  8. אמרה לו אשתו: תן רגליך על רגלי.
  9. חלשה דעתו.
  10. אמרה לו: אני מצויה בתוך הבית והנאתי קרובה 

 

2.     מר עוקבא: הפניות וקישורים לניתוח הסיפור

הרב ליאור אנגלמן - על הרגלים וחסדים

יאיר ברקאי, הסיפור המיניאטורי.

ארי אלון, ראו רשימה ביבליוגרפית.

 

 

 

[1] ביבליוגרפיה לסיפור

[2] להרחבה על השאלה מי ראוי להתפלל על הגשם, ראו: תמר מאיר, "'היחידים מתענים' עיון במחזור הסיפורים בירושלמי (תענית א,ד; סד ע"ב), בתוך: אבידב ליפסקר, רלה קושלבסקי (עורכים), מעשה סיפור, ב, עמ'  117­-138.

 

חדש באתר

השתלמויות - כנס פנים אל פנים
חדש! כנס פנים אל פנים המיועד למשתתפי השתלמויות הקיץ ולבוגרי ההשתלמויות המקוונות. לפרטים נוספים לחצו כאן.

מהבלוג שלנו

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים