תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > תיכון > תושב"ע > רב ותלמיד (ב) - מסירות כאב לבניו

רב ותלמיד (ב) - מסירות כאב לבניו

הדפסה
מקצוע: תושב"ע
נושא: רב ותלמיד (ב) - מסירות כאב לבניו

על יחס הרב אל התלמיד

 

תוספתא הוריות פרק ב הלכה ז

מנין שכל השונה פרק אחד לחברו מעלה עליו הכתוב כאילו הוא יצרו ורקמו והביאו לעולם? שנאמר: "וְאִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל כְּפִי תִהְיֶה" (ירמיהו טו, יט). כאותו הפה שזרק נשמה באדם הראשון, כך כל המכניס בריה אחת תחת כנפי השכינה, מעלין עליו כאילו יצרו ורקמו והביאו לעולם. יקרה – התורה, שנאמר: "יקרה היא מפנינים" (משלי ג, טו), ואומר: "יש זהב ורב פנינים וכלי יקר שפתי דעת" (משלי כ, טו).

 

ספרי ואתחנן פיסקא ט

"ושננתם לבניך" (דברים ו, ז) - אלו תלמידיך.

וכן אתה מוצא בכל מקום שהתלמידים קרויים בנים, שנאמר: "בנים אתם לה' אלהיכם" (דברים יד, א). ואומר "ויצאו בני הנביאים" (מלכים ב ב, ג). וכי בני הנביאים היו והלא תלמידים היו? אלא מכאן לתלמידים שהם קרוים בנים. וכן אתה מוצא בחזקיהו מלך יהודה שלימד כל התורה כולה לישראל וקראם בנים, שנאמר: "בני עתה אל תשולו" (דברי הימים ב כט, יא).

וכשם שהתלמידים קרואים בנים כך הרב קרוי אב, שנאמר: "ואלישע רואה והוא מצעק אבי אבי רכב ישראל ופרשיו ולא ראהו עוד" (מלכים ב ב, יב) . ואומר: "ואלישע חלה את חוליו אשר ימות בו ויבוא אליו מלך ישראל ויבך ויפל על פניו ויאמר אבי אבי" (מלכים ב יג, יד).

 

  • כיצד מתארים שני המקורות דלעיל את הקשר בין הרב לתלמידו?

 

תלמוד בבלי עירובין דף נד עמוד ב (מתורגם מארמית)

רבי עקיבא אומר:

מניין שחייב אדם לשנות לתלמידו עד שילמדנו? שנאמר: "ולמדה את בני ישראל" (דברים לא, יט).

ומנין עד שתהא סדורה בפיהם? שנאמר: "שימה בפיהם" (שם).

ומניין שחייב להראות לו פנים? שנאמר: "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" (שמות כא, א)

...רבי פרידא היה לו אותו תלמיד שהיה מלמד אותו ארבע מאות פעם כל דבר - ולמד.

יום אחד בקשוהו (את רבי פרידא) לדבר מצווה.

לימד אותו - ולא למד.

אמר לו: (רבי פרידא)  מה שונה היום?

אמר לו: (התלמיד) מאותו זמן שאמרו לו למר שיש דבר מצווה (שעליו ללכת אליו), הוסחה דעתי וכל רגע אמרתי: עכשיו יקום מר, עכשיו יקום מר.

אמר לו: (ר' פרידא) תן דעתך (תתרכז שוב) ואלמד אותך. חזר ולימד אותו ארבע מאות פעמים נוספות.  יצאה בת קול ואמרה לו: נוח לך שיוסיפו לך ארבע מאות שנים, או שתזכו אתה ודורך לעולם הבא? אמר: שנזכה אני ודורי לעולם הבא.

אמר להן הקדוש ברוך הוא: תנו לו זו וזו.

 

  • מהם שלושת העקרונות שמציג רבי עקיבא ביחס להוראה?

  • מה ניתן ללמוד על רב פרידא ומה ניתן ללמוד על תלמידו מתחילתו של סיפורנו?

  • מדוע לא הצליח התלמיד ללמוד באותו "יום אחד"?

  • מה ניתן ללמוד מתגובתו של רב פרידא להסברו של התלמיד לכך שלא הצליח להתרכז?

  • כיצד ניתן לקשור בין מעשהו של רבי פרידא בסיפור לבין בחירתו בשכר הניתן לו ולדורות הבאים ממנו? מה מלמד קשר זה על מהותו של תפקיד הרב?

  • מה הקשר בין מעשהו של רב פרידא לבין העובדה שקיבל גם אריכות ימים וגם עולם הבא?

 

הרב חיים שמואלביץ', שיחות מוסר תשל"א-תשל"ג, שנת תשל"ג מאמר כט עמוד צו

נתאר לעצמנו בן אדם רגיל במצבו של רבי פרידא, לא זו בלבד שלא היתה לו סבלנות ללמוד בתחילה עם תלמיד כזה שאינו מבין עד שיסבירו לו ארבע מאות פעם, וגם היה מרגיש ביטול זמן לעצמו בכך, הרי כשאירע שאף הלימוד ארבע מאות פעמים היה לריק באשמתו של התלמיד שהסיח דעתו, ודאי שהיה כועס על תלמידו, ובדין, שגרם איבוד זמן לריק, ולא היה מסכים ללמד אותו. ואילו רבי פרידא לא זו בלבד שהיה מלמדו תמיד ארבע מאות פעמים, ולא חש רבי פרידא לביטול זמנו, אלא אף כשקרה שארבע מאות פעמים היו לריק, לא גער בתלמידו ולא כעס, אלא להיפך עודדו בדברים "הב דעתך ואתני לך", ושנה עמו ארבע מאות פעמים נוספות, שבירת המידות מאין כמוה. ובגלל שבירת המידות זו זכה הוא עצמו  וזיכה את כל בני דורו לחיי עולם הבא. 

 

בסיפור השני רב פרידא מצליח לזכות את כל בני דורו בעולם הבא ומוותר על שנות חיים ארוכות.

התלמוד מעיד על רב פרידא שהייתה לו מסירות ללא גבול לתלמידיו. מסירותו של רב פרידא בנויה על דיאלוג: כאשר התלמיד אינו מבין גם לאחר 400 פעם, הוא אינו כועס, אלא מנסה להבין את הסיבה מתוך שיחה אתו.

התלמיד מסביר את הקושי שלו לקלוט את הנלמד בחשש שהנה בכל רגע המורה עומד ללכת, לחשש זה נלווים אי-נעימות על שהוא מעכב את המורה, או פחד פן לא יבין את חומר הלימוד אם המורה יקדים ויצא.  

גישתו החינוכית של רב פרידא מצביעה על מודעות לשונות בין תלמידים ולכך שיש להתייחס לכל אחד באופן המתאים לו.

הסיפור על תלמידו של רב פרידא מספר האגדה

עיונים בסיפור מאת שרה רחל טאובנבלט

 

  • עירובין: "ואם תוציא יקר מזולל" - אם תוציא אדם הגון מאדם רשע שתחזירנו למוטב
  • "כפי תהיה" - שאני גוזר גזירה ואתה מבטלה

 

תוציא משהו יקר ממשהו זול

המקור השני לקוח מתוך הגמרא במסכת עירובין ומציג את מסירותו של רבי פרידא לתלמיד שמן הסתם היום היה מוגדר כבעל הפרעות קשב וריכוז. הסיפור לא מקל על הדילמה ומעמת אותנו בין "מצווה" אליה צריך רבי פרידא לבין הצורך והרצון להתמסר לתלמיד. ובתוך הדילמה הזו ההכרעה של רבי פרידא מובהקת: המסירות לתלמיד. השכר שמוצע לרבי פרידא בסיפור הוא שכר לעצמו בעוה"ז או שכר לו ולדורו בעוה"ב, רבי פרידא שכל מהותו היא לדאוג לדורות הבאים: בוחר בשכר שממנו ייהנו הוא והבאים אחריו. האמירה הזו יכולה לצייר את מערכת היחסים בין הרב לתלמיד בדומה למערכת היחסים בין אב לבנים שרבי פרידא מסמל את הדאגה המקסימאלית בהקשר זה. 

חדש באתר

גשם גשם משמים
אסופת שיעורים לגילאי היסודי העוסקים בבקשת ובהזכרת הגשמים.

מהבלוג שלנו

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים