תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > תיכון > היסטוריה > לאומיות: שיעור פתיחה

לאומיות: שיעור פתיחה

ענת בזק

שיעור פתיחה לכיתה י' בתכנית החדשה

.מהלך השיעור:

1. חלוקת המפה של הלאומים באירופה באמצע המאה הי"ט (בלי לתת כותרת למפה).

2. הגדרת מיקום המפה- אירופה. כדאי לצבוע יחד מראש כל מקום שיש ים שלא יתבלבלו בהמשך.

3. הבנת המקרא: קריאה בקול של שמות העמים המיוצגים במפה והבהרה איך כל אחד מהעמים מסומן (נקודות צפופות, נקודות מרווחות, פסים אלכסוניים עבים וכד'.) ניתן להסתפק ב2-3 דוגמאות.

4. כל תלמיד בוחר צבע לכל אחד מהעמים וצובע את המשבצות במקרא בצבעים השונים.

5. כל תלמיד צובע במפה כל אחד מהעמים (הלאומים) בצבע שבחר עבורו במקרא.

המורה עובר בין התלמידים לעזור בצביעה (מתעוררות שאלות למשל לגבי הגרמנים). לאט לאט מתחילים לשמוע שאלות כמו למה לא כולם באותו מקום. למה הם לא בארץ שלהם וכד'.

6. הבחנה והגדרה- עם, ארץ, מדינה.

אנו עוסקים בהגדרת "עם" או "לאום" כמי שיש לו שפה, תרבות, היסטוריה, דת- משותפים. (אפשר כמובן לקבל תשובות אלו מהתלמידים).

בדרך כלל יש גם ארץ משותפת. "מולדת".

החידוש של מדינת הלאום הוא ההגדרה ששותפות זו מקבלת הגדרה פוליטית, סמלים שלטוניים וכן דגל, סמל, המנון שמהווים ביטוי לאותה שותפות היסטורית. (הדברים יורחבו בעת לימוד נושא הלאומיות).

7. במפה הזו יש רק עם אחד שחי במדינת לאום. כל  החיים בצרפת צרפתים ואין צרפתים שחיים מחוץ לגבולות צרפת.

המתח הלאומי מומחש באוסטרו הונגריה (במפה: הקיסרות האוסטרית) שם יש לאומים רבים- סלאבים, הונגרים, רומנים וגרמאנים (ויש עוד רבים שלא מופיעים במפה).

השאיפה הלאומית מומחשת ברומנים- חלקם חיים בקיסרות הרוסית, חלקם חיים בקיסרות האוסטרו הונגרית וחלקם באמפריה העות'מאנית.

8. מסקנות ביניים:

מה שהגיוני בעיני תלמידינו "להקיף" בקו המסמן גבול את כל הרומנים ולקרוא לזה "רומניה".

"להכניס" את כל הגרמאנים לאותו שטח ולקרוא לזה "גרמניה".

להשאיר את ההונגרים במקומם, לסמן סביבם קו גבול ולכנות את מדינתם "הונגריה" ולנתק אותם מהאמפריה רבת הלאומים אוסטרו- הונגריה.

להבהיר לתלמידים שהחשיבה הזו היא חשיבה מודרנית.

המפה הזו ממחישה את המצב טרם היות "מדינות לאום".

התלמידים שואלים כיצד התהוותה המפה הזו שזרה להם ולתפישתם ואנו מסבירים על תפישת השלטון כנחלתו של השליט, האדרתו על ידי כיבוש שטחים נרחבים וחוסר התחשבות בשאלה מי האנשים החיים בחבלי הארץ שמעניקים לו את גדולתו. כמו כן יש שינוי בתפישת האדם את עצמו (את זהותו) מעבר להיותו חלק ממשפחה, מכפר, מתרבות מסוימת- להרחיב את נקודת המבט ולהגדיל את משמעות היותו כחלק ממושג מופשט גדול מסך חלקיו- "עם".

עמים קדמו למדינות. (מבחינת התלמידים אנגלים הם אנגלים כי הם חיים באנגליה ולא להפך. מפה זו ממחישה שגרמאניות קדמה לגרמניה, הונגריות קדמה להונגריה , רומניות קדמה לרומניה וכיוצ"ב).

זוהי הכרה שמשנה תפישת עולם ומחייבת להגדיר מהו עם (וממילא מהו לאום, מהי לאומיות ומהי מדינה. כמו כן מה הצורך במדינה ומה מדינת לאום מאפשרת לעם לממש או לבטא שמדינות או קיסרויות רב לאומיות לא מאפשרות לבטא).

במפה זו אין התאמה בין גבולות מדיניים/ גיאוגרפיים לבין גבולות לאומיים/ סוגי אוכלוסייה/ אתניים/ דמוגרפיים.

לכן מפה זו מפתיעה ומבלבלת.

במדינות לאום יש התאמה בין גבולות מדיניים לגבולות אתניים.

כדי להגיע למצב של מדינות לאום כל אחד מהעמים עבר תהליך אחר (תהליכים שיילמדו במהלך השנה). מלחמות שחרור, מלחמות כדי להגיע לאיחוד, מלחמות אזרחים כדי לשנות את אופי הממשל- ועוד.

9. איך השתלב עם ישראל בתהליך הזה וכיצד הוא השפיע על העובדה שאנו יושבים כאן היום בכיתותינו כחלק ממדינה יהודית עצמאית בארץ ישראל?

בזמן שהמפה הזו מתארת (לפני כמאה ושישים שנה) עם ישראל מפוזר בכל ארצות העולם (לא נפרט כרגע את המפה הדמוגרפית היהודית במאה הי"ט. אפשר להזכיר את המרכזים העיקריים). וארץ ישראל היא חלק מהאימפריה העות'מאנית (התורכית).

בניגוד לעמים המתוארים במפה שנמצאים בחבל הגיאוגרפי עתיק היומין שלהם אך צריכים לנקוט בפעולה צבאית או פוליטית כדי להגדיר את עצמם בגבולות מדינת לאום עם ישראל צריך לעבור מספר תמורות:

  • להתאחד מתפוצותיו להכרה שהוא עם אחד (ההנחה וההכרה הברורה לנו שיהודי מרוסיה ויהודי מתימן כדוגמא הם קשורים ומאוחדים לא הייתה קיימת באופן המוכר לנו לפני היות התהליכים שאותם נלמד).
  • לצאת ממקומות מגוריו ולהתאסף יחד בארץ אחת
  • להשיג הכרה שארץ ישראל היא ארצו ההיסטורית ולכן יש הצדקה שיקים בה מדינת לאום עצמאית.

כיצד קרה התהליך הזה בפועל נלמד במשך השנה.

10. כיצד מהווה תרגיל זה פתיחה לנושאים הנלמדים השנה?

לעיתים קרובות תופשים "מודרנה" או "מודרניות" כהתקדמות או שינוי טכני/ טכנולוגי.

המודרנה היא בראש ובראשונה שינויים תפישתיים ושינויי השקפה וצורות חשיבה שמניעים בין היתר גם התפתחויות טכנולוגיות, מדיניות ועוד.

המפה הזו נמצאת מבחינה תפישתית "באמצע" כל הנושאים הנלמדים ביחידה זו-

התהליכים שקודמים לחשיבה הלאומית- ההשכלה, הנאורות, בדיקה ובחינה מחודשת של מבנה החברה ומטרת המדינה.

התהליכים שאליהם תוביל הלאומיות- בין היתר משברי המודרנה- מלחמות עולמיות ומשטרים טוטאליטריים.

ההשתלבות של עם ישראל בכל התהליכים העולמיים האלו-

מצד אחד הגדרת לאומיות מעבר לדתיות, מצד שני נסיונות התבוללות ו/או הגדרות מחודשות של היות יהודי כדי להשתלב בלאומים החדשים.

המשבר העצום של שנאת יהודים בתוך הגדרת המדינות הלאומיות , שינויים דמוגרפיים עצומים שהעם עבר במאה וחמישים השנים האחרונות בהגירה, בעלייה ובהשמדה.

 

שורש/לב העניין:

1. מבחינת מיומנות- מפה- שהיא לכאורה שרטוט טכני של קוים הזזים לכאן או לכאן- טומנת בחובה כל כך הרבה מידע וכל כך הרבה רעיונות, ערכים, אמוציות, הקרבה וחזון ש"הזיזו" את הקווים צפונה- דרומה- מזרחה- מערבה.

לימוד מיומנויות שהוא חלק משמעותי בתכנית החדשה יש בו יכולת לחדש לנו בתכנים ולא רק בכלים.

2. מבחינה ערכית:

א.עם קודם לארץ/ למדינה.

האם יש קיום לעם גם ללא מדינה? האם יש משמעות לקיום של עם ללא מדינת לאום? מה מאפשרת מדינת הלאום שלא מתאפשר בלעדיה? האם היא מחזקת את זהותו של העם או מחלישה אותה? (בעוד שללא המדינה סמלי הקיום והאחדות היו סביב אמונה דתית היום הסמלים המאחדים הם לאומיים- הדגל, ההמנון. על הקשר בין הסמלים הלאומיים והדת בישראל בשיעור אחר).

ב. האופן שבו רעיונות מופשטים השפיעו על המציאות הקונקרטית מפעים מבחינת התפישה שהרוח מניעה את החומר ולא להפך.

ערכים ורעיונות יכולים לעמוד בבסיס קביעת המציאות (בניגוד לאינטרסים, השגת כח, כסף, עושר וכד'). האם מדינתנו קיימת עכשיו מכח ערכים ולמען הגשמתם או ממקום של אינטרסים?

האופן שבו הנאורות, התפישות הליברליות, הלאומיות "לקחו" עולם אחד והפכו אותו לעולם אחר מעורר השראה. אם מנתחים את המציאות ממקום לא ציני אפשר למצוא שבבסיס הקיום קיימים ערכים כאהבת אדם, רצון לאפשר לאדם לממש את חירותו וכד'.

בשלב זה כדאי לשמוע מהתלמידים על "מפות" שהשתנו בחייהם כתוצאה מרעיונות חדשים או חשיבה ערכית או בוגרת יותר. על האופן שבו מחשבה קודמת למעשה ותהליך נפשי/ רוחני/ מחשבתי שעובר עליך יש לו השפעה במציאות על אורחות חייך.

לרעיונות יש כח. הם מניעים את המציאות ומשנים אותה אולי יותר מאינטרסים וצבירת כח ונכסים.

ניתן יהיה לבדוק ולבחון את הקביעה הזו , לקבל או לסתור אותה במהלך הלימוד לאורך השנה.

חדש באתר

החברה הישראלית
אסופת סרטונים על החברה הישראלית

מהבלוג שלנו

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים