תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > יסודי > הלכה > תקיעת שופר ומשמעותה

תקיעת שופר ומשמעותה

צוות לב לדעת
הדפסה
מקצוע: הלכה
כיתה: ה-ו
נושא: קצוש"ע מקור חיים פרק ק"ב-הלכה ח

קול השופר הוא קול פשוט שבא להעיר אותנו, לגרום לנו לחשוב על מעשינו, להרגיש, להתכוון, לרצות להשתפר.

פתיחה והזמנה ללימוד

את השיעור נפתח בשאלה לתלמידים, מה המצווה מהתורה שמיוחדת לראש השנה?

בתורה יש מצווה אחת שמיוחדת לראש השנה. מצוות תקיעת שופר:

"ובחודש השביעי באחד לחודש מקרא קודש יהיה לכם,

כל מלאכת עבודה לא תעשו. יום תרועה יהיה לכם" (במדבר כט, א).

 דיון על שמיעת קול שופר

נספר לתלמידים על דני שבכל שנה מגיע עם אבא שלו לבית הכנסת בראש השנה. דני מביא איתו כדורסל וקלפים ומשחק עם החברים בחוץ. תוך כדי משחק בחוץ הוא גם שומע את תקיעות השופר.

נשאל את התלמידים:

  • מה אתם חושבים?
  • האם דני יכול להמשיך לשחק תוך כדי התקיעות ולשמוע ברקע את התקיעות?
  • האם מספיק רק לשמוע את הקול של השופר?
  • מה עליו לעשות בזמן תקיעת שופר?

 

מפגש עם המקור והתבוננות

לפני שנחלק את המקור מקיצור שולחן ערוך לתלמידים, נקרא את המשפט הראשון - כתב הרמב"ם: אף על פי שתקיעת שופר בראש השנה גזרת הכתוב היא, רמז יש בו - ונסביר:

תקיעת שופר היא "גזרת הכתוב"- כלומר זה מה שצריך לעשות ואנחנו לא יודעים למה. התורה לא נותנת סיבה. זה אולי אפילו נראה מוזר. אבל יש בה רמז- אנחנו יכולים לחשוב על כל מיני סיבות למה צריך לתקוע בשופר. נשאל את התלמידים: יש לכם רעיונות למה תוקעים בשופר? – את התשובות נרשום על הלוח

לאחר שאספנו את תשובות התלמידים, נלמד איתם יחד את דברי הרמב"ם, ואת הסיבות שהוא נותן לתקיעת השופר.

את הלימוד נפתח בקריאה משותפת נעבור לחברותות ונשוב למליאה.

קצוש"ע פרק ק"ב, הלכה ח':

כתב הרמב"ם: אף על פי שתקיעת שופר בראש השנה גזרת הכתוב היא, רמז יש בו, כלומר: עורו ישנים משנתכם! ונרדמים, הקיצו מתרדמתכם! וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה וזכרו בוראכם! אתם השוכחים את האמת בהבלי הזמן, ושוגים כל שנתם בהבל ובריק אשר לא יועיל ולא יציל. הביטו לנפשותיכם והיטיבו דרככם ומעלליכם! ויעזוב כל אחד מכם דרכו הרעה ומחשבתו אשר לא טובה…

הערה- יש כיתות שכדאי להוסיף בהן הסברי מילים "הקיצו- קומו, הבלי הסמן- שטויות, שוגים- שקועים, הבל וריק- דברים חסרי משמעות, מעלליכם- מעשיכם" וכדו', לפי יכולת הכיתה.

נחלק לתלמידים את דף המשימה לעבודה בחברותות. נבקש מהם לעבוד על חלקו הראשון (עד השלמת המשפטים). 

סיכום ביניים

יש אנשים שחושבים שמספיק רק לשמוע את הקול של השופר אבל זה לא נכון (נסביר שמי שרק שמע קיים את המצווה אבל עדיין פספס כאן משהו חשוב), הקול של השופר אמור להעיר אותנו, לגרום לנו להשתנות, לחשוב על המעשים שלנו, לרצות להיות יותר טובים, להרגיש משהו בתוכנו. שמו של השופר נגזר מהמילה לשפר, השופר קורא לנו לשפר את עצמנו ואת מעשינו.  

לאחר סיום הלימוד ודפי המשימה, נספר לתלמידים את הסיפור הבא:

העיירה ובתי העץ-

פעם היתה עירה אחת בארץ רחוקה מה שהיה מיוחד בעיירה הזאת היה שכמעט הכל בעיירה נבנה  מעץ - הבתים, החנויות ואפילו חלק מהמדרכות. מכיוון שהכל היה עשוי מעץ היתה סכנה אחת והיא מה יקרה במקרה ותפרוץ שריפה בעיר. ישבו אנשי העיר וחשבו מה לעשות והחליטו לשלוח נציג מטעמם לעיר אחרת שדומה מאוד לעיר שלהם כדי שיראה מה עושים בעיר השניה במקרה שחלילה פורצת שריפה.הנציג הגיע לעיר וישב שם מספר חודשים. יום אחד פרצה שריפה- אזעקה נשמעה בכל רחבי העיר ותוך פחות משעה נעצרה השריפה והחיים חזרו למסלולם.

הנציג חזר לעירו , הוא הרגיע את אנשי העיר שאל להם לדאוג שהרי מעכשיו הוא יודע מה עליהם לעשות ולקח על עצמו לעשות את כל ההכנות הנדרשות. עברו מספר שנים ובעירה שלנו פרצה שריפה- הנציג המיומן שידע מה עליו לעשות הפעיל את מערכת האזעקה המשוכללת --אך כעבור שעתיים כל העירה כולה עלתה באש.

לאחר הסיפור נשאל את התלמידים -

  • מה היתה הבעיה?
  • למה העירה עלתה באש?
  • מה היתה הטעות שלהם?
  • מה הם היו צריכים לעשות?

אנשי העיר חשבו שמספיקה אזעקה בשביל לכבות שריפה. הנציג של העיר לא הבין שהאזעקה היתה הדרך לקרוא למכבי האש וכוחות ההצלה שיבואו לכבות את השריפה.

נשאל את התלמידים: איך הסיפור הזה קשור לדעתכם למה שלמדנו על תקיעת שופר? 

האזעקה נועדה להעיר אותנו לפעול. כך  לא מספיק לשמוע את הקול של השופר צריך לעשות עם זה משהו.

 

הפנמה

נבקש מהתלמידים להשלים את החלק בדף שעוד לא עשו- להשלים את המשפטים המופיעים בבועות. 

 

סגירה שהיא פתיחה

לסיום השיעור נקרא את הקטע "כמעט  תאונת דרכים":

נסעתי פעם במכוניתי, ונאלצתי לעבור דרך סמטה צרה.

תוך כדי נסיעה מהירה, ממש ב"נס", ברגע האחרון הצלחתי לעצור את רכבי ליד חבורת פרחחים שעמדו ושוחחו באמצע הסמטה, וחסמו את דרכי בגופם. קול חריקת הבלמים והעובדה שכמעט ונדרסו על ידי, לא החרידו אותם. הם פטפטו בשלהם. צפרתי להזיזם הם בשלהם. צפרתי עוד ועוד, הם בשאננותם. חשבתי ברוגזי- הכיצד??? הרי כמעט ונדרסו ממש, ועתה הם שומעים את צפירותיי, ואף על פי כן? לבסוף נעתר אחד מהם להקדיש תשומת לב לנוכחותי ולצפירותיי, פנה אלי ואמר בביטול: טוב, די, שמענו, שמענו!

חמתי עלתה בי, הנשמע כדבר הזה? אדם עומד בפני אפשרות ריאלית של מוות, ניצל בנס, שומע צפירות שנועדו להזיזו ממקומו לבל ידרס, והוא עוד מגיב: שמעתי, שמעתי?

מיד עלה בי הרהור שני: וכי אני טוב מהם, וכי שונה התנהגותי מהתנהגותם?

עומד אני בראש השנה, ביום הדין בו נחרץ גורלי- "מי יחיה ומי ימות, מי בקיצו, מי בחרב, מי באש, מי בחניקה, מי ייטרף…"- שומע אני את צפירות השופר הנועדות להזיז אותי ממקומי, ממעמדי, ממצבי- לקום, לזוז, לפעול, לשנות, לרדת מהדרך בה אני עומד ומסתכן. מאה תקיעות-צפירות-אזהרה אני שומע. ומה תגובתי במשך כל השנה שאחריה? לא כלום. שמעתי, שמעתי את התקיעות. אפשר שאדון אחרי התפילה איך היה התוקע, והאם התקיעות היו מוצלחות, ואמשיך לעמוד באותה סמטה צרה כל השנה ולפטפט על דא ועל הא, ולא לחוש בסכנה, לא לזוז מהדרך, לא להינצל…

(מתוך הספר "אמונות", הרב ישראל הס)

 

אפשרות הרחבה של השיעור

סיבות נוספות לתקיעת שופר:

יש סיבות נוספות לתקיעת שופר (אפשר למצוא סיבות נוספות ב "ספר התודעה"):

  1. המלכת הקב"ה-ראש השנה הוא היום שבו הקב"ה נעשה מלך על העולם, וכל שנה מחדש ביום הזה אנו ממליכים את הקב"ה עלינו כמו שממליכים מלך ותוקעים בשופר להודיע לכולם על המלך החדש.
  2. זכר לעקידת יצחק- בעקידת יצחק אברהם הקריב את האיל במקום יצחק ולכן תוקעים בשופר של איל להזכיר את הזכות של אברהם ויצחק ששמעו בקול ה' ושזכות זו תעזור גם לנו. 
  3. זכר למעמד הר סיני- כמו שכשעמ"י קיבלו את התורה בהר סיני היה קול שופר כך אנו תוקעים בשופר ומזכירים שאנו גם רוצים את התורה.

 יצירה: אחרי שנלמד את הסיבות השונות נבקש מהתלמידים לצייר את הסיבות השונות על דף וליד כל ציור לכתוב משפט מסכם  קצר. בכיתות מתקדמות אפשר לבקש מכל זוג תלמידים לקרוא את אחת הסיבות לבד, לצייר אותה ולהסביר אותה לאחר מכן דרך הציור שלהם לשאר הכיתה. 

 

לתשומת לב המורה

מעיקר הדין אדם יצא ידי חובת מצוות תקיעת שופר גם ההגעה לבית הכנסת לשמיעת התקיעה, ויש לומר את זה בשיעור. עם זאת, בשיעור זה אנו רוצים להדגיש את חשיבותה של כוונת הלב והרצון להשתפר בעקבות שמיעת קול השופר.

חדש באתר

על אור ונרות יום הולדת
מה משמעות המנהג של נרות יום ההולדת? העמקה משותפת באורות יום ההולדת.

מהבלוג שלנו

כיתרון האור מן החושך
ימי כסלו ימים קצרים הם, התחושה היא שחלק גדול מחיי היום יום מתרחש למעשה בחשכה, בלילה. חג החנוכה שנחוג בשלהי החודש בשיאם של ימי החושך, יכול ללמד אותנו משהו על חינוך בכלל וחינוך בני נוער בפרט.
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים