תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > תיכון > תושב"ע > למה להתחתן? פרק א'

למה להתחתן? פרק א'

צוות לב לדעת
הדפסה
מקצוע: תושב"ע
נושא: למה להתחתן? פרק א'

רקע

שיעור זה הינו שיעור המשך לנושא הזוגיות והוא מבקש להפגיש את הבנות עם הפנים השונות המתממשות בהקמת בית ובחתונה: בניית קשר זוגי עמוק והולדת ילדים. דרך המקורות השונים ודרך המפגש עם הרצונות שחתונה מעוררת בנו, ננסה לגעת בעדינות בשני פנים אלו ולהבין את היחסים העדינים המתחוללים ביניהם.

 

מקורות

 

1. רות רבה פרשה ב, טו

"ומצאנה מנוחה אשה בית אישה" (רות א, ט). אמר ר' יוחנן: מכאן שאין לאשה קורת רוח אלא בבית בעלה.

 

2. תלמוד בבלי מסכת יבמות דף סב עמוד ב

אמר רבי תנחום אמר ר' חנילאי:

כל אדם שאין לו אשה - שרוי בלא שמחה, בלא ברכה, בלא טובה.

בלא שמחה - דכתיב: "ושמחת אתה וביתך" (דברים יד, כו)

בלא ברכה - דכתיב: "להניח ברכה אל ביתך" (יחזקאל מד, ל)

בלא טובה - דכתיב: "לא טוב היות האדם לבדו" (בראשית ב, יח)

במערבא אמרי (=בארץ ישראל אומרים):

בלא תורה, בלא חומה.

בלא תורה - דכתיב: "האם אין עזרתי בי ותושיה נדחה ממני" (איוב ו, יג)

בלא חומה - דכתיב: "נקבה תסובב גבר" (ירמיהו לא, כא)

רבא בר עולא אמר: בלא שלום, דכתיב: "וידעת כי שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא" (איוב ה, כד)

 

3. הרב אליהו דסלר, מכתב מאליהו, חלק א, עמ' 39-38

...אהבה זו באה על ידי השלימם זה את זה. הן שם האל ב"ה ככה בטבעם, כאמרם: "כל שאין לו אישה... אינו אדם שלם" (בראשית רבה יז, ב). ובהיות האדם לבדו הנהו חסר, כי לא יוכל למלא את תפקידו. על כן בהיותם  נותנים השלמה זה לזה, יאהבו זה את זה כאשר נתבאר, כי הנותן יאהב. וזהו אשר באהבתם, כל שאיפתם היא ליתן להשפיע נחת ועונג זה לזה...

וכן אני אומר תמיד לזוג בעת שמחת כלולותיהם: היזהרו יקרים, שתמיד תשאפו להשביע נחת זה לזה, כאשר תרגישו בכם בשעה זו. ודעו אשר ברגע שתתחילו לדרוש דרישות זה מזה, הנה כבר אושרכם מכם והלאה. ...הקשר הטוב בין איש ואשתו, יהיה כאשר שניהם יגיעו למעלת הנתינה. אז אהבתם לא תיפסק, וחייהם ימלאו אושר ונחת, כל ימיהם אשר יחיו עלי אדמות.

 

4. תלמוד בבלי מסכת יבמות דף סג עמוד ב

רבי אליעזר אומר: כל מי שאין עוסק בפריה ורביה כאילו שופך דמים, שנאמר: "שופך דם האדם באדם דמו ישפך" (בראשית ט, ו), וכתיב בתריה: "ואתם פרו ורבו" (שם ז).

רבי יעקב אומר: כאילו ממעט הדמות, שנאמר: "כי בצלם אלוקים עשה את האדם" (בראשית ט, ו), וכתיב בתריה: "ואתם פרו ורבו" (שם ז).

בן עזאי אומר: כאילו שופך דמים וממעט הדמות, שנאמר: "ואתם פרו ורבו" (שם).

אמרו לו לבן עזאי: יש נאה דורש ונאה מקיים, נאה מקיים ואין נאה דורש, ואתה נאה דורש ואין נאה מקיים! אמר להן בן עזאי: ומה אעשה, שנפשי חשקה בתורה, אפשר לעולם שיתקיים על ידי אחרים.

 

5. ספר החינוך, מצוה א

מצות פריה ורביה: פרשת בראשית יש בה מצות עשה אחת, והיא מצות פריה ורביה, שנאמר: "ויברך אותם אלוקים ויאמר להם אלוקים פרו ורבו"  (בראשית א, כח).

משרשי מצוה זו, כדי שיהיה העולם מיושב, שהשם ברוך הוא חפץ בישובו, כדכתיב: "לא תהו בראה לשבת יצרה" (ישעיהו מה, יח). והיא מצוה גדולה שבסיבתה מתקיימות כל המצות בעולם, כי לבני אדם ניתנו ולא למלאכי השרת.

ונוהגת בכל מקום ובכל זמן. וחייב אדם להשתדל בה משהוא ראוי לה, והוא הזמן שנתנו חכמים זכרונם לברכה לישא אשה.  ומצוה זו אינה מוטלת על הנשים. והמבטלה ביטל עשה, וענשו גדול מאוד שמראה בעצמו שאינו רוצה להשלים חפץ השם ליישב עולמו.

 

6. רבנו אשר, הרא"ש, מסכת כתובות פרק א סימן יב

ונראה לי כי ברכה זו (=ברכת האירוסין) אינה ברכה לעשיית המצוה, כי פריה ורביה היינו קיום המצוה.

 

7. רמב"ם, הלכות אישות, פרק א' הלכות א' ב'

קודם מתן תורה, היה אדם פוגע אישה בשוק--אם רצה הוא והיא לישא אותה--מכניסה לביתו ובועלה בינו לבין עצמו, ותהיה לו לאישה.  כיון שניתנה תורה, נצטוו ישראל שאם ירצה האיש לישא אישה--יקנה אותה תחילה בפני עדים, ואחר כך תהיה לו לאישה:  שנאמר "כי ייקח איש, אישה; ובא אליה"  וליקוחין אלו, מצות עשה של תורה הם... 

 

8. הרב יוסף דוב סולובייצ'יק, אדם וביתו- הנישואין, עמ' 57-56

האיחוד הגופני של הזכר והנקבה בסיפור הראשון על בריאת האדם, משרת מטרה אחת בלבד: פרייה ורביה. האיש והאישה מצטווים לאמור: "פרו ורבו" (בראשית א, כח). המשכיות הגזע היא גרעינו המכריע, אם לא הבלעדי, של האיחוד הגופני. אבל בסיפור הבריאה השני (בפרק ב') אנו עומדים בפני סיבה שונה לחלוטין. המפגש בין אדם הראשון וחוה, בין האיש והאישה, נגרם על ידי תחושה של בדידות ועל ידי הצורך הבסיסי בידידות: "ויאמר ה' א-לוקים לא טוב היות האדם לבדו, אעשה לו עזר כנגדו" (בראשית, ב, יח).

...בהקשר זה צריכים היו הנישואין לקנות להם משמעות חדשה... אין אנו עוסקים עוד במניעים מכאניים אלא בתכליתיות רוחנית. "איש ואשה" [בפרק ב'] באים במקום "זכר ונקבה" [בפרק א'], ומפגשם תובע חווית יחד נעלה יותר, שמטרתה אינה רק הישרדותו של הגזע, אלא גם יצירת קהילה קטנה וצנועה והתפשטותה....

...בהקשר זה נוכל לומר כי האהבה שבין המינים היא ביטוי של רצון אדיר כדי לאהוב, כדי לתת מעצמך לא רק לאלה הקיימים סביבך אלא גם לאלה שטרם באו לעולם... בנישואין נתבעים בני הזוג לשלוח מבטם לא רק אל מחוצה להם, הייני לבני זוגם, אלא גם אל צדה האחר של הבריאה, אל הילד ששמו עדיין לא נרשם בספר החיים.

 

שאלות לעיון

·         מה התשובה שנותן כל אחד מהמקורות לשאלה: למה להתחתן?

·         אלו תכונות חשוב לבנות בתוכנו וחשוב לחפש בבן הזוג כדי לבנות משפחה העונה על הפנים השונים שבזוגיות?

·         מה היחסים השונים שיכולים להיות בין הרצון לבנות קשר זוגי חזק ובריא לרצון להוליד ילדים?

·         מה מתרחש ברגע החתונה לפי הרא"ש ולפי הרמב"ם? נסו לחשוב אלו מחשבות ואלו הרגשות יבקש כל אחד מהראשונים לטעת בלב החתן והלכה במעמד מרגש ומשמעותי זה?

 

מהלך השיעור

א. שאלה: כהקדמה לשיעור, כל תלמידה מקבלת משימה לבחור זוג שהיא מעריכה ואוהבת (מבני משפחתה או לאו דווקא) ולשאול אותו: למה רציתם להתחתן? יש להדגיש לבנות שהשאלה איננה מדוע בחרתם להתחתן זה עם זה, אלא באופן עקרוני, כמעט תיאורטי, מדוע רציתם להתחתן?

ב. סבב: כל תלמידה משתפת בתשובה שקיבלה מהזוג אותו בחרה לשאול מדוע רצה להתחתן? (כמובן בלי לחשוף מי הזוג אותו בחרה לשאול). אפשר להאיר בתחילת הסבב שכדאי לנסות ולהקשיב לתשובות השונות שיעלו בכיתה: מה הן מבטאות? אילו תשובות מהדהדות גם לכן בפנים? האם יש הבדל בין התשובות שנתנו הגברים שנשאלו מדוע רצו להתחתן? והתשובות שנתנו הנשים לשאלה זו?

ג. לימוד בחברותות: כל חברותא מקבלת את אוסף המקורות ובעזרת השאלות המנחות מנסה ללמוד אותן יחד ולנסח את התשובה שהיה עונה כל אחד מהמקורות לו היה נשאל: "למה להתחתן?"

ד. דיון: מנתחים יחד את המקורות שנלמדו בחברותות ומעלים את שני הפנים המרכזיים  שעולים מתוך המקורות למשמעותם של הנישואים לחיי האדם: הזוגיות והמפגש המלא עם אדם שמקנה בטחון, שמחה ומלאות לחיים והפוריות והיצירה המשותפת של הקמת מפחה והולדת ילדים. במהלך הלימוד חשוב להעלות לדיון את שאלת היחס בין שני הפנים הללו: האם עלולות להיווצר התנגשויות בין שני הפנים הללו? כיצד יוצרים זוגיות בה הפנים משלימים ומעצימים זו את זו: הזוגיות באה לידי ביטוי בהולדת ילדים והולדת הילדים מעשירה ומעמיקה את המפגש הזוגי? אלו כוחות יכול זוג שמתקשה ללדת ילדים לקבל מהצבת שני הפנים כבסיס וכמשמעות לחתונה?  במהלך האסיף כדאי לחזור לפסוקים מבראשית שנלמדו בשיעור הפתיחה ולפגוש גם בהם את שני הפנים שיוצרים זוגיות מלאה.

ה. סיכום:  הביטוי ההלכתי לשני הפנים המניעים את האדם לרצות להתחתן ולהקים בית , באים לידי ביטוי בצורה יפה במחלוקת הראשונים: רמב"ם והרא"ש כיצד להתייחס לחתונה: האם היא אמצעי לקראת קיום המצווה של פרייה ורבייה או שהיא כבר מצווה בפני עצמה ביצירת הקשר המחייב בין האיש לאשה.  נסיים את השיעור בלימוד המקורות הללו  ובלימוד דברי הרב סולובייצ'יק שנוגעים גם הם בבירור שני פנים אלו.

 

תשומת לב

בעולם המודרני שבו אנו חיים האטמוספרה מתמלאת בשני סוגי מחשבות שיש לזכור שהבנות, גם אם לא מצויות בתוכן, סופגות מהן: המחשבה שאין צורך להתחתן שכן חתונה היא עול שמביא איתו קושי ואחריות בלתי נסבלת לחיים והמחשבה שכדי לבנות זוגיות טובה יש להמתין עם הולדת ילדים כמה שנים שכן ילדים נתפסים כגורם מעכב ומפריע לבניית קשר זוגי חזק. כדאי במהלך השיעור למשש מה מתוך המחשבות הללו מוכר ומחלחל  גם לתלמידות  שלנו כדי לדעת עם מה יש להתמודד ולמה יש להתייחס.

 

 

 

 

 

 

 

 

חדש באתר

השתלמויות - כנס פנים אל פנים
חדש! כנס פנים אל פנים המיועד למשתתפי השתלמויות הקיץ ולבוגרי ההשתלמויות המקוונות. לפרטים נוספים לחצו כאן.

מהבלוג שלנו

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים