תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > תיכון > מחשבת ישראל > התבודדות

התבודדות

אתי שילה בן ישר

מטרות היחידה:

1. הכרה במעלת ההתבודדות, עמידה על מקומם של הזמן והמקום בהתבודדות, הבנת כוחו של הרגל.

2. הבהרת המושגים: לבד, התבודדות, לב, הנהגה, תקשורת, "לעשות מהתורה תפילה".

 

רבי נחמן, תנינא כ"ה

הַהִתְבּוֹדְדוּת הוּא מַעֲלָה עֶלְיוֹנָה וּגְדוֹלָה מִן הַכֹּל. דְּהַיְנוּ לִקְבֹּעַ לוֹ עַל - כָּל - פָּנִים שָׁעָה אוֹ יוֹתֵר לְהִתְבּוֹדֵד לְבַדּוֹ בְּאֵיזֶה חֶדֶר אוֹ בַּשָֹֹּדֶה, וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ בִּטְעָנוֹת וַאֲמַתְלָאוֹת בְּדִבְרֵי חֵן וְרִצּוּי וּפִיּוּס, לְבַקֵּשׁ וּלְהִתְחַנֵּן מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁיְּקָרְבוֹ אֵלָיו לַעֲבוֹדָתוֹ בֶּאֱמֶת. וּתְפִלָּה וְשִׂיחָה זוֹ יִהְיֶה בַּלָּשׁוֹן שֶׁמְּדַבְּרִים בּוֹ, דְּהַיְנוּ בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז (בִּמְדִינָתֵנוּ). כִּי בִּלְשׁוֹן - הַקֹּדֶשׁ קָשֶׁה לוֹ לְפָרֵשׁ כָּל שִׂיחָתוֹ, וְגַם אֵין הַלֵּב נִמְשָׁךְ אַחֲרֵי הַדִּבּוּרִים, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מֻרְגָּל כָּל - כָּךְ בְּהַלָּשׁוֹן, כִּי אֵין דַּרְכֵּנוּ לְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן - הַקֹּדֶשׁ. אֲבָל בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז שֶׁמְּסַפְּרִים וּמְדַבְּרִים בּוֹ, קַל וְקָרוֹב יוֹתֵר לְשַׁבֵּר לִבּוֹ, כִּי הַלֵּב נִמְשָׁךְ וְקָרוֹב יוֹתֵר אֶל לְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז, מֵחֲמַת שֶׁהוּא מֻרְגָּל בּוֹ. וּבִלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז יָכוֹל לְפָרֵשׁ כָּל שִׂיחָתוֹ. וְאֶת כָּל אֲשֶׁר עִם לְבָבוֹ יָשִׂיחַ וִיסַפֵּר לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, הֵן חֲרָטָה וּתְשׁוּבָה עַל הֶעָבָר, וְהֵן בַּקָּשַׁת תַחֲנוּנִים לִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ מֵהַיּוֹם וּלְהָלְאָה בֶּאֱמֶת, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה כָּל חַד לְפוּם דַּרְגֵּהּ. וְיִזָּהֵר מְאֹד לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ לְהַתְמִיד בָּזֶה מִדֵּי יוֹם בְּיוֹם שָׁעָה מְיֻחֶדֶת כַּנַּ"ל, וּשְׁאָר הַיּוֹם יִהְיֶה בְּשִׂמְחָה כַּנַּ"ל:
וְהַנְהָגָה זוֹ הִוא גְּדוֹלָה בְּמַעֲלָה מְאֹד מְאֹד, וְהוּא דֶּרֶךְ וְעֵצָה טוֹבָה מְאֹד לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי זֹאת הִיא עֵצָה כְּלָלִית, שֶׁכּוֹלֵל הַכֹּל. כִּי עַל כָּל מַה שֶּׁיֶּחְסַר לוֹ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אוֹ אִם הוּא רָחוֹק לְגַמְרֵי מִכֹּל וָכֹל מֵעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל הַכֹּל יְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ וִיבַקֵּשׁ מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל. וַאֲפִלּוּ אִם לִפְעָמִים נִסְתַּתְּמִין דְּבָרָיו, וְאֵינוֹ יָכוֹל לִפְתֹּחַ פִּיו לְדַבֵּר לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, אַף - עַל - פִּי - כֵן זֶה בְּעַצְמוֹ טוֹב מְאֹד. דְּהַיְנוּ הַהֲכָנָה שֶׁהוּא מוּכָן וְעוֹמֵד לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְחָפֵץ וּמִשְׁתּוֹקֵק לְדַבֵּר, אַךְ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל, זֶה בְּעַצְמוֹ גַם - כֵּן טוֹב מְאֹד, וְגַם יוּכַל לַעֲשׂוֹת לוֹ שִׂיחָה וּתְפִלָּה מִזֶּה בְּעַצְמוֹ. וְעַל זֶה בְּעַצְמוֹ יִצְעֹק וְיִתְחַנֵּן לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁנִּתְרַחֵק כָּל - כָּךְ, עַד שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל אֲפִלּוּ לְדַבֵּר. וִיבַקֵּשׁ מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים, שֶׁיַּחֲמֹל עָלָיו וְיִפְתַּח פִּיו, שֶׁיּוּכַל לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לְפָנָיו:
וְדַע, שֶׁכַּמָּה וְכַמָּה צַדִּיקִים גְּדוֹלִים מְפֻרְסָמִים סִפְּרוּ, שֶׁלֹּא בָּאוּ לְמַדְרֵגָתָם, רַק עַל - יְדֵי הַנְהָגָה זוֹ. וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין מֵעַצְמוֹ גֹּדֶל מַעֲלַת הַנְהָגָה זוֹ, הָעוֹלָה לְמַעְלָה לְמַעְלָה, וְהוּא דָּבָר הַשָּׁוֶה לְכָל נֶפֶשׁ מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל, כִּי כֻּלָּם יְכוֹלִים לִנְהֹג הַנְהָגָה זוֹ, וְעַל - יְדֵי זֶה יָבוֹאוּ לְמַעְלָה גְּדוֹלָה. אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחַז בָּזֶה:
גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרָה תְּפִלָּה. דְּהַיְנוּ כְּשֶׁלּוֹמֵד אוֹ שׁוֹמֵעַ אֵיזֶה מַאֲמַר תּוֹרָה מִצַּדִּיק הָאֱמֶת, אֲזַי יַעֲשֶׂה מִזֶּה תְּפִלָּה, דְּהַיְנוּ לְבַקֵּשׁ וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ עַל כָּל מַה שֶּׁנֶּאֱמַר שָׁם בְּאוֹתוֹ הַמַּאֲמָר, מָתַי יִזְכֶּה גַּם הוּא לָבוֹא לְכָל זֶה, וְכַמָּה הוּא רָחוֹק מִזֶּה. וִיבַקֵּשׁ מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁיְּזַכֵּהוּ לָבוֹא לְכָל הַנֶּאֱמָר שָׁם בְּאוֹתוֹ הַמַּאֲמָר:

וְהַמַּשְׂכִּיל וְהֶחָפֵץ בֶּאֱמֶת, יוֹלִיכוֹ ה' בְּדֶרֶךּ אֱמֶת וְיָבִין בְּעַצְמוֹ דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר, אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בָּזֶה, בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיוּ דְּבָרָיו דִּבְרֵי חֵן וּטְעָנוֹת נְכוֹנוֹת, לְרַצּוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ בֶּאֱמֶת. וְעִנְיָן הַשִֹֹּיחָה זוֹ עוֹלָה לְמָקוֹם גָּבוֹהַּ מְאֹד, וּבִפְרָט כְּשֶׁעוֹשֶׂה מִתּוֹרָה תְּפִלָּה, מִזֶּה נַעֲשֶׂה שַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים מְאֹד לְמַעְלָה:

 

מהלך היחידה:

(בסוגריים-תשובות התלמידים)

1. בירור המושג "לבד"-מהן האסוציאציות שעולות בראשך למשמע המילה "לבד"?  

2. בירור המושג "התבודדות"-מהן האסוציאציות שעולות בראשך למשמע המילה "התבודדות"?  

3. "שמש אסוציאציות" על הלוח לכל אחד מהמושגים: "לבד" ו"התבודדות". עמידה על ההבדלים שביניהם. (התלמידות הבחינו בין בחירה במצב של "התבודדות" לבין היקלעות למצב של "לבד"). הכתבת הגדרה מילונית ממילון "אבן ספיר" לכל אחד מהמושגים:

לבד-לחוד, לא ביחד.

התבודדות-התרחקות מאחרים כדי להיות לבד, פרישה, התבדלות.

 

4. מתי את/ה נמצא/ת לבד?

5. היכן את/ה נמצא/ת לבד?

6. מה את/ה עושה כשאתה נמצא/ת לבד?

7. את/ה אוהב/ת להיות לבד?

8. על מה את/ה חושב כשאת/ה לבד?

9. האם קשה לך להיות לבד? מדוע?

10. מהו יחס התורה להתבודדות? התורה רואה את הימצאות האדם לבד כדבר שלילי: "לא טוב היות האדם לבדו"; על המצורע נאמר: "בדד ישב". המצורע מבודד מהחברה עקב אי יכולתו להיות חלק ממנה, בהיותו דובר לשון הרע. (התלמידות העלו את נושא החרם ביהדות המהווה ענישה באמצעות בידודו של האדם)

11. מטלה לשיעורי בית: את/ה תסריטאי. בסרטך הגיבור מתבודד.

  • מהי התפאורה בה היית בוחר/ת?
  • באיזו אווירה הייתי בוחר/ת כרקע לסצנה?
  • כיצד היית יוצר/ת את האווירה?
  • היכן היית בוחר להסריט את הסצנה?
  • מה גרם לגיבור להתבודד?
  • מה רוצה הגיבור להשיג בהתבודדות?
  • האם הגיבור מדבר בזמן ההתבודדות? עם מי?
  • לאילו תוצאות מצפה הגיבור מההתבודדות?

12. לימוד משותף של דברי רבי נחמן. במהלך הלימוד מסומנים הביטויים המצריכים הבהרה.

(נושאים שהועלו ע"י התלמידות במהלך העיון:

תפילה בשפת אם או בעברית?

הדגשת ההתבודדות ככלי להתקרבות לה' מיוחדת לחסידות ברסלב, אך יש "רווחים" נוספים בהתבודדות: התבוננות פנימית, למשל)

מקומו של האדם ומידת יכולתו להשתנות-הצבת מטרה ריאלית על מנת למנוע תסכול

כוחו של הרגל

קשר בין הורה לילד כבסיס להבנת הקשר בין הקב"ה לאדם

משמעות הדימוי "לב שבור"

היחס בין הלב (תפילה) לשכל (לימוד תורה)

 

13. מטלת סיכום: א. סמני את המילים המשמעותיות ביותר בעינייך בדברי רבי נחמן מברסלב. (התלמידות סימנו מילים וביטויים רבות. עלה צורך בשיעור שלאחר מכן ליצור "מילון" מונחים שיהווה מעין סיכום ללימוד המעמיק של הקטע)

ב. נסחי את עמדת רבי נחמן כלפי ההתבודדות תוך שימוש במירב המילים המסומנות.

 

מקורות עזר למורה לצורך הוראת הקטע:

הרב מיכי יוספי בהרצאתו: התבודדות. ניתן לשמוע את ההרצאה באתר של מכון "'שורשים". 

 

14. מטלת פתיחה:

  • מתי חייכת לאחרונה?
  • מתי סבלת לאחרונה מכאב ראש ?
  • מתי לאחרונה הרגשת עייפות?
  • מתי לאחרונה הרגשת עצבות?
  • מתי לאחרונה התנשפת לאחר פעילות גופנית?
  • מתי לאחרונה התקשית לישון?

לאחר שענית על השאלות חלק/י אותן לשתי קבוצות?

מהו הקריטריון על פיו חילקת את השאלות לקבוצות?

(הבחנה בין מצב נפשי למצב פיזי).

בחוליי הגוף אנו ממהרים לטפל, אך לא כן הדבר בחוליי הנפש.

15. מהי מעלת ההתבודדות על פי כל אחד מהמקורות הבאים?

16. קראו שוב את המקורות הבאים: בחרו בדמות המתבודד הקרובה לתפישתכם והסבירו מדוע בחרתם בה. סמנו את המשפט המבטא בצורה הטובה ביותר את בחירתכם.

ראי"ה קוק התבודדות [שמונה קבצים, א, רנו]

כשהחושב מתבודד, ומתגלה בנפשו אז הכח הרוחני הפנימי שלו, חש הוא את כל הפגמים שנפגמה נשמתו, מכח מעשים ומדות שאינן הגונות, מצטער הוא אז בצער פנימי ועמוק, וחותר ברוחו איך לתקן את המעוות. כשהצער הפנימי מתגלה בכל תוקף שלו, כשהמצב החיצוני, נעשה רעוע, כמו בעת קלקלה וצרה, אז ההרגשה הפנימית איננה כ"כ איתנה, ומ"מ גם אז יכולה היא לבא למרום קצה, כי גם תשובה שע"י יסורין היא תשובה

שמונה קבצים, ח קמט

כל מה שהאדם הוא יותר גדול, צריך הוא יותר לחפש את עצמו, יותר מסתתרת היא מהכרתו נשמתו העמוקה, עד שהוא צריך להרבות בהתבודדות, בהתעלות הרעיון, בהתעמקות המחשבה, בהשתחררות הדעה, עד שסוף כל סוף תתגלה אליו נשמתו, על ידי הזרחת קצת מזיוי אוריה. ואז ימצא את אשרו, יתעלה מכל ההשפלות, ויתרומם על כל מעשים, בזה שישתוה ויתאחד עם כל המעשים, ובזה שישתפל עד לכדי הנמכת הרוח היותר קיצונה, עד לכדי ביטול הצורה הדמיונית הפרטית, ואנכי תולעת ולא איש, עד לכדי ביטול היש בעומק עצמו,ואנחנו מה. אז יכיר את כל זיק של אמת, את כל ברק של יושר, המשוטט בכל מקום שהוא. והכל יקבץ אליו, בלא שום שנאה קנאה ותחרות, ואור השלום ועז הגבורה עליו יופיע, הוד הרחמים, ופאר האהבה עליו יזרח, וחשק המפעל והעבודה, שקיקת היצירה וההתעודדות, תשוקת הדממה והרון הפנימי, יחדו יתאגדו ברוחו, והיה קודש.

הרמב"ם (יסודי התורה פרק ז(

"כל הנביאים אין מתנבאין בכל עת שירצו אלא מכוונים דעתם ויושבים שמחים וטובי לב ומתבודדים, שאין הנבואה שורה אלא מתוך שמחה".

השל"ה (מסכת יומא(

"ההתבודדות והפרישות והדביקות היו נוהגין בה חסידי ישראל, היינו שבהיותם לבדם מפרישים מדעתם ענייני העולם ומקשרים מחשבותם עם אדון הכל. וכך לימד האריז''ל, שזה מועיל לנפש וכו', ולפי כח ויכולת האדם יפרוש ויתבודד יום אחד מן השבוע או יום אחד בחמשה עשר יום, או יום אחד בחודש, ולא יפחות מזה".

ספר החרדים, מתלמידי האריז"ל:

"וזהו ששנינו (ברכות ל, ב), חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללים כדי שיכונו למקום. שהיו בטלים מלמודם ומלאכתם להתבודדות והדביקות, ומדמיין אור שכינה שעל ראשיהם כאלו מתפשט סביבם והם בתוך האור יושבים".

ליקוטי מוהר"ן תניינא, י"א

"ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב..." (בראשית, כ"ד, סג).
"דע! כשהאדם מתפלל בשדה, אזי כל העשבים כולם באין בתוך התפילה ומסייעין לו, ונותנין לו כח בתפילתו.
וזה בחינת שנקראת התפילה שיחה בחינת שיח השדה, שכל שיח השדה נותנין כח וסיוע בתפילתו. וזה בחינת 'ויצא יצחק לשוח בשדה' - שתפילתו היתה עם סיוע וכח השדה..." (ליקוטי מוהר"ן תניינא, י"א).

 

17. השמעת השיר: שירת העשבים

שירת העשבים / נעמי שמר (ע"פ ר' נחמן מברסלב)

''דע לך שכל רועה ורועה יש לו ניגון מיוחד משלו. דע לך שכל עשב ועשב יש לו שירה מיוחדת משלו. ומשירת העשבים נעשה ניגון של רועה.

כמה יפה, כמה יפה ונאה כששומעים את השירה שלהם.

טוב מאוד להתפלל ביניהם ובשמחה לעבוד את ה'. ומשירת העשבים מתמלא הלב ומשתוקק.

וכשהלב מן השירה מתמלא ומשתוקק אל ארץ ישראל אור גדול אזי נמשך ועולה מקדושתה של הארץ עליו.

ומשירת העשבים נעשה ניגון של הלב''

 

 

חדש באתר

השתלמויות מקוונות וקהילות מקצועיות
השתלמויות מבית לב לדעת לשנת תש"פ.

מהבלוג שלנו

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים