תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > תיכון > תלמוד > סנהדרין עד ע"ב: יהרג ובל יעבור - יעבור ואל יהרג

סנהדרין עד ע"ב: יהרג ובל יעבור - יעבור ואל יהרג

צוות לב לדעת, חנה גודינגר (דרייפוס)
הדפסה
מקצוע: תלמוד
נושא: יהרג ובל יעבור: יעבור ואל יהרג

שיעור זה יעסוק במחלוקות הראשונים בשאלה האם מותר לאדם להכריע שהוא רוצה למות גם במצוות נוספות על גבי השלוש שהגדירו חז"ל. שאלה זו קשורה גם לאופן בו יש לקרוא את הוראת חכמי בית נתזה בסוגיה בגמרא אך גם לשאלות עומק בדבר ההיתר להחמיר ולהתנדב למות במקרים נוספים

 

מקורות:

 

1. תלמוד ירושלמי מסכת שביעית פרק ד הלכה ב;

ישראל מצווין על קידוש השם ואין העכו"ם מצווין על קידוש השם.

רבי בא בר זמינא היה מחיט גבי חד ארמאי ברומי. אייתי ליה בשר דנבילה. 

אמר ליה: אכול. אמר ליה: לית אנא אכיל. 

אמר ליה: אכול, דלא כן אנא קטיל לך. 

אמר ליה: אין בעית מיקטול קטול, דלית אנא אכיל בשר נבילה. 

אמר ליה: מאן מודע לך? דאילו אכלתה הוינא קטלין לך. או יהודי יהודי, או ארמאי ארמאי.

אמר רבי מנא: אילו הוה רבי בא בר זמינא שמע מיליהון דרבנן, מיכל הוה.

 [תרגום: רבי בא בר זמינא היה תופר אצל גוי אחד ברומי. הביא לו בשר נבילה. אמר לו אכול. אמר לו איני אוכל. אמר לו: אכול, שאם לא כן אני הורגך. אמר לו: אם תרצה להרוג, הרוג, שאין אני אוכל בשר נבילה.

אמר לו: מי הודיע לך? שאילו היית אוכל הייתי הורג אותך. או יהודי יהודי, או ארמי ארמי.

אמר ר' מנא: אם ר' אבא בר זמינא היה שומע לדברי חכמים, היה אוכל

 

2.מסכת יבמות דף קכא עמוד ב

ההוא עובד כוכבים דהוה קאמר ליה לישראל

קטול אספסתא ושדי לחיואי בשבתא

ואי לא קטילנא לך

כדקטילנא לפלוני בר ישראל

דאמרי ליה בשיל לי קדירה בשבת

ולא בשיל לי וקטילתיה

 

3.תוספות מסכת עבודה זרה דף כז עמוד ב ד"ה יכול

יכול אפילו בפרהסיא- רבנן פליגי עליה דר' ישמעאל בפרק בן סורר (סנהדרין דף עד.) ואמרי דבפרהסיא אפילו מצוה קלה יהרג ואל יעבור ובצנעא יש חילוק בין עבודת כוכבים לשאר מצות דבשאר מצות יעבור, ובעבודת כוכבים יהרג. ולר' ישמעאל אין שום חילוק. דבצנעא בכולן יעבור ואל יהרג, ובפרהסיא בכולן יהרג ואל יעבור... ואם רצה להחמיר על עצמו אפילו בשאר מצות רשאי, כמו ר' אבא בר זימרא דירושלמי שהיה אצל עובד כוכבים אמר ליה אכול נבלה ואי לא קטלינא לך, אמר ליה אי בעית למיקטלי קטול. ומחמיר היה, דמסתמא בצנעא הוה.

 

4.תוספות מסכת סנהדרין דף  ד"ה קטול

ההוא עובדא דשלהי יבמות (ד' קכא: ושם) דאמר ליה עכו"ם לישראל קטיל אספסתא ואי לא קטילנא לך כדקטילנא לפלניא בר ישראל דאמרי ליה בשל לי קדירה בשבתא ולא בשיל וקטילתיה שמא לא היה בקי בהלכה דמן הדין לא היה לו למסור עצמו במקום הנאת עצמן של עכו"ם:

 

5.רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ה הלכה ד

כל מי שנאמר בו יעבור ואל יהרג ונהרג ולא עבר הרי זה מתחייב בנפשו, וכל מי שנאמר בו יהרג ואל יעבור ונהרג ולא עבר, הרי זה קידש את השם...

 

6.הרב יוסף קארו, כסף משנה הלכות יסודי התורה פרק ה הלכה ד

כל מי שנאמר בו יעבור ואל יהרג ונהרג ולא עבר הרי זה מתחייב בנפשו. סובר רבינו שכשאמרו בגמרא יעבור ואל יהרג פירוש צריך לעבור כדי שלא יהרג. אבל שלמים וכן רבים סוברים דאם נהרג ולא עבר צדקה תחשב לו. ונראה שמפרשים יעבור ואל יהרג הרשות בידו לעבור כדי שלא יהרג.

וכתב בנימוקי יוסף [סנהדרין יח ע"א מדפי הרי""ף] דאפילו לפי סברת רבינו אם הוא אדם גדול וחסיד ירא שמים ורואה שהדור פרוץ בכך רשאי לקדש את השם ולמסור עצמו אפילו על מצוה קלה כדי שיראו העם ולמדו ליראה את השם ולאהבו בכל לבם.

 

7.רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ה הלכה א

כל בית ישראל מצווין על קדוש השם הגדול הזה שנאמר ונקדשתי בתוך בני ישראל ומוזהרין שלא לחללו שנאמר ולא תחללו את שם קדשי כיצד כשיעמוד עובד כוכבים ויאנוס את ישראל לעבור על אחת מכל מצות האמורות בתורה או יהרגנו יעבור ואל יהרג שנאמר במצות אשר יעשה אותם האדם וחי בהם וחי בהם ולא שימות בהם ואם מת ולא עבר הרי זה מתחייב בנפשו:

 

 

הצעה למהלך שיעור:

 

א. פתיחה: נערוך סבב פתיחה בין התלמידים בו כל אחד יצטרך לומר משפט בן עשר מילים המגדיר האם לדעתו התנדבות לעשות משהו שלא חייבים לעשותו היא שלילית תמיד/חיובית תמיד/תלוית מצב. כדאי לשם התרגיל לעמוד על מספר המילים שמותר לכל תלמדי לומר וכך להוסיף קצת חן ומשחק לפתיחת השיעור.

ב. דיון: נפתח עם התלמידים את השאלה בה נעסוק בשיעור זה: האם לפי דעתם אדם שבוחר למות על מצווה שחכמים לא הורו לגביה את הכלל של "ייהרג ובל יעבור" עושה מעשה ראוי או לא? ניתן לתלמידים להביע את עמדתם ולנמק אותה.

ג. לימוד: נלמד על שתי דמויות שמתוארות בתלמודים שהיו מוכנות למות על מצווה שאכן לא הוגדרה על ידי חז"ל ככזו שצריך למות עבורה: המדרש בתלמוד הירושלמי למסכת שביעית פרק ד' הלכה ב' על פגישתו של רבי בא בר זימנא והרומאי שמצווה עליו לאכול נבילה. והסיפור במסכת יבמות דף קכא ע"ב על גוי שמספר על יהודי שהרג בגלל שלא הסכים לבשל לו בשבת.

ד. תרגיל כתיבה או הצגה: נבקש מהתלמידים להפגיש בדמיונם את שתי הדמויות שבמדרשים: זו שהסכימה למות כדי לא לאכול נבילה וזו שהסכימה למות עבור שמירת שבת (לחילופין אפשר להפגיש את הדמויות עם חכמי בית נתזה שדנו למעשה בסיטואציות הללו בדיוק), ולכתוב את השיחה שמתנהלת בין שניים. לחילופין ניתן להציע לתלמידים להציג את המפגש או אפילו לצלם סרטון קצר במכשירים הסלולאריים שלהם ולהקרין אותו אח"כ בפני כל הכיתה (זו מתודה שיכולה הרבה פעמים להלהיב את התלמידים ולהתגבר על הציניות שהצגה או כתיבה יכולות לפתוח). נבקש מהתלמידים להציג או להקריא את שדמיינו סביר להניח שהשיחה תהיה שיחה של רוממות נפש שמתפעלת מהמוכנות למות על קידוש השם.

ה. לימוד בחברותות/בקבוצות: נקרא עם התלמידים את המשפט האחרון במדרש בירושלמי אותו לא קראנו בשלב הראשוני של הלימוד. משפט זה טוען למעשה שמבחינה הלכתית נקייה היה צריך רבי בא בר זימנא לאכול את הנבילה שהרי אין זו אחת מהמצוות שעליהן קבעו חכמים שצריך להיהרג ולא לעבור. ניתן לתלמידים ללמוד את דברי הראשונים המעמתים (במפורש או במשתמע) בין התנהגותו של רבי בא בר זימנא לבין הנאמר בסוגיה אצלנו: תוספות במסכת עבודה זרה דך כז ע"ב ד"ה "יכול" , תוספות במסכת סנהדרין דף עד ע"ב ד"ה "קטול", רמב"ם הלכות יסודי התורה פ"ה הלכה ד' והערת הכסף משנה שם.

ו. אסיף לימודי: לאחר שהתלמידים למדו בקבוצות או בחברותות את המקורות וניסו קצת להתעמת איתם בכוחות עצמם, נסכם ביחד את הדברים ואת הקריאה השונה של הגמרא שעולה מכל אחת מהשיטות: בשיטות הראשונים עולות שלוש אפשרויות עקרוניות: א. זו העולה בדברי הרמב"ם הסוברת שאסור למות על עבירות נוספות, דהיינו ההוראה של חז"ל כפולה: על מה יש למות ועל מה יש לחיות (ניתן לדייק יפה ברמב"ם שבהלכה א' לאחר ההגדרה שלו שכל ישראל מצווים במצוות קידוש השם, הוא שואל כיצד? והדוגמא שלו היא של יהודי שמצווה לעבור על עבירה שאיננה נכללת בשלוש הידועות ובוחר לעבור ולחיות ולא למות. מקור זה איננו נכלל בתוכנית הלימודים, אך ניתן כתרגיל פותח ללימוד לקרוא את תחילת הלכה א' עד אחרי המילה "כיצד? ולבקש מהתלמידים לנחש מה המשך ההלכה ברמב"ם. סביר להניח שרוב התלמידים ינסחו את הדוגמא לצד בו האדם בוחר למות כאשר הוא מתבקש לעבור על אחת משלושת העבירות). ב. זו העולה בדברי התוספות שמתירה לכל אדם למות גם בכדי לא לעבור על עבירות נוספות, דהיינו ההוראה של חז"ל מציבה רף מינימאלי שניתן ורצוי להחמיר עליו ג. זו העולה בדברי הכסף משנה בשם הנימוקי יוסף שמתירה במקרה מסוים: אדם גדול ודור פרוץ למות גם על עבירות נוספות.

ז. סיכום: נבקש מכל תלמיד לכתוב לעצמו כיצד הוא היה מכריע בתוכו בשאלה בה חלקו הראשונים. לא נבקש מהתלמידים להקריא את שכתבו אלא נותיר את המחשבה לדיבור אינטימי של כל אחד עם עצמו..  לחילופין: נחזור לשאלה בה פתחנו את השיעור ונבקש מכל תלמיד לחשוב על מקרה אקטואלי ממסגרת החיים שלו בו נכון להתנדב על אף המחירים שיהיו לכך ועל מקרה בו נראה לו נכון לוותר על ההתנדבות בגלל המחירים שהיא מביאה עמה. נבקש מחלק מהתלמידים להעלות את המקרים שכתבו ונבחן בכיתה האם יש הסמכה לגבי ההכרעה בכל אחד מהמקרים שהתלמידים העלו לדיון.

 

תשומת לב:

בשיעור זה נבקש מהתלמידים להתמודד לבד עם לימוד ראשונים. נראה שבהכוונה נכונה רוב התלמידים יכולים לעמוד באתגר או לפחות להתנסות בו כהקדמה ללמידה משותפת ומסכמת בכיתה. כדאי לא להיבהל מלתת להם לנסות, גם אם המשימה תהיה קשה ומורכבת עבורם.

 

מהבלוג שלנו

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים