תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > יסודי > הלכה > הלכות פורים - חלק ב

הלכות פורים - חלק ב

צוות לב לדעת
הדפסה
מקצוע: הלכה
כיתה: א-ב
נושא: מסיפור המגילה להלכות פורים

מתוך הנס הגדול שהפך את ההתרחשות בשושן הבירה מיגון לשמחה, נוצרו הלכות פורים. ההלכות נועדו להזכיר לכולנו את הנס, ולחוות את הנס הזה בכל שנה ושנה. בעזרת המערך הבא ננסה להבין את השתלשלות האירועים מהסיפור ההיסטורי ועד לקיום ההלכות היום.

מערך זה מתפרס על פני שלושה שיעורים:

שיעור 1 – פתיחה לנושא, ומפגש עם סיפור המגילה.

שיעור 2 – התבוננות בפסוקי המגילה, והפנמה ע"י תרגיל בדרמה.

שיעור 3 – לימוד בחברותות של הלכות פורים, וסיכום.

במידה ויש הפרדה בין השיעורים, מומלץ להתחיל בתזכורת קצרה לשיעור הקודם.

 

התבוננות בפסוקי המגילה

"על כן קראו לימים האלה פורים" 

 

נקדים ונאמר, שלזכר הנס הגדול שקרה במגילה, מרדכי החליט שהיהודים יחגגו את חג הפורים בתאריך שבו היה הניצחון, ויעשו מעשים שיזכירו לכולם את הנס, במשך כל הדורות. במגילה עצמה כתוב לנו איך עלינו לקיים את חג פורים בכל דור ודור, ועד היום אנחנו מקיימים את אותם דברים שקיימו אז.

לאחר הקדמה זו נקריא את הפסוקים, מתוך פרק ט' :

כא לְקַיֵּם עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְאֵת יוֹם-חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ  בְּכָל-שָׁנָה וְשָׁנָה.  

כב כַּיָּמִים אֲשֶׁר-נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאֹיְבֵיהֶם וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים....

כו עַל-כֵּן קָרְאוּ לַיָּמִים הָאֵלֶּה פוּרִים עַל-שֵׁם הַפּוּר...

כח וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל-דּוֹר וָדוֹר מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה מְדִינָה וּמְדִינָה וְעִיר וָעִיר וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים וְזִכְרָם לֹא-יָסוּף מִזַּרְעָם. 

 

נבקש מהתלמידים לסמן בעיגול את המילים :

  • פורים,
  • משפחה,
  • משלוח מנות,
  • שמחה,
  • מתנות.

ניתן לאתגר את התלמידים ולבקש מהם לחפש בפסוקים את הדברים שאנחנו נוהגים היום, לצבוע אותם ולהסביר אותם במילים שלהם.

 

הפנמה

נכתוב על הלוח את המילה 'שמחה', ונשאל את התלמידים- מה ההפך משמחה? (מן הסתם, רוב התלמידים יגידו 'עצב'). נכתוב בצד השני של הלוח את המילה המופיעה במגילה 'יגון' ונסביר אותה. יגון זו מילה שדומה למשמעות של עצב. על פי הגדרת המילון (אבן שושן) צער רב עצב עמוק. במגילה כתוב שבשושן הבירה- חודש אדר נהפך להם מיגון לשמחה.

תרגיל קצר בדרמה:

שלב א: נבקש מהתלמידים לעשות "פרצוף של יגון", ולאחר מכן לעשות "קול של יגון".

שלב ב: נבקש מכל התלמידים להציג שוב מצב של יגון ולעבור ממנו בחדות ובפתאומיות למצב של שמחה. שני המצבים יכולים להתאפיין על ידי פרצופים, קולות ועוד.

שלב ג: נבקש מכל התלמידים לעשות שוב את המעבר מיגון לשמחה, ולהוסיף לו שלב באמצע. שלב של תפילה.

  • בזמן התרגיל חשוב מאוד להנחות את התלמידים לא לדבר ביניהם, ולהיות מרוכזים בהוראות המתחלפות.
  • כמו כן, חשוב שהמורה תקבל ותיתן מקום לכל פרצוף ולכל קול.

לאחר תרגיל קצר זה נשאל את התלמידים:

  • איך היה התרגיל?
  • איך הרגשתם הרגישו במעבר בין יגון לשמחה?
  • מה היו ההבדלים הבולטים בעיניכם בין המצבים?

 

סיכום 

בפורים חוו היהודיים במלכות אחשוורוש נס גדול, מהפך בין יגון לבין שמחה, בין איום גדול להצלה. המעבר הזה לווה בתפילה גדולה להצלה. 

חדש באתר

ביציאתו מה הוא אומר?
שיעורים לבית הספר התיכון לסוף השנה

מהבלוג שלנו

תבואה משוגעת- מחשבות פדגוגיות
התערוכה 'תבואה משוגעת' היא תערוכה שמבקשת ליצור מרחב חדש של למידה. התערוכה מזמינה את המתבוננים בה למסע לימודי וחוויה של התפעמות וצלילה פנימה תוך חוויה של עושר ומרחב. כמה מחשבות אודות המסע, אל התערוכה ובעקבותיה:
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים