תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > יסודי > הלכה > הלוואה

הלוואה

צוות לב לדעת
הדפסה
מקצוע: הלכה
כיתה: ה-ו
נושא: מקור חיים קכח ב; קנט, א-ו

לאחר לימוד כללי של כל הלכות הלוואה, נתמקד במערך זה בערך העצמאות העולה משתי ההלכות הראשונות אודות חשיבות הבאת העני למצב שלא יצטרך לבריות, ואודות עדיפות ההלוואה על הצדקה. בהמשך נתבונן במשמעות העצמאות בחיינו.

הערה: נושא העצמאות הוא נושא אחד מתוך נושאים רבים שניתן היה להתמקד בהם (כמו חשיבות עשיית מצוות שבין אדם לחבירו מתוך הזדהות נפשית, זהירות בממון הזולת, קדימות אדם קרוב לאדם רחוק, ועוד).

 

מפגש ראשוני עם המקור

בהלכות הלוואה פרטים רבים, ומטרת שלב זה בשיעור היא להכיר את ההלכות בכלליות - עוד לפני  ההתמקדות בעניין העצמאות. להלן מוצעות שתי אפשרויות. אם הזמן מאפשר, ניתן ליישם את שתיהן.

אפשרות ראשונה: נחלק לתלמידים דף המכיל את הפסוקים המהווים רקע להלכה. נקרא את ההלכה סעיף סעיף, נסביר את הטעון הסבר, ונבקש מהתלמידים לסמן בדף כל פסוק שמוזכר בהלכה, וכן להגדיר בלשונם את ההלכה או העיקרון הנלמדים מהפסוק.  

יתכן שחלק מהמושגים בפסוקים יהיו טעונים הסבר קצר. אין צורך להאריך, אולם חשוב לבאר את מה שחיוני להבנת הפסוקים. נתייחס כאן לשלשה מילים ומושגים:

  1. מושג הנשך – הלוואה בריבית: מעבר להסבר הבסיסי ניתן להתייחס גם לכך שהלוואה בריבית היא עסק כלכלי, והלוואה בלי ריבית היא פעולה של גמילות חסד).
  2. שמיטת כספים: מחיקת החובות בסוף השנה השביעית.
  3. העבטה: מילה שמשמעותה לפי ההקשר בהלכה היא הלוואה.

אפשרות שניה: נקרא את ההלכות ונבאר את הטעון הסבר. לאחר מכן נציע לתלמידים לחלק את ההלכות לקבוצות – לפחות שתיים, לסמן כל קבוצה באופן שונה, ולתת כותרת לכל קבוצה. הקבוצות אינן חייבות להיות דומות בגודלן!

את הקריטריונים לחלוקה יבחר התלמיד. דוגמאות אפשריות: עשה ולא תעשה, הלכות הפונות ללווה ולמלווה, הלכות לפני ההלוואה ואחרי ההלוואה.

נשתף באופני החלוקה השונים.

הערה כללית לשתי האפשרויות בשלב זה: בהסברת הנימוק בהלכה ב' 'שזה נצרך לבריות וזה לא הגיע למידה זו' נעסוק בשלב הבא, ובשלב זה ניתן להשאיר את העניין פתוח.

 

התבוננות

נעלה לדיון את השאלה – כשאדם נותן צדקה, מהי המטרה שלו בדרך כלל? (התשובה הצפויה היא – לעזור לעני להשיג את צרכיו הקיומיים). כעת נעיין בסימן קכח ב – האם תשובתנו תואמת את הכתוב שם? נשים לב שבמדרגה העליונה ביותר של הצדקה, המטרה איננה לספק לעני את הצרכים המיידיים, אלא להביא לכך שלא יצטרך לבריות, כלומר להביאו לעצמאות כלכלית.

לאחר ששמנו לב לכך, נעיין בנימוק שכותב המקור חיים בהלכה ב' לעדיפות ההלוואה על הצדקה: "שזה נצרך לשאול וזה עדיין לא הגיע למידה זו". מה פירוש נימוק זה? הפירוש בו נתמקד הוא שנתינת הלוואה מונעת מצב שבו העני יגיע לידי בושה (ע"פ פרישה צז, ב, ראה הרחבה א').

נשים לב למכנה המשותף של שני הסעיפים: הבאת העני לעצמאות כלכלית היא המטרה החשובה ביותר של ההלוואה (או הצדקה); כמו כן, אדם שאינו עצמאי - כלומר תלותי באחרים - חש בושה, ומניעת בושה זו היא הסיבה לעדיפות ההלוואה על הצדקה.

לאחר עיון זה נבקש מהתלמידים לסמן את כל ההלכות שהמכנה המשותף להן הוא מניעת הבושה מהעני, או הבאתו לעצמאות והוצאתו ממעגל העוני והתלות.

 

הפנמה

נבקש מכל תלמיד שיענה לעצמו על שלש השאלות הבאות:

  1. מי אתה מכיר בסביבה שלך, הרחוקה (שכונה, בית ספר, ישוב) או קרובה, שאינו עצמאי באופן מלא (מנטלית, כלכלית, אדם מבוגר, משפחה מטופלת בילדים רבים, וכדו'), ומה יכול לסייע לו להיות יותר עצמאי"? כיצד אתה וחבריך יכולים לסייע לאדם זה להיות יותר עצמאי.
  2. חשוב על שלש דוגמאות לדברים בהן אתה פועל עצמאית.
  3. חשוב על שלש דוגמאות לדברים בהם עדיין אינך עצמאי.

 

סגירה שהיא פתיחה

האם יש דבר שהיית רוצה להיות בו יותר עצמאי ממה שהינך היום?

 

הרחבות

  • לביאור הנימוק 'שזה נצרך לשאול וזה לא הגיע למידה זו' התבססנו על דברי הפרישה צז ב (רבי יהושע פולק, תלמיד הרמ"א שחי בפולין לפני כ450 שנה, וכתב את אחד הפירושים המרכזיים על השולחן ערוך). "דבהלואה אף על גב דמקוה שיחזור וישלם לו מעותיו, יש לו שכר יותר ממה שיתן דרך צדקה לעני אחר על דעת שלא יקבל ממנו תשלומין עוד. ומטעם שבזו ההלואה עושה שתי מצות: שמחיה העני, וגם גורם שלא יתבייש אותו העני לבא לידי שאלת צדקה. מה שאין כן בנתינת צדקה, שאף אם מחיה נפש העני - מכל מקום לא קיים המצוה לגרום שלא יתבייש העני, שהרי כשמקבל ממנו הצדקה כבר בא לידי בושה ונצרך לשאול". 
  • ביחס להלכה קנט א "מצוות עשה להלוות לעניי ישראל, שנאמר אם כסף תלוה את עמי את העני עמך. יכול רשות, תלמוד לומר העבט תעביטנו וגו'", יכולה לעלות השאלה – מדוע אם כן מנסחת התורה בספר שמות את המצווה בלשון של רשות? להבנת הדבר נעיין בדברי המהר"ל בספרו גור אריה על הפסוק 'אם כסף תלוה את עמי': 

מהר"ל על הפסוק 'אם כסף תלוה את עמי': יש לפרש מה שכתב לשון אם אע"ג דחובה הם מפני שאם יעשה מחובה כאילו מקיים גזירת המלך אין הדבר לרצון לקב"ה וצריך שיעשה מרצונו... כי צריך שיהיה מצוות הלואה מרצונו בלב טוב כדכתיב בנתינה ולא ירע לבבך.

 

כהמשך לכך ולפי מידת הזמן, ניתן להציע גם את השאלות הבאות:

  • נסה לפרש את המילים 'בלב טוב' בלשוננו.
  • מדוע דוקא במצוות ההלוואה מודגשת חשיבות עשייתה מרצון ובלב טוב?

חדש באתר

למידה מקרבת- כלים מקוונים
אתר שיעשה קצת סדר בכלים המקוונים

מהבלוג שלנו

תבואה משוגעת- מחשבות פדגוגיות
התערוכה 'תבואה משוגעת' היא תערוכה שמבקשת ליצור מרחב חדש של למידה. התערוכה מזמינה את המתבוננים בה למסע לימודי וחוויה של התפעמות וצלילה פנימה תוך חוויה של עושר ומרחב. כמה מחשבות אודות המסע, אל התערוכה ובעקבותיה:
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים