תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > יסודי > חינוך לשוני > תפילת הדרך

תפילת הדרך

צוות לב לדעת
הדפסה
מקצוע: חינוך לשוני
כיתה: ה-ו
נושא: תפילת הדרך

מתוך קריאה קרובה וקשובה של נוסח התפילה בשיעור, נעמוד על טיב הבקשות המובלעות בתפילת הדרך. נתבונן באופיין השונה של הפניות. כמו כן, נעמוד על המתח ונבחין בין הצורך בשמירה אישית וקרובה, ובין הנקיטה בלשון רבים על משמעויותיה.

מטרות: בהלימה להישג 7, קריאת טקסטים מן המקורות היהודיים כחלק בלתי-נפרד מהמורשת התרבותית היהודית ותוך עמידה על ייחודם הלשוני.

הטקסט המרכזי: תפילת הדרך

הקשרים לימודיים: במסגרת לימודי זהירות בדרכים, לקראת טיול שנתי, לקראת חופש.

דגשים:

  • תפילת הדרך הינה תפילה שילדים מכירים מחיי היום-יום. העיסוק בתפילה כהוראה מפורשת יכול לקדם הן מטרות חינוכיות-ערכיות בהקשר של בנין התפילה והן  מטרות מתחום השפה. ההתבוננות בלשון התפילה מאפשרת הזדמנות לעמוד על  הקשר בין הלשון לבין משמעות התפילה (לשון עתיד, רבים...).
  • יש לשקול באיזו שכבת גיל ללמד את יחידת ההוראה בהתחשב ברקע של אוכלוסיית התלמידים. מומלץ לשלב פעילות המעודדת את הילדים ללמוד את התפילה בע"פ.

מטרות בתחום החינוך הלשוני:

  • קריאה- זיהוי רכיבי מבנה בולטים בטקסט והבנת תפקידם.
  • הבנת הרעיונות העולים מן (הטקסט) התפילה.

 

פתיחה

נשב במעגל, על הרצפה יפוזרו כרטיסים ועליהם פתיחות של היגדים על פי מספר התלמידים (אפשר לחזור על אותו היגד בכמה כרטיסים) למשל:

  • כאשר אני נוסע לטיול שנתי, אני מקווה ש....
  • כשאני נוסע באוטובוס אני חושש ש....
  • כשמישהו נוסע במהירות מופרזת בכביש אני רוצה ש...
  • כאשר אבא או אמא נוסעים אני מקוה ש...
  • כשיהיה לי רשיון, אני חושש ש...
  • אני אוהב נסיעות ארוכות כי...
  • אני לא אוהב נסיעות ארוכות כי...
  • חבר טוב שלי נוסע לחוץ לארץ. ברצוני לאחל לו ש...
  • כשאני שומע ברדיו על תאונה  אני מתפלל ש...
  • כשאנחנו נוסעים מחוץ לעיר אני מקפיד ל...

כל תלמיד יבחר היגד וישלים אותו. לאחר שכל תלמיד משלים את ההיגד שבחר, נאסוף ונסכם את עיקרם של הדברים. נשאל:

  • מה המשותף לדברים שנאמרו?
  • למה אנחנו מקווים כשאנו יוצאים לדרך?

(נגיע בשלום, נצליח לבצע את מה שרצינו, נהנה וכו' , אנחנו חוששים מתאונות, תקלות וכו' אנחנו מתפללים שנצליח, שנגיע בזמן וכו'.)

אפשר לתת לתלמידים לענות על השאלות במחברת או אפילו כשעורי בית, זה יהווה בסיס להמשך השיעור:

  • במי תלויה הצלחת הדרך?
  • האם רק בנו?
  • איזו הרגשה זו להיות תלוי באחרים?
  • מהו המקום המוגן ביותר עבור האדם?
  • מה משתנה כשהוא יוצא לדרך?

נסכם את הדברים ונפנה להעיר את תשומת הלב לתפילת הדרך,  לפניה להשי"ת בנקודה בה אנחנו יוצאים למקום פחות מוגן, ומבקשים ממנו שמירה ועזרה בדרך וביעד אליו אנחנו חפצים להגיע.

 

מפגש עם המקור

לפני הקריאה או ההאזנה, נמקד את המשימה ונאמר כי התפילה הזאת מוכרת לנו מאד, מטיולים ונסיעות מחוץ לעיר, עם המשפחה ועם בית הספר. לרוב, כדרכן של תפילות שגורות, היא נאמרת מהר, והמילים נבלעות זו בזו. נבקש מהתלמידים להתיר יחד את סבך המילים, ובמהלך ההאזנה, לסמן בעיגול שלוש בקשות שונות. אחת על הדרך, אחת על היעד אליו אנחנו מבקשים להגיע, ועוד אחת  על התפילה עצמה.

נחלק את הנוסח של התפילה כדי שיהיה מונח כתוב לפני כל תלמיד, ונקרא אותה בקול, או לחילופין, ניתן להשמיע אותה  באחד מהביצועים המושרים (של דודו פישר, שלמה גרוניך או עובדיה חממה).

בתום הקריאה ומשימת הסימון, נלקט את תשובות התלמידים ונכתוב אותן על הלוח. נמנה את הבקשות הרבות ונאפיין אותן על פי הקטגוריות שהוצעו בתחילת המשימה. (בקשה על הדרך, בקשה על היעד, בקשה על התפילה). נעיר את תשומת הלב לריבוי הבקשות, ונשאל: 

  • מה הן מלמדות אותנו על מעמד היציאה לדרך?
  • על התחושות המתעוררות בלב במהלכו?

אגב איסוף הדוגמאות מהתלמידים, כדאי להתעכב על אוצר מילים וביאורן, על ידי שאילת שאלות מלוות. למשל:

  • מה משמעות הביטוי "מחוז חפצינו"? מאילו מלים הוא מורכב?
  • אורב-אויב- מה ההבדל, לדעתכם,  בין אויב לאורב?  
  • מה הן "פורענויות"? אלו מלים המלה הזאת מזכירה לכם?

בתום ביאור המילים, נעיר את תשומת הלב לריבוי הפורענויות המפורטות בתפילה ונשאל את התלמידים, מה הם חושבים שהסיבה לכך.

 

התבוננות

עבודה עצמית- סימון שלושת חלקי התפילה ע"י התלמידים (פתיחה, גוף, סיום).

כדאי לתת לתלמידים לנסות לחלק את הנוסח בעצמם ואז להקרין את החלוקה באמצעות מקרן על הלוח.

חלק ראשון- יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יה' אֱלֹקינוּ וֵאלֹקי אֲבוֹתֵינוּ,
חלק שני- שֶתּוֹלִיכֵנוּ לְשָלוֹם וְתַצְעִידֵנוּ לְשָלוֹם. וְתִסְמְכֵנוּ לְשָלוֹם. וְתַדְרִיכֵנוּ לְשָלוֹם. וְתַגִיעֵנוּ לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ לְחַיִּים וּלְשִמְחָה וּלְשָלוֹם (ואם דעתו לחזור מיד אומר וְתַחְזִירֵנוּ לְשָלוֹם)
וְתַצִּילֵנוּ מִכַּף כָּל אוֹיֵב וְאוֹרֵב וְלִסְטִים וְחַיּוֹת רָעוֹת בַדֶּרֶךְ וּמִכָּל מִינֵי פּוּרְעָנִיּוֹת הַמִתְרַגְּשוֹת לָבוֹא לָעוֹלָם
חלק שלישי- וְתִשְלַח בְּרָכָה בְּכל מַעֲשֵה יָדֵינוּ, וְתִתְּנֵנוּ לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רוֹאֵינוּ וְתִשְמַע קוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ. כִּי אֵל שוֹמֵעַ תְּפִלָּה וְתַחֲנוּן אתה: בָּרוּךְ אַתָּה ה', שוֹמֵעַ תְּפִלָּה:

דיון כיתתי:

  • מה מאפיין כל אחד מהחלקים בתפילה?
  • פתיחה-אלו עוד תפילות מתחילות ב"יהי רצון..." ? (לאחר ברכות השחר, ברכת החודש...).
  • מה מיוחד בלשון התפילה?
  • למה לדעתכם התפילה כתובה בלשון רבים?
  • (אפילו כשהוא נוסע ביחידות, טוב לומר הנוסח בלשון  רבים, שמתוך כך תפילתו נשמעת). סיבה נוספת- חיבור לשיעור הקודם- בדך אנו תלויים באחרים ולכן התפילה נאמרת בלשון רבים.
  • סיום-ברכה קצרה- אלו עוד ברכות מסתיימות ב"ברוך אתה.."?

לחילופין, אפשרות נוספת למשימת התבוננות:

עבודה עצמית או בזוגות על-פי הוראות:

  • סמנו את הפעלים בתפילה: תוליכנו, תצעידנו, תגיענו, תצילנו, וכו'... והתייחסו בבקשה לנקודות הבאות:
  • -מדוע לדעתכם נוסחו הפעלים בלשון עתיד?
  • -מדוע לדעתכם נוסחו הפעלים בלשון רבים ?
  • -נסו לפרק פעלים חבורים. למשל, פירוק הפועל: "תוליכנו"=אתה תוליך אותנו
  • - איזו מלה חוזרת בתחילת התפילה שוב ושוב?

בתום משימת הכתיבה נסכם את התשובות על הלוח. נדייק את הנקודות החשובות: אנחנו מבקשים על הדרך הנפרשת לפנינו , שאנחנו עתידים לעבור, ועל היעד, וכמו"כ אולי גם בבקשה כללית על הדרכים שאנחנו עתידים לעבור בחיינו, ולכן הבחירה היא בלשון עתיד.

השימוש בלשון רבים גם כשהנוסע הוא יחיד באוטו הוא מכמה טעמים. בקשה על הרבים מתקבלת יותר, אנחנו כוללים יחד גם את אלו שנוסעים עמנו בכביש, וגם, כיון שהאחריות לשלום הדרך לא מוטלת רק על כתפינו אלא גם על הנהגים האחרים, אנחנו מתחננים לפני השי"ת שיגן על כולנו מכל מה שעלול להתרגש ולבוא.

המלה החוזרת היא שלום, והיא אולי מאזנת במשהו את מניין הפורענויות המפורט והרחב בהמשך התפילה, בניסוח חיובי של הדברים (מן הסתם, לתלמידים יהיו רעיונות נוספים ומעשירים לתרום כאן).  

 

הפנמה

כפי שראינו, לפני צאתנו לדרך אנחנו מלאי חששות ובקשות לקראתה. ואכן, תפילת הדרך עצמה היא תפילה מפורטת מאד מצד אחד, המרבה בתיאור פורענויות וצרות שונות העשויות לבוא עלינו (חלילה) בדרך, ומאידך מנוסחת בלשון רבים, כבקשה כללית להגנה. (וגם על הטעמים לכך עמדנו בשיחה בכתה).

נבקש מהתלמידים לחשוב על מסע או נסיעה ארוכה שהם או אדם קרוב להם עתיד לעבור בקרוב, ולחבר לו תפילת הדרך אישית שלו, המתאימה למסע המסוים שאותו הוא עתיד לעבור.

נחלק לתלמידים דף ובו תבנית התפילה המקורית, ריקה. בדף זה הם יכתבו את התפילה שלהם. 

נבקש מהם להקדיש זמן למחשבה לפני חיבור התפילות לנקודות הבאות:

באיזה לשון תנסחו את התפילה ומדוע? (רבים/יחיד, הווה/עתיד וכו').
לאן מועדות פניו של הנוסע?
למה הנוסע זקוק בדרך (האם הדרך ארוכה במיוחד, מסוכנת, מעייפת, מעוררת געגועים, וכו')?
למה הוא זקוק במקום אליו הוא נוסע?

(למתקדמים: בנוסח המקורי הקב"ה מכונה "שומע תפילה". האם זה מתאים לבקשותיכם כאן או שאתם זקוקים לכינוי אחר בתפילה שחיברתם? מדוע?)

בתום הכתיבה, נבקש ממי שמעוניין לחלוק את תפילתו בפורום הכיתתי, לקרוא את שכתב.

 

סגירה שהיא פתיחה:

נסכם את הלימוד. נזכיר שבמהלכו הכרנו את מילותיה של תפילת הדרך והקשבנו להן בקשב חדש.

נקרא יחד את דבריו של ר' חסדא במסכת ברכות (כ"ט ע"ב)  :

"וכאשר אתה יוצא לדרך – הימלך בקונך וצא."

נספר לתלמידים על שאלתה של  הגמרא:

"איך מקיימים 'הימלך בקונך וצא [= בקש רשות מבוראך, ואחר כך צא לדרך]'?", ומשיבה "אמר רבי יעקב, אמר רב חסדא: זו תפילת הדרך."

נשאל, כשאלה פתוחה:

  • באיזה אופן לדעתכם, מתוך הלימוד שלמדנו, יכולה תפילת הדרך להיות "בקשת רשות" מה' לצאת לדרך? 
  • איזו אחריות נותרת על כתפי האדם, אם כך?

למורה: אחרי ההיכרות המעמיקה יותר שערכנו השיעור עם מילות התפילה, כדאי לעשות ניסיון ללימוד בע"פ של הנוסח, כדי שיהיה שגור ומוכר היטב בכל נסיעותיהם. לצורך כך, ניתן להיעזר בדף ההנחיה ללימוד מקורות בעל פה של "לב לדעת" המופיע באתר.

חדש באתר

מהשאלה לשיעור
שאלות לב לדעת, עמ"ר, מזמינות אותנו לכוון את ההוראה שלנו להוראה מעמיקה ומשמעותית.

מהבלוג שלנו

אני מרשה בכיתה
מה אנחנו 'מרשים' בכיתה שלנו? ומדוע? מה זה מצמיח?
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים