תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > יסודי > הלכה > דין קדימה בפירות- חלק א

דין קדימה בפירות- חלק א

צוות לב לדעת
הדפסה
מקצוע: הלכה
כיתה: ה-ו
נושא: מקור חיים פרק מ"ה סעיפים א'-ז'

בשיעור נלמד כיצד לנהוג כשיש לפנינו פירות עץ מסוגים שונים כשברצוננו לאכול מכולם. כמו כן נלמד על איזה פרי יש לברך קודם.

פתיחה למורה-  שיעור זה הוא השיעור הראשון מתוך יחידה העוסקת ב'דין קדימה בפירות'. 

  • בשיעור הראשון נתמקד בסעיפים א'-ב',ד'-ה', דין קדימה בברכת פירות העץ,
  • בשיעור השני נתמקד סעיפים ג', ו'-ז', דין קדימה בין כל סוגי הברכות על האוכל והשתייה.

 

פתיחה והזמנה ללימוד

(בפתיחה תהיה התייחסות לקדימות שבין פרי חביב לפרי משבעת המינים המינים, אולם בשיעור יעלו מצבים נוספים. המטרה של הפתיחה היא רק לעורר לחשיבה ולא לכוון שרק בכך יעסוק השיעור).

נשאל את התלמידים- איזה פרי אהוב עליכם? נכתוב על הלוח את רשימת הפירות האהובים.

נספר על יעקב שבשעה ארבע אחר הצהרים נוהג לאכול פירות. בקערה שהגישה לו אמו היו 2 סוגי פירות, אגס שהוא הכי אוהב וצימוקים.

נשאל את התלמידים: על מה לדעתכם יעקב יברך קודם? 

נאמר לתלמידים שגם במצב כזה ובמצבים דומים לו מדריכה אותנו ההלכה כיצד לנהוג (כאן יש לציין בלי להיכנס לפרטים שיש הגיון להלכה בעיסוק בפרטים אלו ואולי נתייחס לכך בהמשך). כדי לדעת כיצד נהג יעקב וכיצד יש לנהוג במצבים דומים נפנה לספר מקור חיים פרק מ"ה עמ' 92.

 

מפגש ראשוני עם המקור

לימוד קצר מקדים לקריאת המקור- ניתן לחלק את הפירות לשלושה סוגים:

  1. פירות משבעת המינים (כאן המורה יבקש מהתלמידים להגיד מהם שבעת המינים, וינחה אותם להיעזר בפס' המוכר "ארץ חיטה ושעורה..." (מופיע בסע' א'): סה"כ חמישה פירות מופיעים בפסוק- זית, תמר, ענבים, תאנה ורימון, (חיטה ושעורה אינם פירות) .  
  2. פירות שאינם משבעת המינים ושהם חביבים על האדם במיוחד (כאן ניתן להפנות את התלמידים לרשימת הפירות שעל הלוח).
  3. והסוג השלישי הוא גם פירות שאינם משבעת המינים שהאדם אוכל אך הם לא נחשבים בעיניו לחביבים במיוחד.

לפני קריאת הסעיפים הרלוונטיים ניתן לתלמידים משימה מנחת קריאה. נבקש מהתלמידים תוך כדי קריאת הסעיפים לזהות שלושה מקרים (בכל סעיף מקרה חוץ מסעיף ה' שמהווה המשך לסעיף ד') בהם יש לפני האדם פירות משלושת הסוגים שמנינו או מחלקם. נציע לתלמידים לסמן מקרים אלה בטוש זוהר.

נקרא את סעיפים א', ב' וד-ה' בקול רם.

 

התבוננות

נבקש מהתלמידים להשיב לשאלה שנשאלה לפני הקריאה. 

התשובה- המקרים ע"פ הסעיפים:

  • סעיף א'- פירות משבעת המינים ופירות חביבים.
  • סעיף ב'- פירות חביבים שאינם משבעת המינים המינים ופירות שאינם נחשבים לחביבים במיוחד ושגם הם אינם משבעת המינים.
  • סעיף ד- פירות שונים שכולם משבעת המינים, שאחד מהם חביב במיוחד.

 

דף עבודה:

נחלק לתלמידים דף עבודה בו מצוירים שלושת המצבים, התלמידים יזהו אותם. נבדוק ביחד מה ההלכה בכל אחד מהם.

למורה- לגבי מילוי דף העבודה ישנן 4 אפשרויות, כל מורה יבחר את האפשרות המתאימה לו:

  1. ביחד תוך כדי לימוד הדברים. 
  2. יחד לאחר לימוד הדברים.
  3. עצמאית בסיום לימוד הדברים.
  4. עצמאית לפני לימוד הדברים וסיכום משותף דרך הדף.

נתעכב במקרה השלישי, העוסק בפירות שהם רק משבעת המינים. נבין דרך מקרה זה כיצד קובעים מי מפירות שבעת המינים קודם (נכתוב את הפס' "ארץ חיטה ושעורה..." על הלוח, ידגיש את המילים ארץ ונסביר ע"פ העקרונות שמופיעים בסעיפים ד'-ה'. ניתן בשיתוף התלמידים להגיע לעקרונות ובעיון חוזר בסעיפים הנ"ל).

 

הפנמה

התלמידים יעבדו בזוגות. כל תלמיד יכתוב סיפור קצר (על עצמו או סיפור דמיוני) המציג את אחד המקרים שעסקנו בהם באכילת פירות, ויסיים במשפט- באיזה סדר עליי לברך על הפירות? (ניתן לכתוב על כל שלושת המקרים אולם זה תלוי בזמן ובכוח). לאחר הכתיבה יחליפו התלמידים את הסיפורים ביניהם וכל אחד יכתוב לחברו כיצד עליו לנהוג במקרה זה.

 

סיכום

בסיום השיעור המורה יכול לחלק לילדים פרוסות משני סוגי פירות שיבחר ויכין מראש, הילדים יתכבדו לפי רצונם ויברכו ע"פ ההלכה.

 

סגירה שהיא פתיחה

בשיעור למדנו שכשאדם רוצה לאכול כמה פירות ההלכה מכוונת אותו על איזה פרי עליו לברך ראשון.

חילקנו את הפירות לשלושה סוגים. אחר כך למדנו על שלושה מקרים שונים בהם מופיעים כמה מסוגי פירות אלה, וראינו מה ההלכה בכל מקרה. במקרה בו מופיעים לנו רק פירות משבעת המינים למדנו שני עקרונות על פיהם קבעו חז"ל מי הקודם והערנו שחיטה ושעורה אינם חלק מהקדימות לעניין פירות.

שאלת מחשבה לשיעור הבא:

  • מדוע יש חשיבות לברך על הפרי החביב?
  • מה הסיבה שמברכים עליו ולא על הפרי הפחות חביב?

התלמידים יחשבו על כך בבית וינסו להשיב על כך בשיעור הבא (כאן אפשר להעיר שאת ההלכה יש חובה לקיים מתוך אמונה שאם ה' ציווה זה הדבר הנכון ביותר אך יחד עם זאת אפשר לנסות להבין את ההיגיון העומד מאחוריה).

 

הרחבות למורה

  1. הקדימות מתייחסת רק למצב בו בכוונת האדם לאכול מכל הפירות שלפניו.
  2. הקדימות מתייחסת רק לברכה ולא לאכילה. זאת אומרת לאחר שהאדם ברך ע"פ ההלכה מעתה יאכל איזה פרי שיחפוץ.
  3. בפירות משבעת המינים מדובר רק בפירות עץ ולא בפירות האדמה: חיטה ושעורה.
  4. כללי הקדימות נוגעים גם לפירות האדמה בינם לבין עצמם (נברך על החביב יותר. לעניין חיטה ושעורה, שהם פירות אדמה משבעת המינים, יש בהם קדימות רק במקרה שישנו מאכל שברכתו אדמה והוא בעל טעם מענג כמו שלווה).
  5. התייחסות להגיון העומד מאחורי ההלכה של פרי חביב קודם, ניתן למצוא בספרו של הרב אליעזר מלמד ב"פניני הלכה"  בכרך העוסק בברכות בפרק א' פתיחה, חלק ג' יסוד הברכה (ההיגיון מובא בתמצות  גם במקור חיים בלימוד הלכות ברכות אחרות (ראה בין היתר: פרק מ' סעיף א') והוא חוזר על עצמו ויכול להיות ההיגיון שמלווה את לימוד הלכות ברכות על האוכל או חלקן).

חדש באתר

קהילות מקצועיות
מתחדשים לקראת השנה החדשה! מוזמנים להירשם לקהילת מורים מעצימה (60 ש''ש) במחש''י, תנ''ך, תושב''ע ואומנות.

מהבלוג שלנו

פרשנות פנימית לווידוי
הצעה לפרשנות פנימית לתחנון ולווידוי שבמרכז תפילת יום הכיפורים.
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים
אנחנו מתחדשים!!! תכף תכף ועוברים לבית חדש, לאתר חדש. מוזמנים להשתתף איתנו בבניה ובדיוקים, נשמח אם תוכלו להצטרף אלינו ולמלא את 'שאלון לב לדעת'. מחכים לכם... לכניסה לסקר לחצו כאן