תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > תיכון > תושב"ע > מצווה ל"ב - שלא לעשות מלאכה בשבת

מצווה ל"ב - שלא לעשות מלאכה בשבת

צוות לב לדעת
הדפסה
מקצוע: תושב"ע
נושא: מצווה ל"ב - שלא לעשות מלאכה בשבת

בשיעור זה נעסוק במהותה של השביתה ממלאכה בשבת, בעקבות דבריו של בעל ספר החינוך בסעיף שורשי המצוה. בעקבות הלימוד נצפה בסרט, ונעסוק בכוחה של מצוות השבת לחזק את האמונה בה'.

 

פתיחה:

המצוה שלא לעשות מלאכה בשבת היא המצוה ה"לב" בספר החינוך. ונראה שאכן מצות השבת נמצאת בליבה של התורה.

בהוראת מצוה זו יש להקדיש שיעור אחד ללימוד דיני המצווה ובתוכם מחלוקת הרמב"ם והרמב"ן בעניין דין המחמר, המובאת בתחילת הדברים, וכן בביאור המושגים: ל"ט אבות מלאכה, תולדות, שבות ומלאכת מחשבת.

נושא נוסף שיש לדון בו ולא נעסוק בו במסגרת זו הוא העיקרון של פיקוח נפש דוחה שבת והסברו המרתק של בעל ספר החינוך לעניין זה: " לפי שסבת עשיית המצוה הוא האדם, וקיום הסיבה הוא קיום הכל."

 

המקור הנלמד:

שלא לעשות מלאכה ביום השבת אנחנו, ולא נניח לעשות לבנינו ועבדינו ובהמותינו, שנאמר [שמות כ', י'] לא תעשה כל מלאכה וגו'. ואין ספק כי אף על פי שהכתוב הוציא איסור המלאכה בנו ובבנים ובעבדים ובבהמות בלאו אחד. שאין הענין שוה, כי העושה מלאכה בגופו יתחייב מיתת בית דין אם הוא מזיד, ובמלאכת אחרים אף על פי שמוזהר עליהם בלאו לא יתחייב עליהן אפילו מלקות, שאין מלקות לעולם במעשה אחרים.

משרשי מצוה זו. שנהיה פנויים מעסקינו לכבוד היום, לקבוע בנפשותינו אמונת חדוש העולם שהיא חבל המושכת כל יסודי הדת. ונזכור ביום אחד בכל שבוע ושבוע שהעולם נברא בששה ימים חלוקים ובשביעי לא נברא דבר, ובכל יום ויום נבראו ענינים חלוקים להורות על הרצון הפשוט, שלא כדעת המתפלספים הנמאסים לנו בדעתם זה שחושבין לאמר שעם היותו ברוך הוא היה הכל. ובמנוחתינו בשביעי זכר לנו בחדושו של עולם, כי כשישבתו בני אדם כולם ביום אחד בשבוע וישאל כל שואל מה עילת זאת המנוחה. ויהיה המענה כי ששת ימים עשה ה' וגו' [שמות כ', י"א] כל אחד יתחזק מתוך כך באמונה האמיתית.

ומלבד זכירת חדוש העולם יש בו זכירת נס מצרים. שהיינו עבדים שם ולא היינו יכולים לנוח בעת חפצנו במנוחה. והאל הצילנו מידם וצונו לנוח בשביעי, ועל כן זכר במשנה תורה זה השורש השני שיש לנו במנוחה. ואמר שם [דברים ה', ט"ו] במצות שבת וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים וגו', על כן צוך ה' אלהיך לעשות את יום השבת.

 

 

הצעה למהלך שיעור

א. נבקש מהתלמידים לכתוב במחברותיהם את המילה שבת ולכתוב מתחתיה, בשני טורים, רשימה של דברים שהם אוהבים בשבת ודברים שקשים להם בשבת. לאחר שכולם יסיימו נבקש מכמה תלמידים לשתף במה שהם כתבו. מטרת תרגיל זה היא להציף באופן ראשוני את היופי שיש במצווה זו יחד עם ההתמודדויות השונות שמצוה זו יכולה לזמן.

ב. כעת נשאל את התלמידים מהי, בחוויה שלהם, משמעותה של מצוות השבת. מהו הטעם שהם מרגישים בה? חשוב בשלב זה לאפשר קשת של תשובות ומחשבות, ולתת מקום למשמעותה האישית של השבת עבורם. 

ג. כהטרמה נוספת לקריאת שרשי המצווה נבקש מהתלמידים לקרוא בזוגות את פסוקי התורה העוסקים במצוות השבת ולכתוב מהם הטעמים למצוות השבת כפי שהם עולים מן הפסוקים.

"וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם: וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה: וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת:" (בראשית ב, א-ג)

"זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ: שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ: וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ: כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ:" (שמות כ, ח- י)

"וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם: בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה 'אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ:" (שמות לא, טו- טז)

"וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיֹּצִאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ מִשָׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה עַל כֵּן צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ לַעֲשׂוֹת אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת:" (דברים ה, י"ד)

 

ד. כעת נעבור ללימוד המקור מספר החינוך.

משרשי מצוה זו. שנהיה פנויים מעסקינו לכבוד היום, לקבוע בנפשותינו אמונת חדוש העולם שהיא חבל המושכת כל יסודי הדת. ונזכור ביום אחד בכל שבוע ושבוע שהעולם נברא בששה ימים חלוקים ובשביעי לא נברא דבר, ובכל יום ויום נבראו ענינים חלוקים להורות על הרצון הפשוט, שלא כדעת המתפלספים הנמאסים לנו בדעתם זה שחושבין לאמר שעם היותו ברוך הוא היה הכל. ובמנוחתינו בשביעי זכר לנו בחדושו של עולם, כי כשישבתו בני אדם כולם ביום אחד בשבוע וישאל כל שואל מה עילת זאת המנוחה. ויהיה המענה כי ששת ימים עשה ה' וגו' [שמות כ', י"א] כל אחד יתחזק מתוך כך באמונה האמיתית.

ומלבד זכירת חדוש העולם יש בו זכירת נס מצרים. שהיינו עבדים שם ולא היינו יכולים לנוח בעת חפצנו במנוחה. והאל הצילנו מידם וצונו לנוח בשביעי, ועל כן זכר במשנה תורה זה השורש השני שיש לנו במנוחה. ואמר שם [דברים ה', ט"ו] במצות שבת וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים וגו', על כן צוך ה' אלהיך לעשות את יום השבת.

 

נקרא את המקור בקריאה איטית תוך כדי הסבר מונחים קשים. בעל ספר החינוך מתאר, בעקבות הפסוקים, שני שורשים עיקריים למצוות השבת: זכר למעשה בראשית וזכר ליציאת מצרים. זיכרון מעשה בראשית עומד אל מולם "המתפלספים" כלומר הפילוסופים כדוגמת אריסטו, הטוענים כי העולם הוא קדמון לעומת האמונה היהודית על פיה העולם נברא ע"י הקב"ה מתוך "רצונו הפשוט" ולא היה קיים מאז ומעולם.

נעלה לדיון את השאלות הבאות:

1.      כיצד מצוות השבת אכן מחזקת את זיכרון מעשה בראשית וזיכרון יציאת מצרים?

2.      שאלת התבוננות: מהו ההבדל לדעתכם בין השבת שהיא זכר למעשה בראשית לשבת שהיא זכר יציאת מצרים? כלומר מהי התודעה או התחושה שמלווה אותי בשבת כאשר אני מתחברת לבריאת העולם לעומת החוויה כאשר מה שעומד לנגד עיני הוא יציאת מצרים?

 

נשאל את התלמידים כיצד הם היו מסבירים, בעקבות הלימוד, למישהו שלא מכיר את העולם היהודי מהי משמעותה של מצוות השבת?

נקודה מרכזית העולה בדבריו של בעל ספר החינוך היא מצוות השבת כמצוה שעניינה הוא חיזוק האמונה בה'. על מנת להעמיק עוד בעניין זה נצפה בסרט "כל עוד נשמה בי" המעלה את סיפורו של משה, בחור דתי, שחקן כדורגל מבטיח הנקלע לדילמה קשה האם להשתתף במשחק גורלי המתקיים בשבת או לא.

נבקש מהתלמידים במהלך הצפייה לשים לב, ואם אפשרי אז גם לכתוב לעצמם בנקודות, מהן הדילמות מולן עומד משה, ומה עוזר לו לדעתם להכריע בהן.

נקודה נוספת אליה נבקש להסב את תשומת ליבם היא אל פס הקול של הסרט, בו נעסוק בהרחבה בהמשך.

 

לאחר הצפייה בסרט נבקש מהתלמידים לשתף בדילמות כפי שהם הבינו אותם. בתחילת הסרט מוצג משה כבחור בעל אופי חזק, העומד בפיתויים (על אף הפיתוי הוא לא נכנס למסיבה למרות רצונו העז, משום שהוא מאחר לאימון, לילד שמבקש ממנו חתימה על הכדור הוא נותן "טיפ"- תאמין בעצמך ובבורא עולם) המאמן שלו מפעיל עליו לחצים גדולים לשחק בשבת, מאיים עליו שאם לא יגיע למשחק לא יוכל יותר להיות חלק מהנבחרת, הוא גם מנסה להמתיק את העבירה בכך שמשיג לו נהג ערבי שיסיע אותו למשחק. הדילמה והלחצים החיצוניים והפנימיים בהם הוא נתון הם קשים מאד. הדבר מועצם אף מתוך הבדידות שהוא חווה- הוריו ומשפחתו אינם מודעים להתמודדות שלו, והניסיון שלו לשתף את אביו נכשל. מה בכל זאת מסייע לו להכריע כפי שהכריע ולא להגיע למשחק בשבת?

אווירת השבת בבית, ובעיקר בית הכנסת על הפיוטים המתנגנים בו, מוצגים בסרט כבעלי כוח משיכה והשפעה על משה לבחור בקיום המצווה ולא לחלל את השבת. בסרט משולבים כמה פיוטים שתרומתם להבנת משמעות התהליך שעובר משה היא גדולה וכעת נעמיק בהם. בתחילת הסרט מופיעה שקופית ובה המילים "בן אדם למה תדאג על הדמים (=הכסף) ולא על הימים (=החיים)" בהמשך הפייטן בבית הכנסת מפייט מילים אלו. זהו ציטוט מתוך הפיוט "נעימה לי"  שכתב רבי משה אשקר:

 

בֶּן אָדָם לָמָּה תִדְאַג עַל הַדָּמִים

וְלֹא תִדְאַג עַל הַיָּמִים

כִּי הַדָּמִים אֵינָם עוֹזְרִים

וְהַיָּמִים אֵינָם חוֹזְרִים

אֲבָל רְדֹף אַחֲרֵי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת

אֲשֶׁר הֵם לָעַד קַיָּמִים

 

קישור לשמיעת הפיוט

 

פיוט נוסף המופיע בסרט הוא הפיוט "למולדת שובי רוני" מאת אשר מזרחי:

הוֹרֵנִי אֵל דֶּרֶךְ חֻקֶּיךָ וּמִצְווֹתֶיךָ

כִּי תַרְחִיב לִבִּי

הוֹצִיאֵנִי מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה

וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי

 

קישור לשמיעת הפיוט

 

נשאל את התלמידים מדוע לדעתם בחרו יוצרי הסרט לשבץ בו את הפיוטים? במה הם תורמים לבניית משמעות הסרט?

 

לסיום נבקש מהתלמידים לחזור אל דבריו של בעל ספר החינוך אותם למדנו בשיעור זה ולומר איזה רובד נוסף של הבנת מהותה של מצוות השבת הוסיף הסרט בו צפינו?

 

להרחבה:

מאמר באתר ישיבה על מצוה זו

 

 

חדש באתר

השתלמויות - כנס פנים אל פנים
חדש! כנס פנים אל פנים המיועד למשתתפי השתלמויות הקיץ ולבוגרי ההשתלמויות המקוונות. לפרטים נוספים לחצו כאן.

מהבלוג שלנו

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים