תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > תיכון > תושב"ע > התמודדות עם יאוש ונפילות- פרק ב'

התמודדות עם יאוש ונפילות- פרק ב'

צוות לב לדעת
הדפסה
מקצוע: תושב"ע
נושא: התמודדות עם יאוש ונפילות- פרק ב'

שיעור זה הינו שיעור סיכום לפרק "יצר ויצירה". בשיעור זה נעסוק גם ב'נפילות' ודרך להתמודד איתם.

רקע

במהלך הפרק עסקנו בכוחו ומשמעותו של היצר וביררנו את הצורך לשמור ולייחד יצר חזק ויקר זה. למדנו את האיסורים ההלכתיים הנוגעים לשמירה על יצר זה ופגשנו גם בקושי לעמוד באתגר חשוב אך לא פשוט זה. בשיעור הסוגר של הפרק, נבקש להכיר בקיומן של נפילות בחיים ולחפש מענה נפשי ורוחני אליהן. 

 

הצעה למהלך השיעור

 

א. סבב: במרכז החדר יהיה מונח שלט ועליו דבריו של רבי נחמן מברסלב: "אין שום יאוש בעולם כלל". כל אחת מהבנות צריכה בתורה להתייחס למשפט זה ולנסות לומר מה הוא מעורר בה: האם לדעתה דווקא יש ייאוש בעולם? מה הכוונה שאין ייאוש? וכו'. מטרתו של סבב זה הינה להתחיל ולתת למילה "ייאוש" להסתובב בחדר ולהציף מתוך הבנות היכן היא פוגשת אותן.

ב. תרגיל כתיבה: קריאת המכתב המצורף המתאר את המצוקה של בת גילן של התלמידות שמתמודדת חזור ושנה עם האיסורים ההלכתיים שנלמדו במהלך הפרק ולא מצליחה לעמוד בהם. המכתב מתאר את ההרגשות הקשות המתלוות לנפילות ואת חוסר האונים כיצד להמשיך הלאה. כל אחת מהתלמידות תנסה לכתוב מכתב תשובה לחברה מהמכתב. אפשר להציע למי שמתקשה לכתבו מכתב תשובה לכתוב לחברה מכתב המזדהה עם הקשיים  והתמודדויות שהיא עוברת. (חשוב להדגיש שהקשיים לא חייבים להיות דווקא זהים בכדי להזדהות עם רגשות היאוש)

ג. אסיף: מי שמוכנה להקריא בקול את המכתב שכתבה ומי שמוכנה לשתף בתהליך שעבר עליה בכתיבת המכתב: אלו הרגשות צפו בה? אולי: למה לא הצליחה לכתוב? מתוך כך לפתוח דיון ודיבור על מקומו של הייאוש בחיים שלנו, מה הוא מבקש להשיג וכיצד נכון להקשיב לו ולהתמודד איתו.

ד. דיון בקבוצה: על הרצפה יהיו מפזורים משפטים שונים (שנכתבו בהשראת הספר "אשיב ממצולות" של הרב יהושע  שפירא) המבקשים לתת מענה לבחורה מהמכתב ולמקומות בתוכנו שמזדהים עם הקולות שהושמעו במכתב. כל אחת מהבנות עוברת ובוחרת לעצמה משפט שמדבר על ליבה. כדאי לשים מוזיקה ברקע (מוזיקה מתאימה: "מה התכלית" מתוך הדיסק של שולי רנד)

ה. לימוד משותף: שני המכתבים הבאים של הרב הוטנר ושל הרב אלישע אבינר מופיעים בסיום הפרק "יצר ויצירה" בחוברת הלימודים. למידה משותפת בהם והקשבה לקולות המעודדים המצויים בהם תהווה סיום לשיעור עם אמירה שהאתגר אכן גדול אך ביאוש צריך להילחם ולא לתת להפיל אותנו שוב ושוב.

 

שלום כבוד הרב,

אני בחורה בתיכון, יש לי חבר כבר שנה וחצי. ויש בינינו קשר רציני ומשמעותי מאד בשבילי.

לצערי, יחסית בתחילת הקשר נפלנו!! והתחלנו לגעת אחד בשני. אני מאוד רוצה להפסיק, והבחור לא מבין איך אפשר, וטוען כי הקשר יהפוך להיות אילם בלי לגעת בי. (זה לא עוזר אבל כשפגשתי את הוריו הבנתי את כוונתו, מתנהלת אצלו בבית הרבה תקשורת באמצעות חיבוקים ומגע)
קראתי את דברי הרב הברורים לגבי נגיעות בחור ובחורה, אני מזדהה מאוד והמצפון שלי עובד שעות נוספות. אני ממש מרגישה נורא, אני לא מצליחה להתפלל ולא מצליחה להתרכז בשום דבר. אני פשוט כל הזמן עצובה שהגעתי לכזה מצב ולא יודעת איך יוצאים מזה.

אינני יודעת מה לעשות, איך אוכל לעשות תשובה על נפילה כזאת גדולה? אני כבר לא מאמינה בעצמי אני כזה בנאדם חלש ויצרי. מה אפשר לעשות?

אשמח לשמוע את התייחסותו של הרב

תודה

 

משפטי התמודדות עם הייאוש:

·         דווקא הנפילה פותחת לי פתח להתקרב דרכו לקב"ה

·         אני לא מעריכה את עצמי על פי הנפילות שלי, אלא על פי מי שאני לפניהן ואחריהן

·         אני מאמינה בטוב של ה' ובטוב שבי ומאמינה שאצליח להתגבר

·         חברה טובה יכולה לחזק אותי ברגעים קשים

·         אני יודעת שאם אפול אל הייאוש הוא רק יגרום לי ליפול שוב ושוב.

·         חברות טובות יכולות לעזור לי ולשמור עלי שלא אפול שוב.

·         כשאני מתפללת אני מרגישה שאני לא לבד.

·         אני צריכה מראש לדאוג לכך שלא אהיה בסביבה שעלולה לגרום לי ליפול

·         גם אם נפלתי, אני לא מתייאשת ולא מפחדת.

·         אני מאמינה ביכולתי להתמודד.

·         יש לי תפילה שעוזרת לי מאד ברגעים קשים של לקראת נפילה או אחרי נפילה

·         לאחר כל נפילה אני מקבלת על עצמי משהו טוב וזה עוזר לי להתמודד עם הייאוש וליפול פחות.

·         שווה להפסיד הנאה של רגע על מנת להרוויח חיים ארוכים של אמת וקדושה.

·         גם אם נפלתי בתחום הזה זה לא אומר שאני גרועה באופן כללי. אני יכולה להיות צדיקה וטובה, רק בתחום מסויים קשה לי.

·         אני מזכירה לעצמי שוב ושוב את שאיפותי הגדולות לחיים של קדושה וטהרה וכך אני מתמודדת.

 

מקורות

 

הרב יצחק הוטנר, פחד יצחק, אגרות וכתבים עמ' ריז-ריט

...רעה חולה היא אצלנו, שכאשר מתעסקים אנו בצדדי השלימות של גדולינו, הננו מטפלים בסיכום האחרון של מעלתם. מספרים אנו על דרכי השלימות שלהם, בשעה שאנו מדלגים על המאבק הפנימי שהתחולל בנפשם. הרושם של שיחתנו על הגדולים מתקבל כאילו יצאו מתחת יד היוצר בקומתם ובצביונם. הכל משוחחים, מתפעלים ומרימים על נס את טהרת הלשון של החפץ-חיים זצ"ל, אבל מי יודע מן כל המלחמות, המאבקים, המכשולים, הנפילות, והנסיגות לאחור שמצא החפץ חיים בדרך המלחמה שלו עם יצרו הרע, משל אחד מני אלף. ודי לנבון שכמותך לדון מן הפרט אל הכלל. התוצאה מזה היא כשנער בעל רוח, בעל שאיפה, בעל תסיסה מוצא בעצמו מכשולים, נפילות, ירידות, הרי הוא דומה בעיניו כבלתי "שתול בית השם". שלפי דמיונות של נער זה להיות שתול בבית השם, פירושו הוא לשבת בשלות הנפש על נאות דשא של מי מנוחות וליהנות מיצרו הטוב כדרך שצדיקים נהנים מזיו השכינה שעטרותיהם בראשיהם במסיבת גן-עדן. ולאידך גיסא, לא להיות מורגז מסערת היצר על דרך הכתוב "במתים חפשי". אבל דע לך, חביבי, ששורש נשמתך הוא לא השלוה של היצר-הטוב, אלא דוקא מלחמתו של היצר-הטוב. ומכתבך היקר הנלבב מעיד כמאה עדים כי אכן לוחם נאמן אתה בצבאותיו של היצר-הטוב. באנגלית אומרים war Lose a battle and win the הפסד את הקרב, אבל תנצח מלחמה. בודאי שהנך נכשל ועומד להיות נכשל (אין בזה משום פתיחת פה לשטן) ובכמה מערכות תפול שדוּד. אבל אני מבטיח לך שלאחר הפסד כל המערכות תצא מן המלחמה כשזר הנצחון על ראשך, והטרף החד מפרפר בין שיניך. החכם מכל אדם אמר "שבע יפול צדיק וקם". והטפשים חושבים כי כונתו בדרך רבותא. אף על פי ששבע יפול צדיק מכל מקום הוא קם. אבל החכמים יודעים היטב שהכונה היא שמהות הקימה של הצדיק היא דרך ה"שבע נפילות" שלו. וירא את כל אשר עשה והנה טוב מאד. טוב זה יצר טוב. מאד זה יצר הרע. אהובי, הנני לוחץ אותך אל לבבי, ולוחש באזניך, כי אילו היה מכתבך מספר לי אודות המצוות ומעשים טובים שלך הייתי אומר כי זהו מכתב טוב. עכשו שמכתבך מספר על דבר ירידות ונפילות ומכשולים, הנני אומר שקבלתי מכתב טוב מאד. רוחך סוערת לקראת השאיפה להיות גדול. בבקשה ממך אל תצייר לעצמך גדולים שהם ויצרם הטוב בבחינת חד הוא. לעומת זאת צייר בנפשך גדלותם של גדולי עולם באותיות של מלחמה נוראה על כל הנטיות השפלות והנמוכות. ובזמן שהנך מרגיש בקרבך סערת היצר, דע לך שבזה הנך מתדמה אל הגדולים הרבה יותר מאשר בשעה שאתה נמצא במנוחה שלימה שאתה רוצה בה. דוקא באותם המקומות שהנך מוצא בעצמך הירידות הכי מרובות, דוקא באותם המקומות עומד הנך להיות כלי להצטיינות של כבוד שמים...

בהשתתפות בסבלך, בבטחון בנצחונך, בתפלה להצלחתך – יצחק הוטנר

 

הרב אלישע אבינר, "נכשלתי", אבות ובנים, עמ' 406-404

שאלה: נכשלתי. נפלתי בחטא ואינני מצליח לצאת ממנו. כל מאמצי לחזור לעצמי עולים בתוהו. אני מנסה, משתדל, מתאמץ, ושוב נופל. אין מוצא. אני מיואש. למה ה' אינו עוזר לי, מה הוא רוצה ממני?! מאז שהחטא התלבש עלי, אינני מכיר את עצמי ואינני יודע מי אני - דתי או חילוני, מאמין או כופר? אני מסובך עם עצמי. אני בונה אידיאולוגיות שלמות כדי לתרץ את עצמי, ואחר כך מתבייש מהמחשבות הרעות הללו. כיצד יוצאים מזה?

תשובה: המלחמה עם היצר היא קשה. לא תמיד אנו יוצאים ממנה מנצחים, לא תמיד ידינו על העליונה. "אין צדיק אשר יעשה טוב ולא יחטא". אבל, איננו מרימים ידיים. אנחנו מתייחסים לנפילות כתבוסות זמניות וממשיכים להיאבק עם היצר ללא הפוגה. כל עוד אדם מתייסר על נפילותיו, כואב ומתבייש, סימן הוא שנפשו לא לקתה לגמרי. נותרה בה בריאות ומקוננות בה אמונה גדולה בה' ושאיפה לטהרה לקדושה. חז"ל (יומא פו, ב) אומרים: "כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה, נעשית לו כהיתר". אשריך שהעבירה לא נעשתה אצלך כהיתר אלא נותרה בעיניך 'עבירה' הגורמת לך בושה פנימית ורצון להסתלק ממנה.

אתה שואף לטוב אבל עדיין אוחז ברע. טבעי הוא שמצב זה יוצר אצלך בלבול, בלבול בזהות. קרע פנימי. אין שלווה לנפש אלא כאשר קיימת הרמוניה בין כל חלקיה וכוחותיה. כאשר הטוב והרע נאבקים בתוך האדם, הוא חש שכל עולמו מתנודד.

יש המבקשים להימלט מהמתח הפנימי הזה על ידי שקיעה גמורה ברע, ובלבד שיזכו ל"השלמה פנימית" בין חלקי אישיותם. כך נהגו עמים רבים במהלך תולדות האנושות, שהשתיקו את קולות המוסר והמצפון שבקעו מתוך נפשם על ידי התמכרות לטומאה, על ידי כניעה מלאה לרשעות וצלילה לעומק החטא (אורות, עמ' קמא). כך גם קורה שנערים אשר נכשלו בעבירה ואינם מסוגלים לשאת בתוכם את הקרע הפנימי שבאישיותם, בוחרים בבת אחת להשליך מעליהם את כל התורה כדי להיות "עקביים" וכדי להרגיש אחידוּת נפשית. הסתירה הפנימית מטריפה את דעתם, לכן הם צוללים בעובי החטא, מחליפים זהות, מאמצים מראה חיצוני שונה (לבוש, שער), על מנת לסלק את עצמם מהמאבקים הפנימיים. הם סבורים שהם פתרו בכך את הבעיה והשתחררו מהעימות הפנימי הטורדני. אבל הם טועים. השאיפה לקדושה המקוננת בנפשם לא נמחקה כליל, היא עתידה להתעורר. היא לא תיתן להם מנוח ותאלץ אותם לשוב לשדה המאבק ולשנות את דרכם פעם נוספת. אבל, הפעם, לא בכיוון של ירידה אלא בכיוון של עלייה.

הבט סביבך, כמה וכמה נערים ונערות שנפלו לתחתית הסולם, ושוב טיפסו בחזרה למעלה למעלה!
חז"ל (סוכה נב, א) מספרים שלעתיד לבוא יביא הקב"ה את היצר הרע וישחט אותו בפני הצדיקים ובפני הרשעים. "צדיקים נדמה להם [היצר] כהר גבוה. הרשעים נדמה להם [היצר] כחוט השערה. הללו בוכים והללו בוכים. צדיקים בוכים ואומרים: היאך יכולנו לכבוש הר גבוה כזה. ורשעים בוכים ואמרים: היאך לא יכולנו לכבוש את חוט השערה הזה". פירש רש"י: הצדיקים בוכים כאשר נזכרים בצער ובקשיים שהיו להם לכבוש את היצר הרע בחייהם. הרשעים מביטים לאחור ורואים את ארעיותו ואת שטחיותו של היצר הרע, והם מצטערים ובוכים על שלא הכניעו אותו. היצרים והדחפים הם גם הר גבוה וגם חוט דק. בשעה שאדם נאבק איתם, נדמה לו שעומדים מולו כוחות ענקיים שלעולם לא ינצח. אבל כשהניצחון כבר מאחוריו, הוא מביט על היצר בזלזול. הוא בסך הכל רק חוט דק.

קשה להימצא באמצע התהליך, בעת הטיפוס על ההר הגבוה. מטפסים ועולים קדימה, ולפתע מחליקים ונופלים אחורה. אל ייאוש. אל תתייאש מעצמך ואל תתייאש מהשגת היעד. שבע ייפול צדיק וקם. אל תתייחס אל עצמך כרשע או ככופר, חס וחלילה, אלא כצדיק שנפל ומנסה לקום.

בכל הקשור לנסיונות, אין שוויון בין בני אדם. יש מי שנופלים בחלקו יותר נסיונות, יש אפילו מי שעליו נאמר: "כל הגדול מחבירו, יצרו גדול הימנו" (סוכה נב, א). יש מי שהוטלו עליו משימות קשות במיוחד, יש מי שאין נותנים לו לנוח רגע אחד בחייו אלא יצרו "מתגבר עליו בכל יום" (שם), ויש מי שנאלץ להתמודד עם הרבה נפילות אישיות.

"קוה אל ה', חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה'" (תהילים כז יד). קברניט איננו נוטש את ספינתו בעת שהגלים סוערים. הוא חותר בהתמדה אל החוף. "קוה אל ה'... וקוה אל ה'". הוא מנסה ושוב מנסה. "אם ראה אדם שהתפלל ולא נענה - יחזור ויתפלל, שנאמר: קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה'" (ברכות לב, ב). "הוי מתפלל וחוזר ומתפלל, ויש שעה שיתנו לך" (דברים רבה ב). "קוה אל ה', חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה'".

שאלות לעיון

·         איזה תכונות נדרשות על מנת להיות תלמיד שכותב מכתב עם תוכן כמו זה לרב שלו?

·         מה הרגשות שצפות בנו במהלך נפילות ואחריהן?

·         איזה סוג של מענה מבקש כל אחד מהרבנים לתת לרגש היאוש?

 

תשומת לב

הנגיעה בנושא מורכב ועדין כל כך ממקום שלא יהיה "פלקטי" אלא יצליח באמת לגעת בבנות, הינה משימה לא פשוטה. כדאי לנסות ולשתף את הבנות בהתמודדויות של אנשים שאת מכירה ולהפוך את הנפילה להיות נוכחת ומצויה, גם אם לא לגיטימית. היכולת שלנו לעמוד על מתח זה בשיעור: מחד גיסא לאפשר כנות של דיבור מאידך גיסא לפתוח את הדיבור ממקום שמבקש לעמוד באתגר ולהכיר בכך שגם אם נפילות מצויות הן נפילות  - משמעותית מאד להעברת המנגינה והמורכבת של הנושא.

 

 

חדש באתר

מקום
מה הוא מקום וכיצד מאפשרים אותו בלמידה

מהבלוג שלנו

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים