תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > יסודי > הלכה > הלכות ברכת המזון- חלק א

הלכות ברכת המזון- חלק א

צוות לב לדעת
הדפסה
מקצוע: הלכה
כיתה: ה-ו
נושא: מקור חיים פרק ל"ז סעיפים א'-ח'

בשיעור נתייחס למקור החיוב בברכת המזון, נזכיר עניינים מסוימים שמופיעים בשלוש ברכות הראשונות בברכת המזון, וההשלכה ההלכתית שיש לכך. נעמיק מעט בתוכן של אותן ברכות ונכיר את שמותן. כמו כן נלמד על התוספות שיש להוסיף בברכת המזון בימים מיוחדים.

את היחידה ניתן לחלק לשני חלקים (סה"כ כשלושה שיעורים):

חלק ראשון - (כשני שיעורים) פרק ל"ז סעיפים א'-ב'.

חלק שני- (שיעור אחד נוסף) פרק ל"ז סעיפים ג'- ח', פרטי ההלכות הקשורים לברכת המזון.

 

פתיחה והזמנה ללימוד

נפתח בשאלות:

  • מי מכם קיבל לאחרונה משהו ממישהו? (דבר קטן או גדול. זה קורה כל יום)
  • איך הגבת? (נשאל בפירוט: מתי בדיוק אמרת תודה, לפני שקיבלת, אחרי או גם וגם?).

בעקבות שאלות אלה, נעלה שאלה לדיון:

  • מתי מקובל להגיד תודה?
  • מיד כשמקבלים משהו ממישהו או לאחר שנשתמש בו ונהנה ממנו או גם וגם?

לכאורה נדמה שברוב המקרים די בלהגיד תודה מיד כשמקבלים ולא לאחר השימוש בדבר (סביר להניח שזו תהיה תשובתם של התלמידים. יתכן והתלמידים יתנו דוגמאות למקרים בהם נאמרה תודה גם אחרי וזה יכול להיות, אולם בלא מעט מצבים התודה נאמרת לפני. נוכל לכוון לדוגמאות בהם התודה וודאי נאמרת לפני בלבד: השאלת חפץ מחבר, מוצר מזון משכנה, קבלת מתנה וכיוצא בזה). 

  • נמשיך ונשאל: ישנו דבר שאנו מצווים להודות עליו גם לאחר השימוש בו. מהו וכיצד?

על האוכל אנחנו מודים גם לאחר האכילה ולא רק בעת קבלתו. ברכת מזון היא התודה שלאחר האכילה.

  • נמשיך ונשאל: היכן ציוותה התורה על כך?

נכתוב על הלוח את מילות הפסוק:

"ואכלת ושבעת וברכת את ה'".

  • לאחר מכן נשאל, לפי מה שאמרנו עד כה, נהוג להודות בעת קבלת הדבר. מדוע אם כן נצרכה התורה לצוות על ברכת המזון?

נראה לומר שהציווי נצרך דווקא מפני שזה לא היה ברור מאליו שיש להודות אחרי האכילה. לכאורה היינו יכולים להסתפק בהודאה שלפני האכילה. על כן נצרכה התורה לצוות על כך.

למורה- הבירור שעשינו בהתחלה מחזק יותר את ההבנה בצורך בציווי.

נסכם בכך שראינו שההודאה על האוכל שונה מההודאה על כל דבר אחר שאנו מקבלים. על האוכל אנו מודים גם לאחר השימוש בו ובגלל שסביר להניח שאנו מעצמינו לא היינו חושבים לעשות כן נצרכה התורה לצוות על כך.

  • כעת נשאל, כשאנו מודים על משהו שקיבלנו וברצוננו להודות באופן מפורט, למה נתייחס בפירוט?

סביר להניח שנתייחס לדבר עצמו, נציין את מעלותיו וכיוצא בזה.

למורה- ניתן בחלק זה כמובן לתת דוגמא על מנת לפשט את הדברים.

גם בנקודה זו ברכת המזון שונה. בברכת המזון מודים לא רק על האוכל, אלא על עוד דברים, ובנוסף גם מנצלים את הברכה לבקשות. 

  • על מה עוד אנחנו מודים בברכת המזון ומה אנחנו מבקשים בברכה?

כדי להשיב על כך נעיין תחילה במקור חיים פרק ל"ז סעיפים א'-ב' ואחר כך בברכת המזון עצמה.

 

מפגש ראשוני עם המקור

התלמידים יפתחו את פרק ל"ז במקור חיים. המורה או אחד התלמידים יקרא את סעיפים א'-ב'.

ניתן לתלמידים לענות על השאלה בה סיימנו את החלק הקודם- על מה עוד מודים ומה מבקשים?

התשובה- מודים גם על ארץ א"י הטובה, על הברית עם ה' וקבלת התורה ומבקשים על חידוש מלכות בית דויד.  בימים מיוחדים מוסיפים על עניינו של אותו יום (בקשה, הודאה או שניהם).

בשלב זה נחלק לכל תלמיד דף דו צדדי עם ברכת המזון (נשים לב לחלק לכל תלמיד על פי הנוסח שלו).

נבקש מהתלמידים לזהות בתוך ברכת המזון את הדברים שמודים עליהם. ניתן לבקש מן התלמידים לכתוב לעצמם רשימה מתומצתת של הדברים.

לאחר עיון קצר זה נתייחס למבנה של ברכת המזון ואחר כך נמשיך ביחד את העיון בברכה.

בברכת המזון יש שלוש ברכות ראשונות מהתורה. לכל ברכה יש שם לפי עיקר העניין המוזכר בה:

  1. ברכת הזן,
  2. ברכת הארץ
  3. וברכת בונה ירושלים. 

נפנה את התלמידים לזהות כל חלק, נציין שכל חלק חותם בברוך.

נבקש מהתלמידים לקרוא כל חלק ולומר על מה מודים בו או מה מבקשים בו באופן מפורט יותר. נכתוב את הדברים שעולים על הלוח.

לאחר סקירה של הברכה הבסיסית, נתייחס גם לתוספות שיש להוסיף בימים טובים. על מנת שהמשך הסקירה לא יהיה מייגע נעבור אותו דרך חידות עם התלמידים, נגיד את היום והם יגידו את התוספת וכן להפך. (שימו של, אין חובה לעבור על כל התוספות, אפשר להתמקד בתוספות השכיחות יותר).

לאחר סקירת הברכה, נחזור ונחדד שהברכות בברכת המזון יכולות להיות הודאה (זה העיקר) וגם בקשה. דבר נוסף שנחזור ונדגיש הוא ההבדל בין הברכות השונות, ששלוש הברכות הראשונות מדאורייתא וכל היתר מדרבנן.

נשאל את התלמידים: איזו משמעות הלכתית שמוזכרת בסעיף א' יש לכך ששלוש הברכות הראשונות הן מדאורייתא? נפנה את התלמידים לקריאה דמומה מחדש של סעיף א' (התשובה- שיש לברך בנחת, מילה במילה כדי לא לדלג בטעות על עניינים שחייב להזכירם בברכה על מנת לצאת ידי חובת ברכת המזון מדאורייתא, אחרת נכנסים לספק האם ברכנו).

 

התבוננות

התלמידים יסמנו בדף ברכת המזון ע"פ הוראות הבאות:

הוראות לסימון בברכת המזון וקישוטה:

  • מספר את כל אחת משלוש הברכות הראשונות.
  • כתוב מעל כל אחת משלושת הברכות הראשונות את השם שלה: ברכת הזן, ברכת הארץ, ברכת בונה ירושלים.  הוסף בסוגריים ליד כל כותרת את המילים: מדאורייתא = מהתורה.
  • הדגש את כל הימים בהם יש להוסיף קטע הקשור לאותו היום.
  • הוסף ציורים בצידי הברכה שקשורים לתוכן של הברכה (פירות של א"י, ירושלים, לוחות הברית, תורה וכדומה) וקשט כרצונך.

 

הפנמה

התלמידים יקשטו את ברכת המזון בעזרת חומרים שונים ויפים. את הברכה נניילן לכל תלמיד לשימוש יומיומי או לברכונים שיישארו בכיתה במקום מרוכז.

 

סיכום

נסכם את הנעשה בשיעור: למדנו שיש חיוב להודות לה' מהתורה גם לאחר האכילה, בברכת המזון. ראינו שבברכת המזון אנו מודים לא רק על האוכל אלא על דברים נוספים חשובים.  בנוסף להודאה אנו גם מוסיפים בקשות. בימים מיוחדים אנו מוסיפים ברכות הקשורות לאותו יום. הבחנו בין הברכות בברכת המזון שהן מהתורה לבין אלו שלא. עיינו קצת במשמעות העיקרית של כל אחת משלוש הברכות הללו.  לסיום למדנו על המשמעות ההלכתית שיש לכך שברכת המזון היא מהתורה ובמיוחד לאמירת שלוש הברכות הראשונות והעניינים המוזכרים בהן.

 

סגירה שהיא פתיחה

נשאל את התלמידים: מדוע הכניסו חכמינו בברכת המזון הודאה על דברים אחרים שהם לא על האוכל בלבד?

ניתן לתת שאלה זו כשיעורי בית.

 

הרחבות למורה

  • לכל חלק או תוספת בברכת המזון נקרא ברכה, בין אם זה הודאה או בקשה.
  • אין התייחסות לברכת הטוב והמטיב שנוספה אחר כך.  אפשר להרחיב על כך בהתאם לשיקולי זמן וכיתה.
  • תשובה לשאלת החשיבה שהופנתה לתלמידים בסוף (בחלק של סגירה שהיא פתיחה, ניתן למצוא בספרו של הרב אליעזר מלמד "פניני הלכה" בחלק העוסק בברכות, פרק י' בברכה אחרונה, סעיף א').

חדש באתר

מהשאלה לשיעור
שאלות לב לדעת, עמ"ר, מזמינות אותנו לכוון את ההוראה שלנו להוראה מעמיקה ומשמעותית.

מהבלוג שלנו

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים