תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > יסודי > חינוך לשוני > צל ומי באר

צל ומי באר

צוות לב לדעת
הדפסה
מקצוע: חינוך לשוני
כיתה: ה-ו
נושא: צל ומי באר

השיר צל ומי באר הוא שיר המזמן אפשרות לעסוק במצוות הכנסת אורחים, בחשיבות שבפתיחת את הלב, ובחידוד את הרגישות לצרכיהם ומצבם של אחרים, גם אם הם זרים גמורים. הוא שיר על נדיבות ואחווה.

מטרות שפה:

  • היכרות עם דימויים ומטאפורות מעולם החושים.
  • השוואה ונקודות דמיון בין השיר להכנסת האורחים של אברהם אבינו.

 

פתיחה 

נזמין את התלמידים, בסבב, לספר על חוויית התארחות טובה אחת שחוו. היכן היתה, מה היה נעים בה במיוחד, מי היה המארח שלהם, וכו' וכו'.

בסוף הסבב נסכם ונאמר, שהסיפורים והדוגמאות שהעלו באמת יפות ומרגשות מאד. אבל האם הייתם אומרים, כמו שחז"ל אומרים במסכת שבת (נכתוב את המשפט על הלוח) :

"גדולה הכנסת אורחין מקבלת פני שכינה"?

נסביר ביתר פירוט את המשפט,(בהלימה להישג מס' 7)  ונקשר אותו לסיפור אברהם והמלאכים, ממנו נלמד: אברהם אבינו עומד ומדבר עם הקב"ה המתגלה אליו, ותוך כדי כך הוא רואה שלשה אנשים באים. אולי אין להם אוכל. אולי הם תעו בדרך. לכן הוא מבקש מה' "אל נא תעבור מעל עבדך", ולאחר שיטפל באורחים, יוכל לחזור ולדבר עם הקב"ה. זה הפירוש של "קבלת פני שכינה". התורה מלמדת אותנו שהכנסת אורחים יכולה אפילו לקטוע שיחה עם השי"ת בכבודו ובעצמו, היא עד כדי כך חשובה.

נשאל את התלמידים:

  • אבל בעצם, למה לדעתכם זה מצווה חשובה כל כך?

בתום הדיון נזמין את התלמידים להאזין יחד לשיר מקסים, שאת מילותיו נכיר בשיעור הקרוב, וננסה ללמוד מהן על המצווה החשובה הזאת, ועל יישומיה המעשיים.

 

מפגש ראשוני עם המקור

נאזין לשיר צל ומי באר.

במהלך ההאזנה, יתבקשו התלמידים לסמן בשיר (שמילותיו מונחות לפניהם) את המשפט שמבטא יותר מכל הכנסת אורחים יפה לדעתם (הישג מס' 6).

צל ומי באר (באתר שירונט)

נאסוף את הציטוטים השונים שבחרו התלמידים. נתעכב על הציטוטים שבחרו ונשאל אותם:

  • מה במשפט הזה מצא חן בעיניהם במיוחד?
  • מה אפשר ללמוד מכל אחד מהם על מצוות הכנסת אורחים? (המוכנות לפתוח את הבית, האירוח לזמן בלתי מוגבל, המוכנות לחלוק את קורת הגג שלך, את המזון והמים,  הידיעה שאסור "לעצום את העיניים" בפני אורחים אפשריים, ועוד ועוד).

 

התבוננות והעמקה

כעת נקרא את השיר שוב. נבקש מהתלמידים לנסות ולמצוא בו איזכורים לארבעה חושים לפחות. הם יתבקשו להכין טבלה במחברותיהם, ותחת כל חוש לכתוב ציטוט (אחד לפחות) שנוגע לו.

נשאל את התלמידים:

  • מדוע לדעתכם התיאורים בשיר סובבים סביב חושים רבים כל כך?
  • מה זה מלמד אותנו על עמדתו של המארח?
  •  ומה אפשר ללמוד מזה עלינו, במעשים קטנים ויומיומיים?
  • מה מסמלים החושים, לדעתכם?

נעקוב אחרי סדר החושים בשיר. בתחילה מופיע תיאור הטבע ובו שני החושים :ראיה  ("עץ השקדיה פורח") וריח  ("ניחוח פרדסים"). ורק אחר כך מופיעים תיאורי חושים בהקשר של הכנסת אורחים.  נשאל:

  • מדוע לדעתכם הסדר בשיר הוא כזה?
  • מה מלמדת אותנו הפתיחה?

נסכם ונאמר שהשיר מצייר תמונה של אדם שהלב שלו פתוח וקשוב לעולם. תחילה לשינויים שבטבע, לפריחת העץ, לריח, וכו', ואז לבני האדם. התחושה העולה מהסדר הזה היא שמי שחושיו מחודדים וליבו פתוח לכל התרחשות, מי שלא התחספס, ושליבו לא גס בתנועות ותזוזות שונות בעולם, ייטיב לראות גם את צרכיהם של האחרים, ויידע לפתוח בפניהם את ביתו, ולתת להם את מה שהם זקוקים לו.

כעת נבקש מהתלמידים לקרוא בחברותות את הפסוקים העוסקים בהכנסת האורחים של אברהם, ולסמן מילים דומות המופיעות גם בפסוקים וגם בשיר (הישג מס' 7):

בראשית יח:

(א) וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם: (ב) וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה:

(ג) וַיֹּאמַר אֲדֹנָי אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אַל נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ:

(ד) יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ:

(ה) וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם אַחַר תַּעֲבֹרוּ כִּי עַל כֵּן עֲבַרְתֶּם עַל עַבְדְּכֶם וַיֹּאמְרוּ כֵּן תַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ:

(ו) וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה אֶל שָׂרָה וַיֹּאמֶר מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת לוּשִׁי וַעֲשִׂי עֻגוֹת:

(ז) וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם וַיִּקַּח בֶּן בָּקָר רַךְ וָטוֹב וַיִּתֵּן אֶל הַנַּעַר וַיְמַהֵר לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ:

(ח) וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב וּבֶן הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּתֵּן לִפְנֵיהֶם וְהוּא עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ וַיֹּאכֵלוּ:

(המילים הדומות: פתח הבית/ פתח האוהל. פת לחם. מים. עץ...)

נסכם ונאמר שסיפור הכנסת האורחים של אברהם אבינו הוא אולי הסיפור המוכר ביותר בתולדותינו העוסק בחשיבותה הגדולה של מצוות הכנסת אורחים. בין היתר בגלל זה, בחר מחבר השיר להשתמש במילים דומות, שיהוו מעין הד לסיפור המקורי, ויכניסו אותו להקשר של הכנסת אורחים גדולה.

למורה- לשם דיוק: כיוון שהשימוש באוצר המילים הוא עדין וזהיר יחסית, קשה לומר שיש  כאן פראפראזה, או ארמזים,  או שימוש בשדה סמנטי זהה, אלא רק הידמות מרומזת.  

 

הפנמה

נחלק את התלמידים לקבוצות של שלושה עד ארבעה תלמידים. נחלק לכל קבוצה קופסת קרטון ( קורנפלקס, קופסת נעליים קופסת תיונים ריקה וכו'. אפשר לבקש מהתלמידים להביא קופסאות מהבית מבעוד מועד, או לאלתר ולקושש לבד).

נבקש מהם לחשוב על דרכים יצירתיות לבנות מהקופסא שלהם בית שיתאים בצורה האופטימלית להכנסת אורחים. נבקש מהם לעשות שימוש בדברים שעלו בשיעור, מתוך למידת השיר והפסוקים. להיזכר במשפט שמצא חן בעיניהם במיוחד, בסיפורי הכנסת האורחים מתחילת השיעור, ובתיאור הרב חושי שהתעכבנו עליו בשיר. במילים הדומות בין סיפור אברהם ל"צל ומי באר" ועוד ועוד. וכמובן, אם עולים על דעתם רעיונות נוספים שיאפשרו לקופסא שלהם להפוך לבית מכניס אורחים מעולה, מה טוב.

במרכז החדר נפזר חומרי יצירה שונים (פלסטלינה, גואש, מכחולים, דבק, עיתונים ישנים, בריסטולים, מספריים, וכו' וכו')

 

סגירה שהיא פתיחה

בתום המשימה, נשוב לשולחנות, ונבקש מכל קבוצה להסביר מה הוביל אותה לבנות את הבית שבנתה. נגיב ליצירות השונות, נשבח את התלמידים על רעיונותיהם, ובכל פעם שעולה רעיון הנובע מתוך הדברים שלמדנו על השיר או הפסוקים, נכתוב אותו על הלוח בתמצית.

נעיר את תשומת הלב לכך שיצרנו יחד תיאור רב פנים, מפורט ורגיש מאד של האופן בו אנו נדרשים לקיים מצוות הכנסת אורחים. נזמין את התלמידים למשימה הביתה, בשבוע הקרוב עליהם למצוא דרך אחת לארח, (נדייק ונאמר שגם אירוח בכסא לידך בכתה נחשב אירוח, או במשחק, או בהסעה) ולנסות ליישם במהלך האירוח אחד (לפחות) מכלל ההצעות שעלו פה לשיפור האירוח.  מי שירצה, מוזמן לכתוב על הניסיון שעשה פסקה או שתיים, ולספר לנו עליו בשיעור הבא.

  

חדש באתר

החברה הישראלית
אסופת סרטונים על החברה הישראלית

מהבלוג שלנו

אני מרשה בכיתה
מה אנחנו 'מרשים' בכיתה שלנו? ומדוע? מה זה מצמיח?
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים