תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > תיכון > תושב"ע > מצות מזוזה - שיעור שני (הבית)

מצות מזוזה - שיעור שני (הבית)

משה לוי
הדפסה
מקצוע: תושב"ע
נושא: מצות מזוזה - שיעור שני (הבית)

המשך לשיעור הראשון - על משמעות ה'בית' כמקום המזוזה דרך לימוד הפעלה והפנמה

 

מצות מזוזה שיעור שני: הבית

 

מחוץ למזוזה כתוב שם ש-ד-י, שנהגו לומר שר"ת אילו הם : שומר דלתות ישראל.

מה אם כן מסמלת המזוזה? (האם ספר החינוך בשורש המצווה, יסכים עם כך?)

נסי להיעזר בשירים הבאים ומחומש שמות פרק י"ב

 

בין קירות ביתי / מילים ולחן: עידן רייכל


כאן בין כל קירות ביתי
הכל סגור ואין איש מפריע
אל מול שתיקת קירות ביתי
אין רחש שייכנס
כאן בין כל קצוות ביתי אין כל מכשול
בכל שבילי החדר
אין שמש שישרוף
ואין גם צל אשר יחשיך

 

 

אוהב להיות בבית/ מילים: אריק אינשטיין, לחן: מיקי גבריאלוב.

 

יש אנשים שמטפסים על הרים
יש אנשים שצונחים מגבהים
יש אנשים שרוכבים על סוסים
ויש כאלה שגומאים מרחקים

אבל אני אוהב להיות בבית
עם התה והלימון והספרים הישנים
אני אוהב להיות בבית
עם אותה האהובה ואותם ההרגלים

 

א.     מה מסמל הבית בעיני הכותבים?

ב.     מה מסמל הבית שלך, בעיניך? האם יש קשר בינו לבין המזוזה?

 

ספר החינוך

ומה שאמרו זכרונם לברכה [יומא י"א ע"א]: תנו רבנן, ובשעריך, (לומדים מכאן ש) אחד (=כל) שערי בתים חצרות, מדינות, עיירות, רפת, לולין, מתבן (=מחסן תבואה) אוצרות (=מחסן) יין ואוצרות שמן, כולן חייבין במזוזה,

יכול שאני מרבה בית שער אכסדרה (=שדרת עמודים מקורה) ומרפסת? תלמוד לומר (התורה באה ללמד אותנו, שלא כך, מהמילה) "בית", מה בית מיוחד לדירה אף כל שמיוחדין לדירה, ויצאו אלו (בית שער, אכסדרה ומרפסת- שפטורים),

יכול שאני מרבה אף בית הכסא ובית המרחץ ובית הטבילה (=מקווה)? תלמוד לומר בית, מה בית העשוי לכבוד אף כל העשוי לכבוד, ויצאו אלו,

(המשך הברייתא בקטע הבא)

 

הערות וביאור

1.      תנו רבנן- פתיחה למאמר מתקופת התאנים שאינו משנה.

2.      הבהרה ללימוד: הברייתא מציבה את המילה בשעריך מול ביתך. המילה בשעריך- באה להוסיף כל מיני פתחים, לעומת ביתך שממעט (מוריד) פתחים לבתים מסוימים (שרק מיוחד למקום מגורים).

3. "יכול שאני...תלמוד לומר" זהו סגנון מתקופת חז"ל להצגת דבר שאינו נכון, וההוכחה (=תלמוד לומר) להיותו- לא נכון היא המילה בתורה שמלמדת אותי שלא כך

 

שאלות לעיון

1. הביאי דוג' וניסוח כלל, למקומות שחייבים במזוזה!

2. הביאי דוג' וכלל  למקומות שפטורים ממזוזה! ונמקי מדוע הם פטורים !

3. האם מפעל לעיבוד עורות (שריחו רע מאוד) יהיה חייב במזוזה?נמקי

4. נסי לחשוב האם מחסן כלים חייב או פטור ממזוזה? נסי להביאי דעות לשני הצדדים !

 

ספר החינוך

(המשך הברייתא) יכול שאני מרבה הר הבית והלשכות והעזרות? תלמוד לומר בית, מה בית שהוא חול אף כל שהוא חול, יצאו אלו שהן קודש,

ובית הכנסת בכלל בתי קודש הוא, כל זמן שאין בה דירה, אבל אם יש בה דירה כגון בית הכנסת דכפרים דדיירי (=שגרים) בה אורחין - חייבת.

 

הערות וביאור

בהר הבית ובבית המקדש היו אזורים וחדרים ששימשו לעבודה ולאכסון. לפי הברייתא כול התחום של הר הבית, פטור

 

שאלות לעיון

1.     אילו מקומות נוספים פטורים ממזוזה?

2.     איזה בית כנסת יהיה חייב במזוזה ואיזה בית כנסת יהיה פטור? נסי לחשוב מדוע?

3.      לפי המדרש, אחת מטענות קורח, כלפי משה הייתה- "בית שכולו מלא ספרים צריך במזוזה!?" נסי לחשוב מדוע שיהיה פטור ממזוזה? ונסי לחשוב מדוע בכול זאת חייב במזוזה? (דקדקי בטעם המצווה)

 

הפנמה-

דברנו לעיל על הגבולות של בית (חדר) רגיל- לא קדוש מידי, אך לא בזוי מידי, לא פתוח מידי אך לא צפוף מידי (להלן) וכד'.

-          האם הבית שלך (כיום) נמצא בגבולות "נכונים" בענייך? היכן היית רוצה למתוח / לשנות את הגבול?

-          מה הייתה מאפשרת לך מתיחת הגבול הזו? האם הרצון הזה נובע מסולם ערכי שונה או מנוחות?

 

ומה שאמרו [שם] שמזוזת יחיד נבדקת פעמים בשבוע ושל רבים פעמים ביובל, ומה שאמרו גם כן [מנחות כ"ט ע"ב]

במזוזה בענין התגין, אמר רבא שבעה אותיות שבמזוזה צריכין שלשה שלשה זיונין, ואלו הן שעטנ"ז ג"ץ, כלומר, כל אות שבמזוזה מאלו צריכה שלשה תגין.

 

הערות וביאור

יחיד- אדם פרטי

יובל- פעם ב50 שנה

 

שאלות לעיון

1. מתי צריך לבדוק מזוזות? הבחיני בין סוגים שונים של מיקומם

2. מהם התגין? ועל אילו אותיות יש לשים אותם?

3. לפי הדין של בדיקת מזוזות בשערים, נסי לשער מדוע יש חובה לבדוק מזוזה?

4. אם הנחתי מזוזה בתוך ציפוי אטום מפלדה- האם יש חובה לבדוק אותה ? הוכיחי

5. מדוע לדעתך יש אותיות "מקושטות"? (נסי למצוא האם יש עוד אותיות כאלו, ונסי למצוא טעם קדום לכך)

 

ספר החינוך

ומה שאמרו [שם מ"ד ע"א] שהשוכר בית בחוצה לארץ והדר בפונדק בארץ ישראל פטור מן המזוזה שלשים יום,

אבל השוכר בית בארץ ישראל חייב במזוזה מיד.

והמשכיר בית לחברו על השוכר להביא מזוזה ולקבוע אותה דחובת הדר (=הגר) היא,

כשהוא יוצא לא יטלנה בידו אלא אם היתה הבית של גוי.

 

שאלות לעיון

1. במה דומים השוכר בית בחו"ל ומי שגר במלון (פונדק) בא"י?

2. ממתי חייב שוכר דירה בא"י לקבוע מזוזה?

3. מי חייב להציב מזוזות בבית- השוכר או המשכיר?

4. האם מותר לשוכר להוציא את המזוזות , כשהוא עוזב את דירתו השכורה? הבחיני בין שני מצבים

5. חזרי לברייתא (קטע מִספר ו', בחינוך), מדוע מי שגר פחות משלושים יום פטור ממזוזה?

6. האם חדרים בביתי חולים / אבות צריכים מזוזה? נמקי ובססי את דברייך !

7. מדוע לדעתך, אסור לשוכר להוריד את המזוזות, כשהוא יוצא מהבית

  • (אפשר לחשוב על שני כיוונים שהם אחד: א. הבית עצמו, כול עוד גרים בו יהודים- הוא חייב במזוזה, ולכן צריך כול הזמן שתהיה בו המזוזה. או ב. שבא"י רצו שכול הזמן יהיו יהודים בבתים ולכן דאגו שבכול בית ישאירו את המזוזות כדי שיהודים לא יהססו מלהיכנס לבית ולדור בו (המוקד ביהודי)?

 

ספר החינוך

ועשרה תנאים צריך לבית קודם שיתחייב במזוזה, ואלו הן,

א. שיהיה כדי לרבע בו ארבע אמות על ארבע אמות (בערך 2 מטר על 2 מטר). ב. ויהיו לו שתי מזוזות. (שני צדדים לפתח) ג. ומשקוף. ד. ותקרה. ה. ודלתות. ו. ושיהיה השער גבוה עשרה טפחים או יותר. ז. ויהיה הבית חול. ח. ויהיה עשוי לדירת אדם. ט. ושיהיה עשוי לדירת כבוד. י. ושיהיה עשוי לדירת קבע.

 

שאלות לעיון

1. ציירי שני בתים / פתחים שפטורים ממזוזה!

2. אילו הלכות דומות יש בין הלכות מזוזה למצוות מעקה? מה משותף להלכות- מה מטרתן?

 

הפנמה-

התעסקנו רבות בהגדרת ה"בית" המחויב במזוזה. בית הוא מקום שיוצר משהו אחר מהרחוב או רשות אחרת (שוק, מדבר, ים)

- נעמיק לרגע במושג "מקום". לעיתים בטח אמרת "זה לא המקום שלי"- למה התכוונת? מה הופך מקום, למקום – שלך? היכן בבית שלך, את מוצאת את מקומך?

חשבי על  מקום שהוא לא שלך- מדוע הוא לא שלך? האם היית רוצה (ואיך) להפוך אותו לשלך?

- הפנמה מעמיקה- ה' – מכונה לא פעם "המקום" ("המקום ינחם אתכם", "ברוך המקום שנתן תורה")- ומקובל לומר שה' נמצא בכול העולם.

היכן המקום שה' נמצא ונוכח בעולם שלך? כיצד זה בא לידי ביטוי?

עד כמה היית רוצה להרחיב מקום זה? מה הלבטים שעולים מכך?

 

 

ספר החינוך

בית שיש לו פתחים הרבה חייב לקבוע מזוזה בכל אחד מהן, ואף על פי שאין רגיל להכנס בהתמדה אלא באחד מהם.

ופתח קטן שבין בית ועליה שעושין בני אדם לפעמים ברגלי (בקצה) סולם שעולין בו בני אדם לעליה חייב במזוזה.

וחדר שבבית אפילו חדר בחדר חייבין במזוזה כולן, שכולן עשויין לדירה.

ויתר פרטי המצוה מבוארין במסכת מנחות פרק שלישי.

 

שאלות לעיון

1.      בית עם חמישה חדרים, שתי כניסות, ועליית גג שניתן ללמוד בה- בכמה מזוזות חייב?

2. מדוע חדר בתוך חדר חייב במזוזה?

 

ספר החינוך

ונוהגת בכל מקום ובכל זמן, בזכרים ובנקבות.

 

שאלות לעיון

1. מה הכוונה בכל מקום? ובכל זמן?

2. מדוע היינו חושבים לפטור נשים ממזוזה?

3. הגמרא במסכת קידושין דף לד. מנסה לפטור נשים ממזוזה- היא דוחה רעיון זה בטענה ש"גברא בעי (=צריך) חיים, ונשי לא בעיי חיי?!"

   4. קראי בסוף פרשת והיה עם שמוע- מה השכר למצוות מזוזה? ונסי להסביר מדוע גם נשים יחויבו במצווה זו!

 

ספר החינוך

ועובר על זה ובנה בית ונתן עליו תקרה ולא הניח בה מזוזה מיד, או ששכר בית בחוצה לארץ או פונדק בארץ ועברו עליו יותר משלשים יום ולא הניח בה מזוזה, [או ששכר בית בארץ ולא הניח בה מזוזה] מיד, ביטל עשה זה. ואף על פי שעברה השעה שהיה חייב להניחה, מוזהר הוא לקובעה לעולם בכל עת שידור בבית.

 

1. מהם שלושת המקרים שמובאים לעיל- מה הדין בכולם?

2. מצות מזוזה – לא תלויה בזמן- הוכיחי זאת לפי הדין הספר החינוך על מי שלא הניח מזוזה.

3. מצוה שמתחילה בתאריך מסויים אך אין לה סיום- היא מצוה שלא הזמן גרמא- נכון או לא נכון.

4. הביאי עוד מצוות דומות (רמז : מצוות ששייכות לבנים)

5. במצוות "שלא לשבור עצם בפסח" כתוב שכל...ציצית תפילין מזוזה מובטח לו שלא יחטא- מדוע נבחרו מצוות אלו כדוגמא? מה מיוחד בהן?

 

הפנמה-

ראינו שמי שלא עשה מצווה כמו מזוזה , נחשב כמבטל מצווה, אך עם זאת יש לו אפשרות לתקן זאת.

בחיים שלנו ביטלנו הרבה דברים, בטענה שאנו יכולים לעשות אותם בזמן אחר.

נסי לחשוב קצת על ניצול הזמן

 – מה היית ממליצה לאדם שנותרו לו יומיים לחיות (ומצבו הבריאותי טוב)?

-          נסי לחשוב עם עצמך, ועשי רשימה של דברים שדחוף לך לעשות בזמן הקרוב, בחרי מהרשימה שלושה דברים וחשבי מדוע חשוב לך לעשות דווקא דברים אלו? האם יש משהו משותף להם?

-          האם יש התאמה בין מה שחשוב לנו לעשות למה שאנו עושים בפועל? מדוע? (כיצד ניתן לשנות מציאות זו?)

 

סיכום היחידה

ראינו במצות מזוזה, בעיקר הלכות שונות, לגבי הקלף, לגבי מיקום המזוזה ולגבי הגדרת ה"בית". מצווה זו הייתה לעם ישראל סמל מעבר לעניין דתי. אולי ניתן לומר שמצווה מזוזה, לא רק מאריכה את חיי המקיים אותה, אלא גם מאריכה את חיי האומה.

 

את מוזמנת לצייר את המזוזה שלך- האישית

 

 

חדש באתר

חוף הסליחה
כיצד יש, בימים אלו, לעגן בבטחה את אונית הסליחה? לפניכם פעילות המדגימה כיצד יש לבקש סליחה אמיתית הנכנסת אל הלב.

מהבלוג שלנו

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים