תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > יסודי > חינוך לשוני > צבעים

צבעים

צוות לב לדעת
הדפסה
מקצוע: חינוך לשוני
כיתה: ה-ו
נושא: צבעים, רחל המשוררת

נבקש להפגיש את התלמידים עם ההזדמנות להתבונן בטבע כפעולה מתמשכת, ועם הדברים העדינים והמדויקים שניתן למצוא כשחווים התבוננות כזו,שבמרכזם: מציאת הדים וקווי דמיון בין האדם המתבונן ובין הטבע המקיף אותו. תחושותיו, מצב רוחו וגם, תכונותיו ומאפייניו הפנימיים.

מטרות לשוניות: המפגש עם השיר מזמן לנו אפשרות לזהות בו בחירות לשוניות מודעות שעושה הכותבת, כמו למשל: משמעות הזמן בניסוח פעלים, או משמעות הסדר המארגן בשיר, מצד יחס המשפטים זה לזה ומיקומם ברצף השירי. (בהלימה להישג מס' 5 ).

כמו כן, ננסה בשיעור להתחקות אחר פעולת ההתבוננות המתוארת דרך מילות השיר. נחלץ ממנה תובנות הנוגעות לאופן בו אנו מתבוננים בעולם, ונצא לדיון כללי על התבוננות במציאות, ועל דרכים חדשות שניתן בהן לפגוש את הסובב אותנו, העולות מתוך השיר. (בהלימה להישג מס' 6).

לבסוף, נזמין את התלמידים להתנסות בכתיבה ברוח הדברים שנקרא יחד בשיר, והתרגילים שנבצע בעקבותיהם ( בהלימה להישג מס' 3).   

 

פתיחה

אפשרות א: נבקש מהתלמידים לחשוב על הבוקר שהיה להם, ולנסות להיזכר בחמישה צבעים שונים, שהבחינו בהם (בסדר כרונולוגי) מהרגע שפתחו את העיניים. נבקש שכל תלמיד יערוך רשימה משל עצמו, ובתום המשימה  נשאל אותם:

  • היה לכם קל או קשה לערוך רשימה כזאת?
  • האם נזכרתם פתאום במשהו חדש, שלא נתתם את לבכם אליו הבוקר בתוך שטף ההתרחשויות?
  • אם כן, מהו היה?
  • איך יכול להיות שאנחנו לא מבחינים בדברים, אבל יודעים לשחזר אותם מאוחר יותר, לדעתכם?

נמקד את הדיון ונאמר כי כשאנחנו ממהרים, או מורגלים מאד במשהו, או סתם לא מקדישים תשומת לב מודעת למה שמקיף אותנו, אנחנו אולי מודעים אליו באופן רדום מאד, אבל צריך לפעמים להכריח את הדעת באופן אחר להבחין, להתבונן, לתת את הדעת לפרטים שסביבנו.

נשאל:

  • האם אתם מכירים מצבים כאלה בהם אתם עוברים באותה דרך עשרות פעמים, ופתאום מבחינים במשהו, כאילו לראשונה, אף על פי שהוא תמיד היה שם?

נזמין את התלמידים לצאת ל"טיול" כזה יחד, בעזרת שיר מופלא של רחל המשוררת, שתיארה במעט מאד מילים התבוננות חדשה כזאת בטבע.

אפשרות ב: נחלק לתלמידים צבעים שונים, ושלושה דפים ריקים לכל אחד. נבקש מהם לצייר בכל פעם בצבע אחד בלבד, על פי הנושאים הבאים: ציור שמח,  ציור עצוב, וציור כועס.

בתום המשימה נתבונן בעבודות, ונעיר את תשומת ליבם לכך שבאופן אינטואיטיבי, הצבעים סביבנו נושאים מטען רגשי ואנושי משל עצמם, ואנחנו מזהים מיד בין צבעים ובין תחושות. ניעזר בשאלות הבאות:

  • האם מצב הרוח שלהם מכתיב לכם לפעמים מה ללבוש, או באיזה צבע לצייר למשל?
  • האם הצבע האהוב עליכם קשור איכשהו לתכונה שלהם, לדעתם?

נזמין אותם כעת לצאת למסע בעקבות הצבעים הסובבים אותנו, ולראות כיצד הם משתקפים, ומה הם מבטאים בעינינו, ובעיניי המשוררת רחל.

    

מפגש ראשון עם המקור

נקרא יחד את השיר בכתה. תוך כדי הקריאה, נבקש מהתלמידים לאתר את הפעלים בשיר (הישג מס' 5):

צבעים / רחל

מַשְׁחִירָה אֲדָמָה נֶחֱרֶשֶׁת,

פְּנֵי הַמַיִם – תְּכֵלֶת וָאוֹר,

מוֹרִיקָה בְּשׂוֹרַת הַדֶּשֶׁא

בְּחַגְוֵי הַגְּבָעוֹת, בְּמִסְתּוֹר,

וְרַקֶּפֶת צְנוּעָה מְבַקֶּשֶׁת

לְהַוְרִיד עַל סֶלַע אָפֹר.

כסלו, תרצ"א

 

נשאל את התלמידים:

  • באיזה זמן מנוסחים כל הפעלים?
  • מה משמעות הפעלים: "משחירה", "מוריק", ושם הפועל: "להווריד", המופעים בשיר?

ניתן להעמיק את ההבנה בעזרת מילוי הטבלה הבאה (לשם האימון, בטבלה ישנם שני צבעים נוספים שאינם מופיעים בשיר):

שם הצבע

שם הפועל

 

משחירה

 

מוריק

 

מווריד

צהוב (לא מופיע בשיר)

 

אפור (לא מופיע בשיר)

 

 

נעיר את תשומת לב התלמידים לכך שבשונה מאנגלית, בעברית אין זמן של הווה נמשך, יש רק 'הווה'. שימו לב באיזה אופן יצרה המשוררת כעין "הווה נמשך" בשיר. לאיזו מטרה נקטה בצורת פועל כזאת?

נסכם את הדברים ונאמר כי הכותבת בשיר מזמינה אותנו להצטרף למסע ההתבוננות שלה. הנקיטה בלשון הדמויית הווה- מתמשך שכאן מעניקה לשיר תחושת שהות והתעמקות של ממש. כאילו הדברים מתרחשים ללא קץ, כל הזמן, בבועת זמן נפרדת.

מה אתם חושבים על התחושה הזאת המיוצרת בשיר. מה היא מעוררת אצל הקורא?

 

התבוננות והעמקה

ננחה את התלמידים לקרוא כעת בעצמם, בשקט את השיר. משימת הקריאה שניתן להם תהיה לנסות ולהתחקות אחר ההיגיון הפנימי שבסידור האובייקטים בשיר.

נבקש:

  1. ערכו רשימה על פי הסדר בו מופיעים האובייקטים בשיר.
  2. נסו לחשוב, מדוע סידרה הכותבת את השיר כך? מדוע לפתוח בהתייחסות לאדמה דווקא , למשל?
  3. נסו לזהות באופן הזה הגיון פנימי המכתיב את כל סדר השיר הקצר הזה. (אם אין הגיון כזה לדעתכם, נסו להסביר מדוע אתם חושבים כך).

נאסוף את תשובות התלמידים ונאמר כי בשיר יש בחירה די מובהקת להיצמד להתבוננות סוקרת מאד : בין אם על רצף כרונולוגי חקלאי (אדמה= זריעה, מים= השקיה, דשא= נביטה, רקפת= פריחה) ובין אם כהתמשכות המבט, מלמטה למעלה: אדמה, מים , דשא, פרח) וכו'

ומכל מקום ההתבוננות הזאת מזכירה במשהו מבט של מצלמה, העוקבת בצילום סוקר את הסביבה:  בלי תיאורים של תחושות, תובנות, או ביטוי עצמי של הכותבת.

נשאל את התלמידים:

  • האם אתם יכולים לומר משהו על מצב הרוח של הכותבת?
  • האם השיר מזכיר איפשהו רמז לתחושה, או להתרחשות אנושית?

הסקירה היא לכאורה מאד מרוחקת, וצוללת פנימה, אל תוך מה שמחוץ לנפשה של הכותבת, לפחות למראית עין.  דרך עיצוב זו נקראת "הרחקה", אך נדמה שיש שורה אחת בשיר שההרחקה הזאת נסדקת. נבקש מהתלמידים לנסות לזהות מקום בשיר בו יש זליגה של דיבור אנושי לתוך התיאור המרוחק של ההתבוננות.

לחילופין, או בנוסף: ניתן להזמין את התלמידים, להתחקות במחברותיהם אחרי סדר הופעת האובייקטים בשיר בעזרת ציור השיר לפי הסדר המובלע בו. תחילה האדמה, אח"כ המים, וכן הלאה. הליווי בעזרת ציור יעמיק את תשומת ליבם לבחירות שעשתה הכותבת, ויעזור להם להבחין ביסוד המארגן הקיים בשיר הקצר שלפנינו.

אחרי שנשמע את תשובות התלמידים (ובעזרתנו, אם יש צורך) נתעכב יחד על השורה:

וְרַקֶּפֶת צְנוּעָה מְבַקֶּשֶׁת

לְהַוְרִיד עַל סֶלַע אָפֹר.

נשאל:

  • האם שורה זו נושאת מטען נוסף, לדעתכם? מהו?
  • באיזו מילת תואר מתוארת הרקפת?
  • האם זו באמת תכונה של רקפת?

(כאן ישנה הזדמנות להרחיב מעט על האנשה, אם כי חשוב יותר להתעכב על ההשלכה הנעשית כאן על ידי הכותבת, על הרקפת. אם יש כיתות שעודף המידע יבלבל אותן, עדיף לוותר על ההרחבה על ההאנשה, ולהרחיב על כך בהזדמנות אחרת)

כעת נתעכב יחד על שימושיה של ההשלכה כמנגנון נפשי מוכר ורווח, וכאמצעי עיצוב רב חשיבות כמו בשיר שלנו , כשהכותבת חושפת דרכה מעט מתחושותיה ומהווייתה, (בעוד שברובו, כפי שראינו, השיר מורחק ותבניתי מאד.) (עוד על ההשלכה כמנגנון פסיכולוגי, בחומר עזר למורה) (הישג מס' 6).

בשל חריגותו של הניסוח "רקפת צנועה מבקשת" אשר אין לו עוד מופעים מקבילים בשיר המרוחק שלפנינו, ניתן לחוש שיש כאן כביכול "פליטת קולמוס" של הכותבת, המסגירה משהו מהוויתה, ע"י ההשלכה שהיא עושה בינה ובין הרקפת. לרגע אחד היא מזהה תכונה אנושית מוכרת בתוך ההתבוננות המתמשכת בצבעים ובצורות הסובבות אותה, ומתעכבת עליו בתיאורה. ניתן לפתוח את השאלה לדיון:

  • איזה רגש או תכונה עולה לכם בראש בתיאור הרקפת בשיר?
  • האם אתם מרגישים שיש כאן חריגה מהרצף הכללי של השיר?
  • במה?

כעת נזמין את התלמידים לתרגיל התבוננות עצמי, בו נבדוק גם נקודות שעלו בדיון האחרון. 

 

הפנמה

נצא יחד עם התלמידים לחצר בית הספר. ננחה אותם לשוטט, ולמצוא שם עלה אחד שמושך את תשומת לבם. נבקש מהם להקדיש לפחות חמש דקות לישיבה דמומה מולו, ובכל פעם שעולה בדעתם עוד מילה המתארת את העלה הם מתבוננים, לרשום אותה במחברת שלהם.

בתום חמש דקות, נגיד לתלמידים שלרשותם חמש דקות נוספות, לחשוב על עוד דברים חדשים שהם רואים בעלה שלהם, שטרם ציינו.

בתום המשימה, אחרי שכולם התבוננו ממושכות בעלה שמצאו, נבקש מתלמידים שונים לקרוא את רשימת המלים שערכו.

נשאל את הכתה:

  • במה הייתה שונה, אם בכלל, חוויית ההתבוננות הזו ממפגשים אחרים שהיו לכם עם עלים בעבר?
  • האם הצלחתם לראות עוד ועוד דברים ככל שניתן לכם זמן ממושך יותר?
  • האם אתם מרגישים שיש דמיון בין התרגיל שעשינו ובין מה שמתארת הכותבת בשיר?
  • אם כן, במה?
  • האם מתוך כל הדברים שכתבתם, יש דבר אחד שמשך את תשומת לבכם במיוחד כשהחלטתם לבחור דווקא בעלה הזה?

וכעת לשאלה שעשויה להישמע מעט משונה:

  • האם אתם מרגישים שיש איזשהו דמיון בינכם ובין העלה שלכם (מתוך הרשימה, או מתוך איזה מצבור כללי) שגרם לכם לבחור דווקא בו?
  • אם כן, מהו?

נאסוף תשובות מהתלמידים, וננסה לשרטט תובנות עדינות שעולות מתהליך ההתבוננות שעברו. מה התחדש להם, האם אהבו את התרגיל, האם היה להם קשה, במה זה שונה מהמפגש הרגיל שלנו עם החוץ, מדוע? וכו' וכו'

 

סגירה שהיא פתיחה

נתעכב על כך שהשיר "צבעים" הוא שיר קצר ותמציתי ביותר. נזמין את התלמידים, מתוך הדברים שזיהינו בו בשיעור, ומתוך תרגיל ההתבוננות שהתנסינו בו היום, לצאת שוב החוצה היום אחר הצהרים, ולאתר שלושה צבעים לפחות שלא הוזכרו בשירה של רחל, ועוד צבע אחד, או אובייקט אחד שהם מרגישים איתו איזושהי מידה של הזדהות (מצד מב הרוח, הדמיון החיצוני, הסמלים שמוטענים בו, הדברים שהוא מזכיר להם אסוציאטיבית, וכו' וכו')  .

הם יכולים לבחור, האם להוסיף לשיר שורות משלהם, ובכך להשלים אותו מתוך ההתבוננות שלהם במציאות, או לחילופין, לכתוב שיר חדש, המתאר את הצבעים שהבחינו בהם בתהליך ההתבוננות.  בשיעור הבא נקרא יחד את השירים שכתבו, ונתעכב על נקודת הדמיון שמצא כל אחד בינו ובין המראה שבחר להתמקד בו. (הישג מס '3)

 

חומר עזר למורה

הרחבה על ה'השלכה'.

חדש באתר

לך ירושלים
שיעורים לתיכון ליום ירושלים

מהבלוג שלנו

אני מרשה בכיתה
מה אנחנו 'מרשים' בכיתה שלנו? ומדוע? מה זה מצמיח?
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים