תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > יסודי > משנה > ביכורים, פרק ג' משנה ז': הבאת הביכורים על ידי העשירים והעניים

ביכורים, פרק ג' משנה ז': הבאת הביכורים על ידי העשירים והעניים

צוות לב לדעת
הדפסה
מקצוע: משנה
כיתה: ג-ד
נושא: מסכת ביכורים פרק ג' משנה ז'

בשיעור שלפנינו נלמד על החשיבות שנתנו חז"ל לערך שלא לגרום בושה לזולת. נראה דרך המשנה שערך זה חשוב מאוד ובעקבותיו, יש לוותר על דין לכתחילה של קריאה עצמית של מביא הביכורים על מנת לא לגרום בושה לאלו שאינן יודעים לקרוא.

פתיחה והזמנה ללימוד 

נפתח בשאלה לתלמידים:

למה לדעתכם יש נוהג כזה בבתי הספר שבו תלמידים מחויבים להגיע בתלבושת אחידה, מדוע שלא כל אחד יוכל לבקר בבית הספר בלבוש שרוצה ?

  • (כל בית ספר מעונין ביחודיות, והתלבושת יכולה ליצור אפיון ויחוד לבית הספר
  •  זה יפה שכל הילדים מופיעים בבגדים דומים
  • זה מסייע להורים לא להסתבך עם דרישות מוגזמות ומיוחדות של ילדיהם.)

לאחר שנשמע את תשובות התלמידים, נאמר שיש אפשרות נוספת שתעלה כשנלמד את המשנה שלנו.

 

מפגש ראשוני עם המקור 

נקרא את המשנה בקול:

בָּרִאשׁוֹנָה, כָּל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לִקְרוֹת, קוֹרֵא. וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ  לִקְרוֹת, מַקְרִין אוֹתוֹ.

נִמְנְעוּ מִלְּהָבִיא, הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ מַקְרִין אֶת מִי שֶׁיּוֹדֵעַ וְאֶת מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ:

 

נסביר את המשנה על פי ר"ע מברטנורא במקום:

 ר"ע מברטנורה : נמנעו מלהביא. מפני הבושה שאינו יודע לקרות: התקינו שיהו מקרין.

המקור להקריא ולא שיקרא בעצמו  שכתוב (דברים כו) וענית ואמרת, ואין עניה אלא מפי אחר:

 

ישנה חובת קריאת פרשת הביכורים בלשון הקודש על ידי מביא הביכורים כפי שלמדנו במשנה הקודמת. בתחילה היה המביא קורא. במצבים בהם אנשים לא ידעו לקרוא בלשון הקודש היה הכהן מקריא להם והם היו חוזרים אחריו. בשלב מסוים התביישו האנשים שלא ידעו לקרוא מהמעמד והפסיקו לבא. טכסו חכמים עצה שלא לגרום בושה לאלה שאינם יודעים לקרוא והחליטו לקרוא לכולם (גם לאלו שיודעים לקרוא) בלשון הקודש.

 

התבוננות

נפתח את החלטת החכמים לדיון עם התלמידים: 

  • מדוע בחרו חכמים להקריא גם לפני אלו היודעים לקרוא?
  • והרי, עדיף לקרוא בעצמך ולא מפי אחר?

הערך העולה מן המשנה הוא ערך השמירה על כבוד האחר ומניעת בושה. יותר חשוב שלא תיגרם בושה ליהודי מאשר לקרוא בעצמך. מכיוון שכל ישראל ערבים זה לזה, עדיף שיפסיד כל אחד מעט ולא יבוש אדם אחד.

לעיון נוסף והעמקה בערך זה, נביא שתי דוגמאות נוספות לכך שחכמים הקפידו על כבוד האחר וקבעו דברים על מנת למנוע את בושתו:

  1. דוגמא אחת מופיעה בגמרא בסוף מסכת תענית:

"אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכיפורים, שבהן בנות ירושלם יוצאות בכלי לבן שאולין שלא לבייש את מי שאין לו.:  ת"ר בת מלך שואלת מבת כהן גדול בת כהן גדול מבת סגן ובת סגן מבת משוח מלחמה ובת משוח מלחמה מבת כהן הדיוט וכל ישראל שואלין זה מזה כדי שלא תבייש את מי שאין לה: 

נסביר את המקור : בט"ו באב וביום הכיפורים היו בנות ישראל מחוללות בכרמים (למצוא זיווג), ולא היו הבנות באות כל אחת בבגדים שלה אלא היו שואלות כל אחת בגד מאישה אחרת, למשל בת מלך מבת כהן גדול. ובנות ישראל הפשוטות שואלות אחת מחברתה, וכך כולן לובשות בגדים שאולים ונוצר שוויון ואין עדיפות לעשירות ומיוחסות יותר.

  1. דוגמא נוספת אותה אנחנו מכירים כולנו מבתי הכנסת:

תפילת חזרת הש"צ בתפילת העמידה שבה החזן חוזר שוב על התפילה, נועדה מלכתחילה בשביל אלה שאינם יודעים לקרא. בזמן חזרת הש"צ כל הציבור "נאלץ" לשמוע שוב את התפילה.

נשאל את התלמידים:

  • מה המשותף בין המקרים הללו לבין המשנה שלנו?
  • מה בכל זאת ההבדל בין המקרים?

המשותף הוא שבכל המקרים למדים שיש לעשות כל האפשר על מנת לא לגרום בושה לזולת.

ההבדל הוא שבביכורים שינו את הדין בעקבות תופעה שלילית שקרתה, ואילו בשתי הדוגמאות רק תקנו תקנה מלכתחילה.

 

הפנמה 

ההפנמה תעסוק בערך שבו עסקנו בשיעור- השתדלות על מנת לא לגרום בושה לאחר.

נכתוב יחד עם התלמידים הצעות לכיתה ולבית הספר על מנת לצמצם מקרים בהם תלמידים יתביישו אחד בפני השני. נכוון את התלמידים להתייחס לשוניות שונות שקיימות בבית הספר: שונות בגיל, מקום ממנו מגיעים, מנהגים שונים, תפקידים שונים בכיתה ובבית הספר ועוד.

 

סגירה שהיא פתיחה

בשיעור זה למדנו על הערך שלא לגרום בושה לזולת לא רק בדרך אקטיבית ופעילה אלא גם באופן פסיבי כשאתה לא הגורם הישיר אלא הבושה נוצרת מגורמים אחרים שאינן תלויות בך גם אז עליך לשלם מחיר מסוים (בביכורים שאתה לא קורא בעצמך ובמסכת תענית שהאישה צריכה ללכת ולשאול בגדים כשיש לה משלה ) כדי שהזולת לא תיגרם לו בושה. בעקבות לימוד זה נקשה ונשאל:

חז"ל אמרו " כל המלבין פני חבירו ברבים הרי זה כאילו שפך דמים" האם מי שמתעקש לקרא בעצמו בלשון הקודש את פרשת הביכורים למרות תקנת חכמים הוא עובר על הלבנת פנים. 

חדש באתר

החברה הישראלית
אסופת סרטונים על החברה הישראלית

מהבלוג שלנו

אני מרשה בכיתה
מה אנחנו 'מרשים' בכיתה שלנו? ומדוע? מה זה מצמיח?
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים